שינויים

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מחלות נפש כמו [[דיכאון]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסתמה]], מחלות נפש כמו [[דיכאון]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

יש הבדלים ניכרים בפרמטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1 שנה) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש הבדלים ניכרים בפרמטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוהה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1 שנה) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפרמטרים הם לרעת העניים.  

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפרמטרים הם לרעת העניים.  

לפי נתוני משרד הבריאות בשנים 1998-2002, היו פערים של 3 שנים בין תושבי יישובים בני 100 אלף תושבים. בבאר שבע, אשדוד ואשקלון תושבים חיו בממוצע 78 שנים, לעומת תושבי רמת גן שחיו 80.7 שנים. תוחלת החיים הממוצעת לשני המינים בכל הארץ היתה בתקופה זו 78.9. הפער הגדול ביותר בין ערים אלה היה פער של 4 שנים בין גברים בבאר שבע שחיו בממוצע 75 שנים, לעומת גברי רמת גן שחיו בממוצע 79 שנים. שלושת היישובים בעלי תוחלת החיים הנמוכה ביותר בערים הגדולות היו ישובים בדרום הארץ [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

לפי נתוני משרד הבריאות בשנים 1998-2002, היו פערים של 3 שנים בין תושבי יישובים בני 100 אלף תושבים. בבאר שבע, אשדוד ואשקלון תושבים חיו בממוצע 78 שנים, לעומת תושבי רמת גן שחיו 80.7 שנים. תוחלת החיים הממוצעת לשני המינים בכל הארץ היתה בתקופה זו 78.9. הפער הגדול ביותר בין ערים אלה היה פער של 4 שנים בין גברים בבאר שבע שחיו בממוצע 75 שנים, לעומת גברי רמת גן שחיו בממוצע 79 שנים. שלושת היישובים בעלי תוחלת החיים הנמוכה ביותר בערים הגדולות היו ישובים בדרום הארץ [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

חלק ניכר מהשונות בתוחלת החיים בישובים בארץ שיש בהם מעל 50 אלף תושבים, מוסבר על ידי המדד החברתי-כלכלי של היישוב. באופן כללי ככל שהישוב ממוקם גבוה יותר במדד זה, כך תוחלת החיים בלידה גבוה יותר. יוצאי דופן במגמה זו הם הישובים בני ברק, ירושלים ובית שמש, שיש בהם אחוז גבוה של חרדים. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

חלק ניכר מהשונות בתוחלת החיים בישובים בארץ שיש בהם מעל 50 אלף תושבים, מוסבר על ידי המדד החברתי-כלכלי של היישוב. באופן כללי ככל שהישוב ממוקם גבוה יותר במדד זה, כך תוחלת החיים בלידה גבוהה יותר. יוצאי דופן במגמה זו הם הישובים בני ברק, ירושלים ובית שמש, שיש בהם אחוז גבוה של חרדים. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

ההבדלים בתוחלת החיים (הן בלידה והן בגיל 65) נובעים מהבדלים אחרים כגון גנטיקה (הבדלים בין יהודים וערבים, ובין יהודים מתפוצות שונות), תמותת תינוקות, מומים בלידה, חשיפה לגורמי סיכון (כגון זיהום,[[תאונות]], עישון, [[תזונה|תזונה לקויה]], [[תת פעילות גופנית]] ומתח), תחלואה שונה וטיפול רפואי שונה.  

ההבדלים בתוחלת החיים (הן בלידה והן בגיל 65) נובעים מהבדלים אחרים כגון גנטיקה (הבדלים בין יהודים וערבים, ובין יהודים מתפוצות שונות), תמותת תינוקות, מומים בלידה, חשיפה לגורמי סיכון (כגון זיהום,[[תאונות]], עישון, [[תזונה|תזונה לקויה]], [[תת פעילות גופנית]] ומתח), תחלואה שונה וטיפול רפואי שונה.  

[[קובץ:תמותת תינוקות בישובים שונים בארץ.PNG|ממוזער|400px|קשר בין מדד חברתי-כלכלי של היישוב לבין שיעור תמותת תינוקות ל-1,000 לידות. ביישובים עם מעל 10,000 תושבים, בישראל בשנים 1998-2002. ניתן לראות שיעורי תמותה גבוהים יותר במגזר הערבי וכן שיעורי תמותה גבוהים יותר בישובים העניים יותר]]

[[קובץ:תמותת תינוקות בישובים שונים בארץ.PNG|ממוזער|400px|קשר בין מדד חברתי-כלכלי של היישוב לבין שיעור תמותת תינוקות ל-1,000 לידות. ביישובים עם מעל 10,000 תושבים, בישראל בשנים 1998-2002. ניתן לראות שיעורי תמותה גבוהים יותר במגזר הערבי וכן שיעורי תמותה גבוהים יותר בישובים העניים יותר]]

לפי נתוני משרד הבריאות, על פי נתונים מ-1998-2002 בישובים ערביים יש תמותת תינוקות גבוה יותר ביחס לישובים יהודים. באופן כללי ככל שדירוג היישוב גבוה יותר במדד החברתי-כלכלי כך תמותת התינוקות בו נמוכה יותר. קשר זה חזק יותר בקרב הישובים היהודיים וחלש בקרב הישובים הערביים. הממוצע הארצי בתקופה זו עמד על 5.5 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות. בעשרת הישובים בעלי תמותת התינוקות הנמוכה ביותר השיעורים נעו בין  רעננה עם  1.4 ילדים בממוצע ל-1,000 לידות, לבין כרמיאל, שם הנתון עמד על 3.2. לעומת זאת ב-10 הישובים בעלי הנתונים הגרועים ביותר, כולם ישובים ערביים, הנתונים היו גבוהים פי 3 מהישובים בעלי התמותה הנמוכה ביותר, ופי 2 ויותר יחסית לממוצע הארצי. מ-10.3 תינוקות שמתו לכל 1,000 לידות בעאבלין ועד 15 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות בג'סר א-זרקה, פי 10 בהשוואה לרעננה. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

לפי נתוני משרד הבריאות, על פי נתונים מ-1998-2002 בישובים ערביים יש תמותת תינוקות גבוהה יותר ביחס לישובים יהודים. באופן כללי ככל שדירוג היישוב גבוה יותר במדד החברתי-כלכלי כך תמותת התינוקות בו נמוכה יותר. קשר זה חזק יותר בקרב הישובים היהודיים וחלש בקרב הישובים הערביים. הממוצע הארצי בתקופה זו עמד על 5.5 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות. בעשרת הישובים בעלי תמותת התינוקות הנמוכה ביותר השיעורים נעו בין  רעננה עם  1.4 ילדים בממוצע ל-1,000 לידות, לבין כרמיאל, שם הנתון עמד על 3.2. לעומת זאת ב-10 הישובים בעלי הנתונים הגרועים ביותר, כולם ישובים ערביים, הנתונים היו גבוהים פי 3 מהישובים בעלי התמותה הנמוכה ביותר, ופי 2 ויותר יחסית לממוצע הארצי. מ-10.3 תינוקות שמתו לכל 1,000 לידות בעאבלין ועד 15 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות בג'סר א-זרקה, פי 10 בהשוואה לרעננה. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234].  

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה.<ref>עורך המחקר: ד"ר מתיו לואיס, לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב יפו (הוצג בכנס לבקרת מחלות בתל השומר), מקור -רבקה פרייליך, ידיעות אחרונות, 23.12.2005, </ref> [http://health.walla.co.il/?w=/18/830234].  

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1,000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1,000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

===פעילות גופנית===

===פעילות גופנית===

{{הפניה לערך מורחב|פעילות גופנית בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|פעילות גופנית בישראל}}

31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע, נכון לשנת 2003. גברים עוסקים בכך יותר מנשים ובשתי הקבוצות הדבר עולה עם הגיל. עם זאת היבט זה לא מתחשב ב[[תחבורה פעילה]] ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים. בקרב הערבים יש מגמה נמוכה של פעילות גופנית - 16% בקרב הגברים הערבים מול 33% בקרב הגברים היהודים. לנשים הנתונים הם 12% מול 27% בהתאמה - מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. בקרב גברים יהודים ממוצא אשכנזי (כולל עולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצא מזרחי (25%). גם השכלה משפיעה על לטובה על הפעילות הגופנית: 39% מהגברים בעלי תעודה אקדמית מקיימים לדבריהם פעילות גופנית לעומת 25% לחסרי תעודת בגרות; בקרב נשים המספרים התואמים הם 30% מול 21%<ref name="gov2005"/> כל ההבדלים הללו מתואמים גם עם הכנסה כלכלית שכן יהודים, גברים, אשכנזים, משכילים הם כולם משתנים הקשורים לגודל ההכנסה.  

31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע, נכון לשנת 2003. גברים עוסקים בכך יותר מנשים ובשתי הקבוצות הדבר עולה עם הגיל. עם זאת היבט זה לא מתחשב ב[[תחבורה פעילה]] ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים. בקרב הערבים יש מגמה נמוכה של פעילות גופנית - 16% בקרב הגברים הערבים מול 33% בקרב הגברים היהודים. לנשים הנתונים הם 12% מול 27% בהתאמה - מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. בקרב גברים יהודים ממוצא אשכנזי (כולל עולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוהה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצא מזרחי (25%). גם השכלה משפיעה על לטובה על הפעילות הגופנית: 39% מהגברים בעלי תעודה אקדמית מקיימים לדבריהם פעילות גופנית לעומת 25% לחסרי תעודת בגרות; בקרב נשים המספרים התואמים הם 30% מול 21%<ref name="gov2005"/> כל ההבדלים הללו מתואמים גם עם הכנסה כלכלית שכן יהודים, גברים, אשכנזים, משכילים הם כולם משתנים הקשורים לגודל ההכנסה.  

הבדלים נוספים הם מידת האמונה הדתית. נשים חרדיות הן בעלות שיעור פעילות גופני גבוה ודומה לחילונים, ולעומת זאת דווקא נשים דתיות ממעטות בפעילות גופנית (רק 12% לעומת הממוצע הכללי של 26%). בקרב גברים יש מעט יותר פעילות גופנית של חילונים בהשוואה לחרדים ודתיים. אצל הערבים, החילונים עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים, ונשים ערביות חילוניות עוסקות בפעילות גופנית במידה דומה לנשים יהודיות מזרחיות. יש פעילות גופנית גבוה בקרב אוכלוסיות הגרות בירושלים ובתל אביב (33%), ובמחוזות הדרום והצפון היא נמוכה יותר (26% ו-22% בהתאמה) <ref name="gov2005"/>

הבדלים נוספים הם מידת האמונה הדתית. נשים חרדיות הן בעלות שיעור פעילות גופני גבוה ודומה לחילונים, ולעומת זאת דווקא נשים דתיות ממעטות בפעילות גופנית (רק 12% לעומת הממוצע הכללי של 26%). בקרב גברים יש מעט יותר פעילות גופנית של חילונים בהשוואה לחרדים ודתיים. אצל הערבים, החילונים עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים, ונשים ערביות חילוניות עוסקות בפעילות גופנית במידה דומה לנשים יהודיות מזרחיות. יש פעילות גופנית גבוהה בקרב אוכלוסיות הגרות בירושלים ובתל אביב (33%), ובמחוזות הדרום והצפון היא נמוכה יותר (26% ו-22% בהתאמה) <ref name="gov2005"/>

===עישון===

===עישון===

בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד ב[[עוני|שכבות עניות]], במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והימנעות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטייה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים סוכר בכמות גבוה, ממתקים, משקאות ממותקים ועוד. דבר זה בא לידי ביטוי בישראל כאשר יהודים מתימן ומאתיופיה עלו לארץ, ובעקבות כך התזונה שלהן השתנתה והם החלו לחלות בסוכרת בשיעורים גדולים. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד ב[[עוני|שכבות עניות]], במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והימנעות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטייה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים סוכר בכמות גבוה, ממתקים, משקאות ממותקים ועוד. דבר זה בא לידי ביטוי בישראל כאשר יהודים מתימן ומאתיופיה עלו לארץ, ובעקבות כך התזונה שלהן השתנתה והם החלו לחלות בסוכרת בשיעורים גדולים. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוהה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות. רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות. רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

לאורך העשור של 2000-2010 יש מגמה של ירידה מתונה בכמות המוות עקב תאונות בכל הגילאים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. עם זאת קצב הירידה בקרב יהודים גבוה יותר. מגמת הירידה בשיעור התמותה מתקיימת הן בתאונות דרכים והן בתאונות בבית ובפעילות פנאי. במסגרת תאונות דרכים, ילדים ערבים מתים ביחס גבוה פי 2 בתאונות שבהן מעורב רכב מנועי, אבל הם מתים ביחס גבוה פי 8 בתאונות שבהן הם מעורבים כהולכי רגל.<ref name="beterem2013"/>

לאורך העשור של 2000-2010 יש מגמה של ירידה מתונה בכמות המוות עקב תאונות בכל הגילאים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. עם זאת קצב הירידה בקרב יהודים גבוה יותר. מגמת הירידה בשיעור התמותה מתקיימת הן בתאונות דרכים והן בתאונות בבית ובפעילות פנאי. במסגרת תאונות דרכים, ילדים ערבים מתים ביחס גבוה פי 2 בתאונות שבהן מעורב רכב מנועי, אבל הם מתים ביחס גבוה פי 8 בתאונות שבהן הם מעורבים כהולכי רגל.<ref name="beterem2013"/>

בהשוואה למדינות אחרות,  שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה ב[[איסלנד]] ועמד על 1.4 ובנורבגיה ושבדיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארצות הברית הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7. <ref name="beterem2013"/>

בהשוואה למדינות אחרות,  שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה ב[[איסלנד]] ועמד על 1.4 ובנורווגיה ושבדיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארצות הברית הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7. <ref name="beterem2013"/>

גם בפציעות מתאונות יש הבדלים בין יהודים וערבים - ילדים ערבים הם בעלי סיכון מוגבר להפצע ולהתאשפז לעומת ילדים יהודים, הסיכוי שלהם להפצע קשה יותר גבוה יותר והם מתאשפזים למשך זמן ארוך יותר לעומת ילדים יהודים. כך יוצא שנטל האשפוז של ילדים ערבים גבוה פי 1.7 מחלקם באוכלוסייה. בנים ערבים מתאשפזים פי 2-2.5 לעומת בנים יהודים. בנות ערביות עד גיל 5 מתאשפזות ברמה גבוה יותר יחסית דומה לבנות יהודיות, מעל גיל זה שיעורי האשפוז דומים.<ref name="beterem2013"/>

גם בפציעות מתאונות יש הבדלים בין יהודים וערבים - ילדים ערבים הם בעלי סיכון מוגבר להיפצע ולהתאשפז לעומת ילדים יהודים, הסיכוי שלהם להיפצע קשה יותר גבוה יותר והם מתאשפזים למשך זמן ארוך יותר לעומת ילדים יהודים. כך יוצא שנטל האשפוז של ילדים ערבים גבוה פי 1.7 מחלקם באוכלוסייה. בנים ערבים מתאשפזים פי 2-2.5 לעומת בנים יהודים. בנות ערביות עד גיל 5 מתאשפזות ברמה גבוהה יותר יחסית דומה לבנות יהודיות, מעל גיל זה שיעורי האשפוז דומים.<ref name="beterem2013"/>

==פציעות ותאונות בקרב האוכלוסייה הבוגרת==

==פציעות ותאונות בקרב האוכלוסייה הבוגרת==

מחקר של פרופסור קובי פלג משנת 2014 מצא כי יש הבדלים ניכרים בסיכוי להפצע לבין רמה חברתית-כלכלית. מעקב בן שלוש שנים אחר אוכלוסייה של מעל מיליון תושבים מצא כי אחוז המאושפזים עם פציעות קלות גבוה באשכולות החברתיים הנמוכים 3-10 בהשוואה לאשכולות הגבוהים 14-20. אחוז נפגעי הולכי רגל בקרב המתגוררים באשכולות 1-10 גבוה עד פי 6 בהשוואה לאשכולות מעל 10. לעומת זאת אחוזי האשפוז לרוכבי אופנוע גבוהים יותר בקרב תושבים המתגוררים באשכולות גבוהים. אחוזי האשפוז הגבוהים ביותר עקב פגיעות מכוונות הינם באשכולות 1-7 וככל שהאשכול עולה אחוז האשפוז יורד. ילדים באשכול חברתי כלכלי 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. בכל אשכול, מתוקנן לפי גיל, הסיכוי להתאשפז עקב היפגעות גבוה יותר בקרב ערבים בהשוואה ליהודים.<ref>פרופ' קובי פלג, שרון גולדמן [http://www.israelhpr.org.il/advertising/964.htm שוויון והיפגעות: הקשר בין הרמה החברתית-כלכלית לבין היפגעות בישראל] המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות, אוגוסט 2014</ref>

מחקר של פרופסור קובי פלג משנת 2014 מצא כי יש הבדלים ניכרים בסיכוי להיפצע לבין רמה חברתית-כלכלית. מעקב בן שלוש שנים אחר אוכלוסייה של מעל מיליון תושבים מצא כי אחוז המאושפזים עם פציעות קלות גבוה באשכולות החברתיים הנמוכים 3-10 בהשוואה לאשכולות הגבוהים 14-20. אחוז נפגעי הולכי רגל בקרב המתגוררים באשכולות 1-10 גבוה עד פי 6 בהשוואה לאשכולות מעל 10. לעומת זאת אחוזי האשפוז לרוכבי אופנוע גבוהים יותר בקרב תושבים המתגוררים באשכולות גבוהים. אחוזי האשפוז הגבוהים ביותר עקב פגיעות מכוונות הינם באשכולות 1-7 וככל שהאשכול עולה אחוז האשפוז יורד. ילדים באשכול חברתי כלכלי 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. בכל אשכול, מתוקנן לפי גיל, הסיכוי להתאשפז עקב היפגעות גבוה יותר בקרב ערבים בהשוואה ליהודים.<ref>פרופ' קובי פלג, שרון גולדמן [http://www.israelhpr.org.il/advertising/964.htm שוויון והיפגעות: הקשר בין הרמה החברתית-כלכלית לבין היפגעות בישראל] המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות, אוגוסט 2014</ref>

==הבדלים בתחלואה במחלות שונות בישראל==

==הבדלים בתחלואה במחלות שונות בישראל==

;תחלואה בסרטן:

;תחלואה בסרטן:

לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2002-1998, השיעור המתוקנן של חולי סרטן חדשים בשנה היה 365 ל-100 אלף איש בקרב גברים, ו-352 ל-100 אלף איש בקרב נשים. הנפה שבה שיעור התחלואה בסרטן הנמוך ביותר לגברים ולנשים כאחד היתה נפת ירושלים (266 לגברים, 269 לנשים - הנתונים מירושלים לא מתייחסים לערבים). הנפה שבה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בסרטן לגברים ולנשים כאחד היתה נפת חיפה (424 לגברים, 410 לנשים). כלומר גבוהים ב-50%-60% לעומת הנפה הנמוכה ביותר.  

לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2002-1998, השיעור המתוקנן של חולי סרטן חדשים בשנה היה 365 ל-100 אלף איש בקרב גברים, ו-352 ל-100 אלף איש בקרב נשים. הנפה שבה שיעור התחלואה בסרטן הנמוך ביותר לגברים ולנשים כאחד היתה נפת ירושלים (266 לגברים, 269 לנשים - הנתונים מירושלים לא מתייחסים לערבים). הנפה שבה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בסרטן לגברים ולנשים כאחד הייתה נפת חיפה (424 לגברים, 410 לנשים). כלומר גבוהים ב-50%-60% לעומת הנפה הנמוכה ביותר.  

תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים היתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש.  

תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים היתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש.  

הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהה בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוה היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. כמו כן משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהה בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוה היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוהה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. כמו כן משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

באופן טבעי יש הבדלים בין גברים ונשים בתחלואה בסרטן. נשים חולות בסוגי סרטן הקשורים למערכות הרביה - [[סרטן השד]], [[סרטן צוואר הרחם]]  ו[[סרטן השחלה]] מהוות חלק גדול מהתחלואה של נשים בישראל. סרטן השד מהווה שליש מסך המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים והוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, יחד עם סרטן צוואר הרחם והשחלה מדובר ב-40% מכלל התחלואה בסרטן בנשים. בנוסף נשים חולות בסרטן בגילאים צעירים יותר ביחס לגברים. חלק מההבדלים בין גברים לנשים נוגעים גם ל[[עישון]] - גברים מעשנים יותר ולכן חולים יותר בסרטן הריאה, גברים ערבים חולים בסרטן ריאה יותר מאשר גברים יהודים, ונשים יהודיות חולות בסרטן ריאה יותר מאשר נשים ערביות.  

באופן טבעי יש הבדלים בין גברים ונשים בתחלואה בסרטן. נשים חולות בסוגי סרטן הקשורים למערכות הרביה - [[סרטן השד]], [[סרטן צוואר הרחם]]  ו[[סרטן השחלה]] מהוות חלק גדול מהתחלואה של נשים בישראל. סרטן השד מהווה שליש מסך המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים והוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, יחד עם סרטן צוואר הרחם והשחלה מדובר ב-40% מכלל התחלואה בסרטן בנשים. בנוסף נשים חולות בסרטן בגילאים צעירים יותר ביחס לגברים. חלק מההבדלים בין גברים לנשים נוגעים גם ל[[עישון]] - גברים מעשנים יותר ולכן חולים יותר בסרטן הריאה, גברים ערבים חולים בסרטן ריאה יותר מאשר גברים יהודים, ונשים יהודיות חולות בסרטן ריאה יותר מאשר נשים ערביות.  

;תמותה מסרטן:

;תמותה מסרטן:

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן היתה הנמוכה מבין הנפות עם 390  407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009]  משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן הייתה הנמוכה מבין הנפות עם 390  407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009]  משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

===תחלואה ותמותה ממחלות לב===

===תחלואה ותמותה ממחלות לב===

[[קובץ:מחלות לב לפי נפה 2005-2009.PNG|ממוזער|350px|שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, מ[[מחלות לב]] בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות.]]

[[קובץ:מחלות לב לפי נפה 2005-2009.PNG|ממוזער|350px|שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, מ[[מחלות לב]] בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות.]]

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות לב בקרב בני 40 ומעלה, היתה גבוהה בנפת עכו (427 אנשים ל-100 אלף איש בשנה), וכן גבוהה באיזור כנרת, חיפה, ויזרעאל (עם כ-380 מתים לשנה לכל 100 אלף איש).  בנפות פתח תקווה ובאר שבע השיעור המתוקנן לתמותה ממחלות לב היה נמוך יחסית לשאר הארץ עם כ-290 מתים ל-100 אלף איש. <ref name="helth2013"/>

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות לב בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפת עכו (427 אנשים ל-100 אלף איש בשנה), וכן גבוהה באיזור כנרת, חיפה, ויזרעאל (עם כ-380 מתים לשנה לכל 100 אלף איש).  בנפות פתח תקווה ובאר שבע השיעור המתוקנן לתמותה ממחלות לב היה נמוך יחסית לשאר הארץ עם כ-290 מתים ל-100 אלף איש. <ref name="helth2013"/>

===תחלואה בסוכרת===

===תחלואה בסוכרת===

[[קובץ:סוכרת לפי השכלה.PNG|ממוזער|350px|אחוזי התחלואה ב[[סוכרת]] בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.]]

[[קובץ:סוכרת לפי השכלה.PNG|ממוזער|350px|אחוזי התחלואה ב[[סוכרת]] בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.]]

מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי [[סוכרת]] גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). במחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים  יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref>

מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי [[סוכרת]] גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). במחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים  יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref>

===תחלואה באסתמה===

===תחלואה באסתמה===

===תחלואה כמלכודת עוני===

===תחלואה כמלכודת עוני===

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

יש סוגים שונים של מחלות ומצבים שיכולים לתפקד כחלק מ[[מלכודת עוני]] - מצב בו העניים יותר נקלעים בהסתברות גבוה יותר למצב חברתי, נפשי או בריאותי מסויים, ומצב זה מקשה עליהם לצאת מהעוני ומגביר את [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] בחברה. הדבר מקשה גם על [[ניידות חברתית]] כך שהוא גם פוגע בכלל החברה על ידי הקטנת של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון.  

יש סוגים שונים של מחלות ומצבים שיכולים לתפקד כחלק מ[[מלכודת עוני]] - מצב בו העניים יותר נקלעים בהסתברות גבוהה יותר למצב חברתי, נפשי או בריאותי מסויים, ומצב זה מקשה עליהם לצאת מהעוני ומגביר את [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] בחברה. הדבר מקשה גם על [[ניידות חברתית]] כך שהוא גם פוגע בכלל החברה על ידי הקטנת של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון.  

* [[השמנה]] נפוצה בקרב חלק מאוכלוסיות העניים, בעיקר בקרב עניים עובדים. זאת בשל מודעות נמוכה יותר לתזונה בריאה, קושי גדול יותר להגיע למזונות בריאים, בשל מחסור בזמן לבישול וזמינות ומחיר זול של מזון עתיר סוכר, שומן ופחמימות ודל באבות מזון וויטמינים. ההשמנה מקושרת כיום למחלות לב-ריאה ולתחלואה בסרטן.  

* [[השמנה]] נפוצה בקרב חלק מאוכלוסיות העניים, בעיקר בקרב עניים עובדים. זאת בשל מודעות נמוכה יותר לתזונה בריאה, קושי גדול יותר להגיע למזונות בריאים, בשל מחסור בזמן לבישול וזמינות ומחיר זול של מזון עתיר סוכר, שומן ופחמימות ודל באבות מזון וויטמינים. ההשמנה מקושרת כיום למחלות לב-ריאה ולתחלואה בסרטן.