שינויים

'''ויליאם סטנלי ג'בונס''' (William Stanley Jevons)‏ (1 בספטמבר 1835 - 13 באוגוסט 1882) כלכלן ולוגיקן בריטי. הוא היה אחד מ-3 הכלכלנים שהובילו את [[המהפכה השולית]] בכלכלה (דבר שהוליד את ה[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]). כמו כן הוא היה אחד החלוצים לשימוש של מתמטיקה בכלכלה ואחד הכלכלנים הראשונים שהתייחסו לשאלה של [[קיימות]] בכלכלה, בעיקר בהיבט של השענות על משאבי [[אנרגיה]] סופיים ולא מתחדשים ([[פחם]]), נושא שהיום מכוסה תחת [[שיא תפוקת הנפט]]. על שמו קרוי גם [[פרדוקס ג'בונס]] המתאר את הקשר בין התייעלות טכנולוגית להגברת צריכה של משאבים.  

'''ויליאם סטנלי ג'בונס''' (באנגלית: '''William Stanley Jevons''')‏ (1 בספטמבר 1835 - 13 באוגוסט 1882) כלכלן ולוגיקן בריטי. הוא היה אחד מ-3 הכלכלנים שהובילו את [[המהפכה השולית]] בכלכלה (דבר שהוליד את ה[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]). כמו כן הוא היה אחד החלוצים לשימוש של מתמטיקה בכלכלה ואחד הכלכלנים הראשונים שהתייחסו לשאלה של [[קיימות]] בכלכלה, בעיקר בהיבט של השענות על משאבי [[אנרגיה]] סופיים ולא מתחדשים ([[פחם]]), נושא שהיום מכוסה תחת [[שיא תפוקת הנפט]]. על שמו קרוי גם [[פרדוקס ג'בונס]] המתאר את הקשר בין התייעלות טכנולוגית להגברת צריכה של משאבים.  

== ביוגרפיה ==

== ביוגרפיה ==

ג'בונס נולד בליברפול, אנגליה, כבן לסוחר כלי ברזל. הוא התמחה בלימודי כימיה ומדעי הטבע באוניברסיטת לונדון, ובין השנים 1854-1859 שימש כבוחן מתכות במִטבעה החדשה בסידני, אוסטרליה.  

ג'בונס נולד בליברפול, אנגליה, כבן לסוחר כלי ברזל. הוא התמחה בלימודי כימיה ומדעי הטבע באוניברסיטת לונדון, ובין השנים 1854-1859 שימש כבוחן מתכות במִטבעה החדשה בסידני, אוסטרליה.  

ג'בונס הביא לשינוי מעמיק במחשבה הכלכלית באנגליה. דבר שהוביל לפיתוח [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]].   

ג'בונס הביא לשינוי מעמיק במחשבה הכלכלית באנגליה. דבר שהוביל לפיתוח [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]].   

תרומתו העיקרית של ג'בונס לכלכלה העיונית היתה בסיוע הפיתוח של תורת [[תועלת שולית|התועלת השוּלית]].תורה זו, שהדגישה את הביקוש למוצר כקובע עיקרי של מחירו, הייתה מנוגדת לתורת [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], שתלתה את מחיר המוצר בכמות העבודה המופעלת בייצורו.  

תרומתו העיקרית של ג'בונס לכלכלה העיונית הייתה בסיוע הפיתוח של תורת [[תועלת שולית|התועלת השוּלית]]. תורה זו, שהדגישה את הביקוש למוצר כקובע עיקרי של מחירו, הייתה מנוגדת לתורת [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], שתלתה את מחיר המוצר בכמות העבודה המופעלת בייצורו.  

==פרדוקס ג'בונס==

==פרדוקס ג'בונס==

{{הפניה לערך מורחב|פרדוקס ג'בונס}}

{{הפניה לערך מורחב|פרדוקס ג'בונס}}

ג'בונס הבחין שצריכת ה[[פחם]] בבריטניה עלתה לאחר השיפור במנוע הקיטור של תומס ניוקמן על ידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, הדרישה עליות עלתה. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר [[פיתוחים טכנולוגיים]] משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת. דבר זה מכונה "[[פרדוקס ג'בונס]]". גרסה עדינה יותר של הפרדוקס נקראת "אפקט ריבאונד" - אם יש שיפור טכנולוגי שמייעל את השימוש במשאב (לדוגמה באנרגיה) בנניח 50% אזי היעילות שנראה בסופו של דבר בשוק תהיה נמוכה יותר (אם בכלל) שכן למרות שכל מכשיר חדש שימכר יהיה יעיל יותר ב-50% ימכרו יותר מכשירים ואלה יעלו את הביקוש למשאב.  

ג'בונס הבחין שצריכת ה[[פחם]] בבריטניה עלתה לאחר השיפור במנוע הקיטור של תומס ניוקמן על ידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, הדרישה עליות עלתה. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר [[פיתוחים טכנולוגיים]] משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת. דבר זה מכונה "[[פרדוקס ג'בונס]]". גרסה עדינה יותר של הפרדוקס נקראת "אפקט ריבאונד" - אם יש שיפור טכנולוגי שמייעל את השימוש במשאב (לדוגמה באנרגיה) בנניח 50% אזי היעילות שנראה בסופו של דבר בשוק תהיה נמוכה יותר (אם בכלל) שכן למרות שכל מכשיר חדש שיימכר יהיה יעיל יותר ב-50% ימכרו יותר מכשירים ואלה יעלו את הביקוש למשאב.  

==שאלת הפחם==

==שאלת הפחם==

{{ציטוט|תוכן= האם אנו נוהגים בחוכמה, בכך שאנו מאפשרים לכלכלת המדינה לעלות מעבר לנקודה שבה אנו יכולים לתמוך בה במשך זמן רב?}}

{{ציטוט|תוכן= האם אנו נוהגים בחוכמה, בכך שאנו מאפשרים לכלכלת המדינה לעלות מעבר לנקודה שבה אנו יכולים לתמוך בה במשך זמן רב?}}

התזה המרכזית שלו היתה כי מעמדה הבכיר של האימפריה הבריטית בעולם היתה דבר זמני, בהנתן שמשאב האנרגיה העיקרי שלה הוא דבר סופי. תוך כדי הפיתוח של רעיון זה ג'בונס נגע בשורה של נושאים שהם מרכזיים לנושא הקיימות כולל [[גבולות לצמיחה]], [[פיצוץ אוכלוסין]], [[גלישה מלמעלה]] (overshoot(, קולוניאליזציה מחודשת של העולם, [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] (EROI), מיסוי של מקורות אנרגיה, חלופות של [[אנרגיה מתחדשת]], ושיא תפוקה של מקורות אנרגיה (נושא שמכוסה היום תחת התאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]]).  

התזה המרכזית שלו הייתה כי מעמדה הבכיר של האימפריה הבריטית בעולם היתה דבר זמני, בהנתן שמשאב האנרגיה העיקרי שלה הוא דבר סופי. תוך כדי הפיתוח של רעיון זה ג'בונס נגע בשורה של נושאים שהם מרכזיים לנושא הקיימות כולל [[גבולות לצמיחה]], [[פיצוץ אוכלוסין]], [[גלישה מלמעלה]] (overshoot), קולוניאליזציה מחודשת של העולם, [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] (EROI), מיסוי של מקורות אנרגיה, חלופות של [[אנרגיה מתחדשת]], ושיא תפוקה של מקורות אנרגיה (נושא שמכוסה היום תחת התאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]]).  

בעקבות עבודתו זו נתמנתה ועדה מלכותית לחקירת מלאי הפחם במדינה, ושמו של ג'בונס התפרסם ברבים.

בעקבות עבודתו זו נתמנתה ועדה מלכותית לחקירת מלאי הפחם במדינה, ושמו של ג'בונס התפרסם ברבים.

==ספרים==

==ספרים==

* 1865 "[[שאלת הפחם (ספר)|שאלת הפחם]]" [http://www.eoearth.org/article/The_Coal_Question_%28e-book%29 טקסט מלא של הספר] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

* 1865 "[[שאלת הפחם (ספר)|שאלת הפחם]]" [http://www.eoearth.org/article/The_Coal_Question_%28e-book%29 טקסט מלא של הספר] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==