47,332
עריכות
שינויים
מקור- ויקיפדיה
[[חינוך]] [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] הינו [[זרם]] ב[[חינוך הומניסטי|חינוך ההומניסטי]] שמתקיים במסגרת ה[[חינוך פורמלי|חינוך הפורמלי]], המבוסס על ראייתו של ה[[ילד]] כאדם שלם בזכות עצמו, ועל כן כזכאי ל[[זכויות אדם]] בסיסיות המתרגמות בעשייה החינוכית למתן [[חופש בחירה]], [[חופש למידה]], ו[[שוויון]] בין ה[[ילד|ילדים]] ל[[מבוגר|מבוגרים]]. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לניהול בית הספר.
בין הזרמים בחינוך ה[[הומניזם|הומניסטי]] אשר השפיעו על החינוך הדמוקרטי ותרמו להתפתחותו, ניתן למצוא שני מודלים מעשיים מרכזיים:
[[חינוך פרוגרסיבי|החינוך הפרוגרסיבי]] - אשר התמקד בלומד ובהתנסות הבלתי אמצעית בתהליך הלמידה, וה[[חינוך פתוח|חינוך הפתוח]] הקשור בזרם הרדיקלי אשר הדגיש את חופש הבחירה ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה.
== עקרונות ==
החינוך הדמוקרטי מושתת על זכויות האדם, בהן [[הזכות לכבוד]], חופש הבחירה, [[חופש הדיבור]], [[חופש התנועה]] וכד'. בתי הספר הדמוקרטיים שונים זה מזה, אך כולם שואפים ליצור סביבה המאפשרת שמירה על זכויות האדם ועל החופש והעצמאות של הילדים, תוך מתן כבוד לכל חברי הקהילה. למרות ההבדלים, ישנם כמה מאפיינים משותפים לרוב בתי הספר הדמוקרטיים:
=== הבחירה ===
אחד הביטויים לשמירה על זכויות הילדים הוא זכותם של התלמידים להיות אחראים לסדר היום שלהם ולבחור מה יעשו עם זמנם. ברוב בתי הספר הדמוקרטיים עקרון זה מבוטא דרך [[חירות]]ם של הילדים לבחור בשיעורים ולהרכיב לעצמם את מערכת השעות שלהם. ישנם גם בתי ספר דמוקרטיים (בעיקר ב[[דגם סאדברי]]) בהם אין הבחירה ממוסדת באמצעות שיעורים, ובהם ניתן לתלמידים החופש המוחלט לעשות כרצונם. זכות הבחירה פירושה שבית הספר מכבד את השוני בין הילדים ומאפשר להם לבטא את תחומי העניין שלהם.
עיקרון הבחירה מבטא עיקרון אחר בחינוך הדמוקרטי, לפיו האדם יכול לכוון את דרכו בעצמו ולהיות אחראי לגורלו.
=== רב גילאיות ===
ברובה, תנועת החינוך הדמוקרטי איננה מאמינה בהפרדה פרטנית של ילדים על-פי גילם באמצעות כיתות אם, והתלמידים בוחרים את חבריהם ואת שיעוריהם כרצונם. הסיבה לכך היא התפישה לפיה כל אדם מתפתח בקצב שונה: ישנם ילדים שבשלותם השכלית מקדימה את הבשלות הרגשית שלהם, וכיתת אם גילית כופה עליהם חברה שאינה בהכרח מתאימה להם. למידה רב גילאית מאפשרת להם ללמוד ולבלות עם ילדים שונים, המתאימים לרמתם בתחומים שונים.
יש הטוענים כי המפגש עם ילדים בגילאים שונים מעודד [[סובלנות]] בין הילדים ואת היכולת לקבלת השונה, מפחית את ה[[אלימות]] האופיינית לבתי ספר שמרניים (במיוחד בישראל), ויכול להרחיב את המעגל החברתי של הילדים.
== מבנה ארגוני בבית הספר הדמוקרטי ==
האמצעי לשמירה על זכויות האדם בבתי הספר הוא המוסדות הדמוקרטיים. לרוב פועלים בתי הספר על פי עקרון [[הפרדת הרשויות]], על פיה יש להפריד בין הרשויות השונות וליצור מערכת של [[איזונים ובלמים]]. בין הרשויות שעשויות לפעול בבית הספר דמוקרטי ניתן למצוא:
===רשות מחוקקת===
'''הרשות המחוקקת''' של בית הספר, ה[[פרלמנט]] (או ה[[אספה]]), קובעת את חוקי בית הספר ב[[הצבעה]] דמוקרטית, שבה לכל חבר בקהילה קול שווה. בהרבה בתי ספר משתתפים ההורים בפרלמנט, יחד עם התלמידים והצוות. הפרלמנט הוא הסמכות העליונה בבית הספר, וברוב בתי הספר גם ההנהלה כפופה להחלטות המתקבלות בו בהצבעה.
===רשות מבצעת===
'''הרשות המבצעת''' של בית הספר מורכבת מועדות, שכל אחת מהן אחראית על ניהול תחום האחריות שלה. הרשות המבצעת מוציאה לפועל את החלטות הפרלמנט, ומקבלת החלטות שוטפות בנוגע לתחומה. בוועדות חברים ילדים ומורים, ובחלק מבתי הספר גם הורים.
ישנם בתי ספר בהן פועלים בתחום הרשות המבצעת גם [[תאגיד|תאגידים]] ו[[פקידים]]. תאגידים אחראים בדרך כלל לעניין של קבוצות עניין ספציפיות, ופקידים אחראים על ניהול אדמיניסטראטיבי של תחומים שונים בבית הספר.
===רשות שופטת===
'''הרשות השופטת''' של בית הספר היא בדרך כלל ועדת המשמעת, שבה יכולים חברי הקהילה לתבוע את מי שהפר את חוקי בית הספר. לאיש בבית הספר אין זכות להעניש מישהו אחר, אלא דרך ועדת המשמעת.
חלק מבתי הספר הדמוקרטיים משתמשים ב[[גישור]] כאמצעי ליישוב סכסוכים בין חברי הקהילה. הליך הגישור מאפשר להבין את מקור העימות וליישב אותו בהסכמה בין הצדדים, בלי סנקציות חיצוניות.
===רשות מבקרת===
'''הרשות המבקרת''' הפועלת בחלק מבתי הספר הדמוקרטיים בוחנת את תפקודם של הגופים האחרים ודואגת לשמירה על ההתנהלות הדמוקרטית של כל הרשויות ויישום חוקי בית הספר.
== חונכות ==
מאפיין המשותף לרוב החינוך הדמוקרטי (להוציא דגם סאדברי) הוא מוסד החונכות. כל ילד בוחר אדם מבוגר מצוות בית הספר, עמו הוא נפגש בקביעות ומשוחח איתו על עניינים אישיים ולימודיים, משתף אותו בחוויות ומתייעץ עמו.
== החינוך הדמוקרטי בחו"ל ==
בארצות רבות קיימים כיום והתקיימו בעבר בתי ספר שמנוהלים בשיתוף התלמידים. אחד מבתי החינוך הידועים שנוהלו כך היה פנימיית היתומים של המחנך [[ינוש קורצ'ק]]. בית ספר ידוע נוסף הוא הפנימייה "[[סאמרהיל]]" שב[[לייסטון]], ב[[אנגליה]]. סאמרהיל הוקם על ידי הפסיכולוג [[א.ס ניל]] ומנוהל היום על ידי בתו, [[זואי רדהד]]. סאמרהיל הוא המוסד החינוכי הדמוקרטי הוותיק ביותר הפועל ברצף מאז הקמתו ועד היום.
===סאדברי ואלי===
ב[[ארצות הברית]] פועל מאז [[1968]] [[בית הספר סאדברי ואלי]]. את בית הספר הקימה קבוצה, המורכבת ברובה מאנשי אקדמיה, הבולטים ביניהם [[דניאל גרינברג]], [[חנה גרינברג]], ו[[מימסי סדובסקי]]. בהשראת [[דגם סאדברי|המודל שלו]] קמו בתי ספר אחרים בעולם, בהם שני בתי ספר בישראל. לבתי ספר במודל סאדברי מבנה ארגוני שונה: הילדים אינם בוחרים בשיעורים מתוך מערכת, אלא עושים מגוון של דברים, ככל העולה על רוחם (במסגרת חוקי התנהגות שנקבעים בצורה דמוקרטית באספת בית הספר.) לרוב, ילדים המעוניינים ללמוד בקביעות נושא מסוים קובעים באופן אישי עם אדם שיוכל לעזור להם ללמוד, שיכול להיות איש צוות, תלמיד אחר, או (בחלק מבתי הספר בדגם זה) מתנדב מחוץ לבית הספר. בבתי ספר במודל זה גם אין לילדים ליווי של חונכים אישיים, ולא נעשה שום נסיון למעקב מאורגן אחרי פעילותם והתקדמותם של התלמידים.
==החינוך הדמוקרטי במדינת ישראל==
תנועת החינוך הדמוקרטי בישראל, תנועה שקיימת מאז [[שנות השמונים]], היא בין החזקות בעולם. בישראל קיימים, נכון להיום ([[2005]]), כ-26 בתי ספר דמוקרטיים. כ-15 בתי ספר נוספים נמצאים בתהליך הקמה. ביחס לגודל ה[[אוכלוסייה]], תנועה זו היא אחת מהגדולות ביותר בעולם, וניתן להשוות אותה רק עם החינוך הדמוקרטי ב[[הולנד]], שהחל להתפתח בקצב מסחרר בשנים האחרונות.
[[מדינת ישראל]] שינתה את יחסה לחינוך הדמוקרטי במשך השנים. ב[[שנות התשעים]] ניתנה הכרה לכמה בתי ספר, והם הצטרפו לחינוך הממלכתי. החל מאמצע אותו העשור, בעיקר בעקבות רצח [[יצחק רבין]], הוחלט ב[[משרד החינוך]] על תוכנית חינוך לדמוקרטיה ול[[דמוקרטיזציה בחינוך|דמוקרטיזציה של בתי ספר]]. בשנים האחרונות השתנתה מדיניות הממשלה, ומשרד החינוך מתנגד להכרה בבתי ספר ייחודיים, ובהם בתי הספר הדמוקרטיים.
===המכון לחינוך דמוקרטי===
אחד המרכזים לפיתוח החינוך הדמוקרטי ולהכשרת העוסקים בחינוך דמוקרטי הוא "[[המכון לחינוך דמוקרטי]]" הפועל במימון של משרד החינוך. המכון פועל לדמוקרטיזציה של בתי ספר ותומך בקבוצות שפועלות להקים בתי ספר דמוקרטיים חדשים. את המכון מנהל [[יעקב הכט]].
===בתי ספר דמוקרטיים בישראל===
בית הספר הדמוקרטי הראשון בישראל הוקם ב- [[1987]] ב[[חדרה]]. זמן קצר אחריו הוקם בית ספר פתוח-דמוקרטי ב[[יפו]]. מאז תחילת שנות התשעים קמו בתי ספר דמוקרטיים בין השאר ב[[רמת הגולן]], ב[[כפר סבא]], ב[[מודיעין (עיר)|מודיעין]], ב[[ירושלים]],ב[[שוהם (יישוב)|שוהם]], ב[[קריית אונו]], ב[[זכרון יעקב]], ב[[ערד]], ב[[רעננה]], ב[[הוד השרון]] וב[[תל אביב]].
====ביה"ס הדמוקרטי בחדרה====
בית הספר הדמוקרטי הראשון שהוקם בישראל היה "בית הספר הדמוקרטי" ב[[חדרה]] אשר הוקם על ידי [[יעקב הכט]] בשנת [[1987]]. בית ספר הוקם לראשונה בתור [[בית ספר ניסויי]]-פתוח ולאחר שנתיים הוסב לבית ספר דמוקרטי. בית הספר מונה כ-365 תלמידים מגילאים 4 עד 19. כיום הוא בין בתי הספר הדמוקרטיים הגדולים והוותיקים בעולם.
בית הספר מנוהל באופן דמוקרטי, תוך שמירה על עיקרון הפרדת הרשויות:
לכל חברי בית הספר:
*הזכות להשתתף באופן שווה בחקיקת חוקי בית הספר.
*נשמרת הזכות לבחור ולהיבחר לרשויות בית הספר.
*מובטחת זכות הפנייה ל[[הרשות השופטת|רשות שופטת]] בלתי תלויה, שתפקידה לסייע לחברי בית הספר לשמור על זכויותיהם.
==ראו גם==
* [[חינוך אלטרנטיבי]]
* [[בית הספר סאדברי ואלי]]
* [[בית הספר הדמוקרטי בחדרה]]
* [[סאמרהיל]]
* [[דגם סאדברי]]
* [[א.ס ניל]]
* [[דניאל גרינברג]]
* [[יעקב הכט]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.democratic.co.il/ המכון לחינוך דמוקרטי]
** [http://www.democratic.co.il/Israel/SchoolList.shtml רשימות של בתי ספר דמוקרטיים וניסויים בארץ ובעולם]
* [http://www.makom.org.il/democracy/ האקדמיה הדיאלוגית]
ביקורת על החינוך הדמוקרטי:
<!-- * [http://www.yesod.net/hevra/9/9-2.htm החינוך הממיין] מאת אריה קיזל, מתוך כתב העת "חברה" !-->
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/edu-1356.htm החינוך הדמוקרטי הממיין כדרך להפרטת מערכת החינוך ופיטורי מורים] מאת אריה קיזל, מתוך כתב העת אימגו
[[קטגוריה:חינוך|דמוקרטי]]
בין הזרמים בחינוך ה[[הומניזם|הומניסטי]] אשר השפיעו על החינוך הדמוקרטי ותרמו להתפתחותו, ניתן למצוא שני מודלים מעשיים מרכזיים:
[[חינוך פרוגרסיבי|החינוך הפרוגרסיבי]] - אשר התמקד בלומד ובהתנסות הבלתי אמצעית בתהליך הלמידה, וה[[חינוך פתוח|חינוך הפתוח]] הקשור בזרם הרדיקלי אשר הדגיש את חופש הבחירה ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה.
== עקרונות ==
החינוך הדמוקרטי מושתת על זכויות האדם, בהן [[הזכות לכבוד]], חופש הבחירה, [[חופש הדיבור]], [[חופש התנועה]] וכד'. בתי הספר הדמוקרטיים שונים זה מזה, אך כולם שואפים ליצור סביבה המאפשרת שמירה על זכויות האדם ועל החופש והעצמאות של הילדים, תוך מתן כבוד לכל חברי הקהילה. למרות ההבדלים, ישנם כמה מאפיינים משותפים לרוב בתי הספר הדמוקרטיים:
=== הבחירה ===
אחד הביטויים לשמירה על זכויות הילדים הוא זכותם של התלמידים להיות אחראים לסדר היום שלהם ולבחור מה יעשו עם זמנם. ברוב בתי הספר הדמוקרטיים עקרון זה מבוטא דרך [[חירות]]ם של הילדים לבחור בשיעורים ולהרכיב לעצמם את מערכת השעות שלהם. ישנם גם בתי ספר דמוקרטיים (בעיקר ב[[דגם סאדברי]]) בהם אין הבחירה ממוסדת באמצעות שיעורים, ובהם ניתן לתלמידים החופש המוחלט לעשות כרצונם. זכות הבחירה פירושה שבית הספר מכבד את השוני בין הילדים ומאפשר להם לבטא את תחומי העניין שלהם.
עיקרון הבחירה מבטא עיקרון אחר בחינוך הדמוקרטי, לפיו האדם יכול לכוון את דרכו בעצמו ולהיות אחראי לגורלו.
=== רב גילאיות ===
ברובה, תנועת החינוך הדמוקרטי איננה מאמינה בהפרדה פרטנית של ילדים על-פי גילם באמצעות כיתות אם, והתלמידים בוחרים את חבריהם ואת שיעוריהם כרצונם. הסיבה לכך היא התפישה לפיה כל אדם מתפתח בקצב שונה: ישנם ילדים שבשלותם השכלית מקדימה את הבשלות הרגשית שלהם, וכיתת אם גילית כופה עליהם חברה שאינה בהכרח מתאימה להם. למידה רב גילאית מאפשרת להם ללמוד ולבלות עם ילדים שונים, המתאימים לרמתם בתחומים שונים.
יש הטוענים כי המפגש עם ילדים בגילאים שונים מעודד [[סובלנות]] בין הילדים ואת היכולת לקבלת השונה, מפחית את ה[[אלימות]] האופיינית לבתי ספר שמרניים (במיוחד בישראל), ויכול להרחיב את המעגל החברתי של הילדים.
== מבנה ארגוני בבית הספר הדמוקרטי ==
האמצעי לשמירה על זכויות האדם בבתי הספר הוא המוסדות הדמוקרטיים. לרוב פועלים בתי הספר על פי עקרון [[הפרדת הרשויות]], על פיה יש להפריד בין הרשויות השונות וליצור מערכת של [[איזונים ובלמים]]. בין הרשויות שעשויות לפעול בבית הספר דמוקרטי ניתן למצוא:
===רשות מחוקקת===
'''הרשות המחוקקת''' של בית הספר, ה[[פרלמנט]] (או ה[[אספה]]), קובעת את חוקי בית הספר ב[[הצבעה]] דמוקרטית, שבה לכל חבר בקהילה קול שווה. בהרבה בתי ספר משתתפים ההורים בפרלמנט, יחד עם התלמידים והצוות. הפרלמנט הוא הסמכות העליונה בבית הספר, וברוב בתי הספר גם ההנהלה כפופה להחלטות המתקבלות בו בהצבעה.
===רשות מבצעת===
'''הרשות המבצעת''' של בית הספר מורכבת מועדות, שכל אחת מהן אחראית על ניהול תחום האחריות שלה. הרשות המבצעת מוציאה לפועל את החלטות הפרלמנט, ומקבלת החלטות שוטפות בנוגע לתחומה. בוועדות חברים ילדים ומורים, ובחלק מבתי הספר גם הורים.
ישנם בתי ספר בהן פועלים בתחום הרשות המבצעת גם [[תאגיד|תאגידים]] ו[[פקידים]]. תאגידים אחראים בדרך כלל לעניין של קבוצות עניין ספציפיות, ופקידים אחראים על ניהול אדמיניסטראטיבי של תחומים שונים בבית הספר.
===רשות שופטת===
'''הרשות השופטת''' של בית הספר היא בדרך כלל ועדת המשמעת, שבה יכולים חברי הקהילה לתבוע את מי שהפר את חוקי בית הספר. לאיש בבית הספר אין זכות להעניש מישהו אחר, אלא דרך ועדת המשמעת.
חלק מבתי הספר הדמוקרטיים משתמשים ב[[גישור]] כאמצעי ליישוב סכסוכים בין חברי הקהילה. הליך הגישור מאפשר להבין את מקור העימות וליישב אותו בהסכמה בין הצדדים, בלי סנקציות חיצוניות.
===רשות מבקרת===
'''הרשות המבקרת''' הפועלת בחלק מבתי הספר הדמוקרטיים בוחנת את תפקודם של הגופים האחרים ודואגת לשמירה על ההתנהלות הדמוקרטית של כל הרשויות ויישום חוקי בית הספר.
== חונכות ==
מאפיין המשותף לרוב החינוך הדמוקרטי (להוציא דגם סאדברי) הוא מוסד החונכות. כל ילד בוחר אדם מבוגר מצוות בית הספר, עמו הוא נפגש בקביעות ומשוחח איתו על עניינים אישיים ולימודיים, משתף אותו בחוויות ומתייעץ עמו.
== החינוך הדמוקרטי בחו"ל ==
בארצות רבות קיימים כיום והתקיימו בעבר בתי ספר שמנוהלים בשיתוף התלמידים. אחד מבתי החינוך הידועים שנוהלו כך היה פנימיית היתומים של המחנך [[ינוש קורצ'ק]]. בית ספר ידוע נוסף הוא הפנימייה "[[סאמרהיל]]" שב[[לייסטון]], ב[[אנגליה]]. סאמרהיל הוקם על ידי הפסיכולוג [[א.ס ניל]] ומנוהל היום על ידי בתו, [[זואי רדהד]]. סאמרהיל הוא המוסד החינוכי הדמוקרטי הוותיק ביותר הפועל ברצף מאז הקמתו ועד היום.
===סאדברי ואלי===
ב[[ארצות הברית]] פועל מאז [[1968]] [[בית הספר סאדברי ואלי]]. את בית הספר הקימה קבוצה, המורכבת ברובה מאנשי אקדמיה, הבולטים ביניהם [[דניאל גרינברג]], [[חנה גרינברג]], ו[[מימסי סדובסקי]]. בהשראת [[דגם סאדברי|המודל שלו]] קמו בתי ספר אחרים בעולם, בהם שני בתי ספר בישראל. לבתי ספר במודל סאדברי מבנה ארגוני שונה: הילדים אינם בוחרים בשיעורים מתוך מערכת, אלא עושים מגוון של דברים, ככל העולה על רוחם (במסגרת חוקי התנהגות שנקבעים בצורה דמוקרטית באספת בית הספר.) לרוב, ילדים המעוניינים ללמוד בקביעות נושא מסוים קובעים באופן אישי עם אדם שיוכל לעזור להם ללמוד, שיכול להיות איש צוות, תלמיד אחר, או (בחלק מבתי הספר בדגם זה) מתנדב מחוץ לבית הספר. בבתי ספר במודל זה גם אין לילדים ליווי של חונכים אישיים, ולא נעשה שום נסיון למעקב מאורגן אחרי פעילותם והתקדמותם של התלמידים.
==החינוך הדמוקרטי במדינת ישראל==
תנועת החינוך הדמוקרטי בישראל, תנועה שקיימת מאז [[שנות השמונים]], היא בין החזקות בעולם. בישראל קיימים, נכון להיום ([[2005]]), כ-26 בתי ספר דמוקרטיים. כ-15 בתי ספר נוספים נמצאים בתהליך הקמה. ביחס לגודל ה[[אוכלוסייה]], תנועה זו היא אחת מהגדולות ביותר בעולם, וניתן להשוות אותה רק עם החינוך הדמוקרטי ב[[הולנד]], שהחל להתפתח בקצב מסחרר בשנים האחרונות.
[[מדינת ישראל]] שינתה את יחסה לחינוך הדמוקרטי במשך השנים. ב[[שנות התשעים]] ניתנה הכרה לכמה בתי ספר, והם הצטרפו לחינוך הממלכתי. החל מאמצע אותו העשור, בעיקר בעקבות רצח [[יצחק רבין]], הוחלט ב[[משרד החינוך]] על תוכנית חינוך לדמוקרטיה ול[[דמוקרטיזציה בחינוך|דמוקרטיזציה של בתי ספר]]. בשנים האחרונות השתנתה מדיניות הממשלה, ומשרד החינוך מתנגד להכרה בבתי ספר ייחודיים, ובהם בתי הספר הדמוקרטיים.
===המכון לחינוך דמוקרטי===
אחד המרכזים לפיתוח החינוך הדמוקרטי ולהכשרת העוסקים בחינוך דמוקרטי הוא "[[המכון לחינוך דמוקרטי]]" הפועל במימון של משרד החינוך. המכון פועל לדמוקרטיזציה של בתי ספר ותומך בקבוצות שפועלות להקים בתי ספר דמוקרטיים חדשים. את המכון מנהל [[יעקב הכט]].
===בתי ספר דמוקרטיים בישראל===
בית הספר הדמוקרטי הראשון בישראל הוקם ב- [[1987]] ב[[חדרה]]. זמן קצר אחריו הוקם בית ספר פתוח-דמוקרטי ב[[יפו]]. מאז תחילת שנות התשעים קמו בתי ספר דמוקרטיים בין השאר ב[[רמת הגולן]], ב[[כפר סבא]], ב[[מודיעין (עיר)|מודיעין]], ב[[ירושלים]],ב[[שוהם (יישוב)|שוהם]], ב[[קריית אונו]], ב[[זכרון יעקב]], ב[[ערד]], ב[[רעננה]], ב[[הוד השרון]] וב[[תל אביב]].
====ביה"ס הדמוקרטי בחדרה====
בית הספר הדמוקרטי הראשון שהוקם בישראל היה "בית הספר הדמוקרטי" ב[[חדרה]] אשר הוקם על ידי [[יעקב הכט]] בשנת [[1987]]. בית ספר הוקם לראשונה בתור [[בית ספר ניסויי]]-פתוח ולאחר שנתיים הוסב לבית ספר דמוקרטי. בית הספר מונה כ-365 תלמידים מגילאים 4 עד 19. כיום הוא בין בתי הספר הדמוקרטיים הגדולים והוותיקים בעולם.
בית הספר מנוהל באופן דמוקרטי, תוך שמירה על עיקרון הפרדת הרשויות:
לכל חברי בית הספר:
*הזכות להשתתף באופן שווה בחקיקת חוקי בית הספר.
*נשמרת הזכות לבחור ולהיבחר לרשויות בית הספר.
*מובטחת זכות הפנייה ל[[הרשות השופטת|רשות שופטת]] בלתי תלויה, שתפקידה לסייע לחברי בית הספר לשמור על זכויותיהם.
==ראו גם==
* [[חינוך אלטרנטיבי]]
* [[בית הספר סאדברי ואלי]]
* [[בית הספר הדמוקרטי בחדרה]]
* [[סאמרהיל]]
* [[דגם סאדברי]]
* [[א.ס ניל]]
* [[דניאל גרינברג]]
* [[יעקב הכט]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.democratic.co.il/ המכון לחינוך דמוקרטי]
** [http://www.democratic.co.il/Israel/SchoolList.shtml רשימות של בתי ספר דמוקרטיים וניסויים בארץ ובעולם]
* [http://www.makom.org.il/democracy/ האקדמיה הדיאלוגית]
ביקורת על החינוך הדמוקרטי:
<!-- * [http://www.yesod.net/hevra/9/9-2.htm החינוך הממיין] מאת אריה קיזל, מתוך כתב העת "חברה" !-->
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/edu-1356.htm החינוך הדמוקרטי הממיין כדרך להפרטת מערכת החינוך ופיטורי מורים] מאת אריה קיזל, מתוך כתב העת אימגו
[[קטגוריה:חינוך|דמוקרטי]]