שינויים

==== צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק ====

=== צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק ===

ייצור של מוצרי פלסטיק מ[[נפט גולמי]] בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/2009/06/embodied-energy-of-digital-technology.html The monster footprint of digital technology], Low Tech magazine, 2009.}} צריכה זו גבוהה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת [[ברזל]] מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת [[נייר]] מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/what-is-the-embodied-energy-of-materials.html How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?], Low Tech magazine, 2009.}}

ייצור של מוצרי פלסטיק מ[[נפט גולמי]] בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/2009/06/embodied-energy-of-digital-technology.html The monster footprint of digital technology], Low Tech magazine, 2009.}} צריכה זו גבוהה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת [[ברזל]] מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת [[נייר]] מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/what-is-the-embodied-energy-of-materials.html How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?], Low Tech magazine, 2009.}}

== שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ==

== שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ==

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. הבעיה איתו היא לא כל כך במשקל אלה בנפח.

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה וזיהום אוויר{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. יש לציין שמשאיות הזבל הן אחת מהסיבות לזיהום האוויר בערים והמשרד להגנת הסביבה מנסה להיאבק במפגע זה.

==פסולת==

==פסולת==

=== תפיסת מקום במזבלות ===

=== תפיסת מקום במזבלות ===

===שריפת פלסטיק===

===שריפת פלסטיק===

===מיחזור פלסטיק===

===מיחזור פלסטיק===

=== ניסיונות לפתור את הבעיה "ללא פגיעה ברווחים" והנזק מהם ===

2. אי אפשר לאסוף את האשפה מהמעמקים ולשם שוקע הרוב.

 

 

 

== מאבק בזיהום הפלסטיק ==

== מאבק בזיהום הפלסטיק ==

במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל. כך לדוגמה במקומות רבים נאסרו או הוגבלו שקיות הפלסטיק החד פעמיות. הצעדים שעשתה ישראל בנושא זה הם משמעותיים ויכולים לעזור במידת מה לא רק לניקיון חופיה אלה גם למאבק בזיהום האוויר והפחתת פליטות גזי החממה. אתם יכולים לראות את הצעדים שנעשים בעולם [https://en.wikipedia.org/wiki/Phase-out_of_lightweight_plastic_bags כאן] ואת צעדים של ישראל בערך המורחב:

במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל. כך לדוגמה במקומות רבים נאסרו או הוגבלו שקיות הפלסטיק החד פעמיות. הצעדים שעשתה ישראל בנושא זה הם משמעותיים ויכולים לעזור במידת מה לא רק לניקיון חופיה אלה גם למאבק בזיהום האוויר והפחתת פליטות גזי החממה. אתם יכולים לראות את הצעדים שנעשים בעולם [https://en.wikipedia.org/wiki/Phase-out_of_lightweight_plastic_bags כאן] ואת צעדים של ישראל בערך המורחב:

{{הפניה לערך מורחב|חוק השקיות}}

{{הפניה לערך מורחב|חוק השקיות}}