47,332
עריכות
שינויים
←תעשיית הבשר בישראל
==תעשיית הבשר בישראל==
==תעשיית הבשר בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|מזון בישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|מזון בישראל}}
[[מזון בישראל|ישראל]] ממוקמת רביעית בעולם בצריכת הבשר לנפש - כ-81 ק"ג בממוצע לאדם בשנה. הדירוג הגבוהה נובע בין היתר מהצריכת הממוצעת של בשר העוף (57.7 ק"ג), שבה היא במקום ראשון בעולם. צריכת בשר לאדם בישראל עמדה על כ57 ק"ג בשנה עד שנת 1999, ואז עברה לגידול מהיר ומהותי עד שנת 2006 לערכים של כ 90 ק"ג בממוצע לאדם. משנה זו יש ירידה מתונה בכמות הבשר לנפש {{הערה|שם=OECD}}.
==צריכת הבשר בישראל===
לפי ה-OECD, [[מזון בישראל|ישראל]] ממוקמת רביעית בעולם בצריכת הבשר לנפש - כ-81 ק"ג בממוצע לאדם בשנה. הדירוג הגבוהה נובע בין היתר מהצריכת הממוצעת של בשר העוף (57.7 ק"ג), שבה היא במקום ראשון בעולם. צריכת בשר לאדם בישראל עמדה על כ57 ק"ג בשנה עד שנת 1999, ואז עברה לגידול מהיר ומהותי עד שנת 2006 לערכים של כ 90 ק"ג בממוצע לאדם. משנה זו יש ירידה מתונה בכמות הבשר לנפש {{הערה|שם=OECD}}.
לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ [[צמחונות|צריכת מוצרי מזון מהצומח]] היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref>
נכון לשנת 2012, ישראלי ממוצע צרך 194 גרם בשר ביום. צריכת כלל סוגי הבשר (כולל בשר דגים) עמדה על 78 ק"ג, וללא דגים היא עומדת בממוצע על 71 ק"ג בשנה: 1.7 ק"ג בשר חזיר, 1.5 ק"ג חלקי פנים, 2.3 ק"ג בשר צאן, 8.4 ק"ג בשר הודו (12%), 12 ק"ג בשר בקר (17%), ו-44 ק"ג בשר עוף (62%). <ref name="cbs19.23_2014"/> יחסית לשנת 2005 ישנה עליה של 7% בצריכת הבשר לנפש, הגדלת הצריכה של בשר צאן, בשר בקר ועוף וירידה בסוגי הבשר האחרים. <ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22 </ref>
{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סוג בשר'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ק"ג בשנה 2005'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ק"ג בשנה 2012'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוזים מצריכת הבשר 2012'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שינוי 2005-2012'''
|-
| בקר||10||12||17%||20%
|-
| צאן||1.6||2.3||3%||44%
|-
| חזיר||1.9||1.7||2%||-11%
|-
| חלקי פנים||1.6||1.5||2%||-6%
|-
| הודו||11.5||8.4||12%||-27%
|-
| עוף||39.5||44||62%||11%
|-
| סה"כ||66.1||71||100%||7%
|-
|
|}
===משאבים לתעשיית הבשר בישראל===
בשר העוף, שכאמור הוא הנתח העיקרי של אספקת הבשר בישראל, מבוסס על גידול וייצור מקומיים. אולם ייצור זה נשען על מרכיבי הזנה ([[דגנים|גרעינים]] וחומרי הזנה נוספים), שרובם המוחלט מיובא ממקורות שונים{{הערה|שם=אקולוגיה2015|שירה דיקלר, מידד קיסינגר, בין המקומי לעולמי - חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית, '''אקולוגיה וסביבה''', 6(4), עמ' 301-294, 2015}}.
בשר העוף, שכאמור הוא הנתח העיקרי של אספקת הבשר בישראל, מבוסס על גידול וייצור מקומיים. אולם ייצור זה נשען על מרכיבי הזנה ([[דגנים|גרעינים]] וחומרי הזנה נוספים), שרובם המוחלט מיובא ממקורות שונים{{הערה|שם=אקולוגיה2015|שירה דיקלר, מידד קיסינגר, בין המקומי לעולמי - חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית, '''אקולוגיה וסביבה''', 6(4), עמ' 301-294, 2015}}.
[[שימושי קרקע|שטח הקרקע]] הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף [[חקלאות בישראל|הקרקע החקלאית הזמינה בישראל]]. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים. גם משאבי המים שבהם תלויה חקלאות הבשר גבוהים בהרבה מהיכולות של [[משק המים בישראל]]. תלותה הישירה (במקרה של בשר בקר) והעקיפה (במקרה של בשר עוף) של מדינת ישראל בבשר ממגוון מקורות ברחבי העולם מחריף את [[מזון בישראל|התלות של ישראל ביבוא מזון בסיסי]] ומערער את [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] וה[[קיימות]] של מערכת המזון הישראלית, התלויה בהיקף נרחב במשאבים ובשירותים ממקורות שמחוץ למדינה{{הערה|שם=אקולוגיה2015}}
[[שימושי קרקע|שטח הקרקע]] הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף [[חקלאות בישראל|הקרקע החקלאית הזמינה בישראל]]. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים. גם משאבי המים שבהם תלויה חקלאות הבשר גבוהים בהרבה מהיכולות של [[משק המים בישראל]]. תלותה הישירה (במקרה של בשר בקר) והעקיפה (במקרה של בשר עוף) של מדינת ישראל בבשר ממגוון מקורות ברחבי העולם מחריף את [[מזון בישראל|התלות של ישראל ביבוא מזון בסיסי]] ומערער את [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] וה[[קיימות]] של מערכת המזון הישראלית, התלויה בהיקף נרחב במשאבים ובשירותים ממקורות שמחוץ למדינה{{הערה|שם=אקולוגיה2015}}
===חברות ומפעלים בתחום הבשר בישראל===
חברות מרכזיות הקשורות לתעשיית הבשר בישראל כוללות את
חברות מרכזיות הקשורות לתעשיית הבשר בישראל כוללות את
* '''[[תנובה]]''' תחום הבשר והדגים מנוהל על ידי חטיבת הבשר של תנובה, שהוקמה ב-1994. התחום כולל את החברות: חברת "דגי תנובה", חברת "טיב" שבטירת צבי העוסקת בייצור מוצרי בשר ונקניקים; בית המטבחיים "אדום אדום" שבבית שאן; משחטות העופות "עוף הנגב"׳ ״הוד חפר״ ו-״כפר מנחם״, אשר מפעילה בשותפות עם תשלובת א-ת; שיווק מוצרי חברת "עוף הגליל"; מפעל לייצור מוצרי עוף והודו "תנובה גליל".
* '''[[תנובה]]''' תחום הבשר והדגים מנוהל על ידי חטיבת הבשר של תנובה, שהוקמה ב-1994. התחום כולל את החברות: חברת "דגי תנובה", חברת "טיב" שבטירת צבי העוסקת בייצור מוצרי בשר ונקניקים; בית המטבחיים "אדום אדום" שבבית שאן; משחטות העופות "עוף הנגב"׳ ״הוד חפר״ ו-״כפר מנחם״, אשר מפעילה בשותפות עם תשלובת א-ת; שיווק מוצרי חברת "עוף הגליל"; מפעל לייצור מוצרי עוף והודו "תנובה גליל".