שינויים

האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול הם תופעות מרכזיות ב[[שוק החופשי]] או אפילו ב[[שוק משוכלל]] עם התערבות ממשלתית, וכי תכונה זו אינהרטית לשוק - כאשר יש הזדמנות לנצל את הצרכנים בגלל שחסר להם מידע או בגלל שיש להם חולשות אנושיות ימצאו היזמים החכמים שיבצעו דבר זה ויתעשרו. אם יש חברות מוסריות יותר מידי, והן מוקפות בחברות נצלניות - התוצאה יכולה להיות [[שיווי משקל]] שבו חלק מהחברות מרמות וחלק לא, או תוצאה שבה החברות הנחמדות סובלות מנחיתות ויוצאות מהמשחק - כך שכולם מרמים או מנצלים את הלקוחות.  

האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול הם תופעות מרכזיות ב[[שוק החופשי]] או אפילו ב[[שוק משוכלל]] עם התערבות ממשלתית, וכי תכונה זו אינהרטית לשוק - כאשר יש הזדמנות לנצל את הצרכנים בגלל שחסר להם מידע או בגלל שיש להם חולשות אנושיות ימצאו היזמים החכמים שיבצעו דבר זה ויתעשרו. אם יש חברות מוסריות יותר מידי, והן מוקפות בחברות נצלניות - התוצאה יכולה להיות [[שיווי משקל]] שבו חלק מהחברות מרמות וחלק לא, או תוצאה שבה החברות הנחמדות סובלות מנחיתות ויוצאות מהמשחק - כך שכולם מרמים או מנצלים את הלקוחות.  

חלק מהבעיה של הספר היא שהוא אנקדוטלי ומראה את התזה המרכזית של הספר בתחומים שונים, כמו קניית בתים, שוק האג"ח בארצות הברית או טבק, אבל חסר בספר הסבר מסודר ומאורגן כיצד "פישינג" או רמאות או ניצול של צרכנים מתרחש. המחברים מפנים אותנו למקרים ברורים של ניצול או רמייה כמו פישיניג באינטרנט, השתלת וירוסים, [[הכחשת נזקי העישון]], רמייה על ידי קוסמים ונוכלים (לדוגמה משחק איפה המטבע מתחת לכמה כוסות), או בעיות שלנו בתפיסה עקב אשליות אופטיות, הם גם מזכירים היבטים של ניצול טכניקות מכירה ושיווק מעולם הפרסום. אבל כל הדברים האלה אינם מהווים מודל או הסבר מקיף וקולע לשאלה כיצד מתבצעת רמייה או ניצול של הציבור בשוק. בעיה נוספת של הספר היא שהוא מכסה למעשה רק חלק קטן יחסי מתחומי הרמייה והניצול. שתי הבעיות נוגעות זו בזו בגלל שהרצון להצביע על מעשי רמייה בתחומים שונים מקשה על עיסוק עמוק יותר בדרך שבה הרמייה מבוצעת.  

 

חלק מהבעיה של הספר היא שהוא אנקדוטלי ומראה את התזה המרכזית של הספר בתחומים שונים, כמו קניית בתים, שוק האג"ח בארצות הברית או טבק, אבל חסר בספר הסבר מסודר ותוארטי יותר כיצד "פישינג" או רמאות או ניצול של צרכנים מתרחש. המחברים מפנים אותנו למקרים ברורים של ניצול או רמייה כמו פישיניג באינטרנט, השתלת וירוסים, [[הכחשת נזקי העישון]], רמייה על ידי קוסמים ונוכלים (לדוגמה משחק איפה המטבע מתחת לכמה כוסות), או בעיות שלנו בתפיסה עקב אשליות אופטיות, הם גם מזכירים היבטים של ניצול טכניקות מכירה ושיווק מעולם הפרסום. אבל כל הדברים האלה אינם מהווים מודל או הסבר מקיף וקולע לשאלה כיצד מתבצעת רמייה או ניצול של הציבור בשוק.

 

בעיה נוספת של הספר היא שהוא מכסה למעשה רק חלק קטן יחסי מתחומי הרמייה והניצול הנובעים מקיומו של השוק ושל [[תאגידים גדולים]]. שתי הבעיות נוגעות זו בזו בגלל שהרצון להצביע על מעשי רמייה בתחומים שונים מקשה על עיסוק עמוק יותר בדרך שבה הרמייה מבוצעת.  

לדוגמה בתחום [[עישון טבק|הטבק]] מוזכר רק חלק קטן מהקרב של [[חברות הטבק]] בהכרה ב[[נזקי העישון]] ולא כל היקף התופעה של [[הכחשת נזקי העישון]]. היבטים אחרים בנושא [[עישון טבק]] כמו [[התמכרות לעישון]], [[שיווק טבק לילדים ולנוער]], או הפצת [[דיסאינפורמציה]] במשך כמה עשורים - כמו השיווק של [[סיגריות קלות]] אינם מוזכרים כלל. המחברים מסתכלים על ארצות הברית ורואים תמונה אופטימית של ירידה בכמות המעשנים ומדברים על השפעה של מיסוי  -אבל לא מתייחסים לעישון במדינות אחרות ובמיוחד הגידול בעישון במדינות מתפתחות. המחברים מסתכלים על נושא העישון כקרב סימטרי למדי בין המסר "עישון הוא דבר טיפשי" לבין המסר "עישון זה דבר קולי". הרמייה מסתיימת לכאורה כאשר הציבור (בארצות הברית) מבין שמעשנים עושים דבר טיפשי, לדוגמה כאשר מעשנים מבוגרים מעשנים מחוץ למקום העבודה שלהם, ומרגישים בושה על כך שהם מעשנים, ולכאורה המצב אופטימי שכן מספר המעשנים בארה"ב (ובמדינות מערביות נוספות) יורד.  

לדוגמה בתחום [[עישון טבק|הטבק]] מוזכר רק חלק קטן מהקרב של [[חברות הטבק]] בהכרה ב[[נזקי העישון]] ולא כל היקף התופעה של [[הכחשת נזקי העישון]]. היבטים אחרים בנושא [[עישון טבק]] כמו [[התמכרות לעישון]], [[שיווק טבק לילדים ולנוער]], או הפצת [[דיסאינפורמציה]] במשך כמה עשורים - כמו השיווק של [[סיגריות קלות]] אינם מוזכרים כלל. המחברים מסתכלים על ארצות הברית ורואים תמונה אופטימית של ירידה בכמות המעשנים ומדברים על השפעה של מיסוי  -אבל לא מתייחסים לעישון במדינות אחרות ובמיוחד הגידול בעישון במדינות מתפתחות. המחברים מסתכלים על נושא העישון כקרב סימטרי למדי בין המסר "עישון הוא דבר טיפשי" לבין המסר "עישון זה דבר קולי". הרמייה מסתיימת לכאורה כאשר הציבור (בארצות הברית) מבין שמעשנים עושים דבר טיפשי, לדוגמה כאשר מעשנים מבוגרים מעשנים מחוץ למקום העבודה שלהם, ומרגישים בושה על כך שהם מעשנים, ולכאורה המצב אופטימי שכן מספר המעשנים בארה"ב (ובמדינות מערביות נוספות) יורד.  

אם הספר עוסק בדייגים שמנסים לדוג דגים ובדגים שנתפסים לפעמים בחקות הוא אינו עסוק ב"אוקיינוס"  הסביבה שמקלה או מקשה את הקיום של רמאות - במרחב התרבותי או הפיזי שבו נלקחות ההחלטות. במקום להסתכל על דבר זה כעל דבר נתון ונייטרלי יש שלל עדויות ליכולת של תאגידים וממשלות להשפיע על דרך החשיבה או על העיצוב הפיזי לטובתן - כך שהסיפור אינו רק הסחת דעת רגעית וניצול נקודות חולשה של הצרכן אלא עיצוב של "מערכת אקולוגית- חברתית" או  "ארכיטקטורה של בחירה" ([[ריצ'רד ת'יילר]]) כך שבחירה בדבר מסויים תהיה הגיונית יותר - וכן ביכולת של ארגונים גדולים לעצב מערכות שבהן קשה או קל יותר לרמות את הציבור או להכריח אותו לבחור בהחלטות שפוגעות בו.   

אם הספר עוסק בדייגים שמנסים לדוג דגים ובדגים שנתפסים לפעמים בחקות הוא אינו עסוק ב"אוקיינוס"  הסביבה שמקלה או מקשה את הקיום של רמאות - במרחב התרבותי או הפיזי שבו נלקחות ההחלטות. במקום להסתכל על דבר זה כעל דבר נתון ונייטרלי יש שלל עדויות ליכולת של תאגידים וממשלות להשפיע על דרך החשיבה או על העיצוב הפיזי לטובתן - כך שהסיפור אינו רק הסחת דעת רגעית וניצול נקודות חולשה של הצרכן אלא עיצוב של "מערכת אקולוגית- חברתית" או  "ארכיטקטורה של בחירה" ([[ריצ'רד ת'יילר]]) כך שבחירה בדבר מסויים תהיה הגיונית יותר - וכן ביכולת של ארגונים גדולים לעצב מערכות שבהן קשה או קל יותר לרמות את הציבור או להכריח אותו לבחור בהחלטות שפוגעות בו.   

לדוגמה דיוג באינטנט מבוצע באינטרנט ובמיוחד דרך אימייל, וחבורת להפסקת אימייל מייצרות כיום מנגנונים לסינון אקטיבי ופסיבי של דואר פישינג - לדוגמה מנגונים של דואר זבל בגוגל. הסביבה הרגולטרוית התרבות ועוד היבטים מוסדיים וחברתיים יכולים להיות דבר שמקל או מקשה על פישינג ורמאות אבל אין התייחסות לכך בספר.

דיוג באינטנט, שהוא המקור לשם הספר, מבוצע באינטרנט ובמיוחד דרך אימייל, וחבורת להפסקת אימייל מייצרות כיום מנגנונים לסינון אקטיבי ופסיבי של דואר פישינג - לדוגמה מנגונים של דואר זבל בגוגל. הסביבה הרגולטרוית התרבות ועוד היבטים מוסדיים וחברתיים יכולים להיות דבר שמקל או מקשה על פישינג ורמאות אבל אין התייחסות לכך בספר.

 

 

כך או כך הדבר מפספס את ההיבטים שבהם לא בהכרח הרמייה מכוונת מול צרכנים דווקא ולא תמיד צרכנים יכולים לבצע משהו בנושא - לדוגמה קונה של מכוניות יכול לנקוט אמצעים כדי להגן על עצמו מפני נפילה בפח של מלכודות לצרכן, אבל הוא לבדו אינו יכול להשפיע בצורה מהותית על נושא של התחממות עולמית ולהתגונן מפני [[השפעות של התחממות עולמית]] - לדוגמה אנשים שנפגעו עקב [[עליית מי הים]] אינם יכולים לעשות הרבה.  

היבטים אחרים של רמייה וניצול אינם מופיעים כלל בספר. בולטים בהעדרם מקרים של [[הכחשת אקלים]] ומקרה עתיק יותר של [[הכחשת זיהום]]. אולי בגלל שמדובר ברמייה שמכוונת לא בהכרח לצרכנים אלא לציבור רחב יותר של רמייה מול שכנים של מפעל מזהם, רמייה של עובדים ([[נערות הרודיום]]) או רמייה של הציבור הכללי (הכחשת אקלים) או פגיעה בשכנים של מפעל מזהם ([[אסון בופאל]]). סיבה אפשרית אחרת היא שהסבר היבטים אלה - בעיקר בארצות הברית שבה יש הכחשת אקלים נרחבת בציבור הימני - תגרום לניכור של חלק מהציבור כלפי הספר וגם תאלץ את הכותבים להכנס לנושאים טכניים רבים הקשורים ב[[התחממות עולמית]]. כך או כך הדבר מפספס את ההיבטים שבהם לא בהכרח הרמייה מכוונת מול צרכנים ולא תמיד צרכנים יכולים לבצע משהו בנושא - לדוגמה קונה של מכוניות יכול לנקוט אמצעים כדי להגן על עצמו מפני נפילה בפח של מלכודות לצרכן, אבל הוא לבדו אינו יכול להשפיע בצורה מהותית על נושא של התחממות עולמית ולהתגונן מפני [[השפעות של התחממות עולמית]] - לדוגמה אנשים שנפגעו עקב [[עליית מי הים]] אינם יכולים לעשות הרבה.  

תחום התחבורה מהווה דוגמה נוספת לבעיה בספר בגלל מיקוד צר מידי. המחברים מתארים כיצד גובים מצרכנים עודף כסף על קניית מכוניות. אבל הספר כלל אינו עוסק בשאלה רחבה יותר של עיצוב המרחב העירוני בצורות שמעודדות או מדכאות שימוש במכוניות פרטיות - [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] מול [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. דבר זה נוגע שוב לכך שחברות לא חייבות לרמות בהכרח, והן לא חייבות לפעול אחת נגד השנייה אלא יכולות למצוא נקודות של שיתופי פעולה - לדוגמה כל [[חברות הטבק]] מול הממשלה וארגוני הבריאות או שיתוף הפעולה בין ממשלות ותאגידי רכב ונפט בקידום [[פרבור]] נרחב בארצות הברית.  

היבט נוסף שחסר בספר הוא דיון על הנושא של [[מוצר ציבורי]] ככשל שוק וכיצד [[אמון]], [[מידע אמין]], [[תקשורת אמינה]] ו[[מדע אמין]] הם כולם מוצרים ציבוריים.  

היבט נוסף שחסר בספר הוא דיון על הנושא של [[מוצר ציבורי]] כ[[כשל שוק]] וכיצד [[אמון]], [[מידע אמין]], [[תקשורת אמינה]] ו[[מדע אמין]] הם כולם מוצרים ציבוריים.  

בפרק על מוסדות פיננסים המחברים דנים כיצד בנקי הלוואה לצרכי מימון משכנתאות בתים השתנו במשך השנים, אבל אין התייחסות פורמלית לדבר זה - לא לתאוריות של [[כלכלה אבולוציונית]] ולא לאבולוציה של מוסדות חברתיים במסגרת [[כלכלה מוסדית]].  

בפרק על מוסדות פיננסים המחברים דנים כיצד בנקי הלוואה לצרכי מימון משכנתאות בתים השתנו במשך השנים, אבל אין התייחסות פורמלית לדבר זה - לא לתאוריות של [[כלכלה אבולוציונית]] ולא לאבולוציה של מוסדות חברתיים במסגרת [[כלכלה מוסדית]].