שינויים

בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. {{הערה|שם=rolnik171116|גיא רולניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.3126035 מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?], דה מארקר, 17.11.2016}}

בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. {{הערה|שם=rolnik171116|גיא רולניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.3126035 מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?], דה מארקר, 17.11.2016}}

העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", קיבל בקיץ 2016 מאגר של אלפי מסמכים פנימיים של חברת "תיסנקרופ". המסמכים כוללים התכתבויות פנימיות, רישומי ישיבות, הודעות דואר אלקטרוני ודו"חות חקירה פנימיים של המחלקה המשפטית של החברה. מאז, פירסם העיתון סדרת כתבות החושפות חשד למתן שוחד ואי-סדרים סביב מכירת צוללות לטורקיה, פקיסטאן, אינדונזיה, דרום קוריאה ומדינות נוספות. {{הערה|1=אסף אוני, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001161972 דיווח: איש העסקים מיכאל גנור צפוי לגרוף עד כ-123 מיליון שקל ממכירת הצוללות לישראל], גלובס, 21.11.2016}}

העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", קיבל בקיץ 2016 מאגר של אלפי מסמכים פנימיים של חברת "תיסנקרופ". המסמכים כוללים התכתבויות פנימיות, רישומי ישיבות, הודעות דואר אלקטרוני ודו"חות חקירה פנימיים של המחלקה המשפטית של החברה. מאז, פירסם העיתון סדרת כתבות החושפות חשד למתן שוחד ואי-סדרים סביב מכירת צוללות לטורקיה, פקיסטן, אינדונזיה, דרום קוריאה ומדינות נוספות. {{הערה|1=אסף אוני, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001161972 דיווח: איש העסקים מיכאל גנור צפוי לגרוף עד כ-123 מיליון שקל ממכירת הצוללות לישראל], גלובס, 21.11.2016}}

מאז שנת 2009 מייצג מיקי גנור את תאגיד 'תיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.{{הערה|שם=marker211116}}

מאז שנת 2009 מייצג מיקי גנור את תאגיד 'תיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.{{הערה|שם=marker211116}}

==הפסקת תכנון רכש ספינות הטילים מארצות הברית ==

==הפסקת תכנון רכש ספינות הטילים מארצות הברית ==

בראשית שנות ה-2000 הוקמה בחיל הים מינהלת לפרויקט שכונה “סער 5 דור ב’”. מטרת הפרוייקט הייתה לתכנן את ספינת המלחמה הבאה של חיל הים, שתשמש גם לתפקידי משמר, פטרול ולחימה, ותהיה גדולה, ומתקדמת מהסטי”לים הנוכחיים. במינהלת עבדו בין 20 ל־30 איש. בראשה עמד קצין בדרגת אלוף משנה, ותחתיו שרתו מספר סגני אלופים, וכן רבי סרנים וקצינים נוספים. הכוונה הייתה לרכוש את הספינות בארצות הברית (נבדקו בין היתר לוקהיד מרטין וריית’און). אנשי המינהלת עבדו על התכנון, ההצעות והאופציות השונות, טסו עשרות פעמים לארה”ב ותכננו את הספינה העתידית של חיל הים. {{הערה|שם=kaspit221116|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22.11.2016}}

בראשית שנות ה-2000 הוקמה בחיל הים מינהלת לפרויקט שכונה “סער 5 דור ב’”. מטרת הפרוייקט הייתה לתכנן את ספינת המלחמה הבאה של חיל הים, שתשמש גם לתפקידי משמר, פטרול ולחימה, ותהיה גדולה, ומתקדמת מהסטי”לים הנוכחיים. במינהלת עבדו בין 20 ל-30 איש. בראשה עמד קצין בדרגת אלוף משנה, ותחתיו שרתו מספר סגני אלופים, וכן רבי סרנים וקצינים נוספים. הכוונה הייתה לרכוש את הספינות בארצות הברית (נבדקו בין היתר לוקהיד מרטין וריית’און). אנשי המינהלת עבדו על התכנון, ההצעות והאופציות השונות, טסו עשרות פעמים לארה”ב ותכננו את הספינה העתידית של חיל הים. {{הערה|שם=kaspit221116|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22.11.2016}}

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה המנהלת. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם תיסנקרופ. {{הערה|שם=kaspit221116}}

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה המנהלת. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם תיסנקרופ. {{הערה|שם=kaspit221116}}

==מפעל לייצור אמוניה בנגב==

==מפעל לייצור אמוניה בנגב==

ממשלת ישראל מנסה לפנות את [[מיכל האמוניה בחיפה]] אל הנגב ובכך להקטין את הסיכון הביטחוני. כמו כן יש רצון לייצר [[אמוניה]] ובכך לקבל רווחיות גבוה יותר מהגז הטבעי. לפי ליאור גוטמן מ"כלכליסט", טיסנקרופ הייתה שותפה לאחת הקבוצות המובילות במכרז להקמת מפעל אמוניה בנגב. גנור היה מעורב בגיבוש ההצעה של החברה. {{הערה|שם=gutman201116}}

ממשלת ישראל מנסה לפנות את [[מיכל האמוניה בחיפה]] אל הנגב ובכך להקטין את הסיכון הביטחוני. כמו כן יש רצון לייצר [[אמוניה]] ובכך לקבל רווחיות גבוהה יותר מהגז הטבעי. לפי ליאור גוטמן מ"כלכליסט", טיסנקרופ הייתה שותפה לאחת הקבוצות המובילות במכרז להקמת מפעל אמוניה בנגב. גנור היה מעורב בגיבוש ההצעה של החברה. {{הערה|שם=gutman201116}}

==ראו גם==

==ראו גם==