שינויים

===תזה על שער חליפין נייד===

===תזה על שער חליפין נייד===

בשנת 1970 כתב לייטר תזה ב-MIT שעסקה בין היתר ב"שער חליפין צף". באותה תקופה רוב ה[[כסף]] בעולם היה צמוד לדולר, ואילו הדולר עצמו היה בעקרון [[כסף מגובה סחורות]] - הדולר היה צמוד כביכול לערך הזהב, כל זאת בעקבות [[הסכמי ברטון וודס]]. שערי החליפין בין מטבעות היו דבר קבוע שמשתנה לעיתים רחוקות. בעקבות הדפסת הכסף של ארצות הברית למימון מלחמת ויאטנם, רצו הצרפתים לממש את ההבטחה להמיר דולרים לזהב. נשיא ארה"ב באותה תקופה, ריצ'רד ניקסון רצה למנוע את הוצאת הזהב ולכן ב–1971 החליט ניקסון באופן חד־צדדי לנתק את הקשר בין ערך הדולר למלאי הזהב של ארה"ב. האירוע הזה, שזכה לכינוי The Nixon Shock, שינה את המערכת המוניטרית העולמית, והפך את המטבעות לצפים. המחקר התיאורטי היחיד בנושא היה של לייטר, שהתחיל לעבוד ביישום התיאוריה שלו באחד הבנקים הגדולים. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

בשנת 1970 כתב לייטר תזה ב-MIT שעסקה בין היתר ב"שער חליפין צף". באותה תקופה רוב ה[[כסף]] בעולם היה צמוד לדולר, ואילו הדולר עצמו היה בעקרון [[כסף מגובה סחורות]] - הדולר היה צמוד כביכול לערך הזהב, כל זאת בעקבות [[הסכמי ברטון וודס]]. שערי החליפין בין מטבעות היו דבר קבוע שמשתנה לעיתים רחוקות. בעקבות הדפסת הכסף של ארצות הברית למימון מלחמת ויאטנם, רצו הצרפתים לממש את ההבטחה להמיר דולרים לזהב. נשיא ארה"ב באותה תקופה, ריצ'רד ניקסון רצה למנוע את הוצאת הזהב ולכן ב–1971 החליט ניקסון באופן חד־צדדי לנתק את הקשר בין ערך הדולר למלאי הזהב של ארה"ב. האירוע הזה, שזכה לכינוי The Nixon Shock, שינה את המערכת המוניטרית העולמית, והפך את המטבעות לצפים. המחקר התאורטי היחיד בנושא היה של לייטר, שהתחיל לעבוד ביישום התיאוריה שלו באחד הבנקים הגדולים. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

באמצע שנות ה–70 כתבת לייטר ספר על אמריקה הלטינית, שחזה את משבר החובות שאכן פרץ כמה שנים לאחר מכן. בשנת 1977 הוא העביר קורס באוניברסטיה על מערכות פיננסיות.  

באמצע שנות ה–70 כתבת לייטר ספר על אמריקה הלטינית, שחזה את משבר החובות שאכן פרץ כמה שנים לאחר מכן. בשנת 1977 הוא העביר קורס באוניברסיטה על מערכות פיננסיות.  

===הבנק המרכזי של בלגיה וסיוע בעיצוב היורו===

===הבנק המרכזי של בלגיה וסיוע בעיצוב היורו===

ב–1978 הצטרף לייטר לבנק המרכזי של בלגיה. לטענתו "כבלגי, הבנק המרכזי היחיד שאני יכול לעבוד בו הוא הבלגי",  "הבנקים המרכזיים קתוליים יותר מהאפיפיור: הם שוכרים רק אנשים מהלאום המקומי."   

ב–1978 הצטרף לייטר לבנק המרכזי של בלגיה. לטענתו "כבלגי, הבנק המרכזי היחיד שאני יכול לעבוד בו הוא הבלגי",  "הבנקים המרכזיים קתוליים יותר מהאפיפיור: הם שוכרים רק אנשים מהלאום המקומי."   

שבועיים לאחר שהחל לייטר את עבדותו בבנק, ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, שהיה נשיא צרפת, והלמוט שמידט, קנצלר גרמניה דאז, הכריזו שאירופה צריכה 'אזור של יציבות מוניטרית'. בעקבות הפגישה שלהם הוחלט שהבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (Bank for International Settlements), שהוא ארגון בינלאומי של בנקים מרכזיים, יקים ועדה — ועדת האקו. בגלל שבלגיה היא מדינה קטנה שאין לה השפעה פוליטית גבוה סמכו עליה שתוכל לרכז את הנושא. כך בלגיה מצאה עצמה עומדת בראש ועדת האקו בבאזל. (האקו יהפוך ברבות הימים למטבע היורו).  

שבועיים לאחר שהחל לייטר את עבודתו בבנק, ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, שהיה נשיא צרפת, והלמוט שמידט, קנצלר גרמניה דאז, הכריזו שאירופה צריכה 'אזור של יציבות מוניטרית'. בעקבות הפגישה שלהם הוחלט שהבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (Bank for International Settlements), שהוא ארגון בינלאומי של בנקים מרכזיים, יקים ועדה — ועדת האקו. בגלל שבלגיה היא מדינה קטנה שאין לה השפעה פוליטית גבוהה סמכו עליה שתוכל לרכז את הנושא. כך בלגיה מצאה עצמה עומדת בראש ועדת האקו בבאזל. (האקו יהפוך ברבות הימים למטבע היורו).  

יו"ר הוועדה היה קולגה של לייטר בבנק, ממחלקת החוץ. לטענת לייטר הוא החל להתייעץ איתו בעקבות הידע שלו על מערכות פיננסיות. לייטר היה האיש הטכני של הוועדה הוא הציע כמה הצעות לשם מערכת פיננסית יציבה. הוא הציעה שבמקום מטבע אחיד לאירופה יהיה לה מטבע חליפי - כך שבכל מדינה יהיה נהוג גם המטבע הלאומי וגם המטבע המשותף ודבר זה ימנע בעיות של הבדלים בתרבויות. הצעתו לא התקבלה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

יו"ר הוועדה היה קולגה של לייטר בבנק, ממחלקת החוץ. לטענת לייטר הוא החל להתייעץ איתו בעקבות הידע שלו על מערכות פיננסיות. לייטר היה האיש הטכני של הוועדה הוא הציע כמה הצעות לשם מערכת פיננסית יציבה. הוא הציעה שבמקום מטבע אחיד לאירופה יהיה לה מטבע חליפי - כך שבכל מדינה יהיה נהוג גם המטבע הלאומי וגם המטבע המשותף ודבר זה ימנע בעיות של הבדלים בתרבויות. הצעתו לא התקבלה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

* המערכת המוניטרית מגדילה את העוצמה של מחזורים כלכליים-  "יש גאות ושפל במחזור הכלכלי, אבל הכסף שמיוצר על ידי הבנקים מגדיל מאוד את התנודתיות של המחזור הזה. בתקופת שגשוג, הבנקים זורקים כסף על כל דבר שזז וזה מגביר את האינפלציה; אם יש מיתון, כפי שהיה מאז המשבר האחרון ב–2008, הם לא רוצים להפסיד כסף, והמשבר מעמיק". [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

* המערכת המוניטרית מגדילה את העוצמה של מחזורים כלכליים-  "יש גאות ושפל במחזור הכלכלי, אבל הכסף שמיוצר על ידי הבנקים מגדיל מאוד את התנודתיות של המחזור הזה. בתקופת שגשוג, הבנקים זורקים כסף על כל דבר שזז וזה מגביר את האינפלציה; אם יש מיתון, כפי שהיה מאז המשבר האחרון ב–2008, הם לא רוצים להפסיד כסף, והמשבר מעמיק". [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

* המערכת המוניטרית מעודדת חשיבה לטווח קצר - מנכ"לים של חברות חייבים לחשוב לתקופה של רבעון אחד או שניים קדימה ולא להסתכל קדימה ל-2-3 דורות. הסיבה העיקרית לכך היא המערכת המוניטרית והייצור של כסף על ידי מנגנון של הלוואות עם [[ריבית]]. משום כך חברות מבצעות [[היוון|תזרים מזומנים מהוון]] (Discounted Cash Flow). שמעודד אותם לחשוב לטווח קצר. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

* המערכת המוניטרית מעודדת חשיבה לטווח קצר - מנכ"לים של חברות חייבים לחשוב לתקופה של רבעון אחד או שניים קדימה ולא להסתכל קדימה ל-2-3 דורות. הסיבה העיקרית לכך היא המערכת המוניטרית והייצור של כסף על ידי מנגנון של הלוואות עם [[ריבית]]. משום כך חברות מבצעות [[היוון|תזרים מזומנים מהוון]] (Discounted Cash Flow). שמעודד אותם לחשוב לטווח קצר. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

* המערכת המוניטרית גורמת לריכוז העושר בידי מעטים. שיעורי הריבית שלייטר מדבר עליהם הם שיעורי ריבית של עשרות אחוזים שמגולמים בתוך המערכת העסקית, בצורה של שרשור ריביות. לייטר מסתמך בין היתר על הספר [[The Money Syndrome]] של החוקר הגרמני הלמוט קרויץ שמראה כיצד הריבית הגבוה מעבירה את הכסף בצורה מערכתית מהעניים לעשירים. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

* המערכת המוניטרית גורמת לריכוז העושר בידי מעטים. שיעורי הריבית שלייטר מדבר עליהם הם שיעורי ריבית של עשרות אחוזים שמגולמים בתוך המערכת העסקית, בצורה של שרשור ריביות. לייטר מסתמך בין היתר על הספר [[The Money Syndrome]] של החוקר הגרמני הלמוט קרויץ שמראה כיצד הריבית הגבוהה מעבירה את הכסף בצורה מערכתית מהעניים לעשירים. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546]

ביקורת מרכזית של לייטר על מערכת הכסף הקיימת היא שמדובר ב"[[מונו-קלצ'ר]]" - מערכת מסוג אחד שקיימת בכל המדינות בצורה אחת ויש לה אותם מאפיינים. מערכת זו שמה דגש רב על [[יעילות]] אבל בכך היא סובלת מיכולת [[עמידות]] נמוכה - יכולת נמוכה להתמודד עם משברים. למעשה ליטר ואחרים מראים כיצד המערכת הכספית מעצימה היבטים של [[מחזור עסקים]] - גורמת למיתון עמוק יותר במצב של שפל ולהאצת הכלכלה במצב של צמיחה, ולכן זו מערכת שמספקת [[משוב מחזק]] שמערערת את יציבות הכלכלה.

ביקורת מרכזית של לייטר על מערכת הכסף הקיימת היא שמדובר ב"[[מונו-קלצ'ר]]" - מערכת מסוג אחד שקיימת בכל המדינות בצורה אחת ויש לה אותם מאפיינים. מערכת זו שמה דגש רב על [[יעילות]] אבל בכך היא סובלת מיכולת [[עמידות]] נמוכה - יכולת נמוכה להתמודד עם משברים. למעשה ליטר ואחרים מראים כיצד המערכת הכספית מעצימה היבטים של [[מחזור עסקים]] - גורמת למיתון עמוק יותר במצב של שפל ולהאצת הכלכלה במצב של צמיחה, ולכן זו מערכת שמספקת [[משוב מחזק]] שמערערת את יציבות הכלכלה.