אקו-ויקי

שינויים

אי גשמיות של הכלכלה (הצגת מקור)

גרסה מ־00:38, 10 באוקטובר 2006

נוספו 8,181 בתים ,  00:38, 10 באוקטובר 2006
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''אי גשמיות של הכלכלה'''  dematerialization of the economy היא אמונה נפוצה בקרב הוגים רבים, ובקרב כלכלנים, לפיה הכלכלה של המדינות המפותחות נעה בכיוון בלתי נמנע של אי גשמיות הולכת וגדלה. יש דוגמאות רבות  שאמורות להראות את קיומה של מגמה זו:
+
מבוסס על נייר עבודה מאת [[רוברט אירס]] וכן Leslie W. Ayres , Benjamin Warr
 +
פונטבלו, צרפת, ינואר 2003
 +
 
 +
==אי גשמיות של הכלכלה (רקע)==
 +
אי גשמיות של הכלכלה (dematerialization of the economy) היא אמונה נפוצה בקרב הוגים רבים, ובקרב כלכלנים, לפיה הכלכלה של המדינות המפותחות נעה בכיוון בלתי נמנע של אי גשמיות הולכת וגדלה. יש דוגמאות רבות  שאמורות להראות את קיומה של מגמה זו:
    
* שבב המחשב, רכיבי אלקטרוניקה ומוצרי אלקטרוניקה כמו טלפונים ניידים או מחשבים הינם קטנים בהרבה, וצורכים הרבה פחות חמשל והם בעלי מהירות, כוח חישוב ובעלי ביצועים אחרים טובים בהרבה ביחס לקודמיהם בתהליך שמתמשך כבר 30 שנה.  
 
* שבב המחשב, רכיבי אלקטרוניקה ומוצרי אלקטרוניקה כמו טלפונים ניידים או מחשבים הינם קטנים בהרבה, וצורכים הרבה פחות חמשל והם בעלי מהירות, כוח חישוב ובעלי ביצועים אחרים טובים בהרבה ביחס לקודמיהם בתהליך שמתמשך כבר 30 שנה.  
שורה 9: שורה 13:  
* מוצרים רבים שבעבר היו מורכבים ממתכת או עץ מיוצרים כיום מפלסטיק קל.  
 
* מוצרים רבים שבעבר היו מורכבים ממתכת או עץ מיוצרים כיום מפלסטיק קל.  
    +
"סיבים אופטיים החליפו מאות טונות של כבלי נחושת חידושים באדריכלות ובהנדסה מאפשרים
 +
  בניה של בניינים בעלי שטח רצפה גדול בהרבה אבל עם פחות חומר מאשר בניינים לאחר מלחמת העולם השניה.
 +
בעוד שמשקל התפוקה הכלכלית גדול רק במעט ממה שהיה לפני חצי מאה,
 +
הערך שהוסף בתיקון לשינויי מחירים עלה בלמעלה מ פי 3"
 +
[[אלן גרינספן]]
 +
Conference Board, NY, 10/16/96; cited in [Cairncross 1997]
 +
 +
המחברים טוענים שהכלכלנים טועים ובגדול. אין כל סימן לאי גשמיות הכלכלה.
 +
 +
==מוסכמות וסיבוכים==
 +
תמ"ג הוא מדד של פעילות כלכלית לפי יחידות כספיות ולכן לא ניתן לשקול מילולית אותו. אבל אפשר לעשות דברים אחרים לדוגמה לשקול את התוצרים הסופיים שנמכרים לצרכני הקצה. אבל זה לא כל כך פשוט היות ודלק למיכל של חוואי או חליפת עסקים הם לא בדיוק מוצרי קצה.
 +
 +
אפשר לשקול את התשומות של חומרי הגלם, אבל כן שוב יש להחליט מה הכוונה בחומרי גלם. ההגדרה המקובלת מתייחסת לסחורות הראשונות שנסחרות בשוק - אבל בוודאי לא כל הסחורות. אבל הגדרה זו תוציא החוצה עצי הסקה שנאספו על ידי משתמשי קצה או צמחיה שנאכלה על ידי צאן ובקר או גללים שהופקו על ידי חיות אלה - בהודו אלו
 +
השמטות רציניות.
 +
 +
אם נכליל את האוויר והמים כחומרי גלם, כפי שהם צריכים להיות מנקודת מבט פיזיקלית טהורה, המסה שנכללת תהיה גדולה בהרבה מכל שאר התשומות גם יחד. אבל נתונים אלו אינם בנמצא בסטטיסטקות רשמיות ויהיו בכל מקרה שנויות במחלוקת. יש להחליט אם לכלול מי השקיה לחקלאות ומי קרור בין תרומות אלו. עלינו גם להחליט אם חנקן אטמוספרי שלא נכלל בתהליך השריפה צריך להכלל בתשומות או לא. בפועל ניתן להעריך מספרים אלו  אבל רק לשנים האחרונות, וכנראה שרק בדיוק של פלוס מינוס 50 אחוז.
 +
 +
גישה ראלית יותר תהיה לכלול חמצן מהאוויר שנכלל בשריפה ובנשימה, בל להוסיף חמצן שנוצר על ידי פוטוסינטזה של יערות ושל חקלאות. גישה דומה תהיה לא להתחשב בחנקן באופן דומה ניתן לכלול מים רק כאשר הם משתתפים בפועל בראקציה כמו פוטוסינתזה או בתוך תערובת כמו מלט. אבל יש להוציא מים שהתאיידו מים שמשתתפים כרק כמוליכי חום פאסיייבם או דילול של פסולת צריכים לא להכלל כנראה ולו רק בגלל שאין סטטיסיקה טובה. חשיבה כזו רומזת על כך שמים ואוויר לא צריכים להכלל בחשבון.
 +
 +
המחברים לא כוללים מסות שהועברו בבבניה כמו שחיקת קרקע והשפעתה על חקלאות מצד אחד ומצד שני זיהום אגמים . פסולת שהוצאה ממכרות היא דבר שונה היות ויש בה כמיליקים שממשיכים לעבוד. וערימות ענק גורמות לזיהום - ולכן זה גם תשומה וגם תפוקה לא רצויה של המערכת. פלטינה שמשתמשים בה בארצות הברית אבל גוררת עופרה שנכרת בדרו ם אפריקה, משייכים העופרה למדינה הצורכת - ארה"ב
 +
 +
החומרים שנכללים במוצרים מיובאים, וגם זרם החומרים שקשורים בייצור המוצרים האלה במדינות אחרות צריך להכלל במדינה הצורכת. מצד שני, הכנסות שנבעו מיצואנים של מוצרים לייצוא ייצאו (עם הזמן ובבמוצע ) על
 +
יבוא של מוצרי מוצרים. לא מן הנמנע גם אם קשה להצדיק זאת להניח שהזרמים האלה מכסים זה את זה.
 +
 +
ניתן לעשות תיקוני אד הוק למקרים חריגים כמו דרום אפריקה, צ'ילה או מדינותאפריקניות שהם זרמי חומר בלתי ישירים לייצוא תוצרי מינרלים כמו יהלומים או נחושב עולים בהרבה על זרמים בלתי ישירים שמקושרים עם יבוא.
 +
 +
קשה לבצע אנליזה מפורטת המבוססת על זרמי מסחר בינלואמייים ותהיה בלתי אפשרית בעתיד הקרוב. יש עוד בעיות הקשורות בחקלאות. כמו גרעינים המשמשים לטיוב הקרקע
 +
 +
==אקסרגיה כמדד חלופי==
 +
[[אקסרגיה]] היא פשוט אנרגיה זמינה. בערה היא סוג של אקסרגיה כימית- בערה של מנוע קורנו, חמצון או נשימה הם סוגים של בערה יש עוד סוגים של אקסרגיה כמו אקסרגיה פיזית ( קינטית) - ואקסרגיה תרמית (חום , )
 +
לצורך הדיון נשתמש רק באקסרגיה כימית
 +
 +
יש כמה תהליכים כלכליים חשובים שהינם היפוך של שריפה או חימצון, במובן שאקסרגיה כימית מתרכזת ונכנסת לתוך הגוף של חומר המטרה. פוטוסינתזה היא דוגמה. רדוקציה תרמית פחמנית של עופרות מתכת וסינתזה של אמוניה הן דוגמאות אחרות.
 +
 +
במקרה הראשון אקסרגיה מהשמש נתפסת ונכלאת בקרבו הידראטים, שהם חומר כימי בעל יכולת בערה. במקרה של המתכות תחמוצת מתכתית נפגשת על פחמן חם מאוד והופכת למתיל מתכת יחד עם פחמן דו חמצני. התגובה האחונה היא בערה מסווית. במקרה של האמוניה, גז טבעי יחד עם אוויר מומרים לאמונים ועוד פחמן דו חמצני על ידי שורה של
 +
תהליכים קטליטיים בטמפרטורה גבוהה ולחץ גבוהה, שבסופו של דבר גם הם מהווים תהליך בערה.
 +
 +
יש עוד תהליכים שיכולים לבצע עבודה (בתאוריה)- כאשר מלח מתמוסס במים נוצר חום וניתן לבצע עבודה אם החום לא מתפזר במהירות לסביבה. ריכוז של המלח חזרה דורש כמות גדולה של חום. נובע שכל חומר מועיל שקיים בריכוז
 +
מעל לממוצע באוויר (כגז) או בים (כנוזל) או בקליפת האדמה (כמוצק) מכיל גם קצת אקסרגיה.
 +
 +
טונה של חול מכילה הרבה פחות אקסרגיה מאשר טונה של פחם. הפסולת המסוכנת מבחינה סביבתית היא זו בעלת אקסריגה גבוהה.
 +
 +
דלקים, כוח הידרו אלקטרי, חום גרעיני ותוצרים של פוטוסינתזה (פיתומסה) הם המקורות העיקריים של תשומות אקסרגיה לכלכלה. לרוחב החומרים האחרים יש מעט מאוד אקסרגיה בצורתם המקורית, אבל הם זוכים באקסרגיה מדלקים כמו במקרה של זיקוק מתכות או אמוניה. ועם זאת תכולת האקסרגיה של חומרים היא מדד מעניין ביוחד ביחס למדידה המסורתית (מסה)
    
==מקורות==
 
==מקורות==
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/7277"