שינויים

'''יעילות פארטו''' (Pareto efficiency) היא מושג ב[[כלכלה נאו קלאסית]] המתאר הקצאה כלכלית בו לא ניתן לשפר את רווחתו של אף פרט, בלי לפגוע ברווחה של לפחות פרט אחר. המונח נקרא על שמו של הכלכלן האיטלקי [[וילפרדו פארטו]] (1848–1923) שהשתמש במושג לשם מחקרים על [[יעילות כלכלית]] ו[[חלוקת הכנסה]]. בהינתן הקצאה התחלתית של מוצרים בקרב קבוצה של [[בני אדם]], שינוי להקצאה אחרת, שמשפר את המצב של לפחות אדם אחד ללא פגיעה בשאר הפרטים נקרא '''"שיפור פארטו"''', וזאת תחת סט מסויים של הנחות אודות הפרטים והמוצרים (לדוגמה הפרטים אינם מקנאים זה בזה וכל הרווחה שלהם מושתת על המוצרים שיש להם עצמם). הקצאה שהיא "יעילה פארטו" או "אופטימלית פארטו" כאשר לא ניתן לבצע יותר שיפור פארטו.  

'''יעילות פארטו''' (באנגלית: '''Pareto efficiency''') היא מושג ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] המתאר הקצאה כלכלית בו לא ניתן לשפר את רווחתו של אף פרט, בלי לפגוע ברווחה של לפחות פרט אחר. המונח נקרא על שמו של הכלכלן האיטלקי [[וילפרדו פארטו]] (1848–1923) שהשתמש במושג לשם מחקרים על [[יעילות כלכלית]] ו[[חלוקת הכנסה]]. בהינתן הקצאה התחלתית של מוצרים בקרב קבוצה של [[בני אדם]], שינוי להקצאה אחרת, שמשפר את המצב של לפחות אדם אחד ללא פגיעה בשאר הפרטים נקרא '''"שיפור פארטו"''', וזאת תחת סט מסויים של הנחות אודות הפרטים והמוצרים (לדוגמה הפרטים אינם מקנאים זה בזה וכל הרווחה שלהם מושתת על המוצרים שיש להם עצמם). הקצאה שהיא "יעילה פארטו" או "אופטימלית פארטו" כאשר לא ניתן לבצע יותר שיפור פארטו.  

ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] ובזרמי כלכלה אחרים נוהגים להשתמש במושג '''יעיל''' או '''יעיל כלכלית''' כשם קיצור ליעילות פארטו, כדי למדוד חלופות כלכליות שונות, מתוך מחשבה שמצב שהוא יעיל יותר מאשר מצב אחר הוא מצב טוב יותר מבחינה חברתית. כמו כן כלכלנים טוענים כי אם יש מצב שבו הרווחה החברתית היא במצב מקסימלי, מצב זה חייב להיות גם יעיל מבחינה פארטו. הנימוק לכך הוא שאם אנחנו במצב שאינו יעיל פארטו, אפשר לבצע פעולה שתאפשר את מצבו של פרט אחד לפחות, בלי לפגוע באחרים, ובמצב החדש נגיע לרווחה חברתית גבוה יותר. גם אמירה זו מניחה הנחות - לדוגמה שניתן לזהות ולעבור בקלות מקומות שיבצעו שיפור פארטו, וכן הנחה לפיה אנחנו נמצאים במצב סטטי, ולא במציאות דינמית שבו הרווחה והמצב של כלל האנשים בחברה משתנה כל הזמן.  

ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] ובזרמי כלכלה אחרים נוהגים להשתמש במושג '''יעיל''' או '''יעיל כלכלית''' כשם קיצור ליעילות פארטו, כדי למדוד חלופות כלכליות שונות, מתוך מחשבה שמצב שהוא יעיל יותר מאשר מצב אחר הוא מצב טוב יותר מבחינה חברתית. כמו כן כלכלנים טוענים כי אם יש מצב שבו הרווחה החברתית היא במצב מקסימלי, מצב זה חייב להיות גם יעיל מבחינה פארטו. הנימוק לכך הוא שאם אנחנו במצב שאינו יעיל פארטו, אפשר לבצע פעולה שתאפשר את מצבו של פרט אחד לפחות, בלי לפגוע באחרים, ובמצב החדש נגיע לרווחה חברתית גבוהה יותר. גם אמירה זו מניחה הנחות - לדוגמה שניתן לזהות ולעבור בקלות מקומות שיבצעו שיפור פארטו, וכן הנחה לפיה אנחנו נמצאים במצב סטטי, ולא במציאות דינמית שבו הרווחה והמצב של כלל האנשים בחברה משתנה כל הזמן.  

יעילות פארטו היא כביכול תנאי הכרחי למצב בו יש מקסימום [[רווחה חברתית]], אך היא אינה תנאי מספיק. ייתכנו מצבים רבים שהם יעילים פארטו, והרווחה החברתית במצב אחד שהוא יעיל פארטו תהיה גבוהה ממצב אחד שגם הוא יעיל פארטו. הדוגמה הקיצונית היא שאם כל המוצרים במשק שייכים לאדם אחד (ומניחים שאין לו הנאה מכך שאנשים אחרים צורכים מוצרים) אז מצב זה נחשב גם הוא ליעיל פארטו (כי לקיחת מוצר מאדם זה תזיק לרווחתו), ולמרות זאת רוב רובם של הכלכלנים מסכימים שמצב זה אינו רצוי מבחינה חברתית. מצב יעיל פארטו אינו קשור ל[[שוויון]] או לסך ה[[רווחה]] שיש בחברה.

יעילות פארטו היא כביכול תנאי הכרחי למצב בו יש מקסימום [[רווחה חברתית]], אך היא אינה תנאי מספיק. ייתכנו מצבים רבים שהם יעילים פארטו, והרווחה החברתית במצב אחד שהוא יעיל פארטו תהיה גבוהה ממצב אחד שגם הוא יעיל פארטו. הדוגמה הקיצונית היא שאם כל המוצרים במשק שייכים לאדם אחד (ומניחים שאין לו הנאה מכך שאנשים אחרים צורכים מוצרים) אז מצב זה נחשב גם הוא ליעיל פארטו (כי לקיחת מוצר מאדם זה תזיק לרווחתו), ולמרות זאת רוב רובם של הכלכלנים מסכימים שמצב זה אינו רצוי מבחינה חברתית. מצב יעיל פארטו אינו קשור ל[[שוויון]] או לסך ה[[רווחה]] שיש בחברה.

===תועלת ושיוויון===

===תועלת ושיוויון===

השוואת תועלות בין שני אנשים שונים, יכולה להיות כלי נשק פוליטי, מאוד לא "פוליטיקלי קורקט" בעולם הקפיטליסטי. שכן גם לפי הכלכלה הנאו קלאסית התועלת מכסף (וממוצרים) יורדת. כלומר אם תוספת של 100 שקל בהכנסה תגרום לעלייה מסויימת בתועלת של אדם עני, אזי תוספת של 100 שקל לאותו אדם אם הוא עשיר תגרום לעליה קטנה יותר בתועלת.  

השוואת תועלות בין שני אנשים שונים, יכולה להיות כלי נשק פוליטי, מאוד לא "פוליטיקלי קורקט" בעולם הקפיטליסטי. שכן גם לפי הכלכלה הנאו-קלאסית התועלת מכסף (וממוצרים) יורדת. כלומר אם תוספת של 100 שקל בהכנסה תגרום לעלייה מסויימת בתועלת של אדם עני, אזי תוספת של 100 שקל לאותו אדם אם הוא עשיר תגרום לעליה קטנה יותר בתועלת.  

אם מותר להשוות בין תועלות של פרטים שונים (ולו בצורה גסה) אזי אפשר להשוות בין תועלת של אדם אחד לאדם אחר – גם בין עני לעשיר. ואזי אם מקבלים את הניסיון של הנאו קלאסיים לטעון שהמצב הרצוי ביותר הוא זה שמביא למקסימום את התועלת המצרפית של האוכלוסייה (אם יש דבר כזה בכלל), פירושו של דבר הוא חתירה לשיוויון של ההכנסות. כלומר דווקא מתוך תורת ערך התועלת, מגיעים לדרישה לשיוויון.   

אם מותר להשוות בין תועלות של פרטים שונים (ולו בצורה גסה) אזי אפשר להשוות בין תועלת של אדם אחד לאדם אחר – גם בין עני לעשיר. ואזי אם מקבלים את הניסיון של הנאו-קלאסיים לטעון שהמצב הרצוי ביותר הוא זה שמביא למקסימום את התועלת המצרפית של האוכלוסייה (אם יש דבר כזה בכלל), פירושו של דבר הוא חתירה לשיוויון של ההכנסות. כלומר דווקא מתוך תורת ערך התועלת, מגיעים לדרישה לשיוויון.   

יותר מכך. נניח לדוגמא שאנו כופים על אדם עשיר להעביר הכנסה בגובה 100 ש"ח (או עשר בננות במקרה של סלי המוצרים). ואנו מעבירים רק 50 שקל לעני בעוד ש-50 שקל הולכים לאיבוד – נזרקים לים. בוודאי שזה מצב שאינו פארטו אופטימלי. למרות זאת, ייתכן בהחלט שהרווחה החברתית כעת היא גבוה יותר (50 השקלים לעני מספקים רווחה הרבה יותר גדולה מ-100 השקלים שאבדו לעשיר). גם אם היינו מחלקים את 50 השקל הנותרים בין 5 או 10 עניים, ולא נותנים אותם לעני אחד, האפשרות הזאת היתה נשארת בעינה.

יותר מכך. נניח לדוגמא שאנו כופים על אדם עשיר להעביר הכנסה בגובה 100 ש"ח (או עשר בננות במקרה של סלי המוצרים). ואנו מעבירים רק 50 שקל לעני בעוד ש-50 שקל הולכים לאיבוד – נזרקים לים. בוודאי שזה מצב שאינו פארטו אופטימלי. למרות זאת, ייתכן בהחלט שהרווחה החברתית כעת היא גבוהה יותר (50 השקלים לעני מספקים רווחה הרבה יותר גדולה מ-100 השקלים שאבדו לעשיר). גם אם היינו מחלקים את 50 השקל הנותרים בין 5 או 10 עניים, ולא נותנים אותם לעני אחד, האפשרות הזאת הייתה נשארת בעינה.

===תורת הערך של התועלת===

===תורת הערך של התועלת===

הניתוח של תיבת אדג'וורת', ושל GET הוא סטטי. לאחר הגעה (בצורה סימולטנית!) ל"שיווי משקל", אין כל שינוי. הניתוח הוא גם א-היסטורי: נניח שהשוק אכן ממקסם את התועלת החברתית,  אולם יש כאן התעלמות מכך ש"הסלים ההתחלתיים" כלל לא חולקו בצורה "יעילה" או "הוגנת".  העושר של אנשים מסוימים בהחלט בא על חשבון אלו שאדמותיהם ו/או רכושם  נגזלו, או שהוגלו או נרצחו או שנכבשו במסגרת השלטון הקולוניאלי או מלחמות שונות ותחת השלטון המלוכני. ובחברת מהגרים, המתנחלים הראשונים, (תוך כדי גרוש "הילידים"), "תפסו חזקה" כך שהבאים אחריהם נאלצו להתמודד עם ה"סל ההתחלתי" הנמוך שנשאר להם. נראה כאילו נגזר עלינו לדבר על הוגנות החלוקה ועל "עסקאות רצוניות" רק מהזמן שהדבר נעשה נוח לחלק מהאנשים, ואילו דיון רציני בדבר אופן חלוקת הסלים הינו מוקצה מחמת מיאוס.  

הניתוח של תיבת אדג'וורת', ושל GET הוא סטטי. לאחר הגעה (בצורה סימולטנית!) ל"שיווי משקל", אין כל שינוי. הניתוח הוא גם א-היסטורי: נניח שהשוק אכן ממקסם את התועלת החברתית,  אולם יש כאן התעלמות מכך ש"הסלים ההתחלתיים" כלל לא חולקו בצורה "יעילה" או "הוגנת".  העושר של אנשים מסוימים בהחלט בא על חשבון אלו שאדמותיהם ו/או רכושם  נגזלו, או שהוגלו או נרצחו או שנכבשו במסגרת השלטון הקולוניאלי או מלחמות שונות ותחת השלטון המלוכני. ובחברת מהגרים, המתנחלים הראשונים, (תוך כדי גרוש "הילידים"), "תפסו חזקה" כך שהבאים אחריהם נאלצו להתמודד עם ה"סל ההתחלתי" הנמוך שנשאר להם. נראה כאילו נגזר עלינו לדבר על הוגנות החלוקה ועל "עסקאות רצוניות" רק מהזמן שהדבר נעשה נוח לחלק מהאנשים, ואילו דיון רציני בדבר אופן חלוקת הסלים הינו מוקצה מחמת מיאוס.  

מישהו יכול להזכיר את העובדה, שהטיעון האחרון הוא ילדותי על פניו. העולם אינו צודק, וניסיון לתקן אותו מן היסוד, לא יצלח. זה נכון, אך מצד שני, הכלכלנים הנאו קלאסיים מדברים בכובד ראש על הגעה למקסימום רווחה חברתית, בוודאי שאין הם מתכוונים למקסימום רווחה בתנאים תאורטיים. הטענה שלהם היא לגבי הגעה למקסימום רווחה בעולם הממשי. ואם כך, נראה שאת הדיון התאורטי לגבי הגעה למקסימום רווחה צריך לנהל תוך כדי התחשבות בעובדה שהסלים הראשוניים של אנשים שונים בחברה, שונים בצורה קיצונית זה מזה.  

מישהו יכול להזכיר את העובדה, שהטיעון האחרון הוא ילדותי על פניו. העולם אינו צודק, וניסיון לתקן אותו מן היסוד, לא יצלח. זה נכון, אך מצד שני, הכלכלנים הנאו-קלאסיים מדברים בכובד ראש על הגעה למקסימום רווחה חברתית, בוודאי שאין הם מתכוונים למקסימום רווחה בתנאים תאורטיים. הטענה שלהם היא לגבי הגעה למקסימום רווחה בעולם הממשי. ואם כך, נראה שאת הדיון התאורטי לגבי הגעה למקסימום רווחה צריך לנהל תוך כדי התחשבות בעובדה שהסלים הראשוניים של אנשים שונים בחברה, שונים בצורה קיצונית זה מזה.  

===הזנחת דורות העתיד ממודל הרווחה===

===הזנחת דורות העתיד ממודל הרווחה===

יהיו אולי אנשים שיטענו שרווחת דורות העתיד לא תפגע, משום שבעתיד תומצא טכנולוגיה מתקדמת מספיק שתנטרל את הנזקים שאנו מטילים על הסביבה ([[אופטימיזם טכנולוגי]]). אבל ניסיון העבר מראה שהתקדמות הטכנולוגית אינה בהכרח מקטינה את העומס על הסביבה הטבעית (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[דה-קפלינג]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]).  

יהיו אולי אנשים שיטענו שרווחת דורות העתיד לא תפגע, משום שבעתיד תומצא טכנולוגיה מתקדמת מספיק שתנטרל את הנזקים שאנו מטילים על הסביבה ([[אופטימיזם טכנולוגי]]). אבל ניסיון העבר מראה שהתקדמות הטכנולוגית אינה בהכרח מקטינה את העומס על הסביבה הטבעית (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[דה-קפלינג]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]).  

אפשר גם לטעון שהדאגה לדורות העתיד נלקחת בחשבון על ידי הפרטים, ולכן בעצם אין כאן בעיה באמת. אבל הטיעון הזה מופרך במציאות: ראשית, אין כל ראיה בפועל שכשאנשים מבצעים החלטות בשוק הם חושבים במיוחד על דורות העתיד, בייחוד אם הדבר פוגע ברווח שלהם כיום. שנית, הכלכלה הנאו קלאסית מדברת על "[[העדפת ההווה]]" – כלומר שאנשים יעדיפו לקבל 100 שקל היום ולא מחר, ודבר זה מהווה בסיס ל[[ריבית]]. ניסוח אחר להעדפת הווה יהיה אפליה לרעה של העתיד – גם של הדורות הבאים. טענה כזו היא סוג של פטרונות שאפשר ליישם כלפי קבוצות אחרות באוכלוסייה.  

אפשר גם לטעון שהדאגה לדורות העתיד נלקחת בחשבון על ידי הפרטים, ולכן בעצם אין כאן בעיה באמת. אבל הטיעון הזה מופרך במציאות: ראשית, אין כל ראיה בפועל שכשאנשים מבצעים החלטות בשוק הם חושבים במיוחד על דורות העתיד, בייחוד אם הדבר פוגע ברווח שלהם כיום. שנית, הכלכלה הנאו-קלאסית מדברת על "[[העדפת ההווה]]" – כלומר שאנשים יעדיפו לקבל 100 שקל היום ולא מחר, ודבר זה מהווה בסיס ל[[ריבית]]. ניסוח אחר להעדפת הווה יהיה אפליה לרעה של העתיד – גם של הדורות הבאים. טענה כזו היא סוג של פטרונות שאפשר ליישם כלפי קבוצות אחרות באוכלוסייה.  

אפשר אולי להאשים את הדואגים לדור העתיד בפטרונות – מי אתם שתדעו מה טוב לדורות הבאים? אבל סביר להניח שהעתיד יאוכלס על ידי אנשים שאינם שונים מבחינה מהותית מאיתנו. ואפשר גם להניח שהם יהיו שווים לנו ב"רדיפה אחרי העושר". נראה אך הגיוני להניח שמי שמתנגד לאפליה על רקע גזע, מגדר, העדפה מינית, דת או לאום, יכול גם להתנגד לאפליה על רקע זמן.

אפשר אולי להאשים את הדואגים לדור העתיד בפטרונות – מי אתם שתדעו מה טוב לדורות הבאים? אבל סביר להניח שהעתיד יאוכלס על ידי אנשים שאינם שונים מבחינה מהותית מאיתנו. ואפשר גם להניח שהם יהיו שווים לנו ב"רדיפה אחרי העושר". נראה אך הגיוני להניח שמי שמתנגד לאפליה על רקע גזע, מגדר, העדפה מינית, דת או לאום, יכול גם להתנגד לאפליה על רקע זמן.