שינויים

בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}}  

בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}}  

לפי ארגון ה-[[OECD]] נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו [[סין]] או [[בנגלדש]] צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30-40 ק"ג כאשר הרמה הגבוה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות {{הערה|[http://www.oecd-ilibrary.org/agriculture-and-food/oecd-fao-agricultural-outlook-2015/sugar-projections-consumption-per-capita_agr_outlook-2015-table135-en Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita] OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015}}  

לפי ארגון ה-[[OECD]] נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו [[סין]] או [[בנגלדש]] צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30-40 ק"ג כאשר הרמה הגבוהה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוהה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות {{הערה|[http://www.oecd-ilibrary.org/agriculture-and-food/oecd-fao-agricultural-outlook-2015/sugar-projections-consumption-per-capita_agr_outlook-2015-table135-en Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita] OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015}}  

{| {{table}}

{| {{table}}

===צריכת הסוכר בישראל===

===צריכת הסוכר בישראל===

{{הפניה לערך מורחב|מזון בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|מזון בישראל}}

נכון לשנת 2014 ישראל היא המדינה בעלת צריכת הסוכר לנפש הגבוה בעולם. לפי סקר של ה-[[OECD]], המבוסס על נתוני 2014, בישראל צורכים 186 גרם סוכר ליום, כלומר כ-46 כפיות סוכר ליום. נתון דומה (ומעט נמוך יותר) יש רק בברזיל. נתון זה גבוה כמעט פי 2 יחסית לממוצע ב-15 המדינות של מערב אירופה (EU 15), ויותר מפי 3 ביחס ל[[נורווגיה]]. 10 המדינות שנמצאות אחרי ישראל וברזיל הן כולן עם צריכת סוכר נמוכה מ-150. כמעט 20% מצריכת הקלוריות של ישראלי ממוצע מגיעה מסוכר. {{הערה|שם=ziger|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8/ צריכת סוכר], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 23 בנובמבר 2016}}  

נכון לשנת 2014 ישראל היא המדינה בעלת צריכת הסוכר לנפש הגבוהה בעולם. לפי סקר של ה-[[OECD]], המבוסס על נתוני 2014, בישראל צורכים 186 גרם סוכר ליום, כלומר כ-46 כפיות סוכר ליום. נתון דומה (ומעט נמוך יותר) יש רק בברזיל. נתון זה גבוה כמעט פי 2 יחסית לממוצע ב-15 המדינות של מערב אירופה (EU 15), ויותר מפי 3 ביחס ל[[נורווגיה]]. 10 המדינות שנמצאות אחרי ישראל וברזיל הן כולן עם צריכת סוכר נמוכה מ-150. כמעט 20% מצריכת הקלוריות של ישראלי ממוצע מגיעה מסוכר. {{הערה|שם=ziger|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8/ צריכת סוכר], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 23 בנובמבר 2016}}  

לפי מקור אחר על הסקר של ה-OECD, ישראלי ממוצא צורך 170 גרם סוכר ליום - יותר מהצריכה במלזיה (160), ברזיל (155), ארצות הברית (142), ניו-זילנד (135) ושוויץ (132). ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות כ-16% מסך הקלוריות. {{הערה|שם=alizera|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4879224,00.html ישראל: במקום הראשון בעולם בצריכת סוכר לנפש], ynet, 15.11.16}} כמות של 170 גרם סוכר ליום היא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). ביחס לצריכת הקלוריות היומית הצריכה גבוה ב-60% ביחס להמלצות הארגון.  

לפי מקור אחר על הסקר של ה-OECD, ישראלי ממוצא צורך 170 גרם סוכר ליום - יותר מהצריכה במלזיה (160), ברזיל (155), ארצות הברית (142), ניו-זילנד (135) ושוויץ (132). ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות כ-16% מסך הקלוריות. {{הערה|שם=alizera|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4879224,00.html ישראל: במקום הראשון בעולם בצריכת סוכר לנפש], ynet, 15.11.16}} כמות של 170 גרם סוכר ליום היא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוהה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). ביחס לצריכת הקלוריות היומית הצריכה גבוהה ב-60% ביחס להמלצות הארגון.  

לפי הלמ"ס, בשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% מגיעים מצריכת [[דגנים]], 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  </ref>   

לפי הלמ"ס, בשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% מגיעים מצריכת [[דגנים]], 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  </ref>   

בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. הצריכה היומית של סוכר של עמדה על 68.2 גרם ליום בשנת 2005, והגיעה לרמה של 117.4 גרם ליום בשנת 2012. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום.  <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22  </ref>

בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. הצריכה היומית של סוכר של עמדה על 68.2 גרם ליום בשנת 2005, והגיעה לרמה של 117.4 גרם ליום בשנת 2012. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום.  <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22  </ref>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], לאדם מבוגר מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום (כ-11 כפיות סוכר) לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר.{{הערה|שם=WHO2015}} הבעיה חמורה יותר בקרב ילדים שעבורם ההמלצות הן לכמות סוכר נמוכות יותר.  

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], לאדם מבוגר מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום (כ-11 כפיות סוכר) לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוהה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר.{{הערה|שם=WHO2015}} הבעיה חמורה יותר בקרב ילדים שעבורם ההמלצות הן לכמות סוכר נמוכות יותר.  

ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמו קשורות גם לנושא של [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]]. סוכר ו[[לחם לבן]] הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגבירים בעיה של [[אכילת יתר]] ובעיות נוספות של המערכת המטבולית. השפעה נוספת היא שצריכת הסוכר היא אינדיקציה להרגלי תזונה גרועים ולצריכת מוצרים שמכילים חומרים מזיקים אחרים כמו צבעי מאכל, [[מלח]], [[בשר מעובד]] וחומרים נוספים שיש ב[[משקאות ממותקים]].  

ההשפעות מבחינה תזונתית מלבד צריכת הסוכר עצמו קשורות גם לנושא של [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]]. סוכר ו[[לחם לבן]] הם מזונות פחות משביעים והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגבירים בעיה של [[אכילת יתר]] ובעיות נוספות של המערכת המטבולית. השפעה נוספת היא שצריכת הסוכר היא אינדיקציה להרגלי תזונה גרועים ולצריכת מוצרים שמכילים חומרים מזיקים אחרים כמו צבעי מאכל, [[מלח]], [[בשר מעובד]] וחומרים נוספים שיש ב[[משקאות ממותקים]].  

לפי נתוני ה-OECD ישראל וברזיל הן במקום הראשון בצריכת סוכר, עם מעל 180 גרם סוכר ליום. לאחריהן 10 מדינות אחרות עם צריכת סוכר בין 100 ל-150. ביניהן שוויץ, מקסיקו, ארצות הברית, צ'ילה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד.  מדינות אירופה המערביות - EU 15 צורכות בממוצע מעט יותר מ-100 גרם. ביפן צורכים כ-90 גרם סוכר ובנורווגיה כ-60 גרם סוכר ליום. {{הערה|שם=ziger}}  

לפי נתוני ה-OECD ישראל וברזיל הן במקום הראשון בצריכת סוכר, עם מעל 180 גרם סוכר ליום. לאחריהן 10 מדינות אחרות עם צריכת סוכר בין 100 ל-150. ביניהן שוויץ, מקסיקו, ארצות הברית, צ'ילה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד.  מדינות אירופה המערביות - EU 15 צורכות בממוצע מעט יותר מ-100 גרם. ביפן צורכים כ-90 גרם סוכר ובנורווגיה כ-60 גרם סוכר ליום. {{הערה|שם=ziger}}  

ניתן להצביע על הסברים דומים אבל שונים מעט להבדלים בין המדינות המערביות - מדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי]] גבוה (ישראל, ברזיל, ארצות הברית) הן בעלות צריכת סוכר גבוה ומדינות עם אי שוויון כלכלי נמוך (נורווגיה, יפן) הן בעלות צריכת סוכר נמוכה יותר.  

ניתן להצביע על הסברים דומים אבל שונים מעט להבדלים בין המדינות המערביות - מדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי]] גבוה (ישראל, ברזיל, ארצות הברית) הן בעלות צריכת סוכר גבוהה ומדינות עם אי שוויון כלכלי נמוך (נורווגיה, יפן) הן בעלות צריכת סוכר נמוכה יותר.  

ממחקרים שבוצעו בישראל לדוגמה נמצא כי יש קשר בין מעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין צריכה גבוה יותר של סוכר. הסברים אפשריים לצריכה גבוה של סוכר בקרב שכבות עניות כוללות מודעות תזונתית נמוכה יותר, הורים עובדים שמתקשים להשגיח על הילדים, צריכת מזון עתיר בסוכר כסמל סטטוס או כסמל לשייכות חברתית על ידי נערים, פחות אפשרויות לספק מזון בריא בקרב עניים ומחירים נמוכים, מאמצי שיווק וזמינות גבוהה (לדוגמה בסופרים) של מוצרי סוכר.  

ממחקרים שבוצעו בישראל לדוגמה נמצא כי יש קשר בין מעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין צריכה גבוהה יותר של סוכר. הסברים אפשריים לצריכה גבוהה של סוכר בקרב שכבות עניות כוללות מודעות תזונתית נמוכה יותר, הורים עובדים שמתקשים להשגיח על הילדים, צריכת מזון עתיר בסוכר כסמל סטטוס או כסמל לשייכות חברתית על ידי נערים, פחות אפשרויות לספק מזון בריא בקרב עניים ומחירים נמוכים, מאמצי שיווק וזמינות גבוהה (לדוגמה בסופרים) של מוצרי סוכר.  

הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל [[רגולציה]] ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על [[מוצרים ציבוריים]] (כמו [[רפואה מונעת]], [[חינוך תזונתי]], [[חינוך]]),  או סיבות דומות - גורמים שיכולים להשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר (של האוכלוסייה כולה או של העניים). ראו גם [[אי שוויון בריאותי]]. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוה, ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה, החינוך, [[פרסום של סוכר לילדים]]. דבר זה יכול להסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשוויץ, ניו-זילנד עוד. יש סיכוי גבוה כי צריכה גבוה של סוכר קשורה להיבטים של [[תרבות הצריכה]] ולתדמית של ילדים, נערים ומבוגרים לגבי עצמם ולגבי הזהות שלהם ביחס למוצרי מזון שונים ("אני קול כי אני שותה קוקה-קולה") וכן בחשיפה של ילדים לפרסום חטיפים ומשקאות קלים. היבט נוסף שיכול לשחק תפקיד הוא [[תרבות מזון]] - עד כמה היא מוכתבת על ידי מסורת וחינוך מודע של הורים או קהילה (לדוגמה צרפת, יפן) וכמה היא נשלטת על ידי [[תאגידי מזון]] וחברות מסחריות דומות (לדוגמה ארצות הברית - ראו [[אומת המזון המהיר]]).  

הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל [[רגולציה]] ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על [[מוצרים ציבוריים]] (כמו [[רפואה מונעת]], [[חינוך תזונתי]], [[חינוך]]),  או סיבות דומות - גורמים שיכולים להשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר (של האוכלוסייה כולה או של העניים). ראו גם [[אי שוויון בריאותי]]. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוה, ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה, החינוך, [[פרסום של סוכר לילדים]]. דבר זה יכול להסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשוויץ, ניו-זילנד עוד. יש סיכוי גבוה כי צריכה גבוהה של סוכר קשורה להיבטים של [[תרבות הצריכה]] ולתדמית של ילדים, נערים ומבוגרים לגבי עצמם ולגבי הזהות שלהם ביחס למוצרי מזון שונים ("אני קול כי אני שותה קוקה-קולה") וכן בחשיפה של ילדים לפרסום חטיפים ומשקאות קלים. היבט נוסף שיכול לשחק תפקיד הוא [[תרבות מזון]] - עד כמה היא מוכתבת על ידי מסורת וחינוך מודע של הורים או קהילה (לדוגמה צרפת, יפן) וכמה היא נשלטת על ידי [[תאגידי מזון]] וחברות מסחריות דומות (לדוגמה ארצות הברית - ראו [[אומת המזון המהיר]]).  

הסבר אפשרי נוסף נוגע לאקלים - במדינות קרות ומושלגות ייתכן כי צריכת סוכר גבוה קשורה לחודשי חורף שבהן תקועים בבית ו"אין מה לעשות". במדינות חמות לעומת זאת יש פוטנציאל לצריכה גבוה של משקאות ממותקים קרים.  

הסבר אפשרי נוסף נוגע לאקלים - במדינות קרות ומושלגות ייתכן כי צריכת סוכר גבוהה קשורה לחודשי חורף שבהן תקועים בבית ו"אין מה לעשות". במדינות חמות לעומת זאת יש פוטנציאל לצריכה גבוהה של משקאות ממותקים קרים.  

צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם.  {{הערה|שם=ziger}} הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל [[עוני]] - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.

צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם.  {{הערה|שם=ziger}} הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל [[עוני]] - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]. הערכה היא כי רוב הילדים צורכים כמות גדולה בהרבה של סוכר. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]. הערכה היא כי רוב הילדים צורכים כמות גדולה בהרבה של סוכר. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם בעלי משקל גוף נמוך יותר, וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוה של משקאות ממותקים (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל יתר או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים.  {{הערה|שם=WHO2015}}  

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם בעלי משקל גוף נמוך יותר, וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של משקאות ממותקים (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל יתר או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוהה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים.  {{הערה|שם=WHO2015}}  

===סרטן השד===

===סרטן השד===

* [https://youtu.be/dBnniua6-oM Sugar: The Bitter Truth סוכר - האמת המרה], הרצאה של ד״ר רוברט לוסטיג, University of California Television (UCTV) ,2009  

* [https://youtu.be/dBnniua6-oM Sugar: The Bitter Truth סוכר - האמת המרה], הרצאה של ד״ר רוברט לוסטיג, University of California Television (UCTV) ,2009  

* [https://www.youtube.com/watch?v=Y647tNm8nTI Fed up] לסרט תעודה קולנוע בנושא סוכר מזו מהיר והשמנה, 2014

* [https://www.youtube.com/watch?v=Y647tNm8nTI Fed up] לסרט תעודה קולנוע בנושא סוכר מזו מהיר והשמנה, 2014

* [https://www.youtube.com/watch?v=aCUbvOwwfWM Fed up] טרלייר לסרט, 2014

* [https://www.youtube.com/watch?v=aCUbvOwwfWM Fed up] טריילר לסרט, 2014

* [https://www.youtube.com/watch?v=-8eQ_8Jogcw  The Secrets Of Sugar  סודות הסוכר] סרט תיעודי, ערוץ המדע, National Geographic, 2015

* [https://www.youtube.com/watch?v=-8eQ_8Jogcw  The Secrets Of Sugar  סודות הסוכר] סרט תיעודי, ערוץ המדע, National Geographic, 2015

* [https://www.youtube.com/watch?v=9E9bnjwQG9s The Truth About Sugar האמת על סוכר] סרט תיעודי, BBC, 2015

* [https://www.youtube.com/watch?v=9E9bnjwQG9s The Truth About Sugar האמת על סוכר] סרט תיעודי, BBC, 2015