47,332
עריכות
שינויים
←סיבות לאובדן קרקעות
אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
===פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע עקב כריתת יערות===
===פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע===
כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), הוא שבר את '''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור התחדשות הקרקע]]'''. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כ[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שמאפשרת קיום חיים. כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים, בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלים, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.
כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), הוא שבר את '''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור התחדשות הקרקע]]'''. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כ[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שמאפשרת קיום חיים. כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים, בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלים, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.
תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע.
תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע. החקלאות פוגעת באופן כללי במחזור התחדשות הקרקע. תהליך זה חריף במיוחד במקומות שבהן יש ברוא יערות - כריתת יערות ושריפת יערות.
===ברוא יערות ואובדן כיסוי הקרקע===
{{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}}
ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע עובד בצורה הזו. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע מהתחממות יתר מקרני השמש, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]].
ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע עובד בצורה הזו. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע מהתחממות יתר מקרני השמש, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]].
כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו , לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. תהליך זה קרוי [[חקלאות כרות והבער]] והיא חריפה במיוחד במקומות שבהם כריתת היערות ותהליכי [[סחף קרקע]] הם מהירים.
כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו , לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. תהליך זה קרוי [[חקלאות כרות והבער]] והיא חריפה במיוחד במקומות שבהם כריתת היערות ותהליכי [[סחף קרקע]] הם מהירים.
לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני זו כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.
[[ברוא יערות]] - עם עקב [[כריתה]] לשם הפקת דלק או עץ ואם בגלל [[שריפות יער]] או בגלל שריפה מכוונת לצרכי [[חקלואת כרות והבער]] גומרת לכך שקרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה (שאינה רגילה לתנאי יובש ומחסור במים). הרס הקרקע עקב שילוב של יובש, אובדן חומרי הזנה (לדוגמה עלים שעפים ברוח), וסחף קרקע גומרים להרס הקרקע - בתנאים אלה יש פחות קרקע והיא גם ענייה יותר בחומרי הזנה. בתנאים אלה האדמה לא יכולה לתמוך באותה כמות צמחים, כמו כן הצמחים שמתאימים לקרקע ולתנאים של יער כבר לא מתאימים לאדמה עניה ודלה זו ולאקלים היבש יותר.
לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני, זו כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.
ביער יש בקרת קרינת שמש מתוחכמת העוזרת לשמור על הקרקע והצמחים מהתחממות יתר והתייבשות, כאשר צמחים שונים מקבלים את כמות קרינת השמש שהם צריכים, לפי הגיל וסוג הצמח. עוד על כך, אתם יכולים לקרוא בסעיף "הכרות ראשונית עם היער ותושביו" בערך [[יער]].
===פגיעה בהסעת גשם עקב כריתת יערות באיזורים חמים===
אזור חם לא חייב להיות אזור יבש-ביערות הגשם, אשר נמצאים באותו המרחק מקו המשווה כמו מדבר סהרה, האקלים חם, האידוי גבוהה, אבל אין יובש. הסיבה לכך היא [[שירות אקולוגי]] של [[הסעת ענני גשם]] על ידי היער.
מצד אחד חיפוי הקרקע והצל של העצים שומרים על הקרקע מפני יובש ומונעים את אידוי. עם זאת העצים עצמם גורמים לאידוי גבוה של מים בתהליך הנשימה של העצים. אדי מים אלה יוצרים לחות גבוה ביער ולחות זו, כאשר היא בכמות גבוהה יוצרת עננים חדשים שנכנסים הלאה לתוך היבשת ומורידים גשם מחדש. באופן כזה יש הסעה של ענני הגשם עמוק יותר לתוך לב היבשת. הגשמים החזקים מפצים על האידוי.
כאשר יש [[ברוא יערות]] הדבר יכול לגורר לדלדול הקרקע ול[[הרס בלתי הפיך]] שלה ויש הרבה פחות צמחים פרוש הדבר הוא גם שיש פחות לחות באוויר ואין גשם הסעת גשם. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה.
===בצורת ומדבור===
===בצורת ומדבור===
{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}
{{הפניה לערך מורחב|מדבור}}
כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.
כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.
תהליך זה חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות. תופעות כמו [[ברוא יערות]] , [[חקלאות תעשייתית]] מקטינים את כיסוי הקרקע; [[התחממות עולמית]] גוררת [[שינויי אקלים]] ואלו גורמים [[השפעות של התחממות עולמית|השפעות שונות ורבות]] כולל עלייה בטמפרטורה של האוויר והקרקע, פחות גשמים באיזורי ספר-מדבר, הערכת תקופות יובש, ועוד. {{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]].
תהליך זה חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות. תופעות כמו [[ברוא יערות]] , [[חקלאות תעשייתית]] מקטינים את כיסוי הקרקע; [[התחממות עולמית]] גוררת [[שינויי אקלים]] ואלו גורמים [[השפעות של התחממות עולמית|השפעות שונות ורבות]] כולל עלייה בטמפרטורה של האוויר והקרקע, פחות גשמים באיזורי ספר-מדבר, הערכת תקופות יובש, ועוד. {{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]].
ייתכן כי חלק מהמדבריות המוכרים לנו עצמם באזורים החמים, נוצרו בגלל סיבות של ברוא יערות ולא עקב סיבות טבעיות. החוקרים דייויד רייט וכמה מעמיתי, טוענים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית{{הערה|David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26.01.2017, Frontiers in Earth Science}}. לפי הערכת האו"ם, מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא [[תהליך ארוך טווח|מהרס איטי ומתמשך]] של קרקעות פוריות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg].
===בליית קרקע===
===בליית קרקע===