שינויים

נוספו 4,418 בתים ,  00:50, 16 בנובמבר 2006
אין תקציר עריכה
שורה 25: שורה 25:  
* '''טלווזיה''' - מאפשרת תקשרות המונית, אבל גם כאן - בכיוון אחד בלבד. בגלל יוקר ההפקה, יש השפעה של בעלי ממון על התכנים. כמו במגבלות של סדנה, היכולת לקיים דיון היא במקרה הטוב במצב של מראיין ומרואיין, או פנל של כמה מומחים. קושי אובייקטיבי להרחיב רעיונות בגלל מגבלות זמן, רייטינג ופניה למחנה הנמוך.  
 
* '''טלווזיה''' - מאפשרת תקשרות המונית, אבל גם כאן - בכיוון אחד בלבד. בגלל יוקר ההפקה, יש השפעה של בעלי ממון על התכנים. כמו במגבלות של סדנה, היכולת לקיים דיון היא במקרה הטוב במצב של מראיין ומרואיין, או פנל של כמה מומחים. קושי אובייקטיבי להרחיב רעיונות בגלל מגבלות זמן, רייטינג ופניה למחנה הנמוך.  
 
*'''עיתונות כתובה''' - שילוב בין המידיות הטלווזיונית לבין עומק גדול יותר שנותנת המילה הכתובה. גם כאן, בגלל שיקולי כלכלה, קשה להרחיב רעיונות, ויש השפעה של בעלי ממון.  
 
*'''עיתונות כתובה''' - שילוב בין המידיות הטלווזיונית לבין עומק גדול יותר שנותנת המילה הכתובה. גם כאן, בגלל שיקולי כלכלה, קשה להרחיב רעיונות, ויש השפעה של בעלי ממון.  
==תקשורת באינטרנט==
+
===תקשורת באינטרנט===
 
האינטרנט מאפשר בפעם הראשונה, מבחינה טכנית קיום של דיון בעל משתתפים רבים, בלי מגבלות של זמן ומרחב , מצד אחד (בניגוד לתקשורת הישירה), ומצד שני תקשורת של שידור וקליטה בין כל השותפים לדיון (בניגוד לתקשורת ההמונים שבה יש שידור על ידי מעטים וקליטה על ידי רבים). אבל הכלים שיש לנו עד כה באינטרנט אינם  מייטביים לקיום דיונים.  
 
האינטרנט מאפשר בפעם הראשונה, מבחינה טכנית קיום של דיון בעל משתתפים רבים, בלי מגבלות של זמן ומרחב , מצד אחד (בניגוד לתקשורת הישירה), ומצד שני תקשורת של שידור וקליטה בין כל השותפים לדיון (בניגוד לתקשורת ההמונים שבה יש שידור על ידי מעטים וקליטה על ידי רבים). אבל הכלים שיש לנו עד כה באינטרנט אינם  מייטביים לקיום דיונים.  
 
* '''פורום''' - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.  
 
* '''פורום''' - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.  
שורה 32: שורה 32:     
יחד עם זאת גם לויקי חסרים מספר תכונות כדי שהו יאפשר באופן קל יותר את דיון בין צדדים שהשקפת העולם ו\או האינטרסים שלהם שונים.  
 
יחד עם זאת גם לויקי חסרים מספר תכונות כדי שהו יאפשר באופן קל יותר את דיון בין צדדים שהשקפת העולם ו\או האינטרסים שלהם שונים.  
 +
==מה התכונות של מערכת דיון רבת משתתפים אידאלית==
 +
* '''השתתפות''' (תקשורת מקסימום)- אפשרות לכל מי שרוצה להיות שותף בדיון להשתתף בו - לקרוא\לשמוע וגם לכתוב\לשדר.
 +
* '''רעש מינימום''' - אבל, בניגוד לסעיף הקודם - לנסות להקטין את הרעש - המידע הלא רלבנטי והמידע שגורם לאי תקשורת- למינימום האפשרי.
 +
* '''מקסימום עומק, מקסימום מובנות, מינימום ביטים''' - להגיע למידע כמה שיותר רלבנטי באופן המצומצם ביותר שאפשר אבל גם באופן שאדם ממוצע יכול להצטרף לדיון כקורא \ כותב.
 +
* '''תמיכה מושגית חיצונית''' - במקרה ויש צורך בידע מוקדם כלשהו, לדוגמה הגדרה, מושג היסטורי או מדעי - הדיון יכולל קישור אליו- כך מי שרוצה יוכל להעמיק בו, ואז לחזור לחוט הדיון המקורי. (במסמך משפטי אלו ההגדות בתחילת המסמך, בויקיפדיה אלו הפניות לערכים אחרים).
 +
*'''דרוג באמינות''' הפרדה ברורה ומבנית בין עובדות, דעות, וסוגים אחרים של ידע על פי מידת האמינות שלהם.
 +
*'''לוגיקה''' - אנו רוצים שהדיון יהיה מבוסס על הקשרים לוגיים. לא על רגשות או על אגו.
 +
*'''הפרדה בין טיעון לדובר''' - אלא במקרה שיש חשש לאינטרס אישי, איני רוצה לדעת מי מדבר אלי בדיון. ההתנגשות צריכה להיות בין דעה אחת לאחרת, ולא בין אדם א' לבין אדם ב'. התנגשות בין אנשים תורמת לדבקות אדם בעמדות שהיו לו רק משום שהן "שלו".
 +
* '''הפרדה בין טיעון לטיעון''' - העובדה שמישהו צדק ב 99 טיעונים, אומרת שבאופן ססטיסטי, יש סיכוי טוב יותר שהוא יהיה צודק בטיעון ה-100 (ביחס למישהו שטעה ב99 הטיעונים הראשונים), לכן זה טבעי לרצות לדעת מי אמר מה. ומצד שני, הדבר מוביל לדעות קדומות - את הטיעון ה-100 צריך לפסול או לחייב ללא קשר לזהות של מחבר שאר הטיעונים או לנכונות שאר הטיעונים.
 +
* '''השענות היררכית''' - כאשר יש חוסר הסכמה בנושא מסויים, פעמים רבות היא נובעת מאי הסכמה עמוקה יותר, ונסתרת, לגבי הנחות מוקדמות אחרות, בדיון אידאלי רצוי להבהיר מה המקום העמוק ביותר עליו יש אי הסכמה. ייתכן והסכמה על הנקודה העמוקה יותר, תגלה נקודות אי הסכמה אחרות, במקום אחר.
 +
* '''תרומה הסתברותית שולית פוחתת'''. בדיון טוב, אם נניח הנחה לא מציאותית לפיה כל הדוברים הם בעלי יכולות זהות, הדובר הראשון והשני תורמים את התרומה הגדולה ביותר. הדובר השלישי מוסיף פחות מידע ופחות תובנות. המשתתף האלף לא אמור לתרום לדיון כלום, הכל כבר נכתב באופן הטוב ביותר ו"שוייף" על ידי אבולוציה של דיון. מובן שבמציאות הדברים יהיו שונים לחלוטין, וגם המשתמש המיליון יוכל לתרום תובנות שאיש לא ראה קודם, אבל מבחינה הסתברותית, כל עוד לא נתגלה מידע חדש בנושא, הסיכוי שמישהו יוכל לתרום תרומה כזו הולך וקטן. דבר זה נראה בלתי רצוי מבחינת יכולת השתתפות - אבל למעשה הוא רצוי מ2 בחינות:
 +
* '''מיקוד הדיון במקומות הרלוונטיים'''- לנסות להגדיר בדיוק היכן מצויה אי הסכמה והיכן יש הסכמה.
 +
* '''יכולת הצטרפות קלה''' - משתמש שלא היה בתחילת הדיון יוכל להצטרף אליו במינמום מאמץ אפשרי מצידו.
 +
 +
    
==אפיון ראשוני של מערכת ויקידיון==
 
==אפיון ראשוני של מערכת ויקידיון==