47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "{{מאמר דעה|האזרח דרור}} '''האדם הכלכלי ביולוגי''' הוא נסיון לייצר חלופה להאדם הכלכלי|אדם הכ..."
{{מאמר דעה|האזרח דרור}}
'''האדם הכלכלי ביולוגי''' הוא נסיון לייצר חלופה ל[[האדם הכלכלי|אדם הכלכלי]] המקובל שנהוג להשתמש בו ב[[כלכלה נאו קלאסית]]. "האדם הכלכלי" נוצר על ידי הפשטה שהיתה נוחה לכלכלנים. הבעיה היא שהשפטה זו מתנגשת עם עקרונות בסיסים בביולוגיה. לקראת סוף המאה ה-20 צמחה [[כלכלה התנהגותית|הכלכלה ההתנהגותית]] שנשנעה יותר על מחקרים בפסיכולוגיה כדי להבין איך אנשים מתנהגים באמת. ברצוננו לבסס את הכלכלה על יסודות מדעיים ופירוש הדבר (ברוח המאמר [[שתי התרבויות]]) שלא ניתן למודל הבסיסי לסתור באופן בוטה חוקי טבע בסיסיים יותר - כשם שחוקים בביולוגיה אינם יכולים לסתור בשום אופן חוקים פיזקליים והם בדרך כלל ביטוי של חוקים אלה שבא לידי ביטוי על ידי צירוף של מורכבות גבוה יותר.
==המניעים של יצור ביולוגי==
* בני האדם הם סוג של יצור ביולוגי.
* כל יצור ביולוגי, הוא בעל נטייה לממש שתי מטרות אבולוציונות חשובות - שרידה של הפרט עצמו והולדת צאצאים.
* עלינו להניח איפה כי שתי מטרות אלה - שרידה והולדת צאצים הם שתי המטרות הבסיסיות שנמצא בקרב רוב בני האדם, ברוב התרבויות. כאשר כל המטרות והפעולות שאנשים מבצעים הם למעשה דברים שנועדו לשרת מטרות אלו או דברים שנובעים מפתולוגיה של מטרות אלו.
ברוב המודלים של הפרט הכלכלי אין התייחסות לחשיבות של מציאת בן או בת זוג מתאים, או להולדת צאצאים, הדגש הניתן על "מקסום תועלת" של הפרט והנחה כי תועלת זו מושגת בעיקר על ידי צריכת מוצרים מבטל לחלוטין כל שיקול של הרשמת בן או בת זוג או הולדה או טיפול בילדים.
==השקעה רבה בילדים - אסטרטגיה K==
בקרב בני אדם ,כמו בקרב כל היונקים והעופות יש לא רק הולדה של צאצאים אלא גם טיפול ממושך בהם.
בקרב יצורים ביולוגים מסויימים יש נטיעה לעבר [[אסטרטגיה K]] - הולדת כמות נמוכה יחסית של צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם. אסטרטגיה זו מנוגדת לאסטרטגיה R - יצירת כמות גבוהה של צאצאים והשקעה מועטה בכל אחד מהם - דבר שמאפיין את רוב הצמחים, הדגים , החרקים ועוד. נקבת חרק יכולה להטיל אלפי ביצים שמהם יבקעו יצורים חיים שמעולם לא ראו את אימם ועליהם להסתדר בכוחות עצמם. רובם מתים או נטרפים בעודם קטנים מאד. ורק מיעוט קטן מהם מגיע לבגרות מינית.
בניגוד לכך אסטרטגית רבייה K מחייבת הולדת מעט צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם כדי לשפר את סיכויו לשרוד, ואולי אף למצוא לעצמו בן או בת זוג טובים. אסטרטגיה זו קיימת אצל רוב היונקים - שכן ההריון עצמו הוא הגנה על הצאצאים במשך תקופה ממושכת בתוך הנקבה בסביבה מוגנת ככל האפשר. גם בקרב עופות ישנה אסטרטיה K על ידי הטלה של ביצים גדולות שמוגנות על ידי ההורים בתקופת הדגירה. ככל שיש צאצאים מעטים יותר כן מתקרבים לאסטרגיה K מובהקת יותר. אצל כל היונקים יש גם תקופת הנקה, שבה יש גם תמיכה, לימוד, הזנה והגנה על הצאצאים מצד ההורים. תקופה זו מקובלת גם בקרב רוב העופות. דוגמה חזקה לאסטגטקיה K בקרב עופות הוא הפינגווין הקיסרי שמוליד צאצא אחד בכל הטלה שזוכה להגנה חימום ומזון במאמץ עצום מצד שני הוריו.
אסטרגיית K אינה טובה או רעה יותר לעומת אסטרטגיה R - היא פשוט אסטגטגיה שמותאמת לנסיבות ולפעמים היא מוצלחת יותר או פחות. אצל עכברים יש נטייה לאסטרטגיה R גדולה יותר לעומת יונקים אחרים כמו דובים - שכן לא חשוב כמה ישקיעו ההורים בצאצא הוא עדיין ישאר קטן ופגיע לטורפים רבים ואפילו הוריו אינם יכולים לסייע לו. לכן אסרטגטיה R נפוצה אצל יצורים קטנים רבים. אסטרטגיה R היא הגיונית יותר בקרב יצורים גדולים יותר וכן בקרב יצורים שאצלם יש חשיבות גדולה יותר ללימוד - כמו ציפורים שצריכות ללמוד לעוף או דובים שצריכים ללמוד לצוד. לכן לדוגמה דובי קוטב או פילים הם יצורים בעלי אסטרטגיה K מובהקת.
בקרב בני אדם יש אסטרטגיה R קיצונית שקשה למצוא בקרב יצורים אחרים. שנים רבות בהם הורים פועלים , בדרך כלל ביחד (כזוג ואו כחלק מתא משפחתי או קבוצתי גדול יותר - חמולה או קבוצה או שבט) כדי לדאוג לשרידה ולהצלחה של הילדים - היבטים כמו הגנה פיזית על הילדים, טיפול בזמן מחלה, השגת מזון לילדים, לימוד הילדים מידע חשוב והתאמה שלהם למסגרת החברתית שבה הם גדלים (היבטים כמו חינוך, מוסר ועוד). במסגרת תרבויות שונות הורים גם דואגים בשאלה איזה בני זוג יהיו המתאימים ביותר לילדיהם.
==תכונות נוספות==
* הדאגה הממושכת לצאצא מצד הנקבה (עקב הריון או עקב טיפול צמוד בקרב יצורים מטילי ביצים) גורמת למצב של א-סימטריה בין זכרים לנקבות בקרב רוב סוגי בעלי החיים - בספר [[הגן האנוכי]] מוסבר המנגנון מדוע לנקבות חשוב יותר לטפל בצאצאים לעומת זכרים - משום שהן מחויבות יותר להשקיע בצאצא לפחות בתקופת ההריון. דבר זה משפיע בצורה משמעותית על אסטרטגית בחירת בן או בת זוג בקרב יצורים עם רבייה מינית - המנגנון הבסיסי הוא שזכר ירצה להזדווג עם מספר רב ככל האפשר של נקבות ואילו נקבה תרצה להזדווג רק עם הזכר שיהיה בעל תכונות טובות ככל האפשר ככל שהיא יכולה לשפוט. הדבר הזה מסובך יותר בקרב יצורים בעלי אסטרטגיה רביית K שכן לעיתים קרובות גם הזכר נדרש לתרום לשרידה ולרבייה מוצלחת של הצאצאים ולכן מתפתח קשר זוגי, אם כי קשר זה נתון למניפולציות ולמתחים שונים עקב אינטרסים של הזכר והנקבה. לנקבה לדוגמה יש אינטרס להינשא לזכר "נחמד" שידאג לצאצאים, אבל להזדווג בסתר עם זכר אחר שיש לו תכונות שמוערכות יותר לצורכי שרידה. נושא זה קרוי [[מלחמות הזרע]]. ההתנהגות המורכבת בתחום הרבייה, בחירת בני זוג ושמירה על הזוגיות היא בעלת השלכות כלכליות והתנהגותיות רבות - לדוגמה בשאלה של שוק הדיור, נישואים, גירושים, בחירת בן זוג על ידי הורים, מוצרי סטטוס, הבדלים בין גברים ונשים בתחומים שונים - כמו תעסוקה, טיפול במשפחה, התייחסות לסוגיות של חסכון, כישורים חברתיים ועוד.
* בני אדם נולדים עם מוח גמיש למדי שבו חלק מהדברים מוכנים כבר בזמן הלידה - כמו היכולת לנשום, היכולת ללמוד כיצד ללכת, היכולת ללמוד שפה אנושית. דברים אחרים נלמדים על ידי ההורים והחברה בכלל - לדוגמה השפה אותה ילמד הילד בשנות חייו הראשונות תלויה בעיקר בשאלה איזה שפה הוא שומע בסביבתו - בדרך כלל במשפחה הקרובה שלו. בגלל שיקולים של אגן ירכיים של האשה וגודל וצורת הגולגולת המוח של תינוקות אנושיים לא יכול להמשיך ולהתפתח במהלך ההריון והתינוק האנושי יוצא לעולם כשהוא עדיין יצור חסר ישע שאינו יכול לדאוג לעצמו ואף לא לנוע בכוחות עצמו - וזאת בניגוד לצאצאים של יצורים רבים אחרים שיכולים להתנייד תוך מספר שעות (בקרב רוב בעלי החיים הצמחוניים) ואף להיות עצמאיים למדי בתוך מספר שבועות או חודשים מתום ההריון. הדבר משפיע בצורות רבות על החברה האנושית - מצורך בתא משפחתי שיגן על התינוק ודאגה רבה מצד ההורים, צורך במוסדות חינוך פורמליים או לא פורמליים ללמד את התינוק או הילד את מה שהוא נדרש לו כדי לשרוד ולהתרבות, ותקופה ארוכה של "ננוטציה" - תקופת לימוד ארוכה שיכולה להתקיים במשך שנים ואף במהלך כל החיים (כולל בתקופת הבגרות) שבהם בני אדם לומדים דברים על ידי משחק - ולכן גם נהנים ממשחקים - בניגוד ליצורים לומדים אחרים אשר משחקים במשך זמן קצר ומפסיקים לשחק כאשר הם מבוגרים. דבר זה משפיע בשאלה כמה בני אדם מתנהגים בצורה "ילדותית" כאשר הם מבוגרים ובשאלות של גמישות מחשבתית ונכונות לשנות תפיסות וגישות.
* בני אדם הם בעלי יתרון אבולוציוני משמעותי בגלל היכולת שלהם לשתף פעולה - אין להם ציפורניים או שיניים מרשימים ואין להם כוח פיזי להרוג טרף או לרדוף אחריו לעומת טורפים גדולים או בעלי חיים שהם צדו במשך מיליוני שנים. בני האדם הם לא ציידים טורפים אלא ציידים לקטים - יצורים אוכלי כל אשר מסוגלים לאכול מגוון גדול מאד של צמחים, פטריות ובעלי חיים ולדעת גם איזה דברים מסוכן לאכול ומתי כדאי לאכול מה. דברים אלה באים לידי ביטוי בגוף גדול של ידע שצריך להעביר לילדים בדרך כלל בקבוצה של כמה אנשים. שיתוף הפעולה בין בני אדם חשוב לא רק כדי לצוד ולהשיג מזון אלא גם כדי להתגונן נגד קבוצות אחרות של בני אדם שיכולים להתחרות על משאבים דומים. מכל השיקולים האלה לבני אדם חשוב לשתף פעולה במסגרת קבוצות שונות של בני אדם. פרוש הדבר שעל האדם להתחשב לא רק בבן או בת זוג שאיתה הוא חולק את גידול הילדים - עליו להתחשב גם במוסכמות חברתיות שונות שיאפשרו לו לשרוד ולשגשג במסגרת חברתית שקיימת עוד מלפני שהוא נולד, ושהיכולת שלו להשפיע על מסגרת זו היא מוגבלת. פרוש הדבר שבני אדם משקיעים זמן ומאמץ רב הן ביכולת שלהם להתאים את עצמם (או ילדיהם או בני זוג שלהם) למערכת החברתית הקיימת (לדוגמה ללבוש בגד שנחשב מקובל או מתאים לאותה חברה - לדוגמה תלבושת של חרדי בחברה חרדית או תלבושת של סיקי או של היפי בחברות אחרות). מאמץ רב אחר מצד פרטים הוא לנסות להשפיע על החברה כולה לבצע החלטות חברתיות שהפרט חושב שהן נכונות וצודקות - גם אם לדבר אין בהכרח השפעה ישירה על חייו של הפרט (לדוגמה הפגנה בגלל החלטת שופט במשפט כלשהו שנוגע לאדם אחר). פרוש הדבר שתרבות ולפוליטיקה יש השפעות כלכליות גדולות מאד בשאלות כמו איך אנחנו תופסים את עצמנו, איזה מוצרים נקנה כדי להרשים בני זוג חברים או שכנים, איזה עמדות פוליטיות ותרבותיות יהיו לנו וכמה נהיה מוכנים לשלם כדי להגן או לקדם דעות אלה. לדוגמה מבחינה רציונלית כפי שהיא מוצגת על ידי הכלכלה אין זה הגיוני במיוחד מבחינת פרט להתגייס לצבא ולצאת למלחמה. אבל בחברות אמיתיות מי שאינו עושה זאת מוקע בדרך כלל כבוגד או פחדן ולחברה יש אינטרס להטיל עליו עונשים שונים - אם זה עונשים פורמליים כמו כליאה או הוצאה להורג ואם זה עונשים תרבותיים כמו חרם חברתי. השכבה הזאת של האדם החברתי מסבכת מאד את הניתוח הכלכלי והיא יכולה להסביר פרדוקסים שונים שבהם אנשים נוקטים פעולות שנראות סותרות את התנהגותו של האדם כיצור ביולוגי - לדוגמה אנשים שנודרים נדרי נזירות. אין פרוש הדבר שהניתוח הביולוגי מיותר לגמרי - אלא רק שהוא אינו כלי שיכול להסביר כל התנהגות אנושית ויש להיעזר גם בכלים אחרים. לדוגמה השכבה הביולוגית תתקשה להסביר נזירות אבל כן תסייע לנו בהבנה מדוע נזירות היא תופעה מוגבלת יחסית - לפרטים מסויימים בחברה שהם מיעוט וכן נפוצה יותר בחברות מסוימות. השכבה החברתית והפסיכולוגיה הכרוכה בשכבה זו מסבירות התנהגויות שונות של האדם בספרה הכלכלית. לדוגמה אדם סמית תוהה מדוע יהלומים הם יקרים ומדוע מים הם זולים כאשר "ערך השימוש" של מים הוא גבוה ואילו יהלומים הם "חסרי ערך" במובן ה"שימושי" שלהם. כלכלנים קלאסיים תהו על ההבדל בין "ערך השימוש" לבין "ערך כלכלי" או ערך החלפה - ההבדל בין "תועלת" כפי שהם תפסו אותה במובן "מעשי" לבין הערך של סחורות בשוק. ההסבר המקובל הוא [[ניתוח שולי]] - יש הרבה מים ובסביבה מקובלת של בני אדם היכולת להשתמש ביחידה האחרונה של מים היא נמוכה לעומת יהלומים שהם נדירים. דבר זה הוא רק הסבר חלקי. למעשה הכלכלנים התעלמו מכך שיהלומים הם בעלי ערך חברתי גבוה -השאלה מה זה דבר "שימושי" תלויה בשאלה איזה פונקציה מנסים להשיג - אם זה רק לשם שרידה השימושיות שלהם נמוכה, אבל היות והאדם הוא גם יצור ביולוגי וחברתי יש ליהלומים היבטי שימושי כמו הרשמה של בן או בת זוג (אפקט ההכבדה) או כ[[סמל סטטוס]] חברתי - ולכן במובנים אלה הם שימושיים מאד (ניידים ומאפשרים הפגנה פשוטה של עושר לעומת מוצרים אחרים). הטעות של כלכלנים קלאסיים ונאו-קלאסיים במובן זה היא המחשבה שהאדם צריך רק לשרוד (לבדו) ואין לו שיקולים כמו הולדת ילדים, חינוך ילדים, שימור על בן או בת זוג, ומעמד חברתי.
'''האדם הכלכלי ביולוגי''' הוא נסיון לייצר חלופה ל[[האדם הכלכלי|אדם הכלכלי]] המקובל שנהוג להשתמש בו ב[[כלכלה נאו קלאסית]]. "האדם הכלכלי" נוצר על ידי הפשטה שהיתה נוחה לכלכלנים. הבעיה היא שהשפטה זו מתנגשת עם עקרונות בסיסים בביולוגיה. לקראת סוף המאה ה-20 צמחה [[כלכלה התנהגותית|הכלכלה ההתנהגותית]] שנשנעה יותר על מחקרים בפסיכולוגיה כדי להבין איך אנשים מתנהגים באמת. ברצוננו לבסס את הכלכלה על יסודות מדעיים ופירוש הדבר (ברוח המאמר [[שתי התרבויות]]) שלא ניתן למודל הבסיסי לסתור באופן בוטה חוקי טבע בסיסיים יותר - כשם שחוקים בביולוגיה אינם יכולים לסתור בשום אופן חוקים פיזקליים והם בדרך כלל ביטוי של חוקים אלה שבא לידי ביטוי על ידי צירוף של מורכבות גבוה יותר.
==המניעים של יצור ביולוגי==
* בני האדם הם סוג של יצור ביולוגי.
* כל יצור ביולוגי, הוא בעל נטייה לממש שתי מטרות אבולוציונות חשובות - שרידה של הפרט עצמו והולדת צאצאים.
* עלינו להניח איפה כי שתי מטרות אלה - שרידה והולדת צאצים הם שתי המטרות הבסיסיות שנמצא בקרב רוב בני האדם, ברוב התרבויות. כאשר כל המטרות והפעולות שאנשים מבצעים הם למעשה דברים שנועדו לשרת מטרות אלו או דברים שנובעים מפתולוגיה של מטרות אלו.
ברוב המודלים של הפרט הכלכלי אין התייחסות לחשיבות של מציאת בן או בת זוג מתאים, או להולדת צאצאים, הדגש הניתן על "מקסום תועלת" של הפרט והנחה כי תועלת זו מושגת בעיקר על ידי צריכת מוצרים מבטל לחלוטין כל שיקול של הרשמת בן או בת זוג או הולדה או טיפול בילדים.
==השקעה רבה בילדים - אסטרטגיה K==
בקרב בני אדם ,כמו בקרב כל היונקים והעופות יש לא רק הולדה של צאצאים אלא גם טיפול ממושך בהם.
בקרב יצורים ביולוגים מסויימים יש נטיעה לעבר [[אסטרטגיה K]] - הולדת כמות נמוכה יחסית של צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם. אסטרטגיה זו מנוגדת לאסטרטגיה R - יצירת כמות גבוהה של צאצאים והשקעה מועטה בכל אחד מהם - דבר שמאפיין את רוב הצמחים, הדגים , החרקים ועוד. נקבת חרק יכולה להטיל אלפי ביצים שמהם יבקעו יצורים חיים שמעולם לא ראו את אימם ועליהם להסתדר בכוחות עצמם. רובם מתים או נטרפים בעודם קטנים מאד. ורק מיעוט קטן מהם מגיע לבגרות מינית.
בניגוד לכך אסטרטגית רבייה K מחייבת הולדת מעט צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם כדי לשפר את סיכויו לשרוד, ואולי אף למצוא לעצמו בן או בת זוג טובים. אסטרטגיה זו קיימת אצל רוב היונקים - שכן ההריון עצמו הוא הגנה על הצאצאים במשך תקופה ממושכת בתוך הנקבה בסביבה מוגנת ככל האפשר. גם בקרב עופות ישנה אסטרטיה K על ידי הטלה של ביצים גדולות שמוגנות על ידי ההורים בתקופת הדגירה. ככל שיש צאצאים מעטים יותר כן מתקרבים לאסטרגיה K מובהקת יותר. אצל כל היונקים יש גם תקופת הנקה, שבה יש גם תמיכה, לימוד, הזנה והגנה על הצאצאים מצד ההורים. תקופה זו מקובלת גם בקרב רוב העופות. דוגמה חזקה לאסטגטקיה K בקרב עופות הוא הפינגווין הקיסרי שמוליד צאצא אחד בכל הטלה שזוכה להגנה חימום ומזון במאמץ עצום מצד שני הוריו.
אסטרגיית K אינה טובה או רעה יותר לעומת אסטרטגיה R - היא פשוט אסטגטגיה שמותאמת לנסיבות ולפעמים היא מוצלחת יותר או פחות. אצל עכברים יש נטייה לאסטרטגיה R גדולה יותר לעומת יונקים אחרים כמו דובים - שכן לא חשוב כמה ישקיעו ההורים בצאצא הוא עדיין ישאר קטן ופגיע לטורפים רבים ואפילו הוריו אינם יכולים לסייע לו. לכן אסרטגטיה R נפוצה אצל יצורים קטנים רבים. אסטרטגיה R היא הגיונית יותר בקרב יצורים גדולים יותר וכן בקרב יצורים שאצלם יש חשיבות גדולה יותר ללימוד - כמו ציפורים שצריכות ללמוד לעוף או דובים שצריכים ללמוד לצוד. לכן לדוגמה דובי קוטב או פילים הם יצורים בעלי אסטרטגיה K מובהקת.
בקרב בני אדם יש אסטרטגיה R קיצונית שקשה למצוא בקרב יצורים אחרים. שנים רבות בהם הורים פועלים , בדרך כלל ביחד (כזוג ואו כחלק מתא משפחתי או קבוצתי גדול יותר - חמולה או קבוצה או שבט) כדי לדאוג לשרידה ולהצלחה של הילדים - היבטים כמו הגנה פיזית על הילדים, טיפול בזמן מחלה, השגת מזון לילדים, לימוד הילדים מידע חשוב והתאמה שלהם למסגרת החברתית שבה הם גדלים (היבטים כמו חינוך, מוסר ועוד). במסגרת תרבויות שונות הורים גם דואגים בשאלה איזה בני זוג יהיו המתאימים ביותר לילדיהם.
==תכונות נוספות==
* הדאגה הממושכת לצאצא מצד הנקבה (עקב הריון או עקב טיפול צמוד בקרב יצורים מטילי ביצים) גורמת למצב של א-סימטריה בין זכרים לנקבות בקרב רוב סוגי בעלי החיים - בספר [[הגן האנוכי]] מוסבר המנגנון מדוע לנקבות חשוב יותר לטפל בצאצאים לעומת זכרים - משום שהן מחויבות יותר להשקיע בצאצא לפחות בתקופת ההריון. דבר זה משפיע בצורה משמעותית על אסטרטגית בחירת בן או בת זוג בקרב יצורים עם רבייה מינית - המנגנון הבסיסי הוא שזכר ירצה להזדווג עם מספר רב ככל האפשר של נקבות ואילו נקבה תרצה להזדווג רק עם הזכר שיהיה בעל תכונות טובות ככל האפשר ככל שהיא יכולה לשפוט. הדבר הזה מסובך יותר בקרב יצורים בעלי אסטרטגיה רביית K שכן לעיתים קרובות גם הזכר נדרש לתרום לשרידה ולרבייה מוצלחת של הצאצאים ולכן מתפתח קשר זוגי, אם כי קשר זה נתון למניפולציות ולמתחים שונים עקב אינטרסים של הזכר והנקבה. לנקבה לדוגמה יש אינטרס להינשא לזכר "נחמד" שידאג לצאצאים, אבל להזדווג בסתר עם זכר אחר שיש לו תכונות שמוערכות יותר לצורכי שרידה. נושא זה קרוי [[מלחמות הזרע]]. ההתנהגות המורכבת בתחום הרבייה, בחירת בני זוג ושמירה על הזוגיות היא בעלת השלכות כלכליות והתנהגותיות רבות - לדוגמה בשאלה של שוק הדיור, נישואים, גירושים, בחירת בן זוג על ידי הורים, מוצרי סטטוס, הבדלים בין גברים ונשים בתחומים שונים - כמו תעסוקה, טיפול במשפחה, התייחסות לסוגיות של חסכון, כישורים חברתיים ועוד.
* בני אדם נולדים עם מוח גמיש למדי שבו חלק מהדברים מוכנים כבר בזמן הלידה - כמו היכולת לנשום, היכולת ללמוד כיצד ללכת, היכולת ללמוד שפה אנושית. דברים אחרים נלמדים על ידי ההורים והחברה בכלל - לדוגמה השפה אותה ילמד הילד בשנות חייו הראשונות תלויה בעיקר בשאלה איזה שפה הוא שומע בסביבתו - בדרך כלל במשפחה הקרובה שלו. בגלל שיקולים של אגן ירכיים של האשה וגודל וצורת הגולגולת המוח של תינוקות אנושיים לא יכול להמשיך ולהתפתח במהלך ההריון והתינוק האנושי יוצא לעולם כשהוא עדיין יצור חסר ישע שאינו יכול לדאוג לעצמו ואף לא לנוע בכוחות עצמו - וזאת בניגוד לצאצאים של יצורים רבים אחרים שיכולים להתנייד תוך מספר שעות (בקרב רוב בעלי החיים הצמחוניים) ואף להיות עצמאיים למדי בתוך מספר שבועות או חודשים מתום ההריון. הדבר משפיע בצורות רבות על החברה האנושית - מצורך בתא משפחתי שיגן על התינוק ודאגה רבה מצד ההורים, צורך במוסדות חינוך פורמליים או לא פורמליים ללמד את התינוק או הילד את מה שהוא נדרש לו כדי לשרוד ולהתרבות, ותקופה ארוכה של "ננוטציה" - תקופת לימוד ארוכה שיכולה להתקיים במשך שנים ואף במהלך כל החיים (כולל בתקופת הבגרות) שבהם בני אדם לומדים דברים על ידי משחק - ולכן גם נהנים ממשחקים - בניגוד ליצורים לומדים אחרים אשר משחקים במשך זמן קצר ומפסיקים לשחק כאשר הם מבוגרים. דבר זה משפיע בשאלה כמה בני אדם מתנהגים בצורה "ילדותית" כאשר הם מבוגרים ובשאלות של גמישות מחשבתית ונכונות לשנות תפיסות וגישות.
* בני אדם הם בעלי יתרון אבולוציוני משמעותי בגלל היכולת שלהם לשתף פעולה - אין להם ציפורניים או שיניים מרשימים ואין להם כוח פיזי להרוג טרף או לרדוף אחריו לעומת טורפים גדולים או בעלי חיים שהם צדו במשך מיליוני שנים. בני האדם הם לא ציידים טורפים אלא ציידים לקטים - יצורים אוכלי כל אשר מסוגלים לאכול מגוון גדול מאד של צמחים, פטריות ובעלי חיים ולדעת גם איזה דברים מסוכן לאכול ומתי כדאי לאכול מה. דברים אלה באים לידי ביטוי בגוף גדול של ידע שצריך להעביר לילדים בדרך כלל בקבוצה של כמה אנשים. שיתוף הפעולה בין בני אדם חשוב לא רק כדי לצוד ולהשיג מזון אלא גם כדי להתגונן נגד קבוצות אחרות של בני אדם שיכולים להתחרות על משאבים דומים. מכל השיקולים האלה לבני אדם חשוב לשתף פעולה במסגרת קבוצות שונות של בני אדם. פרוש הדבר שעל האדם להתחשב לא רק בבן או בת זוג שאיתה הוא חולק את גידול הילדים - עליו להתחשב גם במוסכמות חברתיות שונות שיאפשרו לו לשרוד ולשגשג במסגרת חברתית שקיימת עוד מלפני שהוא נולד, ושהיכולת שלו להשפיע על מסגרת זו היא מוגבלת. פרוש הדבר שבני אדם משקיעים זמן ומאמץ רב הן ביכולת שלהם להתאים את עצמם (או ילדיהם או בני זוג שלהם) למערכת החברתית הקיימת (לדוגמה ללבוש בגד שנחשב מקובל או מתאים לאותה חברה - לדוגמה תלבושת של חרדי בחברה חרדית או תלבושת של סיקי או של היפי בחברות אחרות). מאמץ רב אחר מצד פרטים הוא לנסות להשפיע על החברה כולה לבצע החלטות חברתיות שהפרט חושב שהן נכונות וצודקות - גם אם לדבר אין בהכרח השפעה ישירה על חייו של הפרט (לדוגמה הפגנה בגלל החלטת שופט במשפט כלשהו שנוגע לאדם אחר). פרוש הדבר שתרבות ולפוליטיקה יש השפעות כלכליות גדולות מאד בשאלות כמו איך אנחנו תופסים את עצמנו, איזה מוצרים נקנה כדי להרשים בני זוג חברים או שכנים, איזה עמדות פוליטיות ותרבותיות יהיו לנו וכמה נהיה מוכנים לשלם כדי להגן או לקדם דעות אלה. לדוגמה מבחינה רציונלית כפי שהיא מוצגת על ידי הכלכלה אין זה הגיוני במיוחד מבחינת פרט להתגייס לצבא ולצאת למלחמה. אבל בחברות אמיתיות מי שאינו עושה זאת מוקע בדרך כלל כבוגד או פחדן ולחברה יש אינטרס להטיל עליו עונשים שונים - אם זה עונשים פורמליים כמו כליאה או הוצאה להורג ואם זה עונשים תרבותיים כמו חרם חברתי. השכבה הזאת של האדם החברתי מסבכת מאד את הניתוח הכלכלי והיא יכולה להסביר פרדוקסים שונים שבהם אנשים נוקטים פעולות שנראות סותרות את התנהגותו של האדם כיצור ביולוגי - לדוגמה אנשים שנודרים נדרי נזירות. אין פרוש הדבר שהניתוח הביולוגי מיותר לגמרי - אלא רק שהוא אינו כלי שיכול להסביר כל התנהגות אנושית ויש להיעזר גם בכלים אחרים. לדוגמה השכבה הביולוגית תתקשה להסביר נזירות אבל כן תסייע לנו בהבנה מדוע נזירות היא תופעה מוגבלת יחסית - לפרטים מסויימים בחברה שהם מיעוט וכן נפוצה יותר בחברות מסוימות. השכבה החברתית והפסיכולוגיה הכרוכה בשכבה זו מסבירות התנהגויות שונות של האדם בספרה הכלכלית. לדוגמה אדם סמית תוהה מדוע יהלומים הם יקרים ומדוע מים הם זולים כאשר "ערך השימוש" של מים הוא גבוה ואילו יהלומים הם "חסרי ערך" במובן ה"שימושי" שלהם. כלכלנים קלאסיים תהו על ההבדל בין "ערך השימוש" לבין "ערך כלכלי" או ערך החלפה - ההבדל בין "תועלת" כפי שהם תפסו אותה במובן "מעשי" לבין הערך של סחורות בשוק. ההסבר המקובל הוא [[ניתוח שולי]] - יש הרבה מים ובסביבה מקובלת של בני אדם היכולת להשתמש ביחידה האחרונה של מים היא נמוכה לעומת יהלומים שהם נדירים. דבר זה הוא רק הסבר חלקי. למעשה הכלכלנים התעלמו מכך שיהלומים הם בעלי ערך חברתי גבוה -השאלה מה זה דבר "שימושי" תלויה בשאלה איזה פונקציה מנסים להשיג - אם זה רק לשם שרידה השימושיות שלהם נמוכה, אבל היות והאדם הוא גם יצור ביולוגי וחברתי יש ליהלומים היבטי שימושי כמו הרשמה של בן או בת זוג (אפקט ההכבדה) או כ[[סמל סטטוס]] חברתי - ולכן במובנים אלה הם שימושיים מאד (ניידים ומאפשרים הפגנה פשוטה של עושר לעומת מוצרים אחרים). הטעות של כלכלנים קלאסיים ונאו-קלאסיים במובן זה היא המחשבה שהאדם צריך רק לשרוד (לבדו) ואין לו שיקולים כמו הולדת ילדים, חינוך ילדים, שימור על בן או בת זוג, ומעמד חברתי.