שינויים

נוספו 27 בתים ,  09:00, 17 במאי 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''תעשיית הבשר''' (meat industry) מתייחסת לחברות [[תאגיד|תאגידים]] וארגונים הפועלים בתחומים של גידול והרג תעשייתי של בעלי חיים במטרה להכין מהגופות שלהם [[תזונה|מזון]] לבני אדם ולבעלי חיים אחרים וכן למוצרים אחרים שאינם מזון (כגון פרוות, עור וכדומה). החברות הפועלות בתחום תעשיית הבשר כוללות חברות המתמחות בהיבטים שונים של [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של בעלי החיים שגדלים בתעשייה זו ובבשר עצעמו - גידול מזון לבעלי חיים, חברות חקלאיות המגדלות את בעלי החיים עצמן, הובלת בעלי חיים,  שחיטה, אריזת בשר, הפטרות משאריות שאינן משמשות למאכל אדם, הכנת חומרי גלם נוספים מבעלי חיים, שימור והובלה של בשר, [[בשר מעובד|עיבוד בשר]], מסעדנות בשר, שיווק בשר ומוצרי בשר. ישנן תעשיות נלוות רבות נוספות המספקות שירותים שונים לתעשיית הבשר כגון ווטרינרים, [[חברות תרופות]] המספקות תרופות לבעלי חיים, ייצרניות של מתקני כליאה, טיפולים והובלה של בעלי חיים, ייצור מקררי בשר, מתקנים לעיבוד בשר, חברות [[לובי פוליטי]] הפועלות למען תעשיית הבשר, חברות [[יחסי ציבור]] ועוד.  
+
'''תעשיית הבשר''' (באנגלית: '''Meat industry''') מתייחסת לחברות [[תאגיד|תאגידים]] וארגונים הפועלים בתחומים של גידול והרג תעשייתי של בעלי חיים במטרה להכין מהגופות שלהם [[תזונה|מזון]] לבני אדם ולבעלי חיים אחרים וכן למוצרים אחרים שאינם מזון (כגון פרוות, עור וכדומה). החברות הפועלות בתחום תעשיית הבשר כוללות חברות המתמחות בהיבטים שונים של [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של בעלי החיים שגדלים בתעשייה זו ובבשר עצמו - גידול מזון לבעלי חיים, חברות חקלאיות המגדלות את בעלי החיים עצמן, הובלת בעלי חיים,  שחיטה, אריזת בשר, הפטרות משאריות שאינן משמשות למאכל אדם, הכנת חומרי גלם נוספים מבעלי חיים, שימור והובלה של בשר, [[בשר מעובד|עיבוד בשר]], מסעדנות בשר, שיווק בשר ומוצרי בשר. ישנן תעשיות נלוות רבות נוספות המספקות שירותים שונים לתעשיית הבשר כגון ווטרינרים, [[חברות תרופות]] המספקות תרופות לבעלי חיים, יצרניות של מתקני כליאה, טיפולים והובלה של בעלי חיים, ייצור מקררי בשר, מתקנים לעיבוד בשר, חברות [[לובי פוליטי]] הפועלות למען תעשיית הבשר, חברות [[יחסי ציבור]] ועוד.  
    
תעשיית הבשר היא חלק מ[[תעשיית המזון]] העולמית. תעשייה הבשר היא קרובה גם ל[[תעשיית המזון מהחי]] שכוללת בנוסף אליה את [[תעשיית החלב]], [[תעשיית הביצים]] ותעשיות נוספות קטנות. כמו כן רוב היצורים החיים שמעורבים בתעשיות המזון מהחי מסיימות בסופו של דבר את חייהן בתעשיית הבשר, אם כי לאו דווקא כבשר לבני אדם - הגופות של תרנגולות ופרות מתעשיות הביצים והחלב משמשות בדרך כלל להכנת מזון לחיות מחמד בשרניות כמו חתולים או כלבים.   
 
תעשיית הבשר היא חלק מ[[תעשיית המזון]] העולמית. תעשייה הבשר היא קרובה גם ל[[תעשיית המזון מהחי]] שכוללת בנוסף אליה את [[תעשיית החלב]], [[תעשיית הביצים]] ותעשיות נוספות קטנות. כמו כן רוב היצורים החיים שמעורבים בתעשיות המזון מהחי מסיימות בסופו של דבר את חייהן בתעשיית הבשר, אם כי לאו דווקא כבשר לבני אדם - הגופות של תרנגולות ופרות מתעשיות הביצים והחלב משמשות בדרך כלל להכנת מזון לחיות מחמד בשרניות כמו חתולים או כלבים.   
   −
מבחינה כלכלית של [[סיווג ענפי תעשייה]] תעשיית הבשר מורכבת משילוב בין פעילות ראשונית (חקלאות) לבין תעשיות שניונית (תעשייה) וקשה להבחין בינהן בצורה חדה בינהן. החלק הגדול מבחינה כלכלית - היכן שרוב ההכנסות והרווחים הולכים הוא החלק שקרוב יותר לצרכן - סגמנט התעשייה שעוסק בשחיטה, עיבוד, אריזה, שיווק והפצה של בעלי חיים. בתעשיית הבשר קיימת מידה רבה של [[אינטרגציה אנכית]] כלומר רוב השלבים בשרשרת ההספקה מנוהלים על ידי חברה גדולה אחת.  
+
מבחינה כלכלית של [[סיווג ענפי תעשייה]] תעשיית הבשר מורכבת משילוב בין פעילות ראשונית (חקלאות) לבין תעשיות שניונית (תעשייה) וקשה להבחין ביניהן בצורה חדה ביניהן. החלק הגדול מבחינה כלכלית - היכן שרוב ההכנסות והרווחים הולכים הוא החלק שקרוב יותר לצרכן - סגמנט התעשייה שעוסק בשחיטה, עיבוד, אריזה, שיווק והפצה של בעלי חיים. בתעשיית הבשר קיימת מידה רבה של [[אינטגרציה אנכית]] כלומר רוב השלבים בשרשרת ההספקה מנוהלים על ידי חברה גדולה אחת.  
    
חלק גדל והולך מתוך תעשיית הבשר קשור ב[[חקלאות תעשייתית]] של בעלי חיים - מתקנים גדולים שמכילים אלפי בעלי חיים שמגודלים בתנאים מבוקרים וללא שיש להם יכולת לצאת מאותם מבנים, ללא יכולת תנועה משמעותית לבעלי החיים. דבר זה מעורר ביקורת רבה על תעשיית הבשר בגלל התנאים הקשים שבהם בעלי החיים מוחזקים ובגלל המרחק בין התדמית שתעשיית הבשר מנסה לטפח לבין המציאות בשטח.  
 
חלק גדל והולך מתוך תעשיית הבשר קשור ב[[חקלאות תעשייתית]] של בעלי חיים - מתקנים גדולים שמכילים אלפי בעלי חיים שמגודלים בתנאים מבוקרים וללא שיש להם יכולת לצאת מאותם מבנים, ללא יכולת תנועה משמעותית לבעלי החיים. דבר זה מעורר ביקורת רבה על תעשיית הבשר בגלל התנאים הקשים שבהם בעלי החיים מוחזקים ובגלל המרחק בין התדמית שתעשיית הבשר מנסה לטפח לבין המציאות בשטח.  
שורה 10: שורה 10:     
==תעשיות הבשר לפי סוג בעלי החיים==
 
==תעשיות הבשר לפי סוג בעלי החיים==
בני האדם מנצלים בעלי חיים אחרים כמו תרנגולות, פרות, כבשים, עיזים וחזירים במשך אלפי שנים, מאז [[המהפכה החקלאית]]. אלו המינים העיקרים שמספקים חלבון מהחי לבני אדם. בשר שמקורו בפרות נקרא "בשר" או "בשר-פרה" (beef). בשר שמקורו בחזירים נקרא בשר-חזיר (pork ) בשר שמקורו בתרנגולות או תרנגולי הודו מוכר בשם "עוף" (poultry). בשר-חזיר הוא ככל הנראה סוג הבשר הנמכר ביותר בעולם, ונכון לשנת 2012 הוא היווה 36% מסך צריכת הבשר בעולם (לפי משקל של מזון נצרך). בשר-פרה מהווה 35% מכלל משקל הבשר בעולם ובשר תרנגולות מהווה 22% מסך צריכת הבשר. יש לשים לב כי נתונים אלה אינם כוללים בשר שמקורו מדגים.  
+
בני האדם מנצלים בעלי חיים אחרים כמו תרנגולות, פרות, כבשים, עיזים וחזירים במשך אלפי שנים, מאז [[המהפכה החקלאית]]. אלו המינים העיקרים שמספקים חלבון מהחי לבני אדם. בשר שמקורו בפרות נקרא "בשר" או "בשר-פרה" (Beef). בשר שמקורו בחזירים נקרא בשר-חזיר (Pork) בשר שמקורו בתרנגולות או תרנגולי הודו מוכר בשם "עוף" (Poultry). בשר-חזיר הוא ככל הנראה סוג הבשר הנמכר ביותר בעולם, ונכון לשנת 2012 הוא היווה 36% מסך צריכת הבשר בעולם (לפי משקל של מזון נצרך). בשר-פרה מהווה 35% מכלל משקל הבשר בעולם ובשר תרנגולות מהווה 22% מסך צריכת הבשר. יש לשים לב כי נתונים אלה אינם כוללים בשר שמקורו מדגים.  
 
   
 
   
 
להלן כמויות בעלי החיים, במיליונים, שחיו במסגרת תעשיית הבשר ברחבי העולם
 
להלן כמויות בעלי החיים, במיליונים, שחיו במסגרת תעשיית הבשר ברחבי העולם
שורה 27: שורה 27:  
|}
 
|}
   −
כלומר בשנת 2012 חיו בעולם כמילאירד חזירים, מעל 1.5 מיליארד פרות, כ-2 מיליארד כבישים ועיזים וכ- 24 מיליארד של תרנגולות ועופות אחרים.  
+
כלומר בשנת 2012 חיו בעולם כמיליארד חזירים, מעל 1.5 מיליארד פרות, כ-2 מיליארד כבשים ועיזים וכ-24 מיליארד של תרנגולות ועופות אחרים.  
      שורה 36: שורה 36:     
===תעשיית התרנגולות===
 
===תעשיית התרנגולות===
תעשיית התרנגולות והעופות האחרים היא תעשיית הבשר שגדלה בקצב הגבוה ביותר בעולם. ברחבי העולם חיות כ-24 מיליארד עופות כאלה (נכון ל-2012) - כמות זו מהווה גידול של פי 100% בתוך 20 שנה לעומת גידול של 13-20% בכמות בעלי החיים היבשתיים האחרים המשמשים למזון  [http://www.fao.org/ag/againfo/themes/en/meat/backgr_sources.html].  
+
תעשיית התרנגולות והעופות האחרים היא תעשיית הבשר שגדלה בקצב הגבוה ביותר בעולם. ברחבי העולם חיות כ-24 מיליארד עופות כאלה (נכון ל-2012) - כמות זו מהווה גידול של פי 100% בתוך 20 שנה לעומת גידול של 13%-20% בכמות בעלי החיים היבשתיים האחרים המשמשים למזון  [http://www.fao.org/ag/againfo/themes/en/meat/backgr_sources.html].  
    
בכל שנה בוקעות מגודלות ונשחטות בעולם כ-51 מיליארד תרנגולות. תרנגולות המיועדות לבשר מגודלת מהר ככל האפשר, ונשחטות כעבור 42 יום. תוחלת החיים של תרנגולת שחיה מחוץ לתעשיית המזון היא 10-15 שנים. {{הערה|שם=17facts|[http://freefromharm.org/animalagriculture/chicken-facts-industry-doesnt-want-know/ 17 Chicken Facts the Industry Doesn’t Want You to Know], Free From Harm , August 28, 2014 }}  
 
בכל שנה בוקעות מגודלות ונשחטות בעולם כ-51 מיליארד תרנגולות. תרנגולות המיועדות לבשר מגודלת מהר ככל האפשר, ונשחטות כעבור 42 יום. תוחלת החיים של תרנגולת שחיה מחוץ לתעשיית המזון היא 10-15 שנים. {{הערה|שם=17facts|[http://freefromharm.org/animalagriculture/chicken-facts-industry-doesnt-want-know/ 17 Chicken Facts the Industry Doesn’t Want You to Know], Free From Harm , August 28, 2014 }}  
שורה 49: שורה 49:  
על פי דו"ח צריכת הבשר העולמית של ה-OECD, {{הערה|שם=OECD}}, [[ארצות הברית]] ממוקמת במקום הראשון בצריכת הבשר, שצורכת בממוצע 95.4 ק"ג לנפש בשנה, ו[[אוסטרליה]] במקום השני, עם צריכה ממוצעת של 92.5 ק"ג לנפש בשנה. בישראל צריכת הבשר עומדת על 81.3 ק"ג לנפש בשנה - מקום רביעי בעולם. [[אירופה|מדינות האיחוד האירופי]] ממוקמות במקום השמיני עם 68 ק"ג לנפש בשנה.  
 
על פי דו"ח צריכת הבשר העולמית של ה-OECD, {{הערה|שם=OECD}}, [[ארצות הברית]] ממוקמת במקום הראשון בצריכת הבשר, שצורכת בממוצע 95.4 ק"ג לנפש בשנה, ו[[אוסטרליה]] במקום השני, עם צריכה ממוצעת של 92.5 ק"ג לנפש בשנה. בישראל צריכת הבשר עומדת על 81.3 ק"ג לנפש בשנה - מקום רביעי בעולם. [[אירופה|מדינות האיחוד האירופי]] ממוקמות במקום השמיני עם 68 ק"ג לנפש בשנה.  
   −
צריכת הבשר הנמוכה ב[[אירופה]] מקושרת עם הרגלים תרבותיים. עם זאת ברוב המדינות יש קשר חזק בין מעמד כלכלי וחברתי לבין צריכת בשר - ככל שהמדינה עשירה יותר כך עולה בה צריכת הבשר לאורך זמן. [[מדינה מתפתחת|המדינות המתפתחות]] ממוקמות בתחתית הדירוג, שם מצבם הכלכלי של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה. בתחתית הדירוג ממוקמות [[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] כמו [[אתיופיה]], שצורכת בממוצע 4.4 ק"ג לנפש, [[בנגלדש]] שצורכת בממוצע 3.2 ק"ג לנפש ו[[הודו]], שצורכת 2.9 ק"ג לנפש בממוצע. גם בתוך מדינות מתפתחות רבות צריכה הבשר היא נמוכה יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר, ואוכלוסיות אלה אוכלות סוגי בשר זולים יותר, שלפעמים קרובות נחשבים פחות איכותיים על ידי האליטה או על ידי כלל האוכלוסיה. לעיתים קרובות בשר שימש וחלקו עדיין משמש כ[[סמל סטטוס]] וכן כסימנים תרבותיים אחרים - לדוגמה כגורם חיברות בעיקר בקרב גברים. בקרב חלק מהמדינות המערביות קיימת מגמה של [[צמחונות]] שהיא נפוצה יותר דווקא בקרב השכבות המשכילות והעשירות יותר.  
+
צריכת הבשר הנמוכה ב[[אירופה]] מקושרת עם הרגלים תרבותיים. עם זאת ברוב המדינות יש קשר חזק בין מעמד כלכלי וחברתי לבין צריכת בשר - ככל שהמדינה עשירה יותר כך עולה בה צריכת הבשר לאורך זמן. [[מדינה מתפתחת|המדינות המתפתחות]] ממוקמות בתחתית הדירוג, שם מצבם הכלכלי של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה. בתחתית הדירוג ממוקמות [[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] כמו [[אתיופיה]], שצורכת בממוצע 4.4 ק"ג לנפש, [[בנגלדש]] שצורכת בממוצע 3.2 ק"ג לנפש ו[[הודו]], שצורכת 2.9 ק"ג לנפש בממוצע. גם בתוך מדינות מתפתחות רבות צריכה הבשר היא נמוכה יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר, ואוכלוסיות אלה אוכלות סוגי בשר זולים יותר, שלפעמים קרובות נחשבים פחות איכותיים על ידי האליטה או על ידי כלל האוכלוסייה. לעיתים קרובות בשר שימש וחלקו עדיין משמש כ[[סמל סטטוס]] וכן כסימנים תרבותיים אחרים - לדוגמה כגורם חיברות בעיקר בקרב גברים. בקרב חלק מהמדינות המערביות קיימת מגמה של [[צמחונות]] שהיא נפוצה יותר דווקא בקרב השכבות המשכילות והעשירות יותר.  
    
{| class="wikitable"
 
{| class="wikitable"
שורה 87: שורה 87:  
על פי הערכת גורמי בריאות, מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך בסדר גודל גדול לבעלי חיים בתעשיות החי, היא אחד הגורמים העיקריים (יחד עם השקייה במי קולחין) המאפשרים התפשטות חיידקים מעוררי מחלות ובעלי [[עמידות לאנטיביוטיקה]],[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832113,00.html] דבר שיכול להוות איום קיומי על המין האנושי.  
 
על פי הערכת גורמי בריאות, מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך בסדר גודל גדול לבעלי חיים בתעשיות החי, היא אחד הגורמים העיקריים (יחד עם השקייה במי קולחין) המאפשרים התפשטות חיידקים מעוררי מחלות ובעלי [[עמידות לאנטיביוטיקה]],[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832113,00.html] דבר שיכול להוות איום קיומי על המין האנושי.  
   −
רוב [[טביעת הרגל המימית]] (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוה בהרבה מאשר צריכת המים הישירה. [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|צריכת מזון מהחי]] גורמת לטביעת רגל מימית גבוהה, במיוחד צריכה של בשר.  
+
רוב [[טביעת הרגל המימית]] (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוהה בהרבה מאשר צריכת המים הישירה. [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|צריכת מזון מהחי]] גורמת לטביעת רגל מימית גבוהה, במיוחד צריכה של בשר.  
    
אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. [http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] כמות המים הנדרשת לייצור קילו חיטה היא 1300 ליטר ובסויה הנתון הזה עולה ל 1,800, ק"ג בשר עוף דורש 3,900 ליטרים מים וק"ג בשר בקר דורש 15,500 ליטרים.  
 
אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. [http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] כמות המים הנדרשת לייצור קילו חיטה היא 1300 ליטר ובסויה הנתון הזה עולה ל 1,800, ק"ג בשר עוף דורש 3,900 ליטרים מים וק"ג בשר בקר דורש 15,500 ליטרים.  
שורה 116: שורה 116:     
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Meat_industry תעשיית הבשר] בויקיפדיה באנגלית
+
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Meat_industry תעשיית הבשר] בוויקיפדיה באנגלית
 
* [https://anonymous.org.il/cat7.html תעשיית המזון מהחי], באתר "אנונימוס" למען זכויות בעלי חיים.  
 
* [https://anonymous.org.il/cat7.html תעשיית המזון מהחי], באתר "אנונימוס" למען זכויות בעלי חיים.  
 
* [https://www.glass-walls.com/ פרוייקט "קירות שקופים"] על תעשיית הבשר
 
* [https://www.glass-walls.com/ פרוייקט "קירות שקופים"] על תעשיית הבשר
 
* [http://www.zavit.org.il/%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%91%d7%a9%d7%a8/ המחיר האמיתי של הבשר], [[זוויות]], 2 ביוני 2015
 
* [http://www.zavit.org.il/%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%91%d7%a9%d7%a8/ המחיר האמיתי של הבשר], [[זוויות]], 2 ביוני 2015
* [http://www.fao.org/faostat/en/#data/QA בעלי חיים], באתר הסטטיסטקה של [[ארגון המזון העולמי]]
+
* [http://www.fao.org/faostat/en/#data/QA בעלי חיים], באתר הסטטיסטיקה של [[ארגון המזון העולמי]]
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==