4,291
עריכות
שינויים
←חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות
החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]], הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.
החקלאות לפני [[המהפכה התעשייתית]], הסבה פחות [[השפעות סביבתית|נזק סביבתי]] וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.
החקלאות כשלעצמה, גידול בעלי חיים וצמחים היא בעלת יתרונות רבים ויכולה אפילו להועיל לסביבה: פירות גדולים יותר, בכמות גדולה יותר, גם לא בעונת ההבשלה מפחיתם את צריכת הבשר, לדוגמה. רוב הצמחים שאנחנו אוכלים היו הרבה פחות טעימים והרבה יותר קטנים לפני החקלאות, קשה היה להיות שבעים מהם. התלות רק בלקט, הציד והדיג גרמה לרעב כל פעם כאשר בגלל מזג אוויר שונה או הגירה השתנתה משמעותית תפוצת בעלי החיים והצמחים. הצמחים ובעלי החיים גם לא זמינים בכל העונות ולדוגמה באזור [[יערות הצפון]] קשה היה להתקיים בלי חקלאות בחורף כאשר רוב בעלי החיים ישנים או עוזבים והנהרות והקרקע מכוסה שלג וקרח. לכן המעבר עצמו לחקלאות הביא ליתרונות רבים. אבל חקלאות שלא מנוהלת בצורה נכונה מסבה נזק רב, וכבר בתקופה הטרום-תעשייתית האנשים גרמו נזק רב בניהול חקלאות באופן לא מקיים.
לפני המעבר לחקלאות [[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.
עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח ''איסוף התבואה'': האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA התרבות הנאטופית]}}. אצלם לראשונה התגלו אבנים שכנראה שמשו כ'''מגל''' כלומר ייתכן והם קצרו את הדגנים שהיו נפוצים באזור. כבר בשלב זה ניתן להבחין בכמה דרכים לקצור או לאסוף בעלי השפעות שונות: אם לקצור או לאסוף רק חלק מהפרות או הדגנים החלק האחר ייפול על הקרקע ויצמח שוב בשנה הבאה. הצמחים שהיו קודם יספקו לצמחים החדשים הגנה משמש, רוח, סחף, ויהוו דשן טבעי בשבילם. לעומת זאת עם לקחת את כל הפרות והדגנים צמחים חדשים לא יצמחו ובמקרה של צמחים דגניים כמו החיטה הפראית השדה יעלם תוך שנה. במקרה הזה צריך לשתול שוב ולספק לצמחים הגנה מפני השמש, הרוח, הסחף, לדשן את הקרקע. יתכן שאנשי התרבות הנאטופית בחרו בגרסה הראשונה כי לא נמצאו עקבות לפעילות חקלאית אצלם.
מעבר האנושות לחקלאות החל לפני כ 11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ 5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה '''[[המהפכה החקלאית]]''' או '''המהפכה הנאוליתית''' והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות ה[[כסף]] ומוסדות ה[[מלוכה]], [[התמחות כלכלית]]. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך ממושך]], שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.
עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח ''איסוף התבואה'': האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם, בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA התרבות הנאטופית]}}. אצלם לראשונה התגלו אבנים שכנראה שמשו כ'''מגל''' כלומר ייתכן והם קצרו את הדגנים שהיו נפוצים באזור. כבר בשלב זה ניתן להבחין בכמה דרכים לקצור או לאסוף בעלי השפעות שונות: אם לקצור או לאסוף רק חלק מהפרות או הדגנים החלק האחר ייפול על הקרקע ויצמח שוב בשנה הבאה. הצמחים שהיו קודם יספקו לצמחים החדשים הגנה משמש, רוח, סחף, ויהוו דשן טבעי בשבילם. לעומת זאת עם לקחת את כל הפרות והדגנים צמחים חדשים לא יצמחו ובמקרה של צמחים דגניים כמו החיטה הפראית השדה יעלם תוך שנה. במקרה הזה צריך לשתול שוב ולספק לצמחים הגנה מפני השמש, הרוח, הסחף, לדשן את הקרקע. יתכן שאנשי התרבות הנאטופית בחרו בגרסה הראשונה כי לא נמצאו עקבות לפעילות חקלאית אצלם.
גם אילוף בעלי החיים התחיל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף הרבה לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA כלב הבית]}}.
גם אילוף בעלי החיים התחיל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף הרבה לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA כלב הבית]}}.
לפני כ 11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר. השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת [[דשן טבעי]], שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר, חלב או צמר, השבחת בעלי חיים (בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם), סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר.
'''לפני כ 11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר. השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת [[דשן טבעי]], שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל לשתילה, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר, חלב או צמר, השבחת בעלי חיים (בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם), סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר.
כבר השיטות האלה הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה.'''
'''עזרה לצמחים האכילים לצמוח''' היא אולי השיטה הכי טובה לשפר את התפוקה של הצמחים האלה והכי לא מזיקה. שימוש בהפרשות טבעיות של בני אדם או כלבים כדשן, השקיה במיוחד עם זה ליד נהר איננה משנה את הסביבה באופן שיכול להזיק לה. העברה של קרקע הקרובה יותר לנהר ולכן פוריה יותר תוך עקירת הצמחים שהיו קודם על הקרקע הזו, מזיקה.
'''מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי אפשר לשתול צמחים חדשים אם באמת יש בכך צורך כי הצמחים האכילים שישנם אינם מספיקים כדי למנוע רעב ואם משתדלים לא לגרום נזק תוך כדי כך.''' לעומת זאת אנשים רבים שתלו הרבה יותר ממה שהם צריכים למטרות צבירת עושר ומסחר ומכיוון שרצו לשתול אותם במקומות בהם האדמה הכי פוריה שתלו אותם תוך כריתת ושרפת היערות למרות שאפשר היה לבחור מקום אחר. כמו כן אפשר להעתיק את הצמחים המקוריים במקום בהם רוצים לשתול. השמדת ה[[יער|יערות]] הביאה להרעה כללית במצב המערכת האקולוגית.
'''השיטה של סילוק כל הצמחים משטח מסוים, חריש הקרקע כדי להכין שטח גדול של קרקע לשתילה תוך זמן קצר, שתילת הצמחים האכילים, איסוף מלא של כל הצמח בקציר וחוזר חלילה הביאה להידלדלות הקרקע תוך כמה שנים.''' זאת כי בטבע המחזור עובד כך: הצמחים הישנים נובלים, גופם מתפרק ונותן מזון לצמחים בשנה הבאה. בנוסף הצמחים שעוד לא נבלו והתפרקו משמשים כמגן לצמחים החדשים מפני קור חום, סחף, רוח. באותו האופן הם מגנים גם על הקרקע. כך זה עובד במערכת אקולוגית טבעית, לדוגמה ב[[יער]]. מאחר שבני האדם סלקו את הצמחים הישנים במלואם מהשדה, לא היה לקרקע מאיפה לקבל מזון לצמחים החדשים. גם לא היה לצמחים החדשים מגן מפני מפגעי מזג אוויר שונים. לאחר שהקרקע הידלדלה ולא יכלה יותר להניב יבול, בני האדם כרתו עוד חלקה של יער ונטעו שם והמעגל חזר על עצמו שוב.
'''בחירה של הזרעים הטובים ביותר ושתילתם אינה גורמת נזק.''' כלומר, אם לקחת מתוך 10 עצי תפוח דווקא את העץ עם הפרות הכי יפים ולשתול את הגרעינים ממנו זה לכשעצמו לא מזיק. מבחינה גנטית, זה לא שונה בהרבה ממה שהטבע עושה. לעומת זאת היברידיזציה(יצירת מינים חדשים באמצעות זיווג מינים שונים) עלולה להוות סיכון מהבחינה הזאת, כי זה משהו שהטבע לא עושה. אחת התכונות של מין בעלי חיים או צמחים היא קבוצה של צמחים או בעלי חיים שיכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים בתוך הקבוצה ולא יכולים לעשות את זה בין 2 קבוצות שונות.
'''מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי, לאלף פרה או עז, כלומר להאכיל אותה, להגן עליה מטורפים, מקור וחום ובתמורה כאשר יהיו לה ילדים באופן טבעי, לקחת את אותו חלק מהחלב שיישאר אחרי הילדים שלה למטרות שימוש עצמי איננו מהווה פשע.''' גם ההשפעה הסביבתית של מהלך כזה יכולה להיות אפילו חיובית עם להאכלת הפרה או העז קוצרים חלק מהעשב היבש שיכול לשמש כמקור לשרפות אחר כך. עד היום אחת השיטות המומלצות להפחתת הסיכון לשרפות יער בישראל היא רעייה של עזים במקום. העזים לא מסוגלות לאכול את העצים ואם לרעות אותם יותר מידי הם גם לא אוכלות יותר מידי את עצים הצעירים כי המזון הנוח ביותר בשבילם, הוא אותו עשב אשר משמש כחומר בעלה לשרפות.
'''לעומת זאת כליאה של בעלי חיים בכוח, הרבעה בכוח כדי שיתנו יותר חלב הרג הילדים שלהם כדי שיותר חלב יישאר, כליאת בעלי חיים כמלאי חי לבשר רק כי מתעצלים לרוץ אחרי הטרף ולצוד אותו, הרבעה בכוח של בעלי חיים כדי שיהיה יותר בשר ושומן בגוף שלהם, איננו צודק וגם ההשלכות הסביבתיות של פרקטיקה כזאת הם מזיקות מאוד.''' בדרך כלל השיטות האלה התפתחו כאשר החלו להשתמש בבעלי החיים לא רק כמקור מזון עצמי אלה למסחר, כמקור צבירת עושר. לזמן מסוים בעלי החיים האלה אפילו שמשו כיחידת חליפין במסחר, לפני הופעת הכסף. בגלל שמספר בעלי החיים האלה גדל מאוד והם גם אכלו יותר(כי הם ייצרו יותר חלב והיו אמורים לצבור יותר בשר בגוף שלהם) הם החלו לאכול הרבה יותר צמחים משאכלו קודם - עשבים שיחים ועצים צעירים, מה שהביא להתחלת העלמות היערות, להתחלת ההעלמות וההידרדרות של הערבות מכוסות העשב(כריתה מכוונת של יערות כדי לפנות מקום לעשב, כמקור מזון לבעלי החיים, החלה, בממדים גדולים, מאוחר יותר).
כבר לפני 4,000 שנה החלו להופיע עמים נוודים באזורים בהם הפעילות העיקרית של בני האדם הייתה גידול בעלי חיים(גידול מקנה, בקר). האזורים האלה היו בעיקר ערבות מכוסות עשב, המתאים יותר לגידול מקנה, כי כמו שכבר נאמר, אז עוד לא כרתו שטחים גדולים של יער כדי לפנות מקום לעשבים, כדי להאכיל בעלי חיים. לכן גידול המקנה היה נפוץ יותר בערבות מאשר ב[[יער|יערות]]. '''המעבר לחיי נדודים נעשה בין השאר בגלל שבעלי החיים אכלו את כל העשב במקום מסוים והיה צריך לעבור למקום אחר. זה הוביל להידרדרות של המערכות האקולוגיות במקומות האלה, מה שהוביל ל[[מדבור]].'''
'''סילוק בעלי חיים וצמחים מזיקים לבעלי החיים והצמחים האכילים עם נעשה נכון יכול להיעשות ללא נזק לסביבה.''' לדוגמה כיסוי עצים ברשת בזמן הבשלת הפרות, גדר או תעלת מים המונעת ממכרסמים לחדור, העתקה של הצמחים המתחרים למקום אחר. לעומת זאת השמדת כל הצמחים ובעלי החיים אשר מפריעים לצבירת כמה שיותר צמחים ובעלי חיים אכילים גרמה לבעיות גדולות. כאשר מונעים מחרק מסוים לגשת לפרי מסוים יש סיכוי שילמד לאכול פרי אחר. אלה שילמדו יעמידו יותר צאצאים והתכונה תעבור אליהם. לעומת זאת כאשר משמידים חרק כזה אלה שישרדו יהיו החרקים שיודעים הכי טוב להסתתר, המתרבים בקצב הכי גדול, הפחות רגישים לאמצעי הדברה. למעשה בשיטה הזו נוצרו מזיקים כמו לדוגמה חיפושית הקולורדו המפורסמת - החיפושית הזאת ודם הייתה פשוט חיפושית שאכלה צמחים כמו תפוחי אדמה, וכאשר שתלו הרבה מאוד תפוחי אדמה היא החלה לאכול אותם. אחרי שהחלו להיאבק בה באמצעות רעל וכד' היא החלה להעמיד צאצאים רבים יותר פתחה מנגנוני התגוננות מרעלים וכך הלאה(המקרה של החיפושית מקולורדו קרה כבר מאוחר יותר בתקופה התעשייתית. אבל גם יתר המזיקים התפתחו בשיטה דומה).
ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ 2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.
ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים.
המעבר ל[[חקלאות]] היה בדרך כלל [[תהליך בלתי הפיך]]. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי אריכאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם ל[[גידול אוכלוסין]], כך שהשיפור ב[[פריון חקלאי|פריון המזון לדונם]] לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]] החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסיה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון היתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אוייבים שונים.
המעבר ל[[חקלאות]] היה בדרך כלל [[תהליך בלתי הפיך]]. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי אריכאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם ל[[גידול אוכלוסין]], כך שהשיפור ב[[פריון חקלאי|פריון המזון לדונם]] לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]] החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסיה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון היתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אוייבים שונים.