שינויים

'''שביעות רצון מהחיים''' (Life satisfaction) היא דרך שבה [[בני אדם|אדם]] מסויים תופס את איכות החיים שלו עצמו וכיצד הוא מעריך את רמת האושר הכוללת שלו מכל החיים שלו. זהו מדד ל[[רווחה חברתית]] ואישית כמו גם ביצוע שיפוט קוגניטיבי כללי. לרוב שואלים את האדם בצורה ישירה "באופן כללי, האם אתה מרוצה מחייך?"

'''שביעות רצון מהחיים''' (באנגלית: '''Life satisfaction''') היא דרך שבה [[בני אדם|אדם]] מסויים תופס את איכות החיים שלו עצמו וכיצד הוא מעריך את רמת האושר הכוללת שלו מכל החיים שלו. זהו מדד ל[[רווחה חברתית]] ואישית כמו גם ביצוע שיפוט קוגניטיבי כללי. לרוב שואלים את האדם בצורה ישירה "באופן כללי, האם אתה מרוצה מחייך?"

שביעות רצון היא הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם. זאת בניגוד למדדים אחרים של רווחה חברתית כמו [[תוצר מקומי גולמי]], לדוגמה, שמנסים למדוד דברים אלה בצורה אובייקטיבית. שביעות רצון מהחיים מהווה לפעמים  חלק מ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]] ואמת מידה מול התמ"ג - אם יש [[צמיחה כלכלית]] והגענו לרמה גבוהה של תוצר כלכלי האם הדבר מתרגם גם לדרך שבה אנשים מרגישים.  

שביעות רצון היא הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם. זאת בניגוד למדדים אחרים של רווחה חברתית כמו [[תוצר מקומי גולמי]], לדוגמה, שמנסים למדוד דברים אלה בצורה אובייקטיבית. שביעות רצון מהחיים מהווה לפעמים  חלק מ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]] ואמת מידה מול התמ"ג - אם יש [[צמיחה כלכלית]] והגענו לרמה גבוהה של תוצר כלכלי האם הדבר מתרגם גם לדרך שבה אנשים מרגישים.  

[[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|500px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים מול תמ"ג לנפש בדולרים, במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]]

[[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|500px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים מול תמ"ג לנפש בדולרים, במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]]

על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו קלאסית]], [[צמיחה כלכלית]] או גידול שנתי ב[[תוצר מקומי גולמי]] היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה, וכן היא דבר רצוי כדי להגדיל את הרווחה החברתית. לטענת התאוריה הנאו קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלה]] גידול כזה מאפשר גידול בצריכה שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה. אלא שדבר זה לא מתגלה בסקרי שביעות רצון.  

על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו-קלאסית]], [[צמיחה כלכלית]] או גידול שנתי ב[[תוצר מקומי גולמי]] היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה, וכן היא דבר רצוי כדי להגדיל את הרווחה החברתית. לטענת התאוריה הנאו-קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלה]] גידול כזה מאפשר גידול בצריכה שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה. אלא שדבר זה לא מתגלה בסקרי שביעות רצון.  

כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר.  במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). לדוגמה לפי מחקר של [[הקרן לכלכלה חדשה]], לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה הם בעלי מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר.   

כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר.  במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). לדוגמה לפי מחקר של [[הקרן לכלכלה חדשה]], לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה הם בעלי מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר.   

יש לדבר זה מספר הסברים לחוסר הקשר בין [[צמיחה כלכלית]] לבין שביעות הרצון מהחיים. ההסברים שאינם סותרים בהכרח זה את זה ומהווים לרוב היבטים משלימים.  

יש לדבר זה מספר הסברים לחוסר הקשר בין [[צמיחה כלכלית]] לבין שביעות הרצון מהחיים. ההסברים שאינם סותרים בהכרח זה את זה ומהווים לרוב היבטים משלימים.  

הסבר אחד הוא חומרי ונעזר ברעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם [[עוני|עני]] משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות [[רעב]],  זה תורם לרווחה שלו יותר מאשר אם הוא עצמו עשיר יותר ומקבל עוד 10 דולר וקונה בהם את הלחם ה-10 שלו. למרות שהבחנה כזו קיימת ב[[מיקרו כלכלה]] לגבי אדם בודד, היא לא קיימת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] לגבי [[מאקרו כלכלה]] ובהשוואה בין אנשים שונים ולגבי מדידת הרווחה החברתית של חברות שלמות, אין התחשבות בכלכלה זו מי מקבל יותר כסף, העיקר שהכלכלה כולה גדלה. לעומתם, כלכלנים פרוגרסיביים טוענים כי עקרון של תועלת פוחתת חל גם ביחס בין אנשים שונים - אדם עני שמקבל 10 דולר וקונה בהם לחם תורם לרווחה החברתית יותר מאשר אדם עשיר שמרוויח עוד 10 דולר או אפילו 20 דולר שבהם הוא יכול לקנות עוד כמה לחמניות.   

הסבר אחד הוא חומרי ונעזר ברעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם [[עוני|עני]] משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות [[רעב]],  זה תורם לרווחה שלו יותר מאשר אם הוא עצמו עשיר יותר ומקבל עוד 10 דולר וקונה בהם את הלחם ה-10 שלו. למרות שהבחנה כזו קיימת ב[[מיקרו כלכלה]] לגבי אדם בודד, היא לא קיימת ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ובהשוואה בין אנשים שונים ולגבי מדידת הרווחה החברתית של חברות שלמות, אין התחשבות בכלכלה זו מי מקבל יותר כסף, העיקר שהכלכלה כולה גדלה. לעומתם, כלכלנים פרוגרסיביים טוענים כי עקרון של תועלת פוחתת חל גם ביחס בין אנשים שונים - אדם עני שמקבל 10 דולר וקונה בהם לחם תורם לרווחה החברתית יותר מאשר אדם עשיר שמרוויח עוד 10 דולר או אפילו 20 דולר שבהם הוא יכול לקנות עוד כמה לחמניות.   

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא הייתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מקדיש לכך פרק בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא הייתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מקדיש לכך פרק בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

קיימת ביקורת בקרב פסיכולוגים על מדידת שביעות רצון כחוויה כללית מהחיים. אחת הסיבות היא שאנו חווים חוויה אחת אבל זוכרים אותה בצורה אחרת. אחד המבקרים של סקרי שביעות רצון הוא הפסיכולוג [[דניאל כהנמן]] ששם דגש יותר על חוויות יומיומיות מהעבר הקרוב כמו - האם חייכת או צחקת אתמול? האם נחת מספיק אתמול וכו'. לעיתים יש פער בין שאלונים אלה לבין הערכת שביעות כללית מהחיים - לדוגמה ישראל מדורגת די גבוה בסקרים של שביעות רצון כללית מהחיים ביחס למדינות אחרות אבל ביחס לחוויות אושר יומיומיות מהעבר הקרוב היא דווקא מדורגת במקום יחסית נמוך. [http://mindfulness.co.il/2015/05/happiness-report/]

קיימת ביקורת בקרב פסיכולוגים על מדידת שביעות רצון כחוויה כללית מהחיים. אחת הסיבות היא שאנו חווים חוויה אחת אבל זוכרים אותה בצורה אחרת. אחד המבקרים של סקרי שביעות רצון הוא הפסיכולוג [[דניאל כהנמן]] ששם דגש יותר על חוויות יומיומיות מהעבר הקרוב כמו - האם חייכת או צחקת אתמול? האם נחת מספיק אתמול וכו'. לעיתים יש פער בין שאלונים אלה לבין הערכת שביעות כללית מהחיים - לדוגמה ישראל מדורגת די גבוה בסקרים של שביעות רצון כללית מהחיים ביחס למדינות אחרות אבל ביחס לחוויות אושר יומיומיות מהעבר הקרוב היא דווקא מדורגת במקום יחסית נמוך. [http://mindfulness.co.il/2015/05/happiness-report/]

למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים ובאופן כללי יותר מנושא של מדידת אושר. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.

למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים ובאופן כללי יותר מנושא של מדידת אושר. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.

ביקורת אחת של כלכלנים היא שהמדד של שביעות רצון בדיווח עצמי הוא לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] שהם יותר אובייקטיביים. עם זאת, פסיכולוגים הראו שיש מתאם גבוהה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיביים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתודולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.  

ביקורת אחת של כלכלנים היא שהמדד של שביעות רצון בדיווח עצמי הוא לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] שהם יותר אובייקטיביים. עם זאת, פסיכולוגים הראו שיש מתאם גבוה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיביים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתודולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.  

טענה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם [[אבטלה|אנשים מובטלים]] או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר ולא להפך.  

טענה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם [[אבטלה|אנשים מובטלים]] או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר ולא להפך.