שורה 12: |
שורה 12: |
| | | |
| לייטר הוא היוזם של מערכת מטבעות משלימה הקרויה [[טרה (מטבע)|Terra]] שאמורה להיות מטבע עולמי עמיד ל[[אינפלציה]], על ידי הצמדת המטבע לסל סחורות. בשנת 2012, התארח לייטר בישראל בכנסים על קיימות ו[[כלכלה בת קיימא]] שאורגנו על ידי [[מרכז השל]] וגופים נוספים. | | לייטר הוא היוזם של מערכת מטבעות משלימה הקרויה [[טרה (מטבע)|Terra]] שאמורה להיות מטבע עולמי עמיד ל[[אינפלציה]], על ידי הצמדת המטבע לסל סחורות. בשנת 2012, התארח לייטר בישראל בכנסים על קיימות ו[[כלכלה בת קיימא]] שאורגנו על ידי [[מרכז השל]] וגופים נוספים. |
| + | ==ביוגרפיה== |
| + | ===תזה על שער חליפין נייד=== |
| + | בשנת 1970 כתב לייטר תזה ב-MIT שעסקה בין היתר ב"שער חליפין צף". באותה תקופה רוב ה[[כסף]] בעולם היה צמוד לדולר, ואילו הדולר עצמו היה בעקרון [[כסף מגובה סחורות]] - הדולר היה צמוד כביכול לערך הזהב, כל זאת בעקבות [[הסכמי ברטון וודס]]. שערי החליפין בין מטבעות היו דבר קבוע שמשתנה לעיתים רחוקות. בעקבות הדפסת הכסף של ארצות הברית למימון מלחמת ויאטנם, רצו הצרפתים לממש את ההבטחה להמיר דולרים לזהב. נשיא ארה"ב באותה תקופה, ריצ'רד ניקסון רצה למנוע את הוצאת הזהב ולכן ב–1971 החליט ניקסון באופן חד־צדדי לנתק את הקשר בין ערך הדולר למלאי הזהב של ארה"ב. האירוע הזה, שזכה לכינוי The Nixon Shock, שינה את המערכת המוניטרית העולמית, והפך את המטבעות לצפים. המחקר התיאורטי היחיד בנושא היה של לייטר, שהתחיל לעבוד ביישום התיאוריה שלו באחד הבנקים הגדולים. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546] |
| + | |
| + | באמצע שנות ה–70 כתבת לייטר ספר על אמריקה הלטינית, שחזה את משבר החובות שאכן פרץ כמה שנים לאחר מכן. בשנת 1977 הוא העביר קורס באוניברסטיה על מערכות פיננסיות. |
| + | |
| + | ===הבנק המרכזי של בלגיה וסיוע בעיצוב היורו=== |
| + | ב–1978 הצטרף לייטר לבנק המרכזי של בלגיה. לטענתו "כבלגי, הבנק המרכזי היחיד שאני יכול לעבוד בו הוא הבלגי", "הבנקים המרכזיים קתוליים יותר מהאפיפיור: הם שוכרים רק אנשים מהלאום המקומי." |
| + | |
| + | שבועיים לאחר שהחל לייטר את עבדותו בבנק, ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, שהיה נשיא צרפת, והלמוט שמידט, קנצלר גרמניה דאז, הכריזו שאירופה צריכה 'אזור של יציבות מוניטרית'. בעקבות הפגישה שלהם הוחלט שהבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (Bank for International Settlements), שהוא ארגון בינלאומי של בנקים מרכזיים, יקים ועדה — ועדת האקו. בגלל שבלגיה היא מדינה קטנה שאין לה השפעה פוליטית גבוה סמכו עליה שתוכל לרכז את הנושא. כך בלגיה מצאה עצמה עומדת בראש ועדת האקו בבאזל. (האקו יהפוך ברבות הימים למטבע היורו). |
| + | |
| + | יו"ר הוועדה היה קולגה של לייטר בבנק, ממחלקת החוץ. לטענת לייטר הוא החל להתייעץ איתו בעקבות הידע שלו על מערכות פיננסיות. לייטר היה האיש הטכני של הוועדה הוא הציע כמה הצעות לשם מערכת פיננסית יציבה. הוא הציעה שבמקום מטבע אחיד לאירופה יהיה לה מטבע חליפי - כך שבכל מדינה יהיה נהוג גם המטבע הלאומי וגם המטבע המשותף ודבר זה ימנע בעיות של הבדלים בתרבויות. הצעתו לא התקבלה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546] |
| + | |
| + | ===התפטרות מהבנק הלאומי של בלגיה=== |
| + | באחד הביקורים של לייטר בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים בבאזל הגיע נשיא הבנק והציג את עצמו. הוא אמר שקרא את הספר של לייטר על אמריקה הלטינית, ושאל מה הוא עושה בבנק המרכזי. לייטר השיב שהוא מאמין שיש כשל מערכתי, ושאנחנו הולכים לסבול מכמה וכמה משברים. באותה תקופה, המשבר הראשון שחזה לייטר באמריקה הלטינית כבר קרה. הוא טען כיה הוא בבנק המרכזי כדי לפתור את הבעיה. לטענת לייטר תשובת מנהל הבנק היתה: 'ברנרד, אתה לא מבין. כל הבנקים המרכזיים בעולם, הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית, קיימים רק למטרה אחת: להמשיך להניע את המערכת בדיוק כמו שהיא — לא כדי לשפר אותה. אז אתה מבזבז את זמנך. ואתה צודק, המערכת אכן לא יציבה באופן שיטתי, אבל הפתרונות יגיעו מהמגזר הפרטי'. כתוצאה מהשיחה טוען לייטר שהוא חזר לבלגיה והגשתי את התפטרותו מהבנק. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4235546] |
| + | |
| + | |
| + | |
| ==ביקורת על מערכת הכסף הקיימת== | | ==ביקורת על מערכת הכסף הקיימת== |
| לייטר טוען שמערכת המטבע הקיימת פגומה. מערכת זו של [[כסף פיאט]] שהוא גם [[כסף מבוסס חוב]] שמונפק בעיקר על ידי הבנקים, בעל מבנה מונופוליסטי של הנפקה והוא בעל [[ריבית]] חיובית, היא המערכת שקיימת כיום בכל מדינות העולם, אבל זה לא היה המצב בכל ההיסטוריה. מערכת זו לפי ליטר סובלת מפגמים מבניים, וכי לא ניתן לפתור פגמים אלה על ידי תיקונים שונים המתייחסים רק לתסמינים של המערכת. לדוגמה הוא מתייחס ל[[מס טובין]] וטוען שלמרות שהוא בעד הרעיון, מס טובין לא יפתור את הבעיות המבניות הקיימות בשוק הכספים העולמי, היות והוא לא מטפל בבעיה מבנית אלא מספק פתרון לתסמין. לייטר טוען כי דמוקרטיה פוליטית ללא [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטיה פיננסית]] היא דבר לקוי. כמו כן הוא טוען שניתן לפתור את הבעיות המבניות הקיימות במערכת הכסף שיש היום. | | לייטר טוען שמערכת המטבע הקיימת פגומה. מערכת זו של [[כסף פיאט]] שהוא גם [[כסף מבוסס חוב]] שמונפק בעיקר על ידי הבנקים, בעל מבנה מונופוליסטי של הנפקה והוא בעל [[ריבית]] חיובית, היא המערכת שקיימת כיום בכל מדינות העולם, אבל זה לא היה המצב בכל ההיסטוריה. מערכת זו לפי ליטר סובלת מפגמים מבניים, וכי לא ניתן לפתור פגמים אלה על ידי תיקונים שונים המתייחסים רק לתסמינים של המערכת. לדוגמה הוא מתייחס ל[[מס טובין]] וטוען שלמרות שהוא בעד הרעיון, מס טובין לא יפתור את הבעיות המבניות הקיימות בשוק הכספים העולמי, היות והוא לא מטפל בבעיה מבנית אלא מספק פתרון לתסמין. לייטר טוען כי דמוקרטיה פוליטית ללא [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטיה פיננסית]] היא דבר לקוי. כמו כן הוא טוען שניתן לפתור את הבעיות המבניות הקיימות במערכת הכסף שיש היום. |