47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
האסכולה האוסטרית תרמה ל[[כלכלה נאו קלאסית]] מושגים רבים בסוף המאה ה-19, כמו תאוריית הערך הסובייקטיבי, [[המהפכה השולית]] בתורת המחירים ואת הפורמליזציה של חישוב בעיות בכלכלה. מאז אמצע המאה ה-20, [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] רבים ביקורתיים כלפי האסכולה האוסטרית והזרם המודרני שלה, ורואיה בה דחייה של תאוריות ב[[מאקרו כלכלה]] כך שהיא אחד מזרמי הכלכלה ההטרודקסים. מחוץ לזרם המרכזי שהוא ברובו נאו-אקלסי. באופן דומה כלכלנים אוסטרים ביקורתיים כלפי הזרם המרכזי. למרות הביקורת על הזרם מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 הוא משך עניין מחודש בשנות ה-70, הן בעקבות קשיים בניתוח וביישום של [[כלכלה קיינסינית]] והן עקב זכייתו של [[פרדיק הייאק]] בפרס נובל לכלכלה בשנת 1974.
האסכולה האוסטרית תרמה ל[[כלכלה נאו קלאסית]] מושגים רבים בסוף המאה ה-19, כמו תאוריית הערך הסובייקטיבי, [[המהפכה השולית]] בתורת המחירים ואת הפורמליזציה של חישוב בעיות בכלכלה. מאז אמצע המאה ה-20, [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] רבים ביקורתיים כלפי האסכולה האוסטרית והזרם המודרני שלה, ורואיה בה דחייה של תאוריות ב[[מאקרו כלכלה]] כך שהיא אחד מזרמי הכלכלה ההטרודקסים. מחוץ לזרם המרכזי שהוא ברובו נאו-אקלסי. באופן דומה כלכלנים אוסטרים ביקורתיים כלפי הזרם המרכזי. למרות הביקורת על הזרם מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 הוא משך עניין מחודש בשנות ה-70, הן בעקבות קשיים בניתוח וביישום של [[כלכלה קיינסינית]] והן עקב זכייתו של [[פרדיק הייאק]] בפרס נובל לכלכלה בשנת 1974.
==מתודולוגיה==
האסכולה האוסטרית יוצאת מנקודת הנדחה כי ההחלטות של פרטים - בני אדם - וכי הן כוללות ידע אישי, זמן, ציפיות, ועוד גורמים סובייקטיבים, אשר הן הגורמות לכל התהליכים הכלכליים. האוסטרים מנסים להבין את הכלכלה באמצעות בחינה של ההשלכות החברתיות של פעולות של פרטים, גישה המכונה אינדיבודאוליזם מתודי. שיטה זו שונה מגישות של [[חקר הכלכלה|אסכולות אחרות בכלכלה]] שהתמקדו ברובן במשתנים אגרגטיביים, ניתוח של [[שיווי משקל]] וקבוצות חברתיות במקום בפרטים.
במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, כלכלנים עם מסורת מתודולוגית לאסכולה האוסטרית פיתחו גישות שונות. לדוגמה בשנת 1949 [[לודוויג פון מיזס]], הכין גרסה משלו לגישה הסובייקטיבית המכונה פרקסאולוגיה (praxeology)- בספר המכונה "הגיון הפעולה" (Human Action). בספר מיזס טוען כי פרקסלוגיה יכולה לשמש כדי ליצור היקשים שמהם ינבעו אמיתות כלכליות וכי הגישה הדדוקרטיבית יכולה להוביל למסקנות הנובעות מכך. הוא טען כי לא ניתן להגיע למסקנות מתצפיות אמפיריים או מניתוח סטטיסי והיה נגד השימוש בהסתברות במודלים כלכליים. רוב ההוגים האוסטרים מצדדים בגישה זו עד היום ומתנגדים לניסוחים מתמטיים בכלכלה.
מאז זמנו של מיזס, חלק מההוגים האוסטרים קיבלו את גישתו של פרקסאולוגיה ואילו אחרים אימצו מתודלוגיות אחרות. לדוגמה Fritz Machlup, [[פרדיק הייאק]] ואחרים לא קיבלו את גישתו החזקה של מיזס לניתוח דדוקטיבי לכלכלה. גם Ludwig Lachmann, סובייקטיביסט רדיקלי גם כן דוחה את הפורמלציה של מיזס לטובת יגשה אחרת שפותחה על ידי [[מקס וובר]].
במאה ה-20 חלק מהאוסטרים שילבו מודלים ומתמטיקה באנלזיה שלהם. הכלכלן האוסטרי Steven Horwitz טען בשנת 2000 כי המתודלוגיה האוסטרית עקבית עם מאקרו כלכלה וכי המאקרו כלכלה האוסטרית ניתנת להסבר במונחים של יסודות מיקרו-כלכלה. הכלכלן האוסטרי Roger Garrison כותבי כי מאקרו-כלכלה אוסטרית ניתנת לתאור באמצעות מודלים ודיגגרמות. בשנת 1944, הכלכן האוסטרי Oskar Morgenstern הציג סכמה של תורת הערך הסדרתית (תורת הערך של פון נויימן-מורגנשטיים) המשמשת בתורת המשחקים ובהתנהגות כלכלית.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[חקר הכלכלה]]
* [[חקר הכלכלה]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Austrian_School האסכולה האוסטרית] בויקיפידה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Austrian_School האסכולה האוסטרית] בויקיפידה האנגלית
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:כלכלה]]