שינויים

'''מחלות הסרטן בישראל''' גורמות לתחלואה של כ-28 אלף חולים חדשים מדי שנה (נכון ל-2012){{הערה|שם=st06_13_2015}} מתוכם כ-450 חולים ילדים. <ref name = "briut10-07">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1448211 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08.10.2007</ref> מסוף שנות ה-90 סרטן הוא [[סיבות מוות בישראל| סיבת המוות העיקרית בישראל]] - רבע מכלל מקרי המוות נגרמים מסרטן - שיעור גבוה בהרבה מכל סיבת מוות אחרת. מתוך מקרי המוות שמתרחשים בגילאים 1-74, (ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה) סרטן הורג אחד מכל שלושה גברים וכמעט מחצית מהנשים בישראל. נכון לשנת 2012, סרטן הורג כ-10,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-30% או כ-3,000 מקרי תמותה שמתרחשים לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012}}

'''מחלות הסרטן בישראל''' גורמות לתחלואה של כ-28 אלף חולים חדשים מדי שנה (נכון ל-2012){{הערה|שם=st06_13_2015}} מתוכם כ-450 חולים ילדים. <ref name = "briut10-07">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1448211 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08.10.2007</ref> מסוף שנות ה-90 סרטן הוא [[סיבות מוות בישראל| סיבת המוות העיקרית בישראל]] - רבע מכלל מקרי המוות נגרמים מסרטן - שיעור גבוה בהרבה מכל סיבת מוות אחרת. מתוך מקרי המוות שמתרחשים בגילאים 1-74, (ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה) סרטן הורג אחד מכל שלושה גברים וכמעט מחצית מהנשים בישראל. נכון לשנת 2012, מחלת הסרטן הורגת כ-10,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-30% או כ-3,000 מקרי תמותה שמתרחשים לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012}}

לאחר שנים של יציבות או עליה מתונה בשיעור ה[[סרטן|תחלואה בסרטן]], יש מגמות של ירידה מתונה בשיעור התחלואה מאז 2008. {{הערה|קרן צוריאל הררי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712890,00.html האם יש יותר סרטן בישראל? האשה שמחזיקה בכל הנתונים מדברת], כלכליסט  13.05.17}} כמו כן יש ירידה מתונה בשיעור מסרטן עקב שיפור בגילוי מוקדם ובטיפולים. בהשוואה למחלות נפוצות אחרות כמו [[מחלות לב]], הירידה בתמותה פחות משמעותית. מגמות אלה שונות במקצת בין יהודים וערבים ובין גברים ונשים לדוגמה  בעבר היתה עליה משמועתית בתחלואה בסרטן בקרב גברים ונשים ערבים, לעומת שינוי מתון בהרבה בקרב גברים ונשים ממוצע יהודי. קיימים הבדלים משמעותיים בתחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל - התחלואה נמוכה יותר בקרב ישובים ערבים וכן בישובים בעל אופי חרדי, כמו כן קיימים הבדלים בין גברים לנשים.  

לאחר שנים של יציבות או עליה מתונה בשיעור ה[[סרטן|תחלואה בסרטן]] בישראל, יש מגמות של ירידה מתונה בשיעור התחלואה מאז 2008. {{הערה|קרן צוריאל הררי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712890,00.html האם יש יותר סרטן בישראל? האשה שמחזיקה בכל הנתונים מדברת], כלכליסט  13.05.2017}} כמו כן יש ירידה מתונה בשיעור המוות מסרטן עקב שיפור בגילוי מוקדם ובטיפולים. בהשוואה למחלות נפוצות אחרות כמו [[מחלות לב]], הירידה בתמותה פחות משמעותית. מגמות אלה שונות במקצת בין יהודים וערבים ובין גברים ונשים לדוגמה  בעבר הייתה עליה משמעותית בתחלואה בסרטן בקרב גברים ונשים ערבים, לעומת שינוי מתון בהרבה בקרב גברים ונשים ממוצע יהודי. קיימים הבדלים משמעותיים בתחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל - התחלואה נמוכה יותר בקרב ישובים ערבים וכן בישובים בעל אופי חרדי, כמו כן קיימים הבדלים בין גברים לנשים.  

בדומה למקומות אחרים בעולם, [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] מהותיים ומוכחים לסרטן כוללים [[עישון בישראל|עישון מוצרי טבק]] - לרבות סיגריות ו[[ נרגילות]], [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] ומקורות אחרים של [[זיהום|זיהום כימי]], קרינה לרבות [[חשיפה לשמש]], השפעות של [[תזונה|תזונה בריאה]] לרבות [[בשר מעובד]] ו[[מזון מעובד]], צריכה מועטה של פירות וירקות, ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]]. התחלואה בסרטן עולה גם באופן מהותי וטבעי עם תהליכי הזדקנות של האוכלוסיה.  

בדומה למקומות אחרים בעולם, [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] מהותיים ומוכחים לסרטן כוללים [[עישון בישראל|עישון מוצרי טבק]] - לרבות סיגריות ו[[ נרגילות]], [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] ומקורות אחרים של [[זיהום|זיהום כימי]], קרינה לרבות [[חשיפה לשמש]], השפעות של [[תזונה|תזונה בריאה]] לרבות [[בשר מעובד]] ו[[מזון מעובד]], צריכה מועטה של פירות וירקות, ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]]. התחלואה בסרטן עולה גם באופן מהותי וטבעי עם תהליכי הזדקנות של האוכלוסייה.  

==תחלואה בסרטן בישראל==

==תחלואה בסרטן בישראל==

לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2012 התגלו בישראל כ-28 אלף גידולים סרטניים ממאירים חדשים בכל שנה. מתוכם 12.9 אלף גידולים סרטניים בקרב זכרים ו-15 אלף גידולים סרטניים בקרב נקבות. {{הערה|שם=st06_13_2015}}

לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2012 התגלו בישראל כ-28 אלף גידולים סרטניים ממאירים חדשים בכל שנה. מתוכם 12.9 אלף גידולים סרטניים בקרב זכרים ו-15 אלף גידולים סרטניים בקרב נקבות. {{הערה|שם=st06_13_2015}}

לפני נתוני סוכנות הסרטן הבינלאומית, נכון לשנת 2012 חלו בישראל מעל 15 אלף גברים בשנה, וכמעט 14 אלף נשים בשנה, כלומר סה"כ כ-29 אלף איש בשנה, שהם כ-80 חולים חדשים מידי יום. כמות התמותה השנתית מכלל סוגי הסרטן עמדה על 5532 גברים ו-5398 נשים כלומר כמעט 11 אלף בני אדם בשנה, כ-30 אנשים ביום. [http://globocan.iarc.fr/Pages/fact_sheets_population.aspx?country=376]  

לפני נתוני סוכנות הסרטן הבינלאומית, נכון לשנת 2012 חלו בישראל מעל 15 אלף גברים בשנה, וכמעט 14 אלף נשים בשנה, כלומר סה"כ כ-29 אלף איש בשנה, שהם כ-80 חולים חדשים מידי יום. כמות התמותה השנתית מכלל סוגי הסרטן עמדה על 5,532 גברים ו-5,398 נשים כלומר כמעט 11 אלף בני אדם בשנה, כ-30 אנשים ביום. [http://globocan.iarc.fr/Pages/fact_sheets_population.aspx?country=376]  

===סוגי הסרטן הנפוצים בישראל ===

===סוגי הסרטן הנפוצים בישראל ===

'''[[סרטן המעי הגס]]''' הינו סוג הסרטן השני בשכיחתו (אחרי [[סרטן השד]]) בקרב כלל האוכלוסייה בישראל. כ-10% מכלל חולי הסרטן בישראל חולים בסרטן המעי הגס - הן מקרב גברים והן מקרב נשים. הוא גם גורם המוות השני בחשיבותו בקרב חולי סרטן ותורם כ-10% ממקרי המוות מקרב חולי הסרטן  הן בקרב גברים והן בקרב נשים<ref name="hiraut2011"/> מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005.  

'''[[סרטן המעי הגס]]''' הינו סוג הסרטן השני בשכיחתו (אחרי [[סרטן השד]]) בקרב כלל האוכלוסייה בישראל. כ-10% מכלל חולי הסרטן בישראל חולים בסרטן המעי הגס - הן מקרב גברים והן מקרב נשים. הוא גם גורם המוות השני בחשיבותו בקרב חולי סרטן ותורם כ-10% ממקרי המוות מקרב חולי הסרטן  הן בקרב גברים והן בקרב נשים<ref name="hiraut2011"/> מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005.  

על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי ב[[משרד הבריאות]], הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3369785,00.html דור שני לחולי סרטן המעי הגס - בסיכון כפול למחלה] מיטל יסעור בית-אור, 26.02.07, ynet

על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי ב[[משרד הבריאות]], הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3369785,00.html דור שני לחולי סרטן המעי הגס - בסיכון כפול למחלה] מיטל יסעור בית-אור, 26.02.2007, ynet

</ref>

</ref>

==מגמות בתחלואה ותמותה בסרטן על פני זמן==

==מגמות בתחלואה ותמותה בסרטן על פני זמן==

;מגמות תחלואה בסרטן על פני זמן:

;מגמות תחלואה בסרטן על פני זמן:

בין 1980 ל-1999, גדל הסיכוי של יהודים (גברים ונשים) לחלות בסרטן ב-28%,  סיכוייו של גבר לא יהודי לחלות בסרטן גדלו ב-49%, ואילו נשים לא יהודיות סבלו מעליה של 89% בתחלואת סרטן <ref name = "rishum2004">על פי  נתוני אתר רישום הסרטן הלאומי בישראל, משרד הבריאות,  2004</ref> התחלואה בסרטן עלתה בתקופה זו בכל חתך הגילאים, ולא נבעה רק מהעליה בתוחלת חיים. שיעור החולים בסרטן בגילאים 0-34, ל-100 אלף איש עלה בכל שכבות האוכלוסייה. בקרב זכרים יהודים בגילאים אלה עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נשים יהודיות היתה עליה מ-290 (1996), 333 (2000). באוכלוסייה הערבית היתה מגמת עליה חדה עוד יותר בתחלואה.<ref name = "rishum2004"/>  

בין 1980 ל-1999, גדל הסיכוי של יהודים (גברים ונשים) לחלות בסרטן ב-28%,  סיכוייו של גבר לא יהודי לחלות בסרטן גדלו ב-49%, ואילו נשים לא יהודיות סבלו מעליה של 89% בתחלואת סרטן <ref name = "rishum2004">על פי  נתוני אתר רישום הסרטן הלאומי בישראל, משרד הבריאות,  2004</ref> התחלואה בסרטן עלתה בתקופה זו בכל חתך הגילאים, ולא נבעה רק מהעליה בתוחלת חיים. שיעור החולים בסרטן בגילאים 0-34, ל-100 אלף איש עלה בכל שכבות האוכלוסייה. בקרב זכרים יהודים בגילאים אלה עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נשים יהודיות הייתה עליה מ-290 (1996), 333 (2000). באוכלוסייה הערבית היתה מגמת עליה חדה עוד יותר בתחלואה.<ref name = "rishum2004"/>  

בין 1999-2008 בקרב גברים יהודים היתה עליה מתונה בתחלואה של כלל סוגי הסרטן של 7.7%, ובקרב גברים ערבים הייתה עליה חדה יותר של 13.6%. בגברים יהודים היתה עלייה ניכרת בסרטן הערמונית (46.5%), ירידה בסרטן כיס השתן (11.7%) ויציבות בהיארעות של סרטן המעי הגס (0), סרטן הריאה (0.5%-) ולימפומה שאינה הודג'קין (1.3%-). בגברים ערבים, לעומת זאת, נצפית עלייה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן הערמונית (51.9%), סרטן המעי הגס (51.6%), סרטן כיס השתן (23.4%) ולימפומה שאינה הודג'קין (19.0%),  בסרטן הריאה יש ירידה קלה (7.2%-). כאשר מסתכלים על כלל הזכרים רואים ירידה מסויימת בסרטן כיס השתן (9%) עליה ניכרת בסרטן הערמונית (46%) שיכולה לנבוע מאבחון גדול יותר עקב שיפור המודעות, ויציבות בשאר סוגי הסרטן הנפוצים.<ref name="hiraut2011"/>

בין 1999-2008 בקרב גברים יהודים הייתה עליה מתונה בתחלואה של כלל סוגי הסרטן של 7.7%, ובקרב גברים ערבים הייתה עליה חדה יותר של 13.6%. בגברים יהודים הייתה עלייה ניכרת בסרטן הערמונית (46.5%), ירידה בסרטן כיס השתן (11.7%) ויציבות בהיארעות של סרטן המעי הגס (0), סרטן הריאה (0.5%-) ולימפומה שאינה הודג'קין (1.3%-). בגברים ערבים, לעומת זאת, נצפית עלייה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן הערמונית (51.9%), סרטן המעי הגס (51.6%), סרטן כיס השתן (23.4%) ולימפומה שאינה הודג'קין (19.0%),  בסרטן הריאה יש ירידה קלה (7.2%-). כאשר מסתכלים על כלל הזכרים רואים ירידה מסויימת בסרטן כיס השתן (9%) עליה ניכרת בסרטן הערמונית (46%) שיכולה לנבוע מאבחון גדול יותר עקב שיפור המודעות, ויציבות בשאר סוגי הסרטן הנפוצים.<ref name="hiraut2011"/>

בין 1999-2008 בקרב נשים יהודיות היתה ירידה מתונה בתחלואה מכלל סוגי הסרטן של 2.2%-, זאת לעומת עליה חדה בתחלואה בכלל סוגי הסרטן בקרב נשים ערביות של 21.7%. בקרב נשים יהודיות יש עלייה בסרטן הריאה (11.3%), ירידה בסרטן המעי הגס (10.6%-) ויציבות בהיארעות של סרטן השד (עם נטייה לירידה:  7.8%-), סרטן הרחם (6.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (3.7%-). בנשים ערביות, יש עליה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן השד (28.7%), סרטן המעי הגס (62.3%), סרטן בלוטת המגן (58.7%) ולוקמיה (11.9%). בהיארעות לימפומה שאינה הודג'קין נצפתה עליה קלה (4.2%). כשמסתכלים על סוגי הסרטן השכיחים של כלל הנשים רואים עלייה ניכרת בסרטן בלוטת המגן (49.6%) ובסרטן הריאה (11.4)<ref name="hiraut2011"/>

בין 1999-2008 בקרב נשים יהודיות הייתה ירידה מתונה בתחלואה מכלל סוגי הסרטן של 2.2%-, זאת לעומת עליה חדה בתחלואה בכלל סוגי הסרטן בקרב נשים ערביות של 21.7%. בקרב נשים יהודיות יש עלייה בסרטן הריאה (11.3%), ירידה בסרטן המעי הגס (10.6%-) ויציבות בהיארעות של סרטן השד (עם נטייה לירידה:  7.8%-), סרטן הרחם (6.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (3.7%-). בנשים ערביות, יש עליה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן השד (28.7%), סרטן המעי הגס (62.3%), סרטן בלוטת המגן (58.7%) ולוקמיה (11.9%). בהיארעות לימפומה שאינה הודג'קין נצפתה עליה קלה (4.2%). כשמסתכלים על סוגי הסרטן השכיחים של כלל הנשים רואים עלייה ניכרת בסרטן בלוטת המגן (49.6%) ובסרטן הריאה (11.4)<ref name="hiraut2011"/>

עליה בתחלואת הסרטן בקרב האוכלוסייה הערבית וסוגי התחלואה השונים יכולה לרמוז על השתנות גורמי סיכון בקרב אוכלוסייה זו כמו הבדלים בתזונה, חשיפה גדולה יותר לזיהום אוויר, חשיפה לגורמים משני הורמונים ועוד. חלק מההבדלים יכולים לנבוע גם מאבחון מדוייק יותר ומוקדם יותר של מחלות סרטניות.   

עליה בתחלואת הסרטן בקרב האוכלוסייה הערבית וסוגי התחלואה השונים יכולה לרמוז על השתנות גורמי סיכון בקרב אוכלוסייה זו כמו הבדלים בתזונה, חשיפה גדולה יותר לזיהום אוויר, חשיפה לגורמים משני הורמונים ועוד. חלק מההבדלים יכולים לנבוע גם מאבחון מדוייק יותר ומוקדם יותר של מחלות סרטניות.   

התמותה מכלל סוגי הסרטן ירדה בצורה מתונה בתקופה 2000-2010 בממוצע כללי של האוכלוסייה. מגמה זו מסתירה ירידה חדה יותר בקרב יהודים ועליה בתמותה בקרב ערבים. בקרב כלל הזכרים התמותה מסרטן ירדה ב-5% בתקופה זו ונכון לשנת 2011 היא עומדת על כ-135 למאה אלף תושבים (בממוצע תלת-שנתי). <ref name="mort2011"/> בשנים 1999-2008 היתה ירידה בתמותה מסרטן בקרב גברים יהודים של 17.1%, בעיקר בזכות הירידה בתמותה מסרטן ריאה, המעי הגס, והקיבה. בגברים ערביים, לעומת זאת, המגמות הן של עלייה (סרטן הקיבה וסרטן המעי הגס) או יציבות (סרטן הריאה, סרטן הערמונית, סרטן הלבלב), כך שסה"כ בקרב גברים ערבים יש עליה של 3% בתמותה מסרטן.<ref name="hiraut2011"/>

התמותה מכלל סוגי הסרטן ירדה בצורה מתונה בתקופה 2000-2010 בממוצע כללי של האוכלוסייה. מגמה זו מסתירה ירידה חדה יותר בקרב יהודים ועליה בתמותה בקרב ערבים. בקרב כלל הזכרים התמותה מסרטן ירדה ב-5% בתקופה זו ונכון לשנת 2011 היא עומדת על כ-135 למאה אלף תושבים (בממוצע תלת-שנתי). <ref name="mort2011"/> בשנים 1999-2008 היתה ירידה בתמותה מסרטן בקרב גברים יהודים של 17.1%, בעיקר בזכות הירידה בתמותה מסרטן ריאה, המעי הגס, והקיבה. בגברים ערביים, לעומת זאת, המגמות הן של עלייה (סרטן הקיבה וסרטן המעי הגס) או יציבות (סרטן הריאה, סרטן הערמונית, סרטן הלבלב), כך שסה"כ בקרב גברים ערבים יש עליה של 3% בתמותה מסרטן.<ref name="hiraut2011"/>

בקרב נקבות היתה ירידה מתונה בתמותה מסרטן של 5%, והיא עומדת על 131 למאה אלף איש נכון לשנת 2011 <ref name="mort2011"/> כאשר נבחנת המגמה במהלך העשור 1999-2008 לפי קבוצת אוכלוסייה, נצפית מגמת ירידה בתמותה מסרטן בקרב יהודיות  של 13.8%-, ומגמת עלייה בתמותה מסרטן בנשים ערביות 13.2%. הירידה בתמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות נובעת בעיקר מירידה של 22.7% בתמותה מסרטן השד ושל 30.7% בתמותה מסרטן המעי הגס. במגמות בסוגי הסרטן האחרים השכיחים כגורמי תמותה בנשים יהודיות, ניכרת יציבות (סרטן הריאה: עליה של 6.9%, סרטן השחלה: ירידה של 5.6%-) או עלייה (סרטן הלבלב: 13.1%). בנשים ערביות ניכרת מגמת עלייה ברוב סוגי הסרטן השכיחים כגורמי תמותה: לוקמיה (10.6%), ריאה (12.7%), המעי הגס (16.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (29.9%). התמותה מסרטן השד היתה יציבה (גידול של 2.6%). <ref name="hiraut2011"/>

בקרב נקבות היתה ירידה מתונה בתמותה מסרטן של 5%, והיא עומדת על 131 למאה אלף איש נכון לשנת 2011 <ref name="mort2011"/> כאשר נבחנת המגמה במהלך העשור 1999-2008 לפי קבוצת אוכלוסייה, נצפית מגמת ירידה בתמותה מסרטן בקרב יהודיות  של 13.8%-, ומגמת עלייה בתמותה מסרטן בנשים ערביות 13.2%. הירידה בתמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות נובעת בעיקר מירידה של 22.7% בתמותה מסרטן השד ושל 30.7% בתמותה מסרטן המעי הגס. במגמות בסוגי הסרטן האחרים השכיחים כגורמי תמותה בנשים יהודיות, ניכרת יציבות (סרטן הריאה: עליה של 6.9%, סרטן השחלה: ירידה של 5.6%-) או עלייה (סרטן הלבלב: 13.1%). בנשים ערביות ניכרת מגמת עלייה ברוב סוגי הסרטן השכיחים כגורמי תמותה: לוקמיה (10.6%), ריאה (12.7%), המעי הגס (16.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (29.9%). התמותה מסרטן השד הייתה יציבה (גידול של 2.6%). <ref name="hiraut2011"/>

ניתן להשוות את הירידה המתונה בתמותה מסרטן בקרב כלל האוכלוסייה לתמותה מגורמים אחרים. רוב הגורמים האחרים ירדו בצורה חדה יותר לעומת הירידה בתמותה מסרטן. בתקופה 2000-2010 בקרב גברים היתה ירידה של 5% בתמותה מסרטן, לעומת עליה 3% בתמותה ממחלות כליה, וירידה של 33% במחלות לב (מרמה של 130 למאה אלף בשנת 2000 לרמה של 90 בשנת 2011), ירידה של 30% במחלות כלי דם במוח, ירידה של 19% בסוכרת, וירידה של 32% בשיעורי המוות עקב תאונות. בקרב נשים היתה מגמת ירידה במקרי תמותה עקב מחלות לב (30%), מחלות כלי דם במוח (24%), סוכרת (23%) ועליה של 11% במחלות כליה ושל 47% במקרים של אלח-דם.  <ref name="mort2011"/>

ניתן להשוות את הירידה המתונה בתמותה מסרטן בקרב כלל האוכלוסייה לתמותה מגורמים אחרים. רוב הגורמים האחרים ירדו בצורה חדה יותר לעומת הירידה בתמותה מסרטן. בתקופה 2000-2010 בקרב גברים הייתה ירידה של 5% בתמותה מסרטן, לעומת עליה 3% בתמותה ממחלות כליה, וירידה של 33% במחלות לב (מרמה של 130 למאה אלף בשנת 2000 לרמה של 90 בשנת 2011), ירידה של 30% במחלות כלי דם במוח, ירידה של 19% בסוכרת, וירידה של 32% בשיעורי המוות עקב תאונות. בקרב נשים היתה מגמת ירידה במקרי תמותה עקב מחלות לב (30%), מחלות כלי דם במוח (24%), סוכרת (23%) ועליה של 11% במחלות כליה ושל 47% במקרים של אלח-דם.  <ref name="mort2011"/>

==הבדלים בתחלואה בסרטן בין יישובים==

==הבדלים בתחלואה בסרטן בין יישובים==

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוה ב-10%-20% בקרב גברים, וב-20%-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], שכולל [[חומרים מסרטנים]] רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף [[עישון]] (העישון בנפת חיפה בקרב מבוגרים נמוך מעט מהממוצע הארצי)]]

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוה ב-10%-20% בקרב גברים, וב-20%-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], שכולל [[חומרים מסרטנים]] רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף [[עישון]] (העישון בנפת חיפה בקרב מבוגרים נמוך מעט מהממוצע הארצי)]]

לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2002-1998, השיעור המתוקנן של חולי סרטן חדשים בשנה היה 365 ל-100 אלף איש בקרב גברים, ו-352 ל-100 אלף איש בקרב נשים. הנפה שבה שיעור התחלואה בסרטן הנמוך ביותר לגברים ולנשים כאחד הייתה נפת ירושלים (266 לגברים, 269 לנשים - הנתונים מירושלים לא מתייחסים לערבים). הנפה שבה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בסרטן לגברים ולנשים כאחד היתה נפת חיפה (424 לגברים, 410 לנשים). כלומר גבוהים ב-50%-60% לעומת הנפה הנמוכה ביותר. תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים הייתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש. הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהים בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוהים היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוהה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2002-1998, השיעור המתוקנן של חולי סרטן חדשים בשנה היה 365 ל-100 אלף איש בקרב גברים, ו-352 ל-100 אלף איש בקרב נשים. הנפה שבה שיעור התחלואה בסרטן הנמוך ביותר לגברים ולנשים כאחד הייתה נפת ירושלים (266 לגברים, 269 לנשים - הנתונים מירושלים לא מתייחסים לערבים). הנפה שבה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בסרטן לגברים ולנשים כאחד הייתה נפת חיפה (424 לגברים, 410 לנשים). כלומר גבוהים ב-50%-60% לעומת הנפה הנמוכה ביותר. תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים הייתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש. הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהים בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוהים היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוהה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2015 ומתייחסים לתחלואה ותמותה מסרטן בשנים 2005-09 מצביעים על פערים ניכרים בשיעור התחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל. השיעור המתוקנן (ביחס לגיל) של חולות סרטן חדשות ביחס ל-100 אלף איש ביישוב חורה עמד על פחות מ-100, בעוד הממוצע הארצי גבוה פי 3 - 364 חולות ל-100 אלף איש. בקריית מוצקין שיעור זה עמד על כ-470 ובנשר מעל 500. התחלואה בסרטן בקרב נשים נמוכה בישובים ערביים ובישובים חרדיים. כל הישובים שבהם יש שיעור סרטן נמוך מאד הם יישובים ערבים, ומתוכם יש מספר ישובים עם שיעור חולות חדשות נמוך מ-200.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g41_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, נקבות,  ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> אחת הסיבות לתחלואה הנמוכה בסרטן  היא שיעור עישון נמוך מאד בקרב נשים ערביות וחרדיות.  

נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2015 ומתייחסים לתחלואה ותמותה מסרטן בשנים 2005-09 מצביעים על פערים ניכרים בשיעור התחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל. השיעור המתוקנן (ביחס לגיל) של חולות סרטן חדשות ביחס ל-100 אלף איש ביישוב חורה עמד על פחות מ-100, בעוד הממוצע הארצי גבוה פי 3 - 364 חולות ל-100 אלף איש. בקריית מוצקין שיעור זה עמד על כ-470 ובנשר מעל 500. התחלואה בסרטן בקרב נשים נמוכה בישובים ערביים ובישובים חרדיים. כל הישובים שבהם יש שיעור סרטן נמוך מאד הם יישובים ערבים, ומתוכם יש מספר ישובים עם שיעור חולות חדשות נמוך מ-200.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g41_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, נקבות,  ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> אחת הסיבות לתחלואה הנמוכה בסרטן  היא שיעור עישון נמוך מאד בקרב נשים ערביות וחרדיות.