שינויים

גורם סיכון בריאותי (הצגת מקור)

גרסה מ־14:59, 17 ביוני 2017

נוספו 43 בתים , 14:59, 17 ביוני 2017

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1:

[[קובץ:גורמי סיכון בריאותיים.PNG|500px|ממוזער|גורמי סיכון בריאותיים ביחס לסיבות מוות שונות עבור שני המינים בכל העולם נכון לשנת 2013. גודל המלבנים מייצג את חשיבות סיבת המוות. הצבעים הכהים יותר מייצגים את כמות היחסית מתוך התמותה שהסיבות לה ידועות. ניתן לראות לדוגמה שהסיכונים למחלת לב כלילית, IHD, ידועים בעוד שסיכונים לאלצהיימר לא ידועים. כחול מייצג מחלות כרוניות לא מדבקות, אדום מחלות מדבקות וירוק תאונות ופגיעות פיזיות]]

−

'''גורם סיכון בריאותי''' (Health risk) מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רפואה מונעת]].

+

'''גורם סיכון בריאותי''' (באנגלית: '''Health risk''') מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רפואה מונעת]].

−

נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון המרכזיים בעולם ביחס לתמותה כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|שימוש בטבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם צריכת אלכוהול, רמה ~~גבוה~~ של כולסטרול בדם ו[[תזונה גרועה]] (צריכה נמוכה של ירקות ופירות).[http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/].

+

נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון המרכזיים בעולם ביחס לתמותה כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|שימוש בטבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם צריכת אלכוהול, רמה גבוהה של כולסטרול בדם ו[[תזונה גרועה]] (צריכה נמוכה של ירקות ופירות).[http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/].

גורמי סיכון יחודיים למדינות עניות ובינוניות כוללות תת-תזונה ומחסור בתזונה בגיל הרך, יחסי מין לא בטוחים, מים לא בטוחים (מובילים ל[[שלשול]] ובעיות נוספות) ובעיות היגיינה, וזיהום אוויר תוך-ביתי כתוצאה משריפת דלק מוצק (הבערת מדורות לבישול).{{הערה|שם=who2009}}

שורה 82: שורה 82:

==גורמי סיכון ותוחלת חיים במדינות מערביות==

−

להלן טבלה של חשיפה לגורמי סיכון שונים במספר מדינות מערביות שונות לגבי גברים. רוב המדינות בטבלה הן מדינות בעלות תוחלת חיים ~~גבוה~~ מאד. {{הערה|המקורות לגורמי הסיכון במדינות שונות וסיכוי המוות בגיל 30-70 הם מאתר ארגון הבריאות העולמי, http://www.who.int/nmh/countries, ותוחלת החיים למדינות נכון לשנת 2015 היא מתוך ויקיפדיה באנגלית, בהתבסס על ארגון הבריאות העולמי. [http://www.who.int/gho/publications/world_health_statistics/2016/Annex_B/en/]}}

+

להלן טבלה של חשיפה לגורמי סיכון שונים במספר מדינות מערביות שונות לגבי גברים. רוב המדינות בטבלה הן מדינות בעלות תוחלת חיים גבוהה מאד. {{הערה|המקורות לגורמי הסיכון במדינות שונות וסיכוי המוות בגיל 30-70 הם מאתר ארגון הבריאות העולמי, http://www.who.int/nmh/countries, ותוחלת החיים למדינות נכון לשנת 2015 היא מתוך ויקיפדיה באנגלית, בהתבסס על ארגון הבריאות העולמי. [http://www.who.int/gho/publications/world_health_statistics/2016/Annex_B/en/]}}

−

הטבלה מודדת את אחוז המעשנים בכלל ~~האוכלוסיה~~, את כמות ~~האלוכוהול~~ הנקי הנצרכת בממוצע, אחוז הסובלים מ[[יתר לחץ דם]] ואחוז הסובלים מהשמנה.

+

הטבלה מודדת את אחוז המעשנים בכלל האוכלוסייה, את כמות האלכוהול הנקי הנצרכת בממוצע, אחוז הסובלים מ[[יתר לחץ דם]] ואחוז הסובלים מהשמנה.

{| class="wikitable sortable"

−

! מדינה !! אחוז מעשנים !! אלכוהול !! יתר לחץ דם !! השמנת יתר !! תוחלת חיים גברים !! ~~דרוג~~ עולמי

+

! מדינה !! אחוז מעשנים !! אלכוהול !! יתר לחץ דם !! השמנת יתר !! תוחלת חיים גברים !! דירוג עולמי

|-

! יפן

| 34 || 10.4 || 30.5 || 5.8 || 80.5 || 6

|-

−

! ~~שוייץ~~

+

! שווייץ

| 16 || 15.2 || 30.4 || 20.7 || 81.3 || 1

|-

שורה 156: שורה 156:

| 22 || 7.2 || 26.7 || 5 || 83.7 || 1 || 9

|-

−

! ~~שוייץ~~

+

! שווייץ

| 9 || 10.7 || 24.5 || 17.5 || 83.4 || 2 || 9

|-

שורה 183: שורה 183:

ניתן לראות בטבלאות כי גורם אחד יכול לקזז גורם סיכון אחר - לדוגמה אף כי הגברים ביפן מעשנים הרבה (יחסית למדינות בריאות) הן גם בעלי כמות נמוכה מאד של [[השמנת יתר]]. כאשר כמה גורמים מצטרפים יחד ( דנמרק) התוצאה היא תוחלת חיים נמוכה יותר. נוסף לגורמים אלה יש כנראה גורמים נוספים כמו [[מתח יתר]], [[פעילות גופנית]] או איכות הטיפול הרפואי המסבירים הבדלים נוספים בין מדינות ובתוך מדינות.

−

ניתן לראות פער של 4 וחצי שנים בתוחלת החיים בקרב גברים ופער של 5 שנים בנשים בין המדינות המובילות (יפן ~~ושוויץ~~) לבין ארצות הברית, אף כי כולן מדינות מערביות מתקדמות ועשירות.

+

ניתן לראות פער של 4 וחצי שנים בתוחלת החיים בקרב גברים ופער של 5 שנים בנשים בין המדינות המובילות (יפן ושווייץ) לבין ארצות הברית, אף כי כולן מדינות מערביות מתקדמות ועשירות.

==עישון טבק==

−

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|תרומה של מספרי גורמי סיכון מרכזיים [[סיבות תמותה בישראל|לתמותה שנתית בישראל]]. כ-25% מהתמותה, כ-10,000 אנשים בשנה, נגרמת מ[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]], כ-20% מהתמותה, כ-8,000 איש בשנה, נגרמת מ[[עישון בישראל|עישון]]. [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] גורם למוות של כ-~~2500~~ תושבים בשנה. ההשפעה ~~הגבוה~~ של [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] על הבריאות היא בעקבות גרימת מקרי מוות רבים בגיל צעיר יחסית לגורמי מוות אחרים, וכן בגלל מקרי פציעה רבים -מעל 77 אלף פצועים בשנה ומתוכם כמה אלפי פצועים קשה.]]

+

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|תרומה של מספרי גורמי סיכון מרכזיים [[סיבות תמותה בישראל|לתמותה שנתית בישראל]]. כ-25% מהתמותה, כ-10,000 אנשים בשנה, נגרמת מ[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]], כ-20% מהתמותה, כ-8,000 איש בשנה, נגרמת מ[[עישון בישראל|עישון]]. [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] גורם למוות של כ-2,500 תושבים בשנה. ההשפעה הגבוהה של [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] על הבריאות היא בעקבות גרימת מקרי מוות רבים בגיל צעיר יחסית לגורמי מוות אחרים, וכן בגלל מקרי פציעה רבים -מעל 77 אלף פצועים בשנה ומתוכם כמה אלפי פצועים קשה.]]

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[השפעות בריאותיות של עישון]], [[מניעת עישון]]}}

בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי [[עישון]] גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי ל[[מחלות לב וכלי דם]], כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של [[סרטן|מחלות סרטן]] כולל [[סרטן ריאות|סרטן הריאה]] וסרטנים אחרים של הפה, הוושט, מערכת השתן, העיכול ו[[סרטן הדם]]; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.

שורה 207: שורה 207:

* תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה-NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון Celcoxib), אמפטמינים, קוקאין, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.

−

תזונה ובמיוחד יותר מידי [[מלח]], צריכת [[אלכוהול]], [[מחסור בפעילות גופנית]] ו[[השמנה]] מעלים כולם את לחץ הדם. היבטים אלה מצטברים עם הגיל. במדינות מתפתחות ומפותחות לחץ הדם של רוב האוכלוסייה המבוגרת הוא גבוה יותר לעומת הרמה האידאלית. הרמה הממוצעת של לחץ הדם היא ~~גבוה~~ במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית באירופה ובמדינות באפריקה. {{הערה|שם=who2009}}

+

תזונה ובמיוחד יותר מידי [[מלח]], צריכת [[אלכוהול]], [[מחסור בפעילות גופנית]] ו[[השמנה]] מעלים כולם את לחץ הדם. היבטים אלה מצטברים עם הגיל. במדינות מתפתחות ומפותחות לחץ הדם של רוב האוכלוסייה המבוגרת הוא גבוה יותר לעומת הרמה האידאלית. הרמה הממוצעת של לחץ הדם היא גבוהה במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית באירופה ובמדינות באפריקה. {{הערה|שם=who2009}}

==רמות גבוהות של סוכר בדם==

שורה 250: שורה 250:

נכון לשנת 2012, סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה: עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מיליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]

−

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות בטרם עת עומדת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה. זאת מלבד תרומה ~~גבוה~~ של [[זיהום אוויר ביתי משריפת דלק מוצק]] לתמותה במדינות עניות. הערכה זו ~~גבוה~~ בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב-1.3 מיליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.<ref name="who_bod2014">[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012], WHO 24.3.2014</ref>

+

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות בטרם עת עומדת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה. זאת מלבד תרומה גבוהה של [[זיהום אוויר ביתי משריפת דלק מוצק]] לתמותה במדינות עניות. הערכה זו גבוהה בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב-1.3 מיליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.<ref name="who_bod2014">[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012], WHO 24.3.2014</ref>

==מחסור או עודף בשינה==

גורמי בריאות חוקרים בשנים האחרונות את הקשר בין מחסור בשינה לבין בעיות בריאות שונות. לפי בית הספר לבריאות של הארווארד, מומלץ לישון 8 שעות בלילה. מחסור כרוני בשינה יבוא לידי ביטוי בהגברת הסיכוי לתחלואה במחלות שמתפתחות לאורך זמן כמו מחלות לב, סוכרת, שבץ ועוד. המחקרים בתחום הזה הם מעטים וחדשים יחסית ונדרש עוד מחקר כדי להבין את השפעות השינה בצורה טובה יותר {{הערה|[http://healthysleep.med.harvard.edu/need-sleep/whats-in-it-for-you/health Sleep and Health], Harvard Medical School, 2008}} עם זאת יש חוקרים המזהרים גם מעודף שינה - לפי מחקר אחד משנת 2003 עודף שינה מעל 7.5 שעות בלילה מגבירה את הסיכון למוות. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15144959]

−

מחקרים מצאו כי שעות שינה מעטות או מרובות מידי קשורות לסיכוי תמותה גבוה יותר. מחקר שנערך בקרב 82 אלף נשים במשך 14 בדק את השפעת שעות השינה על הסיכוי למוות בזמן המחקר. לאחר התאמות לגיל, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, דיכאון, נחירות, עודף משקל והיסטוריה של מקרי סרטן ומחלות לב, המחקר מצא כי שינה של פחות מ-6 שעות או יותר מ-7 שעות קשורה סטטיסטית לסיכוי תמותה מוגבר. נשים ישנו 5 שעות או פחות היו בעלות סיכוי מוגבר ב 15% לתמותה ביחס לקבוצה שישנה 6 או 7 שעות בלילה. נשים שישנו 8 שעות היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-12% ואלו ~~שינשו~~ 9 שעות או יותר היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-42%. {{הערה|Patel SRAyas NTMal hotra MR et al. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15164896 A prospective study of sleep duration and mortality risk in women]. Sleep 2004;2004 May 1;27(3):440-4.}} מחקר על מעל מיליון גברים ונשים שנערך ללא התחשבות בגורמי סיכון נוספים מצא כי לנדודי שינה אין השפעה על הסיכון למוות במהלך הניסוי. אלו ששרדו הכי טוב את הניסוי היו אנשים שישנו במשך 7 שעות בלילה, מי שישנו 6 שעות או פחות או 8 שעות או יותר היו בעלי סיכוי גבוה במקצת לתמותה. מי שישנו 8.5 שעות או יותר ומי שישנו 3.5 עד 4.5 שעות בלילה היו בעלי סיכון מוגבר של 15% לתמותה במהלך הניסוי. כמו כן המחקר העלה חשד כי חולים שלקחו גלולות שינה היו בעלי סיכון מוגבר לתמותה. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11825133 Mortality associated with sleep duration and insomnia] Arch Gen Psychiatry. 2002 Feb;59(2):131-6.}}

+

מחקרים מצאו כי שעות שינה מעטות או מרובות מידי קשורות לסיכוי תמותה גבוה יותר. מחקר שנערך בקרב 82 אלף נשים במשך 14 בדק את השפעת שעות השינה על הסיכוי למוות בזמן המחקר. לאחר התאמות לגיל, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, דיכאון, נחירות, עודף משקל והיסטוריה של מקרי סרטן ומחלות לב, המחקר מצא כי שינה של פחות מ-6 שעות או יותר מ-7 שעות קשורה סטטיסטית לסיכוי תמותה מוגבר. נשים ישנו 5 שעות או פחות היו בעלות סיכוי מוגבר ב 15% לתמותה ביחס לקבוצה שישנה 6 או 7 שעות בלילה. נשים שישנו 8 שעות היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-12% ואלו שישנו 9 שעות או יותר היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-42%. {{הערה|Patel SRAyas NTMal hotra MR et al. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15164896 A prospective study of sleep duration and mortality risk in women]. Sleep 2004;2004 May 1;27(3):440-4.}} מחקר על מעל מיליון גברים ונשים שנערך ללא התחשבות בגורמי סיכון נוספים מצא כי לנדודי שינה אין השפעה על הסיכון למוות במהלך הניסוי. אלו ששרדו הכי טוב את הניסוי היו אנשים שישנו במשך 7 שעות בלילה, מי שישנו 6 שעות או פחות או 8 שעות או יותר היו בעלי סיכוי גבוה במקצת לתמותה. מי שישנו 8.5 שעות או יותר ומי שישנו 3.5 עד 4.5 שעות בלילה היו בעלי סיכון מוגבר של 15% לתמותה במהלך הניסוי. כמו כן המחקר העלה חשד כי חולים שלקחו גלולות שינה היו בעלי סיכון מוגבר לתמותה. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11825133 Mortality associated with sleep duration and insomnia] Arch Gen Psychiatry. 2002 Feb;59(2):131-6.}}

מחקר שנערך על אוכלוסיה כפרית מצא כי יש קשר בין השמנה לבין מחסור בשעות שינה (אם כי הקשר יכול להיות שהשמנה או גורם אחר הקשור בה גורמת להפרעות שינה). [http://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/410832] מחקר אחר מצא כי תינוקות שישנו מעט שעות היו בעלי סיכון גבוה יותר לסבול מהשמנת יתר בשלב מאוחר יותר בילדות שלהם. [http://archpedi.ama-assn.org/cgi/content/abstract/162/4/305] מחקרים שונים שנעשו בקרב נשים מצאו כי יש קשר בין משקל גוף גבוה לבין שעות שינה מעטות מידי או רבות מידי ביחס לממוצע. [http://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/410832]

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות