שינויים

==השפעות של תעשיית הבשר==

==השפעות של תעשיית הבשר==

===רווחת בעלי החיים ===

===רווחת בעלי החיים ===

השפעה מרכזית של תעשיית הבשר היא פגיעה ברווחה של בעלי החיים שמגודלים ונשחטים במסגרת קיומה. ביקורת על השפעה זו מגיעה משני כיוונים שונים. הכיוון האחד הוא '''רווחת בעלי החיים''' - ולפי תפיסה זו הניצול ההרג של בעלי החיים הוא לגיטמי בפני עצמו, אבל יש לבצע דברים אלה ללא "סבל מיותר" או "סבל מוגזם" לבעלי החיים. הגישה השניה היא של [[זכויות בעלי חיים]] אשר שוללת באופן כללי גידול והרג של בעלי חיים לשם מאכל, גם אם היבטים אלה מבוצעים בצורה "הומאנית" כיביכול.  

השפעה מרכזית של תעשיית הבשר היא פגיעה ברווחה של בעלי החיים שמגודלים ונשחטים במסגרת קיומה. ביקורת על השפעה זו מגיעה משני כיוונים שונים. הכיוון האחד הוא '''רווחת בעלי החיים''' - ולפי תפיסה זו הניצול ההרג של בעלי החיים הוא לגיטימי בפני עצמו, אבל יש לבצע דברים אלה ללא "סבל מיותר" או "סבל מוגזם" לבעלי החיים. הגישה השניה היא של [[זכויות בעלי חיים]] אשר שוללת באופן כללי גידול והרג של בעלי חיים לשם מאכל, גם אם היבטים אלה מבוצעים בצורה "הומאנית" כביכול.  

לרוב קיים מתח בין רצון של הצרכנים או המגדלים לשמור על דימוי עצמי טוב (מניעת התעללות מיותרת) לבין הרצון של החברות ושל הצרכנים לקבל בשר או מוצרים אחרים מהחי במחיר נמוך ככל האפשר או לשמור על רווחיות גבוהה של היצרנים. לצורך שמירה על דימוי עצמי טוב מתקיימת בדרך כלל [[הדחקת אלימות]] באופנים שונים - תעשיית הבשר אינה מנסה לפרסם את פרקטיקות הייצור שלה, והצרכנים בדרך כלל מנסים להתעלם והלדחיק את התנאים שאפשרו להם לקנות את הבשר. דוגמה אחת להדחקת אלימות כזו היא המנעות מהצגת החיה המתה באופן ניתן לזיהוי בשווקים מערביים (לדוגמה חזיר תלוי או ראש פרה וכו') - בניגוד להצגה מפורשת שלהם בעבר. היבט נוסף הוא הניגוד בין השקיפות והגאווה של ייצור מוצרים מהצומח \ ללא בשר (לדוגמה סיורים במפעלי שוקולד, במפעלי מזון אחרים, טקסי בציר, קציר, מסיק וכו') לבין חוסר הרצון ההדדי של היצרנים והצרכנים של בשר לחשיפה של תנאי המחייה והשחיטה של בעלי החיים.  

לרוב קיים מתח בין רצון של הצרכנים או המגדלים לשמור על דימוי עצמי טוב (מניעת התעללות מיותרת) לבין הרצון של החברות ושל הצרכנים לקבל בשר או מוצרים אחרים מהחי במחיר נמוך ככל האפשר או לשמור על רווחיות גבוהה של היצרנים. לצורך שמירה על דימוי עצמי טוב מתקיימת בדרך כלל [[הדחקת אלימות]] באופנים שונים - תעשיית הבשר אינה מנסה לפרסם את פרקטיקות הייצור שלה, והצרכנים בדרך כלל מנסים להתעלם ולהדחיק את התנאים שאפשרו להם לקנות את הבשר. דוגמה אחת להדחקת אלימות כזו היא המינעות מהצגת החיה המתה באופן ניתן לזיהוי בשווקים מערביים (לדוגמה חזיר תלוי או ראש פרה וכו') - בניגוד להצגה מפורשת שלהם בעבר. היבט נוסף הוא הניגוד בין השקיפות והגאווה של ייצור מוצרים מהצומח \ ללא בשר (לדוגמה סיורים במפעלי שוקולד, במפעלי מזון אחרים, טקסי בציר, קציר, מסיק וכו') לבין חוסר הרצון ההדדי של היצרנים והצרכנים של בשר לחשיפה של תנאי המחייה והשחיטה של בעלי החיים.  

היבטים של ביקורת מול תעשיית הבשר כוללים:

היבטים של ביקורת מול תעשיית הבשר כוללים:

* סבל שנגרם לבעלי החיים בשל  פרקטיקות של התעשייה - כליאה, הטלת מומים, חוסר גירויים, צפיפות קיצונית, הפרדה בין קרובי משפחה (כמו אם ובניה), אינוס, הפעלת אלימות, כליאה בתנאים קשים (קשים יותר מצינוק אנושי), הרעבה, סרוס, ועוד.  

* סבל שנגרם לבעלי החיים בשל  פרקטיקות של התעשייה - כליאה, הטלת מומים, חוסר גירויים, צפיפות קיצונית, הפרדה בין קרובי משפחה (כמו אם ובניה), אינוס, הפעלת אלימות, כליאה בתנאים קשים (קשים יותר מצינוק אנושי), הרעבה, סירוס, ועוד.  

*בעיות בריאותיות שנגרמות לבעלי החיים בשל ברירה מלאכותית והנדסה גנטית שנעשית לצורך גדילה מהירה וייצור בשר, ביצים וחלב בכמויות הולכות וגדלות, ותנאי החיים בצפיפות קיצונית וזוהמה.

*בעיות בריאותיות שנגרמות לבעלי החיים בשל ברירה מלאכותית והנדסה גנטית שנעשית לצורך גדילה מהירה וייצור בשר, ביצים וחלב בכמויות הולכות וגדלות, ותנאי החיים בצפיפות קיצונית וזוהמה.

* הרג בעלי החיים. קיימת ביקורת הן על צורות שונות של הרג בעלי החיים (כמו שחיטה, חשמול, חנק ועוד) והן על האכזריות של מעשה ההרג עצמו. לדוגמה: תוחלת החיים הפוטנציאלית של תרנגול היא 15 שנים, בעוד שבתעשיית הבשר היא שישה שבועות בלבד{{הערה|שם=17facts}}

* הרג בעלי החיים. קיימת ביקורת הן על צורות שונות של הרג בעלי החיים (כמו שחיטה, חשמול, חנק ועוד) והן על האכזריות של מעשה ההרג עצמו. לדוגמה: תוחלת החיים הפוטנציאלית של תרנגול היא 15 שנים, בעוד שבתעשיית הבשר היא שישה שבועות בלבד{{הערה|שם=17facts}}

רוב [[טביעת הרגל המימית]] (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוהה בהרבה מאשר צריכת המים הישירה. [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|צריכת מזון מהחי]] גורמת לטביעת רגל מימית גבוהה, במיוחד צריכה של בשר.  

רוב [[טביעת הרגל המימית]] (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוהה בהרבה מאשר צריכת המים הישירה. [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|צריכת מזון מהחי]] גורמת לטביעת רגל מימית גבוהה, במיוחד צריכה של בשר.  

אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. [http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] כמות המים הנדרשת לייצור קילו חיטה היא 1300 ליטר ובסויה הנתון הזה עולה ל 1,800, ק"ג בשר עוף דורש 3,900 ליטרים מים וק"ג בשר בקר דורש 15,500 ליטרים.  

אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. [http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] כמות המים הנדרשת לייצור קילו חיטה היא 1,300 ליטר ובסויה הנתון הזה עולה ל-1,800, ק"ג בשר עוף דורש 3,900 ליטרים מים וק"ג בשר בקר דורש 15,500 ליטרים.  

===השפעות בריאותיות של תעשיית הבשר===

===השפעות בריאותיות של תעשיית הבשר===

קיים ויכוח מתמשך בשאלה מהי הכמות הבשר המומלצת מבחינה בריאותית. ככל הנראה יש הבדלים בין אנשים שונים על פי מגדר, גיל, מצב בריאותי ורקע גנטי. אינואטים ותושבים של מקומות צחיחים אוכלים הרבה מזון מהחי ובשר כחלק יומיומי מחיים. לעומת זאת קיימים טבעונים וצמחונים רבים שאינם אוכלים בשר כלל. כמו כן ייתכנו הבדלים בין סוגי בשר שונים - הבדלים לדוגמה בין בשר דגים, בשר עוף ובשר שמן יותר כמו בשר חזיר או בשר בקר בהשפעות שלהם על מחלות לב. כמו כן ייתכנו הבדלים משמועתיים בין בשר טרי לבין [[בשר מעובד]] שכיום נחשב כבר ל[[גורם מסרטן]].   

קיים ויכוח מתמשך בשאלה מהי הכמות הבשר המומלצת מבחינה בריאותית. ככל הנראה יש הבדלים בין אנשים שונים על פי מגדר, גיל, מצב בריאותי ורקע גנטי. אינואטים ותושבים של מקומות צחיחים אוכלים הרבה מזון מהחי ובשר כחלק יומיומי מחיים. לעומת זאת קיימים טבעונים וצמחונים רבים שאינם אוכלים בשר כלל. כמו כן ייתכנו הבדלים בין סוגי בשר שונים - הבדלים לדוגמה בין בשר דגים, בשר עוף ובשר שמן יותר כמו בשר חזיר או בשר בקר בהשפעות שלהם על מחלות לב. כמו כן ייתכנו הבדלים משמעותיים בין בשר טרי לבין [[בשר מעובד]] שכיום נחשב כבר ל[[גורם מסרטן]].   

[[ארגון הבריאות העולמי]] ממליץ על חמישה צעדים מרכזיים וכלליים כדי לקדם [[תזונה בריאה]] בכל גיל מגדר ובכל מדינות העולם.{{הערה|שם=who_Strategy|[http://www.who.int/dietphysicalactivity/diet/en/ Global Strategy on Diet, Physical Activity and Health], [[ארגון הבריאות העולמי]]}} לפחות שתיים מתוך ההמלצות האלה נוגעות לצריכת בשר. המלצה מרכזית אחת היא להגביר את הצריכה [[צמחונות|המזון הצמחי]]-  פירות וירקות, קטניות, גרעינים מלאים ואגוזים.{{הערה|שם=who_Strategy}} בנוסף קיימת ההמלצה להגביל את [[מזון שמן|צריכת האנרגיה מכלל השומנים]], ולהעביר את צריכת השומנים מ[[שומן-רווי]] לשומן בלתי-רווי, ולקדם את הפסקת צריכה של [[חומצות טראנס]]. צריכת בשר, במיוחד בשר פרה או חזיר הם מקורות חשובים לצריכת שומן-רווי בני אדם. מקור נוסף חשוב למזון שמן ומזון עתיר שומן רווי הם מוצרי חלב, במיוחד מוצרי חלב שמנים כמו גבינות צהובות, גבינות עשירות וכו'.  

[[ארגון הבריאות העולמי]] ממליץ על חמישה צעדים מרכזיים וכלליים כדי לקדם [[תזונה בריאה]] בכל גיל מגדר ובכל מדינות העולם.{{הערה|שם=who_Strategy|[http://www.who.int/dietphysicalactivity/diet/en/ Global Strategy on Diet, Physical Activity and Health], [[ארגון הבריאות העולמי]]}} לפחות שתיים מתוך ההמלצות האלה נוגעות לצריכת בשר. המלצה מרכזית אחת היא להגביר את הצריכה [[צמחונות|המזון הצמחי]]-  פירות וירקות, קטניות, גרעינים מלאים ואגוזים.{{הערה|שם=who_Strategy}} בנוסף קיימת ההמלצה להגביל את [[מזון שמן|צריכת האנרגיה מכלל השומנים]], ולהעביר את צריכת השומנים מ[[שומן-רווי]] לשומן בלתי-רווי, ולקדם את הפסקת צריכה של [[חומצות טראנס]]. צריכת בשר, במיוחד בשר פרה או חזיר הם מקורות חשובים לצריכת שומן-רווי בני אדם. מקור נוסף חשוב למזון שמן ומזון עתיר שומן רווי הם מוצרי חלב, במיוחד מוצרי חלב שמנים כמו גבינות צהובות, גבינות עשירות וכו'.  

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], תזונה עתירה בשומן רווי, [[מחסור בפעילות גופנית]] וגנטיקה יכולים להעלות את רמת הכולסטרול בדם. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שרמות של LDL ו-HDL הן משמעותיות יותר לבריאות לעומת הרמה הכוללת של כולסטרול. עם זאת, ארגון הבריאות העולמי מתייחס לסיכון הנגרם מרמה גבוה של כלל הכולסטרול בדם, בגלל שבנושא זה יש יותר מידע זמין לגבי אוכלוסיות שונות בעולם לעומת רמות של LDL ו-HDL. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}}  

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], תזונה עתירה בשומן רווי, [[מחסור בפעילות גופנית]] וגנטיקה יכולים להעלות את רמת הכולסטרול בדם. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שרמות של LDL ו-HDL הן משמעותיות יותר לבריאות לעומת הרמה הכוללת של כולסטרול. עם זאת, ארגון הבריאות העולמי מתייחס לסיכון הנגרם מרמה גבוהה של כלל הכולסטרול בדם, בגלל שבנושא זה יש יותר מידע זמין לגבי אוכלוסיות שונות בעולם לעומת רמות של LDL ו-HDL. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}}  

מלבד ההשפעות כרונית ארוכות-טווח של תזונת המכילה בשר, קיימת מספר השפעות בריאותיות נוספות של תעשיית הבשר:

מלבד ההשפעות כרונית ארוכות-טווח של תזונת המכילה בשר, קיימת מספר השפעות בריאותיות נוספות של תעשיית הבשר:

{{הפניה לערך מורחב|מזון בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|מזון בישראל}}

===צריכת הבשר בישראל===

===צריכת הבשר בישראל===

לפי ה-OECD, [[מזון בישראל|ישראל]] ממוקמת רביעית בעולם בצריכת הבשר לנפש - כ-81 ק"ג בממוצע לאדם בשנה. הדירוג הגבוהה נובע בין היתר מהצריכת הממוצעת של בשר העוף (57.7 ק"ג), שבה היא במקום ראשון בעולם. צריכת בשר לאדם בישראל עמדה על כ57 ק"ג בשנה עד שנת 1999, ואז עברה לגידול מהיר ומהותי עד שנת 2006 לערכים של כ 90 ק"ג בממוצע לאדם. משנה זו יש ירידה מתונה בכמות הבשר לנפש {{הערה|שם=OECD}}.

לפי ה-OECD, [[מזון בישראל|ישראל]] ממוקמת רביעית בעולם בצריכת הבשר לנפש - כ-81 ק"ג בממוצע לאדם בשנה. הדירוג הגבוה נובע בין היתר מהצריכה הממוצעת של בשר העוף (57.7 ק"ג), שבה היא במקום ראשון בעולם. צריכת בשר לאדם בישראל עמדה על כ-57 ק"ג בשנה עד שנת 1999, ואז עברה לגידול מהיר ומהותי עד שנת 2006 לערכים של כ-90 ק"ג בממוצע לאדם. משנה זו יש ירידה מתונה בכמות הבשר לנפש {{הערה|שם=OECD}}.

לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ [[צמחונות|צריכת מוצרי מזון מהצומח]] היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  </ref>  

לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ [[צמחונות|צריכת מוצרי מזון מהצומח]] היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  </ref>  

בשר הבקר הנצרך בישראל מחולק לבשר טרי ובשר קפוא. הבשר הקפוא מהווה כ-65% מהצריכה והוא מיובא בעיקר מדרום אמריקה. הבשר הטרי מחולק לעגלים שמיובאים ב[[משלוחים חיים]] ומפוטמים בישראל - כ-47% מהבשר הטרי, עגלים ופרות מרפתות החלב - כ-40%, ועגלים מעדרי בקר שגדלים בישראל- כ-13%{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/archive/quarterly/q158_heb.htm הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל,  חוברת מס' 158, אפריל 2014]}}.

בשר הבקר הנצרך בישראל מחולק לבשר טרי ובשר קפוא. הבשר הקפוא מהווה כ-65% מהצריכה והוא מיובא בעיקר מדרום אמריקה. הבשר הטרי מחולק לעגלים שמיובאים ב[[משלוחים חיים]] ומפוטמים בישראל - כ-47% מהבשר הטרי, עגלים ופרות מרפתות החלב - כ-40%, ועגלים מעדרי בקר שגדלים בישראל- כ-13%{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/archive/quarterly/q158_heb.htm הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל,  חוברת מס' 158, אפריל 2014]}}.

[[שימושי קרקע|שטח הקרקע]] הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף [[חקלאות בישראל|הקרקע החקלאית הזמינה בישראל]]. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים. גם משאבי המים שבהם תלויה חקלאות הבשר גבוהים בהרבה מהיכולות של [[משק המים בישראל]]. תלותה הישירה (במקרה של בשר בקר) והעקיפה (במקרה של בשר עוף) של מדינת ישראל בבשר ממגוון מקורות ברחבי העולם מחריף את [[מזון בישראל|התלות של ישראל ביבוא מזון בסיסי]]  ומערער את [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] וה[[קיימות]] של מערכת המזון הישראלית, התלויה בהיקף נרחב במשאבים ובשירותים ממקורות שמחוץ למדינה{{הערה|שם=אקולוגיה2015}}

[[שימושי קרקע|שטח הקרקע]] הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף [[חקלאות בישראל|הקרקע החקלאית הזמינה בישראל]]. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים. גם משאבי המים שבהם תלויה חקלאות הבשר גבוהים בהרבה מהיכולות של [[משק המים בישראל]]. תלותה הישירה (במקרה של בשר בקר) והעקיפה (במקרה של בשר עוף) של מדינת ישראל בבשר ממגוון מקורות ברחבי העולם מחריף את [[מזון בישראל|התלות של ישראל ביבוא מזון בסיסי]]  ומערער את [[בטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]] וה[[קיימות]] של מערכת המזון הישראלית, התלויה בהיקף נרחב במשאבים ובשירותים ממקורות שמחוץ למדינה{{הערה|שם=אקולוגיה2015}}

===חברות ומפעלים בתחום הבשר בישראל===

===חברות ומפעלים בתחום הבשר בישראל===

חברות מרכזיות הקשורות לתעשיית הבשר בישראל כוללות את  

חברות מרכזיות הקשורות לתעשיית הבשר בישראל כוללות את  

השירות הווטרינרי מפרסם רשימת מפעלים הקשורים לגידול, שחיטה הובלה ואכסון של מזון מהחי.{{הערה|[https://foodinspection.org/establishmentTypereport.aspx דו''ח רשימת מתקנים מאושרים ע''י השירותים הוטרינריים

השירות הווטרינרי מפרסם רשימת מפעלים הקשורים לגידול, שחיטה הובלה ואכסון של מזון מהחי.{{הערה|[https://foodinspection.org/establishmentTypereport.aspx דו''ח רשימת מתקנים מאושרים ע''י השירותים הווטרינריים

], המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות}}. ברשימה זו ניתן למצוא 20 משחטות תעשתיות, 8 משחטות רשותיות, 6 משחתות לייצוא, ו-10 בתי מטבחיים. בנוסף קיימים 8 מפעלי פסדים ו-8 מפעלי בשר לייצוא. לדוגמה 6 משחתות בישראל שמיועדות לשחוט תרנגולות ותרנגולי הודו לצרכי ייצוא לארצות הברית, לאיחוד האירופי ולקנדה. סה"כ מדובר בשחיטה של מעל 530 אלף תרנגולות ביום לצרכי ייצוא. {{הערה|[ הפיקוח על מוצרים מהחי https://foodinspection.org/establishments/exportEstablishmentsListReport.aspx ],  המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות}}מתוכן ניתן למצוא  

], המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות}}. ברשימה זו ניתן למצוא 20 משחטות תעשתיות, 8 משחטות רשותיות, 6 משחתות לייצוא, ו-10 בתי מטבחיים. בנוסף קיימים 8 מפעלי פסדים ו-8 מפעלי בשר לייצוא. לדוגמה 6 משחתות בישראל שמיועדות לשחוט תרנגולות ותרנגולי הודו לצרכי ייצוא לארצות הברית, לאיחוד האירופי ולקנדה. סה"כ מדובר בשחיטה של מעל 530 אלף תרנגולות ביום לצורכי ייצוא. {{הערה|[ הפיקוח על מוצרים מהחי https://foodinspection.org/establishments/exportEstablishmentsListReport.aspx ],  המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות}}מתוכן ניתן למצוא  

{| {{table}}

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שם המפעל'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שם המפעל'''