אקו-ויקי

שינויים

בנייה מרקמית (הצגת מקור)

גרסה מ־11:22, 7 בנובמבר 2017

נוספו 5,729 בתים ,  11:22, 7 בנובמבר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:  
   
 
   
 
רופא מדגיש כי בנייה מרקמית כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות - מגדלים או בנינים שמוקף בחצרות.  
 
רופא מדגיש כי בנייה מרקמית כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות - מגדלים או בנינים שמוקף בחצרות.  
 +
 +
==צפיפות עירוניות==
 +
בשנים האחרונות נבנים בישראל יותר ויותר [[מגדל מגורים|מגדלי מגורים]]. ההצדקה הציבורית לבנייה זו בכלל היא כדי למנוע בנייה ב[[שטחים פתוחים]] מחוץ לעיר. באופן אינטואיטיבי נראה כי ככל שבונים גבוה יותר כך חוסכים מקום. אלא שברוב המקרים, בעיות של רוחות ושיקולי יוקרה ונוחות מועדדים הקמת פארקים גדולים בין או מסביב למגדלי המגורים כך שאלה אינם מעלים בהכרח את הצפיפות העירונית.
 +
 +
האדריכל אמנון רכטר מציין כי בבניית מגדלים יש מין "כלל אצבע" של מרחק של מטר בין בניין לבניין על כל קומה, ולכן כשבונים יותר מ־30 קומות צריכים 30 מטר בין הבניינים. דוגמה לבנייה של מגדלים שאינם כאלה היא "פארק צמרת" בצפון תל אביב שבו המרחקים בין המגדלים קטנים מידי והתוצאה היא שכונה מנותקת ומנוכרת. [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3585593,00.html]
 +
 +
המתכנן העירוני ד"ר יודן רופא, מציין כי שתי הערים הצפופות ביותר בישראל - בני ברק ובת ים, בנויות ברובן מבניינים שהם עד 4 קומות. השכונה הצפופה ביותר בישראל היא שכונת פלורנטין בתל אביב, שרובה בנויה מבניינים בני 2-3 קומות. בצפון הישן של תל אביב שבנוי מבניינים בני 3 קומות על עמודים, יש צפיפות עירונית של 16 יחידות דיור לדונם ברוטו, דבר שהופך אותו לצפוף פי 2 יחסית לשכונות חדשות הנבנות בצפון תל אביב, שכוללות מגדלים בני 14-16 קומות.<ref name="rofe2013">[http://yodannotes.files.wordpress.com/2013/10/d79ed79bd795d79f-d7a9d797d7a8d799d7aa-d7a6d7a4d799d7a4d795d7aa-d791d7a0d799d799d794-d792d791d795d794d794-d795d794d79ed7a8d797d791-d794.pdf צפיפות, בנייה גבוהה, והמרחב הציבורי - כמה מיתוסים שכדאי לנפץ ] ד"ר יודן רופא, שחרית</ref>
 +
 +
[[קובץ:Migdalim.PNG|ממוזער|450px|השוואה בין מגדל, בינוי ישראלי רגיל ומבנה חצר (יודן רופא, מכון שחרית). בכל סוגי הבנייה באיור יש 200 דירות בעלות שטח זהה (138 מטר רבוע לדירה), המשתרעות על פני 10 דונם, דבר הנותן צפיפות נטו של 20 יחידות דיור לדונם. מספר הקומות הממוצע בבניה מסוג בינוי ישראלי ובנייה רגילה הוא 5.4 ומטה בעוד הגובה הממוצע של המגדלים הוא 18 קומות.]]
 +
 +
רופא מדגים כיצד על אותו שטח, ובהקמה של 3 סוגי צורות דיור, ניתן לספק אותו מספר של דירות בגודל זהה.
 +
* '''[[מגדל מגורים]]'''-  משאיר לכאורה הכי הרבה שטח פתוח לשימוש הציבור, אבל לרוב השטח הזה אינו משמש את הציבור העירוני, שכן זהו שטח מוצל ולא מזמין שגם נתפס כשטח פרטי. ניתן לבנות שטחים ציבוריים סמוכים למגדל אבל אז צפיפות הבנייה יורדת. יש שתי אפשרויות נוספות של בנייה צפופה.
 +
* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לבניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.
 +
* '''בנייה מרקמית''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "[[חזית אפס]]" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 16: שורה 30:     
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
−
* [http://www.oxfordreference.com/view/10.1093/oi/authority.20110803100317553 perimeter-block], oxfordreference.com
+
* יודן רופא, [https://yodannotes.wordpress.com/2007/07/28/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%99/ הרחוב הישראלי עדיין לא מת – אבל האדריכלים עובדים על זה], בבלוג "סביבות" , יולי 2007
 
* יואב לרמן, [https://tlv1.co.il/2008/10/14/789/ בואו נדבר על מגדלים], "עוד בלוג תל אביבי", 14 באוקטובר 2008
 
* יואב לרמן, [https://tlv1.co.il/2008/10/14/789/ בואו נדבר על מגדלים], "עוד בלוג תל אביבי", 14 באוקטובר 2008
 
* הדס שפר, [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3585593,00.html האדריכל אמנון רכטר: "הערים שלנו לא בנויות טוב כי הן לא ערים"], כלכליסט, 24.10.2012
 
* הדס שפר, [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3585593,00.html האדריכל אמנון רכטר: "הערים שלנו לא בנויות טוב כי הן לא ערים"], כלכליסט, 24.10.2012
 +
* [http://www.oxfordreference.com/view/10.1093/oi/authority.20110803100317553 perimeter-block], oxfordreference.com
 +
* [http://www.emcouncils.gov.uk/write/What_on_earth_is_a_perimeter_block.pdf]
 +
* Brian Edwards, [https://books.google.co.il/books?id=v2F4AgAAQBAJ&pg=PA176&dq=Perimeter+block&hl=en&sa=X&ei=6WT9UtOiBs-HkgXP_4G4Dw&redir_esc=y#v=onepage&q=Perimeter%20block&f=false The European perimeter block: the Scottish experience of courtyard housing], chap 11, in "Courtyard Housing: Past, Present and Future", 2006
 +
* Donia Zhang [https://books.google.co.il/books?id=mh0pDAAAQBAJ&printsec=frontcover&dq=Courtyard+Housing:+Past,+Present+and+Future&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjYgPnQj6zXAhVQ5qQKHTDRCKcQ6AEIMzAD#v=onepage&q=Courtyard%20Housing%3A%20Past%2C%20Present%20and%20Future&f=false Courtyard Housing and Cultural Sustainability: Theory, Practice, and Product], 2013
 +
 +
 +
    +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
       
[[קטגוריה:תכנון עירוני]]
 
[[קטגוריה:תכנון עירוני]]
 
[[קטגוריה:עירוניות מתחדשת]]
 
[[קטגוריה:עירוניות מתחדשת]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/75984"