שינויים

כלכלנים אחדים, כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] טוענים שאי שוויון מקטין את יעילות החלוקה בתוך חברה נתונה ובכך מוריד את ה[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]] לכמות נתונה של פעילות כלכלית. בניסוח כלכלי, אי שוויון מקטין את סך כל התועלת האישית בגלל [[תועלת שולית פוחתת]] של [[הון]] או [[הכנסה]]. לדוגמה, בית המשמש מיליונר יחיד כבית קייט עשוי לספק לו פחות תועלת בהשוואה למצב בו אותו בית היה משמש משפחה חסרת-בית (או במקרה כללי יותר [[עוני|עניה]] יותר) בת חמישה נפשות. לפי טענה זו, התועלת השולית של העושר היא נמוכה יותר בקרב העשירים. במילים אחרות, דולר נוסף שמוציא אדם עני יממן דברים המספקים הרבה מאוד תועלת לאותו אדם, לדוגמה דברים בסיסיים כמו מים, מזון או טיפול רפואי; באותו זמן, דולר נוסף שאדם עשיר מוציא ילך בהסתברות גבוהה בהרבה לדברים המספקים פחות תועלת באופן יחסי לאותו אדם, כמו מוצרי מותרות.  

כלכלנים אחדים, כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] טוענים שאי שוויון מקטין את יעילות החלוקה בתוך חברה נתונה ובכך מוריד את ה[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]] לכמות נתונה של פעילות כלכלית. בניסוח כלכלי, אי שוויון מקטין את סך כל התועלת האישית בגלל [[תועלת שולית פוחתת]] של [[הון]] או [[הכנסה]]. לדוגמה, בית המשמש מיליונר יחיד כבית קייט עשוי לספק לו פחות תועלת בהשוואה למצב בו אותו בית היה משמש משפחה חסרת-בית (או במקרה כללי יותר [[עוני|עניה]] יותר) בת חמישה נפשות. לפי טענה זו, התועלת השולית של העושר היא נמוכה יותר בקרב העשירים. במילים אחרות, דולר נוסף שמוציא אדם עני יממן דברים המספקים הרבה מאוד תועלת לאותו אדם, לדוגמה דברים בסיסיים כמו מים, מזון או טיפול רפואי; באותו זמן, דולר נוסף שאדם עשיר מוציא ילך בהסתברות גבוהה בהרבה לדברים המספקים פחות תועלת באופן יחסי לאותו אדם, כמו מוצרי מותרות.  

מנקודת מבט זו, עבור כל כמות נתונה של עושר בחברה, חברה יותר שוויונית תהיה בעלת תועלת מצרפית, או רווחה חברתית גבוה יותר. כמה מחקרים (Layard 2003;Blanchard and  Oswald 2000, 2003) מצאו עדויות לאישוש תאוריה זו, בהצביעם על כך שבחברות שבהן יש אי-שוויון נמוך, [[שביעות רצון מהחיים|הסיפוק מבחינה רחבה]], והשמחה נוטים להיות גבוהים יותר.

מנקודת מבט זו, עבור כל כמות נתונה של עושר בחברה, חברה יותר שוויונית תהיה בעלת תועלת מצרפית, או רווחה חברתית גבוהה יותר. כמה מחקרים (Layard 2003;Blanchard and  Oswald 2000, 2003) מצאו עדויות לאישוש תאוריה זו, בהצביעם על כך שבחברות שבהן יש אי-שוויון נמוך, [[שביעות רצון מהחיים|הסיפוק מבחינה רחבה]], והשמחה נוטים להיות גבוהים יותר.

===תמריצים כלכליים===

===תמריצים כלכליים===

*A. Alesina, R.Di Tella, R.McCulloch,Inequality and Happiness: Are Americans and Europeans Different?,Journal of Public Economics,2004,Vol88,Pages2009–2042 http://www.cepr.org/pubs/dps/DP2877.asp

*A. Alesina, R.Di Tella, R.McCulloch,Inequality and Happiness: Are Americans and Europeans Different?,Journal of Public Economics,2004,Vol88,Pages2009–2042 http://www.cepr.org/pubs/dps/DP2877.asp

*Eric Uslaner Brown.Mitchell, Inequality, Trust, and Civic Engagement,2002,http://www.bsos.umd.edu/gvpt/uslaner/uslanerrussellsage.pdf

*Eric Uslaner Brown.Mitchell, Inequality, Trust, and Civic Engagement,2002,http://www.bsos.umd.edu/gvpt/uslaner/uslanerrussellsage.pdf

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==