30,779
עריכות
שינויים
משורה 1:
שורה 1: − + שורה 6:
שורה 6: − +
אין תקציר עריכה
'''[[תחמוצות חנקן]]''' (Nitrogen oxide) הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית N<sub>m</sub>O<sub>n</sub>, כגון N<sub>2</sub>O,{{כ}} NO,{{כ}} NO<sub>2</sub>,{{כ}} N<sub>2</sub>O<sub>3</sub>,{{כ}} [[{{כ}}דיניטרוגן טטרוקסיד|N<sub>2</sub>O<sub>4</sub>]] ו-N<sub>2</sub>O<sub>5</sub>. ב[[אטמוספירה]], קבוצה זו כוללת בעיקר [[חנקן דו-חמצני]]. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NO<sub>X</sub> או '''נוקסים'''.
'''[[תחמוצות חנקן]]''' (באנגלית: '''Nitrogen oxide''') הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית N<sub>m</sub>O<sub>n</sub>, כגון N<sub>2</sub>O,{{כ}} NO,{{כ}} NO<sub>2</sub>,{{כ}} N<sub>2</sub>O<sub>3</sub>,{{כ}} [[{{כ}}דיניטרוגן טטרוקסיד|N<sub>2</sub>O<sub>4</sub>]] ו-N<sub>2</sub>O<sub>5</sub>. ב[[אטמוספירה]], קבוצה זו כוללת בעיקר [[חנקן דו-חמצני]]. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NO<sub>X</sub> או '''נוקסים'''.
זהו אחד ממקורות [[זיהום האוויר]] הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר [[חומר חלקיקי]].
זהו אחד ממקורות [[זיהום האוויר]] הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר [[חומר חלקיקי]].
{{זיהום אוויר}}
{{זיהום אוויר}}
המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום אוויר]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית של כלי רכב ממונעים, ותחנות כוח. המקור העיקרי של תחמוצות חנקן בישראל לדוגמה הוא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב יבשתיים]] כמו מכוניות, אוטבוסים ומשאיות.
המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום אוויר]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית של כלי רכב ממונעים, ותחנות כוח. המקור העיקרי של תחמוצות חנקן בישראל לדוגמה הוא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב יבשתיים]] כמו מכוניות, אוטובוסים ומשאיות.
באופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת על כמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.
באופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת על כמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.