שינויים

בשנים הראשונות אחרי הגעתו לארץ דגל באידאולוגיה ימנית-קיצונית. זמן מה למד בישיבה של חב"ד בירושלים. היה בעד ארץ ישראל שלמה והתנגד לכל רעיון סוציאליסטי או חברתי בכלל. השינוי בעמדותיו הפוליטיות חל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר בעקבות הסכמי אוסלו, ירושלמי התחיל להתעניין בתרבות ובחיי הערבים והבין שמה שהתקשורת הממסדית סיפרה עד אז אודות הסיכסוך הישראלי-ערבי לא היה נכון. ירושלמי התחיל להבין שלא כל הערבים הם מחבלים ושבעצם ערבים אלו בני אדם בדיוק כמו היהודים או כמו כל עם אחר.

בשנים הראשונות אחרי הגעתו לארץ דגל באידאולוגיה ימנית-קיצונית. זמן מה למד בישיבה של חב"ד בירושלים. היה בעד ארץ ישראל שלמה והתנגד לכל רעיון סוציאליסטי או חברתי בכלל. השינוי בעמדותיו הפוליטיות חל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר בעקבות הסכמי אוסלו, ירושלמי התחיל להתעניין בתרבות ובחיי הערבים והבין שמה שהתקשורת הממסדית סיפרה עד אז אודות הסיכסוך הישראלי-ערבי לא היה נכון. ירושלמי התחיל להבין שלא כל הערבים הם מחבלים ושבעצם ערבים אלו בני אדם בדיוק כמו היהודים או כמו כל עם אחר.

אז שמואל ירושלמי זנח את דעותיו הימניות והלך שמאלה והתחיל לתמוך בפתרון של שתי מדינות-לשני עמים. באותו זמן בישראל הייתה מגמה משמעותית של הפרטת חברות ממשלתיות וירושלמי נרתם למאבק נגד ההפרטות כי התחיל להיות לו נהיר שעם כל הביקורת לה ראויה הביורוקרטיה הממשלתית וההסתדרותית בישראל ההפרטות אינן הפיתרון למצב, אלא נהפוך הוא. ההפרטות לשיטתו רק מחריפות את המצב ולמעשה הורסות את השירותים והכלכלה במדינה. מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 התחיל באופן קבוע להשתתף במחאות חברתיות, לנאום בהפגנות ולהשתתף באופן מעשי בניהול מאבקים חברתיים שונים. בין היתר, היה לדבריו בין הראשונים בקרב הפעילים החברתיים בארץ שנחשף לבעיית הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים וכבר בסוף שנות ה-90 ביקר במספר כפרים בלתי מוכרים במסגרת פעילותם של אגודת הארבעים ומועצה אזורית לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב.

בעקבות כך שמואל ירושלמי זנח את דעותיו הימניות והלך שמאלה והחל לתמוך בפתרון של שתי מדינות-לשני עמים. באותו זמן בישראל, הייתה מגמה משמעותית של הפרטת חברות ממשלתיות, וירושלמי נרתם למאבק נגד ההפרטות כי התחיל להיות לו נהיר שעם כל הביקורת לה ראויה הביורוקרטיה הממשלתית וההסתדרותית בישראל ההפרטות אינן הפיתרון למצב, אלא נהפוך הוא. ההפרטות לשיטתו רק מחריפות את המצב ולמעשה הורסות את השירותים והכלכלה במדינה. מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 התחיל באופן קבוע להשתתף במחאות חברתיות, לנאום בהפגנות ולהשתתף באופן מעשי בניהול מאבקים חברתיים שונים. בין היתר, היה לדבריו בין הראשונים בקרב הפעילים החברתיים בארץ שנחשף לבעיית הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים וכבר בסוף שנות ה-90 ביקר במספר כפרים בלתי מוכרים במסגרת פעילותם של אגודת הארבעים ומועצה אזורית לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב.

ירושלמי רואה בתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ככישלון, ובעקבות כך הפך, החל משנת 2006, לתומך נלהב ברעיון של מדינה אחת שיוויונית מים התיכון עד נהר הירדן.

ירושלמי רואה בתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ככישלון, ובעקבות כך הפך, החל משנת 2006, לתומך נלהב ברעיון של מדינה אחת שיוויונית מים התיכון עד נהר הירדן.