שינויים

==היסטוריה של החקלאות מנקודת מבט של קיימות==

==היסטוריה של החקלאות מנקודת מבט של קיימות==

===חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות: משנת 9,000 לפני הספירה(בערך) ועד 1750 לספירה===

===חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות: משנת 9000 לפני הספירה (לערך) ועד 1750 לספירה===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}

החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]],  הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.  

החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]],  הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.  

לפני המעבר לחקלאות [[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.

לפני המעבר לחקלאות [[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.

מעבר האנושות לחקלאות החל לפני כ 11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ 5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה '''[[המהפכה החקלאית]]''' או '''המהפכה הנאוליתית''' והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות ה[[כסף]] ומוסדות ה[[מלוכה]], [[התמחות כלכלית]]. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך ממושך]], שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.  

מעבר האנושות לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה '''[[המהפכה החקלאית]]''' או '''המהפכה הנאוליתית''' והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות ה[[כסף]] ומוסדות ה[[מלוכה]], [[התמחות כלכלית]]. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך ממושך]], שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.  

עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח ''איסוף התבואה'': האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם, בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA התרבות הנאטופית]}}. אצלם לראשונה התגלו אבנים שכנראה שמשו כ'''מגל''' כלומר ייתכן והם קצרו את הדגנים שהיו נפוצים באזור. כבר בשלב זה ניתן להבחין בכמה דרכים לקצור או לאסוף בעלי השפעות שונות: אם לקצור או לאסוף רק חלק מהפרות או הדגנים החלק האחר ייפול על הקרקע ויצמח שוב בשנה הבאה. הצמחים שהיו קודם יספקו לצמחים החדשים הגנה משמש, רוח, סחף, ויהוו דשן טבעי בשבילם. לעומת זאת עם לקחת את כל הפרות והדגנים צמחים חדשים לא יצמחו ובמקרה של צמחים דגניים כמו החיטה הפראית השדה יעלם תוך שנה. במקרה הזה צריך לשתול שוב ולספק לצמחים הגנה מפני השמש, הרוח, הסחף, לדשן את הקרקע. יתכן שאנשי התרבות הנאטופית בחרו בגרסה הראשונה כי לא נמצאו עקבות לפעילות חקלאית אצלם.

עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח ''איסוף התבואה'': האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם, בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA התרבות הנאטופית]}}. אצלם לראשונה התגלו אבנים שכנראה שמשו כ'''מגל''' כלומר ייתכן והם קצרו את הדגנים שהיו נפוצים באזור. כבר בשלב זה ניתן להבחין בכמה דרכים לקצור או לאסוף בעלי השפעות שונות: אם לקצור או לאסוף רק חלק מהפרות או הדגנים החלק האחר ייפול על הקרקע ויצמח שוב בשנה הבאה. הצמחים שהיו קודם יספקו לצמחים החדשים הגנה משמש, רוח, סחף, ויהוו דשן טבעי בשבילם. לעומת זאת עם לקחת את כל הפרות והדגנים צמחים חדשים לא יצמחו ובמקרה של צמחים דגניים כמו החיטה הפראית השדה יעלם תוך שנה. במקרה הזה צריך לשתול שוב ולספק לצמחים הגנה מפני השמש, הרוח, הסחף, לדשן את הקרקע. יתכן שאנשי התרבות הנאטופית בחרו בגרסה הראשונה כי לא נמצאו עקבות לפעילות חקלאית אצלם.

'''<big>המעבר לחקלאות</big>'''

'''<big>המעבר לחקלאות</big>'''

לפני כ 11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר שיטות שאנו היום קוראים להם "חקלאות". השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת [[דשן טבעי]], שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל לשתילה, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר, חלב או צמר, השבחת בעלי חיים (בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם), סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר.

לפני כ-11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר שיטות שאנו היום קוראים להם "חקלאות". השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת [[דשן טבעי]], שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל לשתילה, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר, חלב או צמר, השבחת בעלי חיים (בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם), סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר.

כבר השיטות האלה לצד תועלות שונות הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה. פרוט קצר של הסיבות לתועלת ולנזק:  

כבר השיטות האלה לצד תועלות שונות הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה. פרוט קצר של הסיבות לתועלת ולנזק:  

התהליך הזה קורא בדרך כלל בגידול צמחים שאת הזרעים שלהם צריך לאסוף כל שנה כמו לדוגמה חיטה. בעקרון ניתן לאסוף בכל שנה חלק מזרעי החיטה, לתת לחלק אחר ליפול ארצה ולצמוח בשנה הבאה או לאסוף רק את הזרעים ולשתול אותם בידיים בין הצמחים הישנים. אבל פטרון כזה לא מקודם כעט, פרט ל ניסיונות לממש אותו באיזו שהיא צורה ב[[יערות מאכל]].

התהליך הזה קורא בדרך כלל בגידול צמחים שאת הזרעים שלהם צריך לאסוף כל שנה כמו לדוגמה חיטה. בעקרון ניתן לאסוף בכל שנה חלק מזרעי החיטה, לתת לחלק אחר ליפול ארצה ולצמוח בשנה הבאה או לאסוף רק את הזרעים ולשתול אותם בידיים בין הצמחים הישנים. אבל פטרון כזה לא מקודם כעט, פרט ל ניסיונות לממש אותו באיזו שהיא צורה ב[[יערות מאכל]].

'''4. בחירה של הזרעים הטובים ביותר ושתילתם אינה גורמת נזק.''' כלומר, אם לקחת מתוך 10 עצי תפוח דווקא את העץ עם הפרות הכי יפים ולשתול את הגרעינים ממנו זה לכשעצמו לא מזיק. מבחינה גנטית, זה לא שונה בהרבה ממה שהטבע עושה. לעומת זאת היברידיזציה(יצירת מינים חדשים באמצעות זיווג מינים שונים) עלולה להוות סיכון מהבחינה הזאת, כי זה משהו שהטבע לא עושה. אחת התכונות של מין בעלי חיים או צמחים היא קבוצה של צמחים או בעלי חיים שיכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים בתוך הקבוצה ולא יכולים לעשות את זה בין 2 קבוצות שונות.

'''4. בחירה של הזרעים הטובים ביותר ושתילתם אינה גורמת נזק.''' כלומר, אם לקחת מתוך 10 עצי תפוח דווקא את העץ עם הפרות הכי יפים ולשתול את הגרעינים ממנו זה לכשעצמו לא מזיק. מבחינה גנטית, זה לא שונה בהרבה ממה שהטבע עושה. לעומת זאת היברידיזציה (יצירת מינים חדשים באמצעות זיווג מינים שונים) עלולה להוות סיכון מהבחינה הזאת, כי זה משהו שהטבע לא עושה. אחת התכונות של מין בעלי חיים או צמחים היא קבוצה של צמחים או בעלי חיים שיכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים בתוך הקבוצה ולא יכולים לעשות את זה בין 2 קבוצות שונות.

'''5. מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי, לאלף פרה או עז, כלומר להאכיל אותה, להגן עליה מטורפים, מקור וחום ובתמורה כאשר יהיו לה ילדים באופן טבעי, לקחת את אותו חלק מהחלב שיישאר אחרי הילדים שלה למטרות שימוש עצמי איננו מהווה פשע.''' גם ההשפעה הסביבתית של מהלך כזה יכולה להיות אפילו חיובית עם להאכלת הפרה או העז קוצרים חלק מהעשב היבש שיכול לשמש כמקור לשרפות אחר כך. עד היום אחת השיטות המומלצות להפחתת הסיכון לשרפות יער בישראל היא רעייה של עזים במקום. העזים לא מסוגלות לאכול את העצים ואם לרעות אותם יותר מידי הם גם לא אוכלות יותר מידי את עצים הצעירים כי המזון הנוח ביותר בשבילם, הוא אותו עשב אשר משמש כחומר בעלה לשרפות.

'''5. מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי, לאלף פרה או עז, כלומר להאכיל אותה, להגן עליה מטורפים, מקור וחום ובתמורה כאשר יהיו לה ילדים באופן טבעי, לקחת את אותו חלק מהחלב שיישאר אחרי הילדים שלה למטרות שימוש עצמי איננו מהווה פשע.''' גם ההשפעה הסביבתית של מהלך כזה יכולה להיות אפילו חיובית עם להאכלת הפרה או העז קוצרים חלק מהעשב היבש שיכול לשמש כמקור לשרפות אחר כך. עד היום אחת השיטות המומלצות להפחתת הסיכון לשרפות יער בישראל היא רעייה של עזים במקום. העזים לא מסוגלות לאכול את העצים ואם לרעות אותם יותר מידי הם גם לא אוכלות יותר מידי את עצים הצעירים כי המזון הנוח ביותר בשבילם, הוא אותו עשב אשר משמש כחומר בעלה לשרפות.

'''<big>ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא</big>'''

'''<big>ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא</big>'''

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ 2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ-2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית(כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט.

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית(כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט.

המעבר ל[[חקלאות]] היה בדרך כלל [[תהליך בלתי הפיך]]. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי אריכאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם ל[[גידול אוכלוסין]], כך שהשיפור ב[[פריון חקלאי|פריון המזון לדונם]] לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]] החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה  מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסיה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון היתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אוייבים שונים.  

המעבר ל[[חקלאות]] היה בדרך כלל [[תהליך בלתי הפיך]]. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להיאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם ל[[גידול אוכלוסין]], כך שהשיפור ב[[פריון חקלאי|פריון המזון לדונם]] לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]] החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה  מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסייה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון הייתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אויבים שונים.  

אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב [[המלחת קרקע]], וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן [[דלדול קרקעות]]. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. [[התיישבות הנורדים בגרילנד]] מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.  

אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב [[המלחת קרקע]], וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן [[דלדול קרקעות]]. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.  

סיבות סביבתיות להתמוטטות חברות חקלאיות כללו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], ריקון הקרקע מחומרי הזנה, בעיות [[בצורת]], ו[[שינויי אקלים]]. חלק גדול מבעיות אלה קשור ל[[כריתת יערות]] ולניהול לא נכון של משק המים והקרקע. בעיות אלה קשורות גם לנושאים אחרים כמו [[גידול אוכלוסין]] שמהווה פקטור הן בביקוש למזון והן בחוזקן של [[השפעות סביבתיות]] שונות כמו כריתת יערות שמובילה ל[[סחף קרקע]] לדוגמה.  

סיבות סביבתיות להתמוטטות חברות חקלאיות כללו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], ריקון הקרקע מחומרי הזנה, בעיות [[בצורת]], ו[[שינויי אקלים]]. חלק גדול מבעיות אלה קשור ל[[כריתת יערות]] ולניהול לא נכון של משק המים והקרקע. בעיות אלה קשורות גם לנושאים אחרים כמו [[גידול אוכלוסין]] שמהווה פקטור הן בביקוש למזון והן בחוזקן של [[השפעות סביבתיות]] שונות כמו כריתת יערות שמובילה ל[[סחף קרקע]] לדוגמה.  

דוגמה אחרת היא שומר בתחילת דרכה. באימפריה השומרית הפריון החקלאי ירד לקראת שנת 2100 לפני הספירה. אבל לפני זה בשנת 3,000 לפני הספירה היבול החקלאי שם היה פי 5-6 מהיבול היום להקטאר לפי מה שאומר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A8 שמואל נח קרמר] בספרו "ההיסטוריה מתחילה בשומר". הסיבה הייתה העדר חריש עמוק, והשארת כל החלק הנותר של צמח החיטה והשעורה, חוץ מהזרעים, על השדה כך שהוא שימש כדשן טבעי לשנה הבאה, הגן מפני סחף, חום וקור{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}.

דוגמה אחרת היא שומר בתחילת דרכה. באימפריה השומרית הפריון החקלאי ירד לקראת שנת 2100 לפני הספירה. אבל לפני זה בשנת 3,000 לפני הספירה היבול החקלאי שם היה פי 5-6 מהיבול היום להקטאר לפי מה שאומר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A8 שמואל נח קרמר] בספרו "ההיסטוריה מתחילה בשומר". הסיבה הייתה העדר חריש עמוק, והשארת כל החלק הנותר של צמח החיטה והשעורה, חוץ מהזרעים, על השדה כך שהוא שימש כדשן טבעי לשנה הבאה, הגן מפני סחף, חום וקור{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}.

===גידול איטי של הפריון ושל האכולוסיה===

===גידול איטי של הפריון ושל האוכלוסייה===

במשך אלפי שנים החקלאות עברה שכלול איטי. עוד ועוד זני צמחים ובעלי חיים בויותו. זנים שנים עברו השבחה, ומיני צמחים ובעלי חיים נדדו בין ארצות ויבשות. דוגמה לכך היא המעבר של פרות בין אירופה לאסיה. דוגמה איטית יותר היא הנדידה וההשבחה של תירס ושל שעועית בדרום ומרכז אמריקה. דוגמה נוספת ומאוחרת יותר היא העברה של גידולים כמו תפוחי אדמה, עגבניות, טבק מאמריקה לאירופה. שכלול נוסף היו מחזורי הזרעים שאפשרו לגדל כמות גדולה יותר של יבול כאשר הצמחים השונים מדשנים את הקרקע ומוסיפים לה יסודות הנדרשים לצמחים אחרים. הגידול האיטי בשטחי חקלאות וב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] הובילו ל[[גידול אוכולוסין|גידול אוכלוסיה]] איטי. גידול זה הופרע על ידי מלחמות, עוני, הפיכות, ובעיקר מגפות.  

במשך אלפי שנים החקלאות עברה שכלול איטי. עוד ועוד זני צמחים ובעלי חיים בויתו. זנים שנים עברו השבחה, ומיני צמחים ובעלי חיים נדדו בין ארצות ויבשות. דוגמה לכך היא המעבר של פרות בין אירופה לאסיה. דוגמה איטית יותר היא הנדידה וההשבחה של תירס ושל שעועית בדרום ומרכז אמריקה. דוגמה נוספת ומאוחרת יותר היא העברה של גידולים כמו תפוחי אדמה, עגבניות, טבק מאמריקה לאירופה. שכלול נוסף היו מחזורי הזרעים שאפשרו לגדל כמות גדולה יותר של יבול כאשר הצמחים השונים מדשנים את הקרקע ומוסיפים לה יסודות הנדרשים לצמחים אחרים. הגידול האיטי בשטחי חקלאות וב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] הובילו ל[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיה]] איטי. גידול זה הופרע על ידי מלחמות, עוני, הפיכות, ובעיקר מגפות.  

מגפות היו חלק בלתי נפרד מחקלאות בשל הקיום של ישובי קבע, ובשל הביות של בעלי חיים שספגו מחלות מבעלי חיים אחרים והעבירו את הנגיפים או החיידקים לבני האדם. דוגמה מפורסמת לתהליך כזה הוא נגיף השפעת שמקיים מחזור הדבקה בין אווזים, חזירים ובני אדם. קיומן של ערים ומסחר בינהן אפשר למגפות לנדוד בצורה גאוגרפית ולחזור לאותה עיר כעבור כמה עשרות שנים.  

מגפות היו חלק בלתי נפרד מחקלאות בשל הקיום של ישובי קבע, ובשל הביות של בעלי חיים שספגו מחלות מבעלי חיים אחרים והעבירו את הנגיפים או החיידקים לבני האדם. דוגמה מפורסמת לתהליך כזה הוא נגיף השפעת שמקיים מחזור הדבקה בין אווזים, חזירים ובני אדם. קיומן של ערים ומסחר ביניהן אפשר למגפות לנדוד בצורה גאוגרפית ולחזור לאותה עיר כעבור כמה עשרות שנים.  

===חקלאות במהלך המהפכה התעשייתית===

===חקלאות במהלך המהפכה התעשייתית===

[[המהפכה התעשייתית]] החלה את דרכה ב[[מיכון החקלאות]]. מכונות כמו מכונות קיטוף כותנה, קומבאיין, טרקטור ועוד הקדימו לפעמים את השימוש במכונות ב[[תעשייה]] והובילו לשינויים גדולים בחקלאות. היבים אלה גרמו ל[[יתרון לגודל]] כך שמשקים קטנים יותר נסגרו לטובת משקים גדולים יותר. מאות אלפי איכרים ועובדי חקלאות נותרו מחוסרי עבודה ונאלצו לנדוד לערים או למדינות אחרות ולחפש בהן את מזלן. בארצות הברית מיכון החקלאות גרר מתח בין הצפון לדרום בסוגיית ה[[עבדות]] - מכונות קיטוף כותנה גרמו לכך שלא היה עוד צורך באלפי עבדים לשם כך.  

[[המהפכה התעשייתית]] החלה את דרכה ב[[מיכון החקלאות]]. מכונות כמו מכונות קיטוף כותנה, קומבאיין, טרקטור ועוד הקדימו לפעמים את השימוש במכונות ב[[תעשייה]] והובילו לשינויים גדולים בחקלאות. היבטים אלה גרמו ל[[יתרון לגודל]] כך שמשקים קטנים יותר נסגרו לטובת משקים גדולים יותר. מאות אלפי איכרים ועובדי חקלאות נותרו מחוסרי עבודה ונאלצו לנדוד לערים או למדינות אחרות ולחפש בהן את מזלן. בארצות הברית מיכון החקלאות גרר מתח בין הצפון לדרום בסוגיית ה[[עבדות]] - מכונות קיטוף כותנה גרמו לכך שלא היה עוד צורך באלפי עבדים לשם כך.  

הגידול בפריון החקלאי, יחד עם הגידול בכמות האנרגיה לנפש עקב הפקת ה[[פחם]] הובילו לגידול אוכולסין נוסף. דבר זה יחד עם שינויים חברתיים רבים הובילו למעמד גדול של [[עניים]] בערים. היבטים אלה גררו [[עוני]], [[רעב]] ופשע בערים ויצרו מתח חברתי. כלכלנים כמו [[תומס מלתוס]] הביעו חשש כי גידול האוכלוסין יהיה מהיר יותר מהגידול בפריון החקלאי דבר שיוביל למשברים כלכליים וחברתיים גדולים יותר - [[פיצוץ אוכלוסין]]. דוגמה למשבר חקלאי בתקופה זו היה [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. הדבר מהווה דוגמה לבעיה של [[נעילה טכנולוגית]] המייצרת קושי של [[חוסן]] - היות והחקלאים באירלנד עברו לגידול פורה יותר - זן של תפוחי אדמה, החקלות המשפחתיות קטנו. כאשר חלה מחלה בתפוחי האדמה לא ניתן היה לחזור לגדל שעורה או חיטה שכן אלו לא סיפקו כמות מספקת של מזון.  

הגידול בפריון החקלאי, יחד עם הגידול בכמות האנרגיה לנפש עקב הפקת ה[[פחם]] הובילו לגידול אוכלוסין נוסף. דבר זה יחד עם שינויים חברתיים רבים הובילו למעמד גדול של [[עניים]] בערים. היבטים אלה גררו [[עוני]], [[רעב]] ופשע בערים ויצרו מתח חברתי. כלכלנים כמו [[תומס מלתוס]] הביעו חשש כי גידול האוכלוסין יהיה מהיר יותר מהגידול בפריון החקלאי דבר שיוביל למשברים כלכליים וחברתיים גדולים יותר - [[פיצוץ אוכלוסין]]. דוגמה למשבר חקלאי בתקופה זו היה [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. הדבר מהווה דוגמה לבעיה של [[נעילה טכנולוגית]] המייצרת קושי של [[חוסן]] - היות והחקלאים באירלנד עברו לגידול פורה יותר - זן של תפוחי אדמה, החקלאות המשפחתיות קטנו. כאשר חלה מחלה בתפוחי האדמה לא ניתן היה לחזור לגדל שעורה או חיטה שכן אלו לא סיפקו כמות מספקת של מזון.  

המהפכה החקלאית המשיכה להתקדם עם מכונות טובות יותר וחומרי דישון, מחקרים בביולוגיה (לדגומה המחקרים של לואי פסטר) שמנעו מחלות חקלאיות ואובדן מזון. דבר זה , יחד עם התפשטות החקלאות המתועשת למדינות חקלאיות גדולות כמו הודו, ארצות הברית ואירופה הובילו לגידול בפריון החקלאי שתמך בגידול אוכלוסין נוסף.  

המהפכה החקלאית המשיכה להתקדם עם מכונות טובות יותר וחומרי דישון, מחקרים בביולוגיה (לדגומה המחקרים של לואי פסטר) שמנעו מחלות חקלאיות ואובדן מזון. דבר זה, יחד עם התפשטות החקלאות המתועשת למדינות חקלאיות גדולות כמו הודו, ארצות הברית ואירופה הובילו לגידול בפריון החקלאי שתמך בגידול אוכלוסין נוסף.  

===חקלאות במהלך המאה ה-20===

===חקלאות במהלך המאה ה-20===