47,332
עריכות
שינויים
←הקשר בין הכחשת אקלים להכחשת נזקי העישון
הכחשת נזקי העישון גרמה וגורמת [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקים בריאותיים עצומים למיליוני בני אדם]] בכל שנה. הערכה של ארגון הבריאות העולמי היא שבמהלך המאה ה-20 מתו כ-100 מיליון בני אדם בטרם עת כתוצאה מעישון וכי במצב הקיים היום עלולים למות כמיליארד בני אדם במהלך המאה ה-20. למרות צעדים רבים נגד חברות הטבק הן מצליחות להרחיב את שווקי הסיגריות במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית כמו סין, רוסיה, אינדונזיה ועוד. [[עישון בישראל|עישון בישראל]] נחשב [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] מספר אחת לבריאות נכון לשנת 2015 הוא תורם ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] של אחד מכל חמישה ישראלים - כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. סך הנזק הכלכלי הנגרם למשק (לא כולל נזק למעשנים עצמם) הוא כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}
הכחשת נזקי העישון גרמה וגורמת [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקים בריאותיים עצומים למיליוני בני אדם]] בכל שנה. הערכה של ארגון הבריאות העולמי היא שבמהלך המאה ה-20 מתו כ-100 מיליון בני אדם בטרם עת כתוצאה מעישון וכי במצב הקיים היום עלולים למות כמיליארד בני אדם במהלך המאה ה-20. למרות צעדים רבים נגד חברות הטבק הן מצליחות להרחיב את שווקי הסיגריות במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית כמו סין, רוסיה, אינדונזיה ועוד. [[עישון בישראל|עישון בישראל]] נחשב [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] מספר אחת לבריאות נכון לשנת 2015 הוא תורם ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] של אחד מכל חמישה ישראלים - כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. סך הנזק הכלכלי הנגרם למשק (לא כולל נזק למעשנים עצמם) הוא כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}
עם פרסום ההוכחות על מעורבות חברות הטבק בפוליטיקה, במחקר ובתקשורת ושיטות הפעולה שלהן, החלו מספר חוקרים ופעילים להצביע על שיטות פעולה, אישים וגופים שקשורים הן להכחשת נזקי הטבק והן להכחשת אקלים. בספר '''[[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא ספק ]]''' (Doubt is Their Product) שיצא לאור בשנת 2008, מתואר כיצד יועצי תקשורת וארגוני [[יחסי ציבורי]] משתמשים בשיטות של חברות הטבק כדי [[לזרוע בלבול, אי-הבנה וספקות]] ביחס לנושאים אחרים הנוגעים לבריאות, [[רפואה מונעת]], [[תזונה]] והתחממות עולמית. ספר נוסף בנושא הוא '''[[סוחרי הספק]]''' (Merchants of Doubt), שיצא לאור בשנת 2010. שני היסטוריונים של המדע שכתבו את הספר מבצעים בו הקבלה בין מחלקות בנושא האקלים לבין מחלוקות לגבי עישון, [[גשם חומצי]] ו[[דלדול שכבת האוזון]]. הם כותבים כי בכל אחד ממקרים אלו הייתה האסטרטגיה הבסיסית של אלו שהתנגדו לפעולה "לדאוג שהמחלוקת לא תרד מסדר היום" באמצעות [[זריעת ספק ומבוכה]], לאחר שכבר הושג קונצנזוס מדעי בנושא המחלוקת.
עם פרסום ההוכחות על מעורבות חברות הטבק בפוליטיקה, במחקר ובתקשורת ושיטות הפעולה שלהן, החלו מספר חוקרים ופעילים להצביע על שיטות פעולה, אישים וגופים שקשורים הן להכחשת נזקי הטבק והן להכחשת אקלים. ספרים שעוסקים בקשרים בין תעשיית הטבק ושיטות הפעולה שלהן לבין הכחשת אקלים כוללים את [[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא ספק ]] ו[[סוחרי הספק]].
אחד הגופים המרכזיים בהכחשת אקלים כיום הוא '''[[מכון הארטלנד]]''' בארצות הברית. בשנות ה-90 של המאה ה-20, עבר מכון הארטלנד עבד יחד עם [[חברות הטבק|חברת הטבק]] הענקית [[פיליפ מוריס]], כדי לעודד [[זריעת ספק]] ו[[הכחשת נזקי העישון|להכחיש נזקים]] של [[עישון פאסיבי|עישון כפוי]] ולבצע [[לובי פוליטי]] מול איסורי עישון במקומות ציבוריים. בשנים לאחר שנות ה-2000 המכון הפך למרכז של [[הכחשת אקלים]]. הוא דחה את הקונצנזוס המדעי בדבר [[התחממות עולמית]] וטוען כי קווי מדיניות שנועדו להלחם בה יזיקו לכלכלה. המכון מקבל כספים רבים מתאגידי הקשורים בתעשיית המכוניות והנפט. בדומה גם [[מכון קאטו]] לקידום מדיניות [[ליברטרית]] עסק הן בפעילות נגד הגבלות על עישון (נגד מיסוי טבק, ובעד המשך [[עישון כפוי]]) והן בנושא הכחשת השפעות של התחממות עולמית.
==ספרים בנושא==
הספר '''[[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא ספק ]]''' (Doubt is Their Product) מ- 2008, מתאר כיצד יועצי תקשורת וארגוני [[יחסי ציבורי]] משתמשים בשיטות של חברות הטבק כדי [[לזרוע בלבול, אי-הבנה וספקות]] ביחס לנושאים אחרים הנוגעים לבריאות, [[רפואה מונעת]], [[תזונה]] והתחממות עולמית.
ספר נוסף בנושא הוא '''[[סוחרי הספק]]''' (Merchants of Doubt), שיצא לאור בשנת 2010. שני היסטוריונים של המדע שכתבו את הספר מבצעים בו הקבלה בין מחלקות בנושא האקלים לבין מחלוקות לגבי עישון, [[גשם חומצי]] ו[[דלדול שכבת האוזון]]. הם כותבים כי בכל אחד ממקרים אלו הייתה האסטרטגיה הבסיסית של אלו שהתנגדו לפעולה "לדאוג שהמחלוקת לא תרד מסדר היום" באמצעות [[זריעת ספק ומבוכה]], לאחר שכבר הושג קונצנזוס מדעי בנושא המחלוקת. הספר מתאר בין היתר את הפעילות של הפיזיקאים [[פרד סייטס]] (Frederick Seitz) ו[[פרד סינגר]] (Siegfried Fred Singer), שניהם מכחישי אקלים וגם לעומתיים במחלוקת על נושא הטבק. סייטס ניהל תוכנית עבור [[חברת הטבק ר.ג'. ריינולדס]] שמימנה מחקר המגן על הטבק. סינגר השתתף בחיבור דו"ח שהכחיש את הסיכונים של [[עישון פסיבי|עישון משני]], שמומן על ידי [[מכון הטבק]], ותקף את המדע מאחורי הממצא שיש סיכונים בריאותיים מעישון פסיבי ואמר שטענות אלו היו "חלק מאג'נדה פוליטית שנועדה להרחיב את שליטת הממשלה על חיי האזרחים". עם זאת הספר אינו עוסק בהרחבה בשינוי אקלים אלא במגוון סוגיות שונות ואינו מכסה את כל ההיבטים של הכחשת אקלים - לדוגמה את נושא המימון של הכחשת אקלים מצד חברות [[נפט]] כמו [[אקסון מוביל]].{{הערה|שם= Ecologist}}
ספרים נוספים העוסקים בנושא כוללים את :{{הערה|שם= Ecologist|England, Phil (September 10, 2010). [http://www.theecologist.org/reviews/books/592288/merchants_of_doubt.html Merchants of Doubt] ''[[The Ecologist]]''.}}
* "טיוח האקלים" (''Climate Cover-Up'') של ג'ים הוגן (Jim Hoggan) משנת 2009 [https://www.amazon.com/Climate-Cover-Up-Crusade-Global-Warming/dp/1553654854]
* "חום: כיצד לעצור את בערת הפלנטה" (''Heat: How to Stop the Planet Burning'') של [[ג'ורג' מונביוט]] (George Monbiot)
* "החום דולק" (''The Heat is On'') ו"נקודת רתיחה" (''Boiling Point'') של רוס גלבספן (Ross Gelbspan).
==ראו גם==
==ראו גם==