שינויים

[[קובץ:Contour buffer strips NRCS.jpg|ממוזער|רצועות הגנה בין שדות בארצות הברית. אמצעי לשם הקטנה של בעיות של [[זיהום מים]] ו[[סחף קרקע]]|400px]]

[[קובץ:Contour buffer strips NRCS.jpg|ממוזער|רצועות הגנה בין שדות בארצות הברית. אמצעי לשם הקטנה של בעיות של [[זיהום מים]] ו[[סחף קרקע]]|400px]]

 

חקלאות בת קיימא אמורה לשאוף ל:

חקלאות בת קיימא אמורה לשאוף ל:

* '''התבססות על [[משאבים מתחדשים]]'''. הימנעות מביסוס החקלאות על [[משאבים מתכלים]] כמו [[גז טבעי]] [[זרחה]] ו[[אשלג]] המשמשים לייצור [[דשן כימי]]  ו[[נפט]] המשמש הן לכרייה של זרחה ואשלג, הן לייצור [[חומרי הדברה]] והן לתפעול [[ציוד חקלאי]]. נוסף לנזקים סביבתיים של [[דלדול משאבים מתכלים]] ונזקי [[כרייה]] והפקה, התלות של חקלאות תעשייתית במשאבים מתכלים גורמים לה להיות רגישה להיבטים של [[שיא תפוקה]] ודלדול משאבי טבע אלה.  

* '''התבססות על [[משאבים מתחדשים]]'''. הימנעות מביסוס החקלאות על [[משאבים מתכלים]] כמו [[גז טבעי]] [[זרחה]] ו[[אשלג]] המשמשים לייצור [[דשן כימי]]  ו[[נפט]] המשמש הן לכרייה של זרחה ואשלג, הן לייצור [[חומרי הדברה]] והן לתפעול [[ציוד חקלאי]]. נוסף לנזקים סביבתיים של [[דלדול משאבים מתכלים]] ונזקי [[כרייה]] והפקה, התלות של חקלאות תעשייתית במשאבים מתכלים גורמים לה להיות רגישה להיבטים של [[שיא תפוקה]] ודלדול משאבי טבע אלה.  

==היסטוריה של החקלאות מנקודת מבט של קיימות==

==היסטוריה של החקלאות מנקודת מבט של קיימות==

===חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות===

===חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות: משנת 9,000 לפני הספירה(בערך) ועד 1750 לספירה===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}

החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]],  הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.  

החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]],  הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.  

'''מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי אפשר לשתול צמחים חדשים אם באמת יש בכך צורך כי הצמחים האכילים שישנם אינם מספיקים כדי למנוע רעב ואם משתדלים לא לגרום נזק תוך כדי כך.''' לעומת זאת אנשים רבים שתלו הרבה יותר ממה שהם צריכים למטרות צבירת עושר ומסחר ומכיוון שרצו לשתול אותם במקומות בהם האדמה הכי פוריה שתלו אותם תוך כריתת ושרפת היערות למרות שאפשר היה לבחור מקום אחר. כמו כן אפשר להעתיק את הצמחים המקוריים במקום בהם רוצים לשתול. השמדת ה[[יער|יערות]] הביאה להרעה כללית במצב המערכת האקולוגית.

'''מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי אפשר לשתול צמחים חדשים אם באמת יש בכך צורך כי הצמחים האכילים שישנם אינם מספיקים כדי למנוע רעב ואם משתדלים לא לגרום נזק תוך כדי כך.''' לעומת זאת אנשים רבים שתלו הרבה יותר ממה שהם צריכים למטרות צבירת עושר ומסחר ומכיוון שרצו לשתול אותם במקומות בהם האדמה הכי פוריה שתלו אותם תוך כריתת ושרפת היערות למרות שאפשר היה לבחור מקום אחר. כמו כן אפשר להעתיק את הצמחים המקוריים במקום בהם רוצים לשתול. השמדת ה[[יער|יערות]] הביאה להרעה כללית במצב המערכת האקולוגית.

'''השיטה של סילוק כל הצמחים משטח מסוים, חריש הקרקע כדי להכין שטח גדול של קרקע לשתילה תוך זמן קצר, שתילת הצמחים האכילים, איסוף מלא של כל הצמח בקציר וחוזר חלילה הביאה להידלדלות ה[[קרקע]] תוך כמה שנים.''' זאת כי בטבע המחזור עובד כך: הצמחים הישנים נובלים, גופם מתפרק בתוך הקרקע ונותן מזון לצמחים בשנה הבאה. בנוסף הצמחים שעוד לא נבלו והתפרקו משמשים כמגן לצמחים החדשים מפני קור חום, סחף, רוח. באותו האופן הם מגנים גם על הקרקע. כך זה עובד במערכת אקולוגית טבעית, לדוגמה ב[[יער]]. מאחר שבני האדם סלקו את הצמחים הישנים במלואם מהשדה, לא היה לקרקע מאיפה לקבל מזון לצמחים החדשים. גם לא היה לצמחים החדשים מגן מפני מפגעי מזג אוויר שונים. לאחר שהקרקע הידלדלה ולא יכלה יותר להניב יבול, בני האדם כרתו עוד חלקה של יער ונטעו שם והמעגל חזר על עצמו שוב.

'''השיטה של סילוק כל הצמחים משטח מסוים, חריש הקרקע כדי להכין שטח גדול של קרקע לשתילה תוך זמן קצר, שתילת הצמחים האכילים, איסוף מלא של כל הצמח בקציר וחוזר חלילה הביאה להידלדלות ה[[קרקע]] תוך כמה שנים.''' זאת כי בטבע המחזור עובד כך: הצמחים הישנים נובלים, גופם מתפרק בתוך הקרקע ונותן מזון לצמחים בשנה הבאה. את תהליך הפרוק מבצעים חיידקים ופטריות בעזרתם של אורגניזמים גדולים יותר כמו תולעים. בנוסף הצמחים שעוד לא נבלו והתפרקו משמשים כמגן לצמחים החדשים מפני קור חום, סחף, רוח. באותו האופן הם מגנים גם על הקרקע. כך זה עובד במערכת אקולוגית טבעית, לדוגמה ב[[יער]]. מאחר שבני האדם סלקו את הצמחים הישנים במלואם מהשדה, לא היה לקרקע מאיפה לקבל מזון לצמחים החדשים. החריש העמוק וסילוק הצמחים מהקרקע פגעו בתולעים. בגלל סילוק הצמחים הישנים, לא היה לצמחים החדשים מגן מפני מפגעי מזג אוויר שונים. לאחר שהקרקע הידלדלה ולא יכלה יותר להניב יבול, בני האדם כרתו עוד חלקה של יער ונטעו שם והמעגל חזר על עצמו שוב. בגלל הסיבה הזאת האנשים כרתו לעין ערוך יותר יערות ממה שהיה באמת נחוץ להם כבר בתקופות קדומות. התהליך שתמתואר כך הוא אולי הסיבה מספר 1 ל[[ברוא יערות]] ואחת הסיבות העיקריות ל[[בליית קרקע]].

'''בחירה של הזרעים הטובים ביותר ושתילתם אינה גורמת נזק.''' כלומר, אם לקחת מתוך 10 עצי תפוח דווקא את העץ עם הפרות הכי יפים ולשתול את הגרעינים ממנו זה לכשעצמו לא מזיק. מבחינה גנטית, זה לא שונה בהרבה ממה שהטבע עושה. לעומת זאת היברידיזציה(יצירת מינים חדשים באמצעות זיווג מינים שונים) עלולה להוות סיכון מהבחינה הזאת, כי זה משהו שהטבע לא עושה. אחת התכונות של מין בעלי חיים או צמחים היא קבוצה של צמחים או בעלי חיים שיכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים בתוך הקבוצה ולא יכולים לעשות את זה בין 2 קבוצות שונות.

'''בחירה של הזרעים הטובים ביותר ושתילתם אינה גורמת נזק.''' כלומר, אם לקחת מתוך 10 עצי תפוח דווקא את העץ עם הפרות הכי יפים ולשתול את הגרעינים ממנו זה לכשעצמו לא מזיק. מבחינה גנטית, זה לא שונה בהרבה ממה שהטבע עושה. לעומת זאת היברידיזציה(יצירת מינים חדשים באמצעות זיווג מינים שונים) עלולה להוות סיכון מהבחינה הזאת, כי זה משהו שהטבע לא עושה. אחת התכונות של מין בעלי חיים או צמחים היא קבוצה של צמחים או בעלי חיים שיכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים בתוך הקבוצה ולא יכולים לעשות את זה בין 2 קבוצות שונות.