שורה 56: |
שורה 56: |
| | | |
| ===עובדים בחקלאות=== | | ===עובדים בחקלאות=== |
− | למרות שחקלאות מהווה רק 6% מסך הצריכה של העולם, נכון לשנת 2016 החקלאות מעסיקה 34% מסך העובדים בעולם. היות ובעולם יש 3.435 מיליארד עובדים מדובר ב 1.1 מיליארד בני אדם. {{הערה|שם=CIA}} רוב העובדים האלה מצויים במדינות העניות ועובדים בעבודות כפיים. לאורך השנים כמות העובדים בחקלאות הולכת ויורדת עקב [[חקלאות תעשייתית|מיכון בחקלאות]] ועקב [[יתרון לגודל]] - כך שמשקים קטנים יותר נסגרים ומאוחדים עם משקים גדולים אחרים שמשתמשים ביותר מכונות ובפחות פועלים. נכון לשנת 2016 יש עובדים בהספקת שירותים 43% מכלל העובדים ו-22% מהעובדים נמצאים בתעשייה - זאת לעומת המצב לפני [[המהפכה התעשייתית]], שבה רוב רובם של העובדים עבדו בעבודות חקלאיות, מצב שבו רוב האנשים בעולם עבדו בחקלאות התקיים אפילו לאורך רוב רובה של המאה ה-20. מגמות אלה של הפחתת העובדים בחקלאות גורמת לתופעות חברתיות רבות בינהן [[עיור]] ושינויים בצרכים של [[חינוך]] ושינויים בדרישה ל[[השכלה]] ול[[התמחות כלכלית]]. כמו כן הורדת כמות העובדים בחקלאות אינה דבר שמתרחש רק בגלל [[שינוי טכנולוגי]] אלא גם עקב היכולת לספק תשומות של [[חומרים מתכלים]] - ראו בהמשך. | + | למרות שחקלאות מהווה רק 6% מסך הצריכה של העולם, נכון לשנת 2016 החקלאות מעסיקה 34% מסך העובדים בעולם. היות ובעולם יש 3.435 מיליארד עובדים מדובר ב-1.1 מיליארד בני אדם. {{הערה|שם=CIA}} רוב העובדים האלה מצויים במדינות העניות ועובדים בעבודות כפיים. לאורך השנים כמות העובדים בחקלאות הולכת ויורדת עקב [[חקלאות תעשייתית|מיכון בחקלאות]] ועקב [[יתרון לגודל]] - כך שמשקים קטנים יותר נסגרים ומאוחדים עם משקים גדולים אחרים שמשתמשים ביותר מכונות ובפחות פועלים. נכון לשנת 2016 יש עובדים בהספקת שירותים 43% מכלל העובדים ו-22% מהעובדים נמצאים בתעשייה - זאת לעומת המצב לפני [[המהפכה התעשייתית]], שבה רוב רובם של העובדים עבדו בעבודות חקלאיות, מצב שבו רוב האנשים בעולם עבדו בחקלאות התקיים אפילו לאורך רוב רובה של המאה ה-20. מגמות אלה של הפחתת העובדים בחקלאות גורמת לתופעות חברתיות רבות ביניהן [[עיור]] ושינויים בצרכים של [[חינוך]] ושינויים בדרישה ל[[השכלה]] ול[[התמחות כלכלית]]. כמו כן הורדת כמות העובדים בחקלאות אינה דבר שמתרחש רק בגלל [[שינוי טכנולוגי]] אלא גם עקב היכולת לספק תשומות של [[חומרים מתכלים]] - ראו בהמשך. |
| | | |
− | במדינות עניות יותר אחוז גבוה יותר מהעובדים עוסקים בחקלאות (ועובדים אלה משתמשים בפחון [[הון תעשייתי]]) - ב[[הודו]] 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html] ב[[סין]] עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורבגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ו[[חקלאות בישראל|בישראל]] 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html] ההוצאה הנמוכה על חקלאות מסך התוצר העולמי יחד עם כמות גדולה של מועסקים בחקלאות וריכוזיות בהון החקלאי (במונחים של אדמה , ציוד, פטנטים) פרושה תרומה משמעותית של מבנה זה ל[[אי שוויון כלכלי]] וכן ל[[אי שוויון בינלאומי|אי שוויון בין מדינות]]. | + | במדינות עניות יותר אחוז גבוה יותר מהעובדים עוסקים בחקלאות (ועובדים אלה משתמשים בפחון [[הון תעשייתי]]) - ב[[הודו]] 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html] ב[[סין]] עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורווגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ו[[חקלאות בישראל|בישראל]] 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html] ההוצאה הנמוכה על חקלאות מסך התוצר העולמי יחד עם כמות גדולה של מועסקים בחקלאות וריכוזיות בהון החקלאי (במונחים של אדמה, ציוד, פטנטים) פרושה תרומה משמעותית של מבנה זה ל[[אי שוויון כלכלי]] וכן ל[[אי שוויון בינלאומי|אי שוויון בין מדינות]]. |
| | | |
| ===זרעים ובריאותם=== | | ===זרעים ובריאותם=== |
| החקלאות תלויה ביכולת לגדל ולהשביח זרעים וצמחים, כך שאלו יניבו צמחים בוגרים וכן תוצרי מזון שבני האדם יכולים לאכול. התפתחות ההיסטוריה של החקלאות היא בחלקה מציאת זנים חדשים של צמחים ובעלי חיים ומציאת התנאים שמאפשרים לגדל אותם בתנאים שנוחים לאדם - ביות. כמו כן התקיים תהליך איטי של השבחת הצמחים ומציאת הצמחים בעלי הפירות או הזרעים שיניבו כמות מקסימלית של יבול, בעלי טעם טוב או ערכים תזונתיים טובים יותר, שיהיה קל לגדל אותם ושיהיו עמידים למחלות ולתנאי מזג אוויר שונים. לדוגמה גידולי תירס עברו תהליך הדרגתי מקלח קטן עם מעט זרעים לקלח המוכר לנו כיום. איזורים שונים בעולם עברו לחקלאות כתלות ביכולת שלהם להגיע לגידולים פוריים יותר וחלק מהגידולים החקלאיים בוייתו רק במאות השנים האחרונות. נעשים מאמצים רבים כדי לעלות את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של גידולים חקלאיים שונים כמו גם להתמודד עם מחלות ובעיות אחרות כמו [[התחממות עולמית]] או לפתח זנים בעלי [[אורך חיי מדף]] ארוכים יותר. | | החקלאות תלויה ביכולת לגדל ולהשביח זרעים וצמחים, כך שאלו יניבו צמחים בוגרים וכן תוצרי מזון שבני האדם יכולים לאכול. התפתחות ההיסטוריה של החקלאות היא בחלקה מציאת זנים חדשים של צמחים ובעלי חיים ומציאת התנאים שמאפשרים לגדל אותם בתנאים שנוחים לאדם - ביות. כמו כן התקיים תהליך איטי של השבחת הצמחים ומציאת הצמחים בעלי הפירות או הזרעים שיניבו כמות מקסימלית של יבול, בעלי טעם טוב או ערכים תזונתיים טובים יותר, שיהיה קל לגדל אותם ושיהיו עמידים למחלות ולתנאי מזג אוויר שונים. לדוגמה גידולי תירס עברו תהליך הדרגתי מקלח קטן עם מעט זרעים לקלח המוכר לנו כיום. איזורים שונים בעולם עברו לחקלאות כתלות ביכולת שלהם להגיע לגידולים פוריים יותר וחלק מהגידולים החקלאיים בוייתו רק במאות השנים האחרונות. נעשים מאמצים רבים כדי לעלות את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של גידולים חקלאיים שונים כמו גם להתמודד עם מחלות ובעיות אחרות כמו [[התחממות עולמית]] או לפתח זנים בעלי [[אורך חיי מדף]] ארוכים יותר. |
| | | |
− | חלק מהבעיה בטיפוח גידולים חקלאיים נוגע להתרגלות של מזיקים, להתמודדות של זרעים עם תנאי סביבה משתנים או מחלות וכן לשינויים בגנום של הצמחים. יש קושי לשמור על [[מגוון גנטי]] רחב היות וחלק מהזנים הפחות נפוצים של גידולים חקלאיים מגודלים על ידי פחות חקלאים. בעיה נוספת היא זנים שנכחדים או גידולם מספיק עקב מחלות (דוגמה קיצונית היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. כמו כן קיימת בעיה של הוצאת פטנטים של [[הנדסה גנטית]] ונסיונות של [[תאגידי חקלאות]] להשתלט על כמות גדולה של זרעים - כך שבסיס המזון האנושי עלול להיות מוגן בפטנט של מספר מצומצם של חברות גדולות. גם ללא מצבי קיצון חלק מהבעיה שהדבר עלול לגרום הוא ייקור תשומות הזרעים עבור חקלאים. | + | חלק מהבעיה בטיפוח גידולים חקלאיים נוגע להתרגלות של מזיקים, להתמודדות של זרעים עם תנאי סביבה משתנים או מחלות וכן לשינויים בגנום של הצמחים. יש קושי לשמור על [[מגוון גנטי]] רחב היות וחלק מהזנים הפחות נפוצים של גידולים חקלאיים מגודלים על ידי פחות חקלאים. בעיה נוספת היא זנים שנכחדים או גידולם מספיק עקב מחלות (דוגמה קיצונית היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. כמו כן קיימת בעיה של הוצאת פטנטים של [[הנדסה גנטית]] וניסיונות של [[תאגידי חקלאות]] להשתלט על כמות גדולה של זרעים - כך שבסיס המזון האנושי עלול להיות מוגן בפטנט של מספר מצומצם של חברות גדולות. גם ללא מצבי קיצון חלק מהבעיה שהדבר עלול לגרום הוא ייקור תשומות הזרעים עבור חקלאים. |
| ===קרקע ושטחי חקלאות=== | | ===קרקע ושטחי חקלאות=== |
| [[קובץ:איזורי חקלאות בעולם.PNG|350px|ממוזער|איזורים עם קרקעות מעובדות (לפחות 30% מהשטח מעובד) ברחבי העולם בשנת 2000. רבע מהשטח היבשתי של [[כדור הארץ]] הן אדמות מעובדות. איזורים רבים אינם מתאימים לעיבוד חקלאי בגלל שהם קרים מידי או יבשים מידי. איזורים אחרים מכוסים יערות שכריתה שלהם גוררת בעיות לחקלאות. ]] | | [[קובץ:איזורי חקלאות בעולם.PNG|350px|ממוזער|איזורים עם קרקעות מעובדות (לפחות 30% מהשטח מעובד) ברחבי העולם בשנת 2000. רבע מהשטח היבשתי של [[כדור הארץ]] הן אדמות מעובדות. איזורים רבים אינם מתאימים לעיבוד חקלאי בגלל שהם קרים מידי או יבשים מידי. איזורים אחרים מכוסים יערות שכריתה שלהם גוררת בעיות לחקלאות. ]] |
שורה 69: |
שורה 69: |
| לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-15 מיליארד הקטר. בשנת 2000, סה"כ השטח החקלאי של האנושות כיסה שליש מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב (4.1 מיליארד הקטאר). יתר השטח מתחלק כך: 5 מיליארד הקטר הן מדבריות, קרחונים וכו', 3.9 מיליארד הקטר הן יערות, ו-0.36 מיליארד הקטר מכוסות בערים ובתשתיות. | | לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-15 מיליארד הקטר. בשנת 2000, סה"כ השטח החקלאי של האנושות כיסה שליש מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב (4.1 מיליארד הקטאר). יתר השטח מתחלק כך: 5 מיליארד הקטר הן מדבריות, קרחונים וכו', 3.9 מיליארד הקטר הן יערות, ו-0.36 מיליארד הקטר מכוסות בערים ובתשתיות. |
| | | |
− | לפי [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] כ- 24% מתוך השטח היבשתי בעולם הם שטחי חקלאות מעובדים - כלומר איזורים שבהם 30% מהשטח הינו שטח מעובד. דבר זה מדגיש שלא כל האיזורים בעולם שווים. מרכזי החקלאות כיום הם אירופה, מזרח אירופה ורוסיה, איזור הקוואקז, הודו, מזרח סין ודרום מזרח אסיה, אפריקה מדרום לסהרה, מזרח דרום אמריקה ומזרח צפון אמריקה. לכאורה ניתן לעבור לשטחי אדמה אחרים אבל שטחים אלה פחות מתאימים לחקלאות -מדבריות, אדמות קרח, איזורים צחיחים מידי, עם [[אדמה]] פחות איכותית או פחות מידי אור שמש. שטחים שלכאורה הם רזרבות לשטחי חקלאות נוספים הם [[יער|יערות]] - ואכן באיזורים שונים שטחי אדמה שנהרסים מסיבות שונות כורתים יערות אחרים ועוברים לגדל בהם - [[חקלאות כרות והבער]] - הבעיה היא שבלי [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת של יער יש תהליך מואץ של [[אובדן אדמה]] ו[[סחף קרקע]] שגורמים לכך שתוך שנים ספורות צריך לעבור הלאה לחלקות חדשות. | + | לפי [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] כ-24% מתוך השטח היבשתי בעולם הם שטחי חקלאות מעובדים - כלומר איזורים שבהם 30% מהשטח הינו שטח מעובד. דבר זה מדגיש שלא כל האיזורים בעולם שווים. מרכזי החקלאות כיום הם אירופה, מזרח אירופה ורוסיה, איזור הקוואקז, הודו, מזרח סין ודרום מזרח אסיה, אפריקה מדרום לסהרה, מזרח דרום אמריקה ומזרח צפון אמריקה. לכאורה ניתן לעבור לשטחי אדמה אחרים אבל שטחים אלה פחות מתאימים לחקלאות -מדבריות, אדמות קרח, איזורים צחיחים מידי, עם [[אדמה]] פחות איכותית או פחות מידי אור שמש. שטחים שלכאורה הם רזרבות לשטחי חקלאות נוספים הם [[יער|יערות]] - ואכן באיזורים שונים שטחי אדמה שנהרסים מסיבות שונות כורתים יערות אחרים ועוברים לגדל בהם - [[חקלאות כרות והבער]] - הבעיה היא שבלי [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת של יער יש תהליך מואץ של [[אובדן אדמה]] ו[[סחף קרקע]] שגורמים לכך שתוך שנים ספורות צריך לעבור הלאה לחלקות חדשות. |
| | | |
| ב-50 השנים האחרונות, בכל שנה נהרסו יערות בשטח ממוצע של 13 מיליון הקטר, או סה"כ שטח יער של 650 מיליון הקטר. | | ב-50 השנים האחרונות, בכל שנה נהרסו יערות בשטח ממוצע של 13 מיליון הקטר, או סה"כ שטח יער של 650 מיליון הקטר. |
שורה 87: |
שורה 87: |
| בספר [[התמוטטות]] מקיים הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] דיון בסוגים שונים של בעיות קרקע כמו [[סחף]] וכיצד בעיות אלו תרמו להרס של מספר תרבויות חקלאיות כמו [[האנסאזי]]. דיימונד מדגים גם כיצד [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] פוגעים בחקלאים [[מודרניזם|מודרניים]] ב[[ארצות הברית]] ו[[בסין]]. לפי דיימונד, בעיות קרקע אלו הן אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות שמאיימות על קיום [[בני אדם|האנושות]]. | | בספר [[התמוטטות]] מקיים הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] דיון בסוגים שונים של בעיות קרקע כמו [[סחף]] וכיצד בעיות אלו תרמו להרס של מספר תרבויות חקלאיות כמו [[האנסאזי]]. דיימונד מדגים גם כיצד [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] פוגעים בחקלאים [[מודרניזם|מודרניים]] ב[[ארצות הברית]] ו[[בסין]]. לפי דיימונד, בעיות קרקע אלו הן אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות שמאיימות על קיום [[בני אדם|האנושות]]. |
| | | |
− | נושא בריאות האדמה והקשיים שלה זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב רבה יותר במסגרת מחקרים ותוכניות על [[אובדן קרקע]]. יש החושבים כי שיטות שונות כמו [[חקלאות אנכית]], [[חלקאות עירונית]] או [[חקלאות הידרופונית]] יהיו קרש הצלה בנושא זה - אם כי בדרך כלל מדובר בגידולים אינטסיבייים שדורשים תנאים קפדניים, הגנה ותשומות גבוהות - אלו גידולים מתאימים לגידולי ירקות בכמות קטנה וקשה לראות אותם מחליפים שטחים עצומים הדרושים לגידול [[דגנים]] או גידולים דומים המספקים את רוב המזון. | + | נושא בריאות האדמה והקשיים שלה זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב רבה יותר במסגרת מחקרים ותוכניות על [[אובדן קרקע]]. יש החושבים כי שיטות שונות כמו [[חקלאות אנכית]], [[חלקאות עירונית]] או [[חקלאות הידרופונית]] יהיו קרש הצלה בנושא זה - אם כי בדרך כלל מדובר בגידולים אינטסיביים שדורשים תנאים קפדניים, הגנה ותשומות גבוהות - אלו גידולים מתאימים לגידולי ירקות בכמות קטנה וקשה לראות אותם מחליפים שטחים עצומים הדרושים לגידול [[דגנים]] או גידולים דומים המספקים את רוב המזון. |
| | | |
| ===מים=== | | ===מים=== |
שורה 107: |
שורה 107: |
| | | |
| ===אקלים יציב=== | | ===אקלים יציב=== |
− | אחד הגורמים המשפיעים על הפריון ועל הבריאות של המערכות החקלאיות הוא ה[[אקלים]]. שינויים בחום והקור הממוצעים, רוחות חזקות, גלי קור, גלי חום, שינויים בעונות הגשמים, סופות ועוד גורמים לאובדן יבולים ולפעמים גם לנזק בלתי הפיך לאיזורי חקלאות שלמים. תהליכים של [[שינויי אקלים]] יכולים להתרחש בד בבד עם תהליכים של [[מדבור]] ו[[אובדן קרקע]] - לדוגמה אדמות יבשות יותר הן אדמות רגישות יותר לסחף על ידי רוחות בגלל אובדן של שורשים ושל עלים שמייצבים את הקרקע ומגינים עליה מפני ייבוש מפני השמש. בעקרון ניתן להתאים סוגי גידולים שונים לתנאים שונים - לדוגמה לגדל תירס במקום חיטה כדי לאפשר גידול צמחים באיזור יבש יותר. אבל דבר זה כרוך במחיר של התאמות שונות ואינו תמיד אפשרי. | + | אחד הגורמים המשפיעים על הפריון ועל הבריאות של המערכות החקלאיות הוא ה[[אקלים]]. שינויים בחום והקור הממוצעים, רוחות חזקות, גלי קור, גלי חום, שינויים בעונות הגשמים, סופות ועוד גורמים לאובדן יבולים ולפעמים גם לנזק בלתי הפיך לאיזורי חקלאות שלמים. תהליכים של [[שינויי אקלים]] יכולים להתרחש בד בבד עם תהליכים של [[מדבור]] ו[[אובדן קרקע]] - לדוגמה אדמות יבשות יותר הן אדמות רגישות יותר לסחף על ידי רוחות בגלל אובדן של שורשים ושל עלים שמייצבים את הקרקע ומגינים עליה מפני ייבוש מפני השמש. בעקרון ניתן להתאים סוגי גידולים שונים לתנאים שונים - לדוגמה לגדל תירס במקום חיטה כדי לאפשר גידול צמחים באיזור יבש יותר. אבל דבר זה כרוך במחיר של התאמות שונות ואינו תמיד אפשרי. |
| | | |
| ==גורמים ותהליכים המשפיעים על החקלאות== | | ==גורמים ותהליכים המשפיעים על החקלאות== |