שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''קרקע''' (Soil) היא שכבת ה[[אדמה]] העליונה המורכבת ממינרלים - תרכובות של יסודות המסודרים במבנים שונים - בעיקר חרסית וחול, [[הומוס]] (חומר אורגני בקרקע), אוויר ומים. קרקעות שונות נבדלות זו מזו ביחסי כמויות החומרים המרכיבים אותן.
| + | [[תמונה:Soil profile.png|left|thumb|236px|שכבות קרקע (soil horizons). מבנה השכבות קרוי soil profile, והוא נחקר על ידי מדעני קרקע (pedologists) שקובעים את תכונותיה לשימושים שונים. לרוב הקרקעות יש שלוש שכבות: השכבה העליונה (A), האמצעית (B) והתחתונה (C), מתחת לשכבות אלה יש שכבות בעלות כמות מינרלים נמוכה (E) או שכבות סלע (R). השכבה העליונה (O) היא שכבה אורגנית הקיימת בחלק מהאדמות ויכולה להיות גם קבורה בשכבה מתחתיה.]] |
| | | |
− | [[תמונה:Soil profile.png|left|thumb|236px|שכבות קרקע (soil horizons). מבנה השכבות קרוי soil profile, והוא נחקר על ידי מדעני קרקע (pedologists) שקובעים את תכונותיה לשימושים שונים. לרוב הקרקעות יש שלוש שכבות: השכבה העליונה (A), האמצעית (B)והתחתונה (C), מתחת לשכבות אלה יש שכבות בעלות כמות מינרלים נמוכה (E) או שכבות סלע (R). השכבה העליונה (O) היא שכבה אורגנית הקיימת בחלק מהאדמות ויכולה להיות גם קבורה בשכבה מתחתיה.]]
| + | '''קרקע''' (באנגלית: Soil) היא שכבת ה[[אדמה]] העליונה המורכבת ממינרלים - תרכובות של יסודות המסודרים במבנים שונים - בעיקר חרסית וחול, [[הומוס]] (חומר אורגני בקרקע), אוויר ומים. קרקעות שונות נבדלות זו מזו ביחסי כמויות החומרים המרכיבים אותן. |
| | | |
| ==קרקע כמערכת אקולוגית== | | ==קרקע כמערכת אקולוגית== |
שורה 47: |
שורה 47: |
| אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg] | | אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg] |
| | | |
− | בהמשך הבעיות החמירו. זו רשימה של הבעיות העיקריות נכון לתחילת המאה ה 21: | + | בהמשך הבעיות החמירו. זו רשימה של הבעיות העיקריות נכון לתחילת המאה ה-21: |
| | | |
| * [[מדבור]] הוא אחת הבעיות העיקריות של קרקעות באיזורים יבשים (הנמצאים בקרבת מדבריות), ולפי הערכת האו"ם הוא מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. | | * [[מדבור]] הוא אחת הבעיות העיקריות של קרקעות באיזורים יבשים (הנמצאים בקרבת מדבריות), ולפי הערכת האו"ם הוא מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. |
שורה 59: |
שורה 59: |
| קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והיתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]]. | | קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והיתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]]. |
| | | |
− | בעיה חמורה שמתרחשת כיום במקומות רבים בעולם היא [[בליית קרקע]] עקב שילוב של [[בירוא יערות]] הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב [[כריתת יערות]] שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב [[חקלאות אינטנסיבית]] ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות. בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בעיה דומה לבעיה זו היא אובדן פוריות הקרקע שכן קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. | + | בעיה חמורה שמתרחשת כיום במקומות רבים בעולם היא [[בליית קרקע]] עקב שילוב של [[בירוא יערות]] הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שיטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב [[כריתת יערות]] שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב [[חקלאות אינטנסיבית]] ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות. בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בעיה דומה לבעיה זו היא אובדן פוריות הקרקע שכן קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. |
| | | |
| בעיות קרקע אחרות קשורות לקרקע בסיסית מידי או חומצית מדי וכן ל[[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, [[זיהום במזון|להגיע לשרשרת המזון]] ו/או ל[[מי התהום]]. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה ב[[זיהום הקרקע בנחלת יצחק]] ובזיהום המים באיזור התעשייה של חולון. | | בעיות קרקע אחרות קשורות לקרקע בסיסית מידי או חומצית מדי וכן ל[[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, [[זיהום במזון|להגיע לשרשרת המזון]] ו/או ל[[מי התהום]]. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה ב[[זיהום הקרקע בנחלת יצחק]] ובזיהום המים באיזור התעשייה של חולון. |
שורה 66: |
שורה 66: |
| | | |
| == ניסיונות לפתור את המשבר: שיקום קרקע פורייה == | | == ניסיונות לפתור את המשבר: שיקום קרקע פורייה == |
− | מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר לאנרגיה נקייה לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]]. | + | מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר לאנרגיה נקייה לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]]. |
| | | |
| המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}. | | המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}. |
שורה 74: |
שורה 74: |
| policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: | | policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: |
| Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter}} | | Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter}} |
| + | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[מדבור]] | | * [[מדבור]] |
שורה 84: |
שורה 85: |
| {{חקלאות}} | | {{חקלאות}} |
| | | |
| + | [[קטגוריה:קרקע|*]] |
| [[קטגוריה:חקלאות]] | | [[קטגוריה:חקלאות]] |
| [[קטגוריה:מזון]] | | [[קטגוריה:מזון]] |
| [[קטגוריה:אקולוגיה]] | | [[קטגוריה:אקולוגיה]] |
− | [[קטגוריה:קרקע|*]]
| |