שינויים

[[קובץ:Begin_Road_TA_Traffic_Jam.jpg||שמאל|thumb|300px|פקק תנועה בתל אביב. בנוסף לבזבוז זמן, עומסי התנועה גורמים גם להגברת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בגלל ריכוז גדול של פליטות של חומרים רעילים במקום יישוב]]

[[קובץ:Begin_Road_TA_Traffic_Jam.jpg||שמאל|thumb|300px|פקק תנועה בתל אביב. בנוסף לבזבוז זמן, עומסי התנועה גורמים גם להגברת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בגלל ריכוז גדול של פליטות של חומרים רעילים במקום יישוב]]

'''עומס תנועה''' (Traffic congestion) או '''גודש תנועה''' הוא דפוס ברשת כבישים שבו עליה בצפיפות כלי הרכב בכביש גורמת להאטת מהירות הנסיעה ולהתמשכות זמן הנסיעה. גודש תנועה קיצוני הוא מכונה '''פקק תנועה''' שבו תנועת כלי הרכב עוצרת לגמרי.  

'''עומס תנועה''' (באנגלית: '''Traffic congestion''') או '''גודש תנועה''' הוא דפוס ברשת כבישים שבו עליה בצפיפות כלי הרכב בכביש גורמת להאטת מהירות הנסיעה ולהתמשכות זמן הנסיעה. גודש תנועה קיצוני הוא מכונה '''פקק תנועה''' שבו תנועת כלי הרכב עוצרת לגמרי.  

עומסי תנועה יכולים להתרחש בסוגי רכב שונים כמו [[אופניים]], [[אופנועים]] או [[אוטובוסים]] אבל הדוגמה הנפוצה ביותר של עומסים אלה היא של עומסי תנועה של [[רכב פרטי|רכבים פרטיים]].  

עומסי תנועה יכולים להתרחש בסוגי רכב שונים כמו [[אופניים]], [[אופנועים]] או [[אוטובוסים]] אבל הדוגמה הנפוצה ביותר של עומסים אלה היא של עומסי תנועה של [[רכב פרטי|רכבים פרטיים]].  

|}

|}

ניתן לראות את הנתונים של מספר סוגי ערים בעלות  מאפיינים שונים - יוסטון או לוס אנג'לס שמתאפיינות ב[[פרבור]] חזק ובשימוש גבוה של רכב פרטי לעומת ערים שיש בהן רכבת תחתיות (לונדון, ניו יורק. ניו יורק בנויה בצורה צפופה ולונדון בעלות צפיפות מטרופולינית נמוכה יותר). סוג שלישי של ערים הן כאלו שיש בהן [[תחבורת אופניים]] מפותחת עם או בלי רכבת תחתית - באמסטרדם יש רכבת תחתית (לא מאד ענפה) ובאוטרכט אין רכבת תחתית. סה"כ היוממים ביוסטון עומדים בפקקים פי 7 לעומת היוממים באמסטרדם (בהנחה שמשתמשי התחבורה הציבורית לא עומדים בפקקים), אם מניחים שבאמסטרדם רק אחוז קטן משתמש ברכבת תחתית יוצע שבלוס אנג'לס אנשים מחכים בפקק פי 3.7 לעומת אמסטרדם. כמו כן בלונדון ובניו יורק כמות הפקקים ליומם ממוצע היא גבוה יותר לעומת אמסטרדם, בשני המקומות כמות שעות הפקקים נמוכה לעומת ערים עם שימוש גבוה יותר במכוניות פרטיות.

ניתן לראות את הנתונים של מספר סוגי ערים בעלות  מאפיינים שונים - יוסטון או לוס אנג'לס שמתאפיינות ב[[פרבור]] חזק ובשימוש גבוה של רכב פרטי לעומת ערים שיש בהן רכבת תחתיות (לונדון, ניו יורק. ניו יורק בנויה בצורה צפופה ולונדון בעלות צפיפות מטרופולינית נמוכה יותר). סוג שלישי של ערים הן כאלו שיש בהן [[תחבורת אופניים]] מפותחת עם או בלי רכבת תחתית - באמסטרדם יש רכבת תחתית (לא מאד ענפה) ובאוטרכט אין רכבת תחתית. סה"כ היוממים ביוסטון עומדים בפקקים פי 7 לעומת היוממים באמסטרדם (בהנחה שמשתמשי התחבורה הציבורית לא עומדים בפקקים), אם מניחים שבאמסטרדם רק אחוז קטן משתמש ברכבת תחתית יוצע שבלוס אנג'לס אנשים מחכים בפקק פי 3.7 לעומת אמסטרדם. כמו כן בלונדון ובניו יורק כמות הפקקים ליומם ממוצע היא גבוהה יותר לעומת אמסטרדם, בשני המקומות כמות שעות הפקקים נמוכה לעומת ערים עם שימוש גבוה יותר במכוניות פרטיות.

מדד נוסף Castrol's Magnatec Stop-Start בדק את כמות העצירות של מכוניות בערים שונות ב-78 מדינות שונות. המצב בערים מערביות הוא יחסית טוב לעומת ערים במדינות מתפתחות. בירת אינדונזיה, ג'קרטה, היא בעלת הפקקים הגרועים בעולם עם  33,240 עצירות והתחלת תנועה בשנה (כלומר 91 עצירות ביום), ואחריה איסטנבול, מקסיקו סיטי, Surabaya באינדונזיה, סנט פטרבורג, מוסקבה, רומא, בנגקוק, גוואלדחלה מקסיקו, ובוינוס איירס (כולן בעלות מעל 23 אלף עצירות בשנה). עשר הערים עם הכי מעט עצירות בנסיעה היו טמפרה פינלנד, רוטרדם בהולנד, ברטיסלבה, אבו-דאבי, אנטוורפן, פורטו, קופנהגן ו-Kosice כולן עם פחות מ-7,400 עצירות בשנה. [https://www.thrillist.com/travel/nation/city-with-worst-traffic-jakarta-indonesia-tops-castrol-s-ranking-of-cities-with-most-stop-starts]

מדד נוסף Castrol's Magnatec Stop-Start בדק את כמות העצירות של מכוניות בערים שונות ב-78 מדינות שונות. המצב בערים מערביות הוא יחסית טוב לעומת ערים במדינות מתפתחות. בירת אינדונזיה, ג'קרטה, היא בעלת הפקקים הגרועים בעולם עם  33,240 עצירות והתחלת תנועה בשנה (כלומר 91 עצירות ביום), ואחריה איסטנבול, מקסיקו סיטי, Surabaya באינדונזיה, סנט פטרבורג, מוסקבה, רומא, בנגקוק, גוואלדחלה מקסיקו, ובוינוס איירס (כולן בעלות מעל 23 אלף עצירות בשנה). עשר הערים עם הכי מעט עצירות בנסיעה היו טמפרה פינלנד, רוטרדם בהולנד, ברטיסלבה, אבו-דאבי, אנטוורפן, פורטו, קופנהגן ו-Kosice כולן עם פחות מ-7,400 עצירות בשנה. [https://www.thrillist.com/travel/nation/city-with-worst-traffic-jakarta-indonesia-tops-castrol-s-ranking-of-cities-with-most-stop-starts]

בישראל, אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק ל[[רווחה]] עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).  

בישראל, אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק ל[[רווחה]] עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).  

על פי הערכת [[משרד התחבורה]] בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref> מחקר אחר משנת 2015 העריך כי עלות הזמן המבוזבז בפקקים הגיעה ל-15 מיליארד ש"ח בשנה. עד שנת 2030 צפוי הנזק הכלכלי למשק עקב בזבוז זמן בפקקים צפוי לעלות ל-25 מיליארד ש"ח בשנה.  חישוב זה נעשה על בסיס ההנחה כי שעת אדם שווה בממוצע 22 ש"ח. בחמישה קטעים בכביש "נתיבי איילון" מבזבזים נהגים מדי יום כ-18 אלף שעות בפקקים. מכאן שעלות פקקים אלה למשק היא כ-400 אלף ש"ח ביום, או כ-2 מיליון ש"ח בשבוע עבודה אחד של 5 ימים.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4644417,00.html נתיבי איילון הם שיאני הזמן האבוד] שחר הזלקורן, TheCar, ynet,  05.04.15</ref>  

על פי הערכת [[משרד התחבורה]] בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.2008, ynet</ref> מחקר אחר משנת 2015 העריך כי עלות הזמן המבוזבז בפקקים הגיעה ל-15 מיליארד ש"ח בשנה. עד שנת 2030 צפוי הנזק הכלכלי למשק עקב בזבוז זמן בפקקים צפוי לעלות ל-25 מיליארד ש"ח בשנה.  חישוב זה נעשה על בסיס ההנחה כי שעת אדם שווה בממוצע 22 ש"ח. בחמישה קטעים בכביש "נתיבי איילון" מבזבזים נהגים מדי יום כ-18 אלף שעות בפקקים. מכאן שעלות פקקים אלה למשק היא כ-400 אלף ש"ח ביום, או כ-2 מיליון ש"ח בשבוע עבודה אחד של 5 ימים.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4644417,00.html נתיבי איילון הם שיאני הזמן האבוד] שחר הזלקורן, TheCar, ynet,  05.04.15</ref>  

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי - בלאי עודף של כלי רכב, וצריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה הוערך בשנת 2008 ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי - בלאי עודף של כלי רכב, וצריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה הוערך בשנת 2008 ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר לשעות ומביאים את [[זיהום האוויר]] אל מרכזי האוכלוסייה. השפעת הזיהום קשורה לא רק לכמות הכוללת שלו, אלא לריכוז שלו במקום מסויים ולרמת החשיפה של האוכלוסייה. ככל שריכוז הזיהום גבוה יותר כך השפעתו מזיקה יותר. רוב זיהום האוויר במרבית הערים בישראל הוא [[זיהום מתחבורה]] פקקי תנועה ומגבירים את החשיפה ל[[זיהום אוויר]] של כלל האוכלוסייה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים. אוכלוסיות רגישות במיוחד הן ילדים וקשישים. דבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורקי תנועה. ההשפעה החמורה ביותר היא של [[חומר חלקיקי]] ומחקרים בשנים האחרונות קושרים בין קרבת מקור הזיהום לבין גודל ההשפעה על הבריאות. השפעות נוספות נובעות מ[[תחמוצות חנקן]] ומזיהום שניוני של [[אוזון בגובה הקרקע]]. יחד מזהמי האוויר עלולים לגרור תחלואה בסרטן (בעיקר סרטן ריאות אבל גם סוגי סרטן נוספים), מחלות לב-ריאה ומערכות של כלי הדם, וכן הגברה של מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת.  

רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר לשעות ומביאים את [[זיהום האוויר]] אל מרכזי האוכלוסייה. השפעת הזיהום קשורה לא רק לכמות הכוללת שלו, אלא לריכוז שלו במקום מסויים ולרמת החשיפה של האוכלוסייה. ככל שריכוז הזיהום גבוה יותר כך השפעתו מזיקה יותר. רוב זיהום האוויר במרבית הערים בישראל הוא [[זיהום מתחבורה]] פקקי תנועה ומגבירים את החשיפה ל[[זיהום אוויר]] של כלל האוכלוסייה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים. אוכלוסיות רגישות במיוחד הן ילדים וקשישים. דבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורקי תנועה. ההשפעה החמורה ביותר היא של [[חומר חלקיקי]] ומחקרים בשנים האחרונות קושרים בין קרבת מקור הזיהום לבין גודל ההשפעה על הבריאות. השפעות נוספות נובעות מ[[תחמוצות חנקן]] ומזיהום שניוני של [[אוזון בגובה הקרקע]]. יחד מזהמי האוויר עלולים לגרור תחלואה בסרטן (בעיקר סרטן ריאות אבל גם סוגי סרטן נוספים), מחלות לב-ריאה ומערכות של כלי הדם, וכן הגברה של מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת.  

על פי הערכה הלמ"ס, סה"כ עלות זיהום האוויר מתחבורה בישראל מגיעה לכ-5 מיליארד ש"ח בשנה שהם כ-0.5% מהתמ"ג נכון לשנת 2013.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> הערכה זו אינה כוללת היבטים שונים כגון חשיפה גבוה יותר של אנשים לזיהום אוויר עקב הקרבה למקורות הזיהום (לוחות המשרד להגנת הסביבה אינם מבחינים בין זיהום עירוני לבין זיהום בין-עירוני). נתוני הלמ"ס אינם מעודכנים ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון [[מתכות כבדות]] או [[אוזון בגובה הקרקע]]. על פי מחקר של משרד התחבורה הבריטי, זיהום אוויר מתחבורה עירונית עומד על 0.72%-0.3% מהתמ"ג שהם 3-7.5 מיליארד ש"ח בשנה (על פי התאמה לתמ"ג הישראלי, אך ללא התחשבות בצפיפות גדולה יותר ובמזג האוויר). על פי הערכה של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2008, שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו וד"ר מיכאל שראל, עלות זיהום האוויר מתחבורה יבשתית, הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf  דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref> שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013.

על פי הערכה הלמ"ס, סה"כ עלות זיהום האוויר מתחבורה בישראל מגיעה לכ-5 מיליארד ש"ח בשנה שהם כ-0.5% מהתמ"ג נכון לשנת 2013.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> הערכה זו אינה כוללת היבטים שונים כגון חשיפה גבוהה יותר של אנשים לזיהום אוויר עקב הקרבה למקורות הזיהום (לוחות המשרד להגנת הסביבה אינם מבחינים בין זיהום עירוני לבין זיהום בין-עירוני). נתוני הלמ"ס אינם מעודכנים ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון [[מתכות כבדות]] או [[אוזון בגובה הקרקע]]. על פי מחקר של משרד התחבורה הבריטי, זיהום אוויר מתחבורה עירונית עומד על 0.72%-0.3% מהתמ"ג שהם 3-7.5 מיליארד ש"ח בשנה (על פי התאמה לתמ"ג הישראלי, אך ללא התחשבות בצפיפות גדולה יותר ובמזג האוויר). על פי הערכה של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2008, שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו וד"ר מיכאל שראל, עלות זיהום האוויר מתחבורה יבשתית, הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf  דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref> שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Traffic_congestion עומס תנועה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Traffic_congestion עומס תנועה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000819055 בדיקה ב-Waze: נסיעה מהפריפריה לתל אביב - איפה הכי פקוק?] גיל שלמה, גלובס, 04/02/2013

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000819055 בדיקה ב-Waze: נסיעה מהפריפריה לתל אביב - איפה הכי פקוק?] גיל שלמה, גלובס, 04.02.2013

* [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.2133950 איפה תחכו 17 דקות כדי לצאת מהשכונה? צפו במפת הכבישים העירוניים הכי פקוקים בישראל] דניאל שמיל, דה מרקר, 07.10.2013

* [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.2133950 איפה תחכו 17 דקות כדי לצאת מהשכונה? צפו במפת הכבישים העירוניים הכי פקוקים בישראל] דניאל שמיל, דה מרקר, 07.10.2013

* [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1590854 ילדי הגן יקומו לשעת אפס בגלל הפקקים] הקדמת שעות הגנים בנתניה כדי להקל על ההורים. הארץ, גילי כהן, 14.12.2011.

* [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1590854 ילדי הגן יקומו לשעת אפס בגלל הפקקים] הקדמת שעות הגנים בנתניה כדי להקל על ההורים. הארץ, גילי כהן, 14.12.2011

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Modal_share פיצול נסיעות בערים שונות בעולם] בין הליכה, אופניים, רכב פרטי ותחבורה ציבורית, ויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Modal_share פיצול נסיעות בערים שונות בעולם] בין הליכה, אופניים, רכב פרטי ותחבורה ציבורית, ויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה 
עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון] הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014

* [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה 
עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון] הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014

* [http://www.calcalist.co.il/offportal_calcalist_redirect.html?offpath=/local/articles/0,7340,L-3708228,00.html תקועים בפקק: 15 הערים הגרועות בעולם מבחינת העומס בכבישים], כלכליסט, 23.02.17

* [http://www.calcalist.co.il/offportal_calcalist_redirect.html?offpath=/local/articles/0,7340,L-3708228,00.html תקועים בפקק: 15 הערים הגרועות בעולם מבחינת העומס בכבישים], כלכליסט, 23.02.2017

* נעמה ריבה, [https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/environment/.premium-1.3916820 לידיעת ישראל כץ: 15 דברים שמשרדך חייב לעשות להפחתת הפקקים הנוראים], הארץ, 08.03.2017

* נעמה ריבה, [https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/environment/.premium-1.3916820 לידיעת ישראל כץ: 15 דברים שמשרדך חייב לעשות להפחתת הפקקים הנוראים], הארץ, 08.03.2017