אקו-ויקי

שינויים

תרבות הצריכה לילדים (הצגת מקור)

גרסה מ־15:17, 16 באוקטובר 2017

נוספו 15,079 בתים ,  15:17, 16 באוקטובר 2017
←‏השפעת הפרסום על ילדים
שורה 19: שורה 19:     
מאז שנת [[1991]], אוסרת [[שבדיה]] על הקרנת פרסומות בזמן צפיית השיא של ילדים בטלוויזיה, בגלל ממצאי מחקרים שגילו שילדים מתחת לגיל 10 אינם מסוגלים להבחין בין פרסומת לבין תוכנית, ואינם מסוגלים להבין את המטרה של פרסומות עד גיל 12. [http://www.globalissues.org/article/237/children-as-consumers#Heavyadvertisingtargetedatchildren]
 
מאז שנת [[1991]], אוסרת [[שבדיה]] על הקרנת פרסומות בזמן צפיית השיא של ילדים בטלוויזיה, בגלל ממצאי מחקרים שגילו שילדים מתחת לגיל 10 אינם מסוגלים להבחין בין פרסומת לבין תוכנית, ואינם מסוגלים להבין את המטרה של פרסומות עד גיל 12. [http://www.globalissues.org/article/237/children-as-consumers#Heavyadvertisingtargetedatchildren]
 +
 +
===צריכת סוכר ומשקאות ממותקים===
 +
חלק ניכר מהפרסום והשיווק לילדים מכוון למכירת חטיפים, ממתקים, ומשקאות ממותקים. הפרסום והשיווק עובדים והצריכה של מוצרים אלה עולה בהדרגה ואיתו צריכת הסוכר הכללית.
 +
 +
;עליה בכמות צריכת הסוכר בישראל:
 +
[[מזון בישראל|הרכב המזון בישראל]] משתנה עם השנים. כמות הקלוריות לנפש עלתה בין 2005 ל-2012 ב-1% בלבד מ-3,609 קלוריות ל-3,630 קלוריות. עם זאת הרכב המזון השתנה (לפעמים בעשרות אחוזים)- ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי האדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השומנים והחלב. הגידול המשמעותי ביותר היה בצריכת הסוכר, הדבש והממתיקים לנפש.
 +
 +
בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. הצריכה היומית של סוכר של עמדה על 68.2 גרם ליום בשנת 2005, והגיעה לרמה של 117.4 גרם ליום בשנת 2012. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום.  <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22  </ref>
 +
 +
;צריכת סוכר והשמנה בקרב הנוער:
 +
לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו [[משקה ממותק|משקה קל]] לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}
 +
 +
לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורווגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}
 +
 +
לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות  (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}}
 +
 +
;צריכת סוכר בקרב מבוגרים בישראל:
 +
נכון לשנת 2014 ישראל היא המדינה בעלת צריכת הסוכר לנפש הגבוהה בעולם. לפי סקר של ה-[[OECD]], המבוסס על נתוני 2014, בישראל צורכים 186 גרם סוכר ליום, כלומר כ-46 כפיות סוכר ליום. נתון דומה (ומעט נמוך יותר) יש רק בברזיל. נתון זה גבוה כמעט פי 2 יחסית לממוצע ב-15 המדינות של מערב אירופה (EU 15), ויותר מפי 3 ביחס ל[[נורווגיה]]. 10 המדינות שנמצאות אחרי ישראל וברזיל הן כולן עם צריכת סוכר נמוכה מ-150. כמעט 20% מצריכת הקלוריות של ישראלי ממוצע מגיעה מסוכר. {{הערה|שם=ziger|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8/ צריכת סוכר], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 23 בנובמבר 2016}}
 +
 +
לפי מקור אחר על הסקר של ה-OECD, ישראלי ממוצע צורך 170 גרם סוכר ליום - יותר מהצריכה במלזיה (160), ברזיל (155), ארצות הברית (142), ניו-זילנד (135) ושוויץ (132). ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות כ-16% מסך הקלוריות. {{הערה|שם=alizera|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4879224,00.html ישראל: במקום הראשון בעולם בצריכת סוכר לנפש], ynet, 15.11.2016}} כמות של 170 גרם סוכר ליום היא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוהה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). ביחס לצריכת הקלוריות היומית הצריכה גבוהה ב-60% ביחס להמלצות הארגון.
 +
 +
;צריכת הסוכר לעומת המלצות ארגוני הבריאות:
 +
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], לאדם מבוגר מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום (כ-11 כפיות סוכר) לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוהה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}} הבעיה חמורה יותר בקרב ילדים שעבורם ההמלצות הן לכמות סוכר נמוכות יותר.
 +
 +
על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]. הערכה היא כי רוב הילדים צורכים כמות גדולה בהרבה של סוכר. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]
 +
 +
[[השפעות בריאותיות של סוכר|תזונה עתירת סוכר גורמת לבעיות בריאות]] משמעותיות כגון [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]], המהווים גורמי סיכון משמעותיים ל[[מחלות לב]] ו[[מחלות של מערכת הדם|כלי דם]], וכן ל[[עששת]], ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט.
 +
 +
ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמו קשורות גם לנושא של [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]]. סוכר ו[[לחם לבן]] הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגבירים בעיה של [[אכילת יתר]] ובעיות נוספות של המערכת המטבולית.
 +
 +
השפעה נוספת היא שצריכת הסוכר הגבוהה היא אינדיקציה להרגלי תזונה גרועים ולצריכת מוצרים שמכילים חומרים מזיקים אחרים כמו צבעי מאכל, [[מלח]], [[בשר מעובד]] וחומרים נוספים שיש ב[[משקאות ממותקים]] וב[[מזון מעובד]].
    
===השמנת ילדים ובני נוער===
 
===השמנת ילדים ובני נוער===
שורה 25: שורה 56:  
בארצות הברית, מחקר של איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי (APA) משנת [[2004]], טען כי ילדים מתחת לגיל 8 אינם מסוגלים לתפוס באופן ביקורתי מסרים פרסומיים, והם חשופים לקבל מסרים פרסומיים כאמיתיים, מדוייקים ובלתי מוטים. דבר זה עלול להוביל ל[[הרגלי אכילה]] מזיקים, דבר שגם בא לידי ביטוי ב"[[משקל יתר|מגיפת ההשמנה]]" שמתרחשת כיום בקרב ילדים. מסיבות אלה, כוח משימה של איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי ממליץ על הטלת מגבלות על פרסומות המיועדות לילדים מתחת לגיל 8. [http://www.apa.org/news/press/releases/2004/02/children-ads.aspx]
 
בארצות הברית, מחקר של איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי (APA) משנת [[2004]], טען כי ילדים מתחת לגיל 8 אינם מסוגלים לתפוס באופן ביקורתי מסרים פרסומיים, והם חשופים לקבל מסרים פרסומיים כאמיתיים, מדוייקים ובלתי מוטים. דבר זה עלול להוביל ל[[הרגלי אכילה]] מזיקים, דבר שגם בא לידי ביטוי ב"[[משקל יתר|מגיפת ההשמנה]]" שמתרחשת כיום בקרב ילדים. מסיבות אלה, כוח משימה של איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי ממליץ על הטלת מגבלות על פרסומות המיועדות לילדים מתחת לגיל 8. [http://www.apa.org/news/press/releases/2004/02/children-ads.aspx]
   −
למרות המודעות הגוברת להיקף הבעיה בקרב תזונאים, אנשי [[בריאות הציבור]] , כלכלנים ואנשי ממשל, בעיית ההשמנה בארצות הברית נפוצה מאד וממשיכה לגדול בקרב ילדים ובני נוער. הרגלי התזונה של הילדים נמשכים לאורך חלק גדול מהחיים, ולכן גם בקרב מבוגרים יש מגמת השמנה גוברת. מגמה זו קיימת גם בישראל ובמדינות מערביות נוספות.  
+
למרות המודעות הגוברת להיקף הבעיה בקרב תזונאים, אנשי [[בריאות הציבור]] , כלכלנים ואנשי ממשל, בעיית ההשמנה במדינות מערביות נפוצה מאד וממשיכה לגדול בקרב ילדים ובני נוער. הרגלי התזונה של הילדים נמשכים לאורך חלק גדול מהחיים, ולכן גם בקרב מבוגרים יש מגמת השמנה גוברת. מגמה זו קיימת גם בישראל, בארצות הברית - במדינות נוספות.  
 +
 
 +
;השמנה בקרב ילדים ובני נוער בישראל:
 +
לפי סקר של משרד הבריאות, נכון לשנת 2016, על נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות  (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}} לפי ההערכה אחרת כ-15%-20% מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל. לא כל מבוגר שמן היה ילד שמן, אך למתבגר שמן סיכוי גבוה להפוך למבוגר שמן עם סיכוי לתחלואה ולתמותה בשכיחות גבוהה בגיל המבוגר. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Childhood_obesity]
 +
 
 +
על פי נתונים שנאספו בידי משרד הבריאות, ופורסמו בידי המועצה הלאומית לשלום הילד בשנת 2009 כמעט 8% מתלמידי בית הספר היסודי והחטיבה בישראל היו בעלי עודף משקל. בעוד שבסקר של 2016 עודף המשקל היה נפוץ יותר היתה בנערים בוגרים יותר, בסקר של 2009 עודף המשקל היה שכיח יותר בכיתות הנמוכות. כך, בכיתה א' עומד שיעור הסובלים מעודף משקל על ‭,8.1%‬ בכיתה ז' שיעורם ירד ל‭7.6%-‬ ובכיתה ט' הוא מגיע ל-6.8%. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html] ממצאים אלה יכולים להצביע על שינוי בתזונה שחל עם השנים שבו במשך השנים ילדים צורכים מזון פחות איכותי עם יותר קלוריות (דבר שגם רואים באוכלוסיה הכללית)
 +
 
 +
על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2013, נמצא כי 20% מקרב ילדי כיתות א' ו-30% מקרב ילדי כיתות ז' סובלים מעודף משקל. דבר זה נמצא על סמך מדידת המשקל והגובה של 250 אלף תלמידים בכיתות א' וז' בישראל בחתכים שונים לפי זרם החינוך. השיעור הגבוה ביותר של ילדים בעלי עודף משקל בכיתה א' נמצא בקרב ילדי החינוך הממלכתי: כ-23%. אחריהם נמצאים ילדי החינוך הממלכתי-דתי (18%) ותלמידי החינוך החרדי (13%). כ-7% מתלמידי כיתות א' סובלים מהשמנה משמעותית, בהם 10% מתלמידי החינוך הממלכתי, 7% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ורק 4% מתלמידי החינוך החרדי. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html]
 +
 
 +
כ-30% מתלמידי כיתות ז' בישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנה: 30% מתלמידי החינוך הממלכתי, כ-27% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ו-21% מתלמידי החינוך החרדי. כ-10% מבני הגילים הללו אף סובלים מהשמנה משמעותית. ההשמנה בכיתות ז' משמעותית במיוחד בקרב תלמידים לא יהודים, דבר שמעלה את הממוצע בחינוך הממלכתי. 35% מהילדים הערבים בכיתות ז' סובלים מעודף משקל או מהשמנה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] דבר זה מתאים לממצאים משנת 2016 שמראים בעיות השמנה גבוהות יותר בקרב מבוגרים ערבים.
 +
 
 +
מזה שלושה עשורים שנה יש עליה מתמדת במשקל הממוצע של המתגייסים לצה"ל בקרב הבנים ובקרב הבנות,  למרות שאין שינוי כמעט בגובה המתגייסים. על פני 20 שנה יש עליה של יותר מפי 2 של אחוז הבנים והבנות המתגייסים כשהם בעלי משקל של 81 ק"ג ומעלה. עליה של 11% בשנה בבנים ו-12% בשנה בקרב הבנות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html] [http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%20%202012.pdf]
 +
 
 +
{| {{table}}
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''בעלי משקל 81 ק"ג ומעלה'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''1989'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''1995'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''2007'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''2011'''
 +
|-
 +
| בנים ||6.6%||9.4%||14.3%||16.3%
 +
|-
 +
| בנות ||1.7%||2.6%||4.1%||4.8%
 +
|-
 +
|
 +
|}
    +
;השמנת ילדים ובני נוער בארצות הברית:
 
לפי מחקר של המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) משנת 2017, כמעט 40% מהמבוגרים וקרוב ל-20% מבני הנוער בארצות הברית סובלים מ[[השמנה|השמנת יתר חולנית]] (מדד ה-BMI מעל 30). מדובר בשיא של כל הזמנים. אחד מכל חמישה בני נוער (גיל 19-12), אחד מכל חמישה ילדים (גיל 11-6) ואחד מכל 10 ילדי גן (גיל שנתיים-חמש) - סובלים מהשמנת יתר חולנית. {{הערה|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5028257,00.html ארה"ב: שיא של כל הזמנים בשיעור השמנת היתר] , Ynet, 15.10.2017}}  
 
לפי מחקר של המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) משנת 2017, כמעט 40% מהמבוגרים וקרוב ל-20% מבני הנוער בארצות הברית סובלים מ[[השמנה|השמנת יתר חולנית]] (מדד ה-BMI מעל 30). מדובר בשיא של כל הזמנים. אחד מכל חמישה בני נוער (גיל 19-12), אחד מכל חמישה ילדים (גיל 11-6) ואחד מכל 10 ילדי גן (גיל שנתיים-חמש) - סובלים מהשמנת יתר חולנית. {{הערה|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5028257,00.html ארה"ב: שיא של כל הזמנים בשיעור השמנת היתר] , Ynet, 15.10.2017}}  
  
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/75218"