שינויים

סרטן (הצגת מקור)

גרסה מ־17:01, 17 ביוני 2017

נוספו 57 בתים , 17:01, 17 ביוני 2017

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1: −

'''סרטן''' (Cancer או בלטינית malignant neoplasm) הוא אוסף רחב של מחלות שיש בהן גידול בלתי מבוקר של תאים. תאים סרטניים בגוף מתחלקים וגדלים בצורה לא-נורמלית, יוצרים גידולים ממאירים, פולשים לרקמות סמוכות. תאים סרטניים עלולים גם להתפשט בגוף על ידי מערכת הדם או הלימפה. לא כל הגידולים הם סרטניים. גידולים שפירים אינם גדלים באופן בלתי נשלט, לא פולשים לרקמות סמוכות ואינם מתפשטים בגוף. רוב סוגי הסרטן הם גידולים, אך חלקם, כמו לוקמיה, אינם. יש מעל 200 סוגים שונים של סרטן ב[[בני אדם|בני אדם]]. הענף הרפואי שעוסק במחקר, בטיפול ובמניעה של סרטן הוא אונקולוגיה.

+

'''סרטן''' (באנגלית: '''Cancer''' או בלטינית '''malignant neoplasm''') הוא אוסף רחב של מחלות שיש בהן גידול בלתי מבוקר של תאים. תאים סרטניים בגוף מתחלקים וגדלים בצורה לא-נורמלית, יוצרים גידולים ממאירים, פולשים לרקמות סמוכות. תאים סרטניים עלולים גם להתפשט בגוף על ידי מערכת הדם או הלימפה. לא כל הגידולים הם סרטניים. גידולים שפירים אינם גדלים באופן בלתי נשלט, לא פולשים לרקמות סמוכות ואינם מתפשטים בגוף. רוב סוגי הסרטן הם גידולים, אך חלקם, כמו לוקמיה, אינם. יש מעל 200 סוגים שונים של סרטן ב[[בני אדם|בני אדם]]. הענף הרפואי שעוסק במחקר, בטיפול ובמניעה של סרטן הוא אונקולוגיה.

התהיה מה גורם לסרטן היא [[מערכת מורכבת|שאלה מורכבת ומסובכת]]. ידוע כי דברים רבים [[גורמים מסרטנים|מעלים את הסיכון לחלות בסרטן]] כולל שימוש בטבק, מספר מחלות מדבקות, [[קרינה]], מחסור ב[[פעילות גופנית]], [[השמנה]] ו[[זיהום סביבתי]].<ref name=Enviro2008/> אלו יכולים לגרור נזק ישיר למטען הגנטי או להשתלב עם פגמים גנטיים קיימים בתוך תאים כדי ליצור את המחלה. כ-5%-10% מהתחלואה בסרטן נובעת אך ורק מגורמים תורשתיים.

שורה 29: שורה 29:

נוסף לגורמים אלה ישנם שינויים רבים הקשורים לאורח החיים המודרני ביניהם:

* [[מחסור בפעילות גופנית]].

−

* [[תזונה בריאה|שינויי תזונה]] כמו צריכת מזון מעובד, צריכה מועטה של פירות וירקות טריים, צריכה ~~גבוה~~ של מזונות מהחי, בעיקר של שומנים מהחי אך גם של חלבון מהחי. צריכה ~~גבוה~~ של מוצרי חלב.

+

* [[תזונה בריאה|שינויי תזונה]] כמו צריכת מזון מעובד, צריכה מועטה של פירות וירקות טריים, צריכה גבוהה של מזונות מהחי, בעיקר של שומנים מהחי אך גם של חלבון מהחי. צריכה גבוהה של מוצרי חלב.

−

* צריכה ~~גבוה~~ של קלוריות מדגנים ומסוכר מעובד.

+

* צריכה גבוהה של קלוריות מדגנים ומסוכר מעובד.

* [[מחסור בשעות שינה]]. חשיפה ארוכה לאור מלאכותי למשך שעות רבות.

* נסיעה במטוסים.

שורה 52: שורה 52:

הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה של גברים מעשני סיגריות לעומת גברים לא מעשנים במחלות סרטן רבות נע בין פי 2 עד פי 27. נשים מעשנות סיגריות מגדילות את הסיכון שלהם לתחלואה ותמותה בסרטן פי 1.4 עד פי 17. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון ל[[סרטן הלבלב]] גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון ל[[סרטן הריאה]] גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>

−

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 [[הרגלי בריאות]] בשליטת הפרט - [[~~המנעות~~ מעישון]], משקל גוף תקין (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מין, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים עם כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית, מבין מחלות אלה הסיכוי לפתח סרטן היה נמוך ב-36% במשך תקופה זו. <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

+

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 [[הרגלי בריאות]] בשליטת הפרט - [[הימנעות מעישון]], משקל גוף תקין (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מין, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים עם כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית, מבין מחלות אלה הסיכוי לפתח סרטן היה נמוך ב-36% במשך תקופה זו. <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

===זיהום סביבתי===

שורה 67: שורה 67:

===תפיסה מערכתית של סרטן===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הוליזם]], [[מערכות מורכבות]], [[תהליך]]}}

−

מלבד גורמים מסרטנים חזקים כמו חשיפה ל[[קרינה מייננת]] או [[עישון]] ישנם עשרות ומאות חומרים ותרכובות שעשויים לתרום לסרטן, והקושי לזהות ולאתר כל אחד מהם מהווה אתגר אמיתי. גישה שונה למניעת סרטן מוצגת על ידי ד"ר דיוויס אגוס (David Agus) שמתמחה ברפואה ובהנדסה באוניברסיטת דרום קליפורניה. אגוס מנסה לתאר גישה של [[מערכות מורכבות|מערכתית]] כלפי הסרטן. במקום לתאר את הסרטן כמצב, הוא מתאר אותו כ[[תהליך]] - גוף שהולך ונהיה "סרטני" יותר או בריא יותר תודות לתנאים מסויימים. ולכן שינויים עדינים בסביבה הפנימית של הגוף יכולים לשנות את התנאים ולהקשות על תהליך התפתחות הסרטן. כדוגמה הוא נותן ניסוי שנערך בנשים לאחר שקיבלו תרופות כימותרפיות לטיפול ב[[סרטן השד]] שנתגלה אצלן. לחלקן ניתן פלסבו ולחלקן ניתנה תרופה לחיזוק העצמות, שכן סרטן השד עלול לנדוד לעצמות. התאוריה הייתה שחיזוק העצמות ישנה את ה"תנאים הסביבתיים" שמקלים על קליטת תאים סרטניים בעצמות. התוצאה ~~היתה~~ שהנשים שזכו לתרופה חלו בגידול חוזר בשיעור של 40% מול קבוצת הביקורת. [http://www.khanacademy.org/video/systemic-thinking-about-cancer?playlist=Healthcare+and+Medicine]

+

מלבד גורמים מסרטנים חזקים כמו חשיפה ל[[קרינה מייננת]] או [[עישון]] ישנם עשרות ומאות חומרים ותרכובות שעשויים לתרום לסרטן, והקושי לזהות ולאתר כל אחד מהם מהווה אתגר אמיתי. גישה שונה למניעת סרטן מוצגת על ידי ד"ר דיוויס אגוס (David Agus) שמתמחה ברפואה ובהנדסה באוניברסיטת דרום קליפורניה. אגוס מנסה לתאר גישה של [[מערכות מורכבות|מערכתית]] כלפי הסרטן. במקום לתאר את הסרטן כמצב, הוא מתאר אותו כ[[תהליך]] - גוף שהולך ונהיה "סרטני" יותר או בריא יותר תודות לתנאים מסויימים. ולכן שינויים עדינים בסביבה הפנימית של הגוף יכולים לשנות את התנאים ולהקשות על תהליך התפתחות הסרטן. כדוגמה הוא נותן ניסוי שנערך בנשים לאחר שקיבלו תרופות כימותרפיות לטיפול ב[[סרטן השד]] שנתגלה אצלן. לחלקן ניתן פלסבו ולחלקן ניתנה תרופה לחיזוק העצמות, שכן סרטן השד עלול לנדוד לעצמות. התאוריה הייתה שחיזוק העצמות ישנה את ה"תנאים הסביבתיים" שמקלים על קליטת תאים סרטניים בעצמות. התוצאה הייתה שהנשים שזכו לתרופה חלו בגידול חוזר בשיעור של 40% מול קבוצת הביקורת. [http://www.khanacademy.org/video/systemic-thinking-about-cancer?playlist=Healthcare+and+Medicine]

גישה דומה לסרטן בהקשר של ל[[תזונה]] אפשר למצוא ב[[מחקר סין]]. אחת הטענות המרכזיות של המחקר היא שנדיר שמזון אחד מעודד התפתחות סרטנית, בכוחות עצמו, אבל יש מזונות שמעודד תנאים שמגבירים את הסיכוי להתפתחות סרטנית כתוצאה מחשיפה למזונות אחרים. מחקר אחד מצא לדוגמה קשר בין רמות סוכר גבוהות לבין [[סרטן הלבלב]][http://www.doctors.co.il/ar/769/%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8+%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D+%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%91.] ומאמר הדעה אחד לדוגמה מצביע על השפעות אפשריות של [[סוכר]] על המערכת החיסונית והספקת דלק חיוני לתאי סרטן בשלבי החיים ההתפשטות המוקדמים שלהם. [http://www.reader.co.il/article/908/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%95%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA]

שורה 92: שורה 92:

# הקרנות שפוגעות בגידול

−

בין השנים 1970 ו-2010, תודות לשילוב של גילוי מוקדם, תרופות חדשות הממוקדות בגידול וטיפולים חדשים, הצליחו רופאים וחוקרים להכפיל את אחוז החולים ששורדים יותר מ-10 שנים לאחר גילוי המחלה.[http://www.cancerresearchuk.org/cancer-info/spotcancerearly/] השינוי אינו הומוגני ותלוי בסוג הסרטן, בשלב בו נתגלה ובבריאות החולה. בעוד שבחלק מהמחלות הסרטן ~~היתה~~ התקדמות גדולה, בחלק מהן, לדוגמה ב[[סרטן הלבלב]] אחוז החולים הנפטרים מהמחלה נשאר גבוה. ישנה ביקורת על הפרקטיקות הנ"ל מהטעמים הבאים:

+

בין השנים 1970 ו-2010, תודות לשילוב של גילוי מוקדם, תרופות חדשות הממוקדות בגידול וטיפולים חדשים, הצליחו רופאים וחוקרים להכפיל את אחוז החולים ששורדים יותר מ-10 שנים לאחר גילוי המחלה.[http://www.cancerresearchuk.org/cancer-info/spotcancerearly/] השינוי אינו הומוגני ותלוי בסוג הסרטן, בשלב בו נתגלה ובבריאות החולה. בעוד שבחלק מהמחלות הסרטן הייתה התקדמות גדולה, בחלק מהן, לדוגמה ב[[סרטן הלבלב]] אחוז החולים הנפטרים מהמחלה נשאר גבוה. ישנה ביקורת על הפרקטיקות הנ"ל מהטעמים הבאים:

* הטיפול הקונבנציונלי פוגע בגידול ובמקרה הטוב משמיד אותו. אולם הוא לא מטפל כלל בהידרדרות בבריאות החולה בעטייה התפרץ הסרטן. לפיכך, ישנה סבירות גבוהה שהמחלה תשוב.

* כימותרפיה והקרנות גורמות לנזק רב לכל הרקמות בגוף ולא רק לרקמות הממאירות. מאחר והגוף בו התפרץ סרטן ממילא במצב של קריסה, הריפוי ממחלת הסרטן לאחר טיפול בכימותרפיה והקרנות נעשה כמעט בלי אפשרי במרבית סוגי הסרטן. לפיכך כימותרפיה והקרנות יכולות להשיג נסיגה ואולי העלמה של הגידולים, אולם בדרך כלל הגידולים שבים לאחר פרק זמן.

שורה 98: שורה 98:

קיימות פרקטיקות ברפואה המכוונות לריפוי הגוף ושיקום אמצעי ההגנה הטבעיים. לפי אותן שיטות הגוף כשהמערכות הרגילות שלו מתפקדות מסוגל להתגבר על המחלה לבדו בחלק ניכר מהמקרים. לאחר שהגוף מתגבר על המחלה בכוחותיו, החולים לשעבר יכולים לחיות בבריאות מלאה אם יקפידו על אורח חיים בריא.

−

בעשורים האחרונים קיימת מגמה של פריצות דרך מחקרית שמביאה לפיתוח תרופות חדשות המבוססות על פתרונות ביולוגיים שונים נגד חלק מסוגי הסרטן. תרופות אלה עשויות להציל חיים במקרים של גילוי מוקדם ולשפר את תוחלת החיים של החולה במקרים אחרים. עם זאת קיימת שונות ~~גבוה~~ בין התרופות השונות והיכולת שלהן לסייע תלויה בסוג הסרטן וברקע של החולה.

+

בעשורים האחרונים קיימת מגמה של פריצות דרך מחקרית שמביאה לפיתוח תרופות חדשות המבוססות על פתרונות ביולוגיים שונים נגד חלק מסוגי הסרטן. תרופות אלה עשויות להציל חיים במקרים של גילוי מוקדם ולשפר את תוחלת החיים של החולה במקרים אחרים. עם זאת קיימת שונות גבוהה בין התרופות השונות והיכולת שלהן לסייע תלויה בסוג הסרטן וברקע של החולה.

מאמצע שנות ה-90 מחירי התרופות החדשות בכלל ומחירי התרופות החדשות לסרטן בפרט עולים בקצב גבוה, ודבר זה מייקר את תקציבי הבריאות הציבוריים והפרטיים. בארה"ב, לדוגמה עלו מחירי התרופות המובילות לסרטן בקצב גבוה מאד. לפי מאמר שפורסם בשנת 2015  ב–Journal of Economic Perspectives, מחירן של 58 התרופות המובילות לסרטן עלה ב–10% בכל שנה בשני העשורים האחרונים. לפי המחקר בשנת 1995 עלות שנת חיים נוספת לחולה סרטן ממוצע בארה"ב עמדה על 54 אלף דולר. מחיר זה עלה ל-139 אלף דולר בשנת 2005 ובשנת 2015 המחיר עלה ל-207 אלף דולר. עליית המחיר גבוה לעומת [[קצב האינפלציה]] וכן ביחס לשיפור ביעילות התרופות. בספרות הרפואית החלו להשתמש במושג "רעילות כספית" כדי לציין כי לצד רעילות קלינית (תופעות לוואי של תרופות) עלולה להיות להן השפעות לוואי שליליות על החולים - אובדן רכוש, כניסה לחובות, השפעות פסיכולוגיות על המשפחה ועוד. <ref name="linder26022016">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2863838 מה באמת עומד מאחורי המחיר המטורף של התרופות שמצילות חיים?] רוני לינדר-גנץ, [[דה-מרקר]], 26.02.2016 </ref>

שורה 104: שורה 104:

==סרטן בישראל==

−

[[סרטן בישראל|מחלות הסרטן בישראל]] גורמות לתחלואה של כ-28 אלף חולים חדשים מדי שנה (נכון ל-2012){{הערה|שם=st06_13_2015}} מתוכם כ-450 חולים ילדים. <ref name = "briut10-07">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1448211 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08/10~~/07~~</ref> מסוף שנות ה-90 סרטן הוא [[סיבות מוות בישראל| סיבת המוות העיקרית בישראל]] - רבע מכלל מקרי המוות נגרמים מסרטן - גבוה בהרבה מכל סיבת מוות אחרת. מתוך מקרי המוות שמתרחשים בגילאים 1-74, (ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה) סרטן הורג אחד מכל שלושה גברים וכמעט מחצית מהנשים בישראל. נכון לשנת 2012, סרטן הורג כ-10,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ 30% או כ-3,000 מקרי תמותה שמתרחשים לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

+

[[סרטן בישראל|מחלות הסרטן בישראל]] גורמות לתחלואה של כ-28 אלף חולים חדשים מדי שנה (נכון ל-2012){{הערה|שם=st06_13_2015}} מתוכם כ-450 חולים ילדים. <ref name = "briut10-07">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1448211 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08.10.2007</ref> מסוף שנות ה-90 סרטן הוא [[סיבות מוות בישראל| סיבת המוות העיקרית בישראל]] - רבע מכלל מקרי המוות נגרמים מסרטן - שיעור גבוה בהרבה מכל סיבת מוות אחרת. מתוך מקרי המוות שמתרחשים בגילאים 1-74, (ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה) סרטן הורג אחד מכל שלושה גברים וכמעט מחצית מהנשים בישראל. נכון לשנת 2012, סרטן הורג כ-10,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ 30% או כ-3,000 מקרי תמותה שמתרחשים לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

שורה 156: שורה 156:

נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2015 ומתייחסים לתחלואה ותמותה מסרטן בשנים 2005-2009 מצביעים על פערים ניכרים בשיעור התחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל. השיעור המתוקנן (ביחס לגיל) של חולות סרטן חדשות ביחס ל-100 אלף איש ביישוב חורה עמד על פחות מ-100, בעוד הממוצע הארצי גבוה פי 3 - 364 חולות ל-100 אלף איש. בקריית מוצקין שיעור זה עמד על כ-470 ובנשר מעל 500. התחלואה בסרטן בקרב נשים נמוכה בישובים ערביים ובישובים חרדיים. כל הישובים שבהם יש שיעור סרטן נמוך מאד הם יישובים ערבים, ומתוכם יש מספר ישובים עם שיעור חולות חדשות נמוך מ-200.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g41_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, נקבות, ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> אחת הסיבות לתחלואה הנמוכה בסרטן היא שיעור עישון נמוך מאד בקרב נשים ערביות וחרדיות.

−

בשנים 2005-2009 השיעור המתוקנן הארצי של חולים חדשים בכלל סוגי הסרטן בקרב זכרים עמד על 400 ביחס ל-100 אלף איש. גם בקרב זכרים התחלואה בישובים ערבים היא נמוכה יותר - בחורה שיעור הזכרים החדשים עומד על 160 ל-100 אלף איש וכל הישובים בהם יש תחלואה נמוכה הם ערבים. מבין הישובים היהודים יש תחלואה נמוכה במיוחד בשוהם, ראש העין, גבעת שמואל ובני ברק. קשה יותר להסביר את התחלואה הנמוכה במחסור בעישון שכן באופן כללי גברים ערבים מעשנים יותר יחסית לממוצע הכלל ארצי. כך שיעור הגברים המעשנים בנצרת עמד על כ-44% לעומת שיעור ארצי של 31%. שיעור חולי הסרטן החדשים בקרב גברים בכרמיאל עמד על מעל 500 ל-100 אלף והוא גבוה גם בתל-מונד, אור עקיבא, וטירת כרמל.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g40_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, זכרים, ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> מבין היישובים הגדולים שיעור התחלואה הגבוה בקרב גברים נמצא בחיפה ובתל-אביב יפו וכן ברחובות וראשון לציון. בכל הישובים האלה יש שיעור עישון נמוך ביחס לממוצע הארצי אבל תחלואה ~~גבוה~~ יותר. הדבר בולט במיוחד בחיפה שם שיעור הגברים המעשנים נמוך ב-20 אחוזים ביחס לממוצע הכלל ארצי של גברים (25% גברים מעשנים לעומת ממוצע כלל ארצי של 31%) אבל שיעור התחלואה בכלל סוגי הסרטן גבוה ב-16% לעומת הממוצע הארצי.

+

בשנים 2005-2009 השיעור המתוקנן הארצי של חולים חדשים בכלל סוגי הסרטן בקרב זכרים עמד על 400 ביחס ל-100 אלף איש. גם בקרב זכרים התחלואה בישובים ערבים היא נמוכה יותר - בחורה שיעור הזכרים החדשים עומד על 160 ל-100 אלף איש וכל הישובים בהם יש תחלואה נמוכה הם ערבים. מבין הישובים היהודים יש תחלואה נמוכה במיוחד בשוהם, ראש העין, גבעת שמואל ובני ברק. קשה יותר להסביר את התחלואה הנמוכה במחסור בעישון שכן באופן כללי גברים ערבים מעשנים יותר יחסית לממוצע הכלל ארצי. כך שיעור הגברים המעשנים בנצרת עמד על כ-44% לעומת שיעור ארצי של 31%. שיעור חולי הסרטן החדשים בקרב גברים בכרמיאל עמד על מעל 500 ל-100 אלף והוא גבוה גם בתל-מונד, אור עקיבא, וטירת כרמל.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g40_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, זכרים, ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> מבין היישובים הגדולים שיעור התחלואה הגבוה בקרב גברים נמצא בחיפה ובתל-אביב יפו וכן ברחובות וראשון לציון. בכל הישובים האלה יש שיעור עישון נמוך ביחס לממוצע הארצי אבל תחלואה גבוהה יותר. הדבר בולט במיוחד בחיפה שם שיעור הגברים המעשנים נמוך ב-20 אחוזים ביחס לממוצע הכלל ארצי של גברים (25% גברים מעשנים לעומת ממוצע כלל ארצי של 31%) אבל שיעור התחלואה בכלל סוגי הסרטן גבוה ב-16% לעומת הממוצע הארצי.

על פי בכירים במשרד הבריאות, נכון לשנת 2007, כ-1,250 ישראלים לוקים מדי שנה במחלות סרטן כתוצאה מ[[זיהום סביבתי]], זאת לפי דו"ח על החלוקה הגאוגרפית של הסרטן בישראל, שפורסם באוקטובר 2007. אומדן משרד הבריאות מתבסס על הערכות רפואיות-סטטיסטיות המקובלות במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, שלפיהן זיהום סביבתי הוא הגורם ל-3%-8% מכלל מחלות הסרטן <ref name = "briut10-07"/>

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות