שינויים

'''תאוריות הערך של העבודה'''  (The labor theories of value (LTV)) הן תאוריות כלכליות הטרודקסיות שטוענות כי הערך של סחורה קשור אך ורק לכמות העבודה שנדרשת כדי לייצר או כדי להשיג את הסחורה הזאת, ולא לגורמי ייצור אחרים כמו [[הון]] (שכן גורמים אלה יכולים להיחשב כ"עבודה קפואה" שהושקעה בהפקת ההון). תאוריה זו היתה מקובלת על [[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]] וכן [[אנרכיזם|כלכלנים אנרכיסטים]]. הרעיון של תאוריית הערך של העבודה נדחה על ידי  [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]  וכיום ממשיכים להחזיק בו בעיקר [[כלכלה מרקסיסטית|כלכלנים מרקסיסטים]].  

'''תאוריות הערך של העבודה'''  (The labor theories of value (LTV)) הן [[חקר הכלכלה|תאוריות כלכליות הטרודקסיות]] שטוענות כי הערך של סחורה קשור אך ורק לכמות [[עבודה|העבודה]] שנדרשת כדי לייצר או כדי להשיג את הסחורה הזאת, ולא לגורמי ייצור אחרים כמו [[הון]] (שכן גורמים אלה יכולים להיחשב כ"עבודה קפואה" שהושקעה בהפקת ההון) או לביקוש.  

 

תאוריה זו היתה מקובלת על [[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]] וכן [[אנרכיזם|כלכלנים אנרכיסטים]]. הרעיון של תאוריית הערך של העבודה נדחה על ידי  [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]  וכיום ממשיכים להחזיק בו בעיקר [[כלכלה מרקסיסטית|כלכלנים מרקסיסטים]]. כלכלנים נאו קלאסיים תולים את הערך של מוצרים או שירותים בביקוש שיש למוצרים אלה ולא בכמה קשה היה לייצר את המוצרים. כך לדגומה אם טבח מכין עוגה במשך 5 שעות אבל בסופו של דבר הוא עובד בכפר של חולי [[סוכרת]] ואין כלל ביקוש לעוגה זו - הערך של העוגה היא אפס. מתוך חשיבה זו צמחה [[תורת ערך התועלת]].  

==מודל מחשבתי==

==מודל מחשבתי==

אנשים אלה מחליפים ביניהם את המוצרים באופן קבוע. כל אחד מהם יודע כמה זמן לקח לעמיתו להכין את הסחורה, ובכמה זמן יקח להם עצמם להכין את הסחורה הזאת בעצמם. הם גם יודעים איזו כמות של הסחורה שלהם הם יכולים להכין באותה תקופת זמן, וכמה מתוך סחורה זו הם יוכלו להחליף עם אחרים.  

אנשים אלה מחליפים ביניהם את המוצרים באופן קבוע. כל אחד מהם יודע כמה זמן לקח לעמיתו להכין את הסחורה, ובכמה זמן יקח להם עצמם להכין את הסחורה הזאת בעצמם. הם גם יודעים איזו כמות של הסחורה שלהם הם יכולים להכין באותה תקופת זמן, וכמה מתוך סחורה זו הם יוכלו להחליף עם אחרים.  

כח אדם יכול במודל הזה, לחשוב אם עדיף לו לייצר את הסחורה או להכין אותה בעצמו. אם מישהו מנסה לגבות מחיר גבוה מידי על סחורה, אנשים יפסיקו לקנות את הסחורה ויתחילו להכין אותה בעצמם (או שמתחרה יוכל להיכנס לשוק ולמכור את הסחורה במחיר זול יותר).  

כל אדם יכול במודל הזה, לחשוב אם עדיף לו לייצר את הסחורה או להכין אותה בעצמו. אם מישהו מנסה לגבות מחיר גבוה מידי על סחורה, אנשים יפסיקו לקנות את הסחורה ויתחילו להכין אותה בעצמם (או שמתחרה יוכל להיכנס לשוק ולמכור את הסחורה במחיר זול יותר).  

==ראו גם==

==ראו גם==