שורה 8: |
שורה 8: |
| | | |
| לתעשיית הבשר יש השפעות לוואי בתחומים שונים - השפעה של צריכת בשר על בריאות בני האדם דרך צריכת בשר, השפעה על רווחת בעלי החיים שמגודלים בתעשייה זו, השלכות סביבתיות של בשר (כחלק מ[[השלכות סביבתיות של מזון מהחי]]), השפעות על העובדים בתעשיית הבשר, והשפעה על כלל האנושות דרך השפעת הבשר על היבטי [[קיימות]] כמו [[התחממות עולמית]] או [[חקלאות בת קיימא|יציבות המערכת החקלאית]] בעולם. | | לתעשיית הבשר יש השפעות לוואי בתחומים שונים - השפעה של צריכת בשר על בריאות בני האדם דרך צריכת בשר, השפעה על רווחת בעלי החיים שמגודלים בתעשייה זו, השלכות סביבתיות של בשר (כחלק מ[[השלכות סביבתיות של מזון מהחי]]), השפעות על העובדים בתעשיית הבשר, והשפעה על כלל האנושות דרך השפעת הבשר על היבטי [[קיימות]] כמו [[התחממות עולמית]] או [[חקלאות בת קיימא|יציבות המערכת החקלאית]] בעולם. |
| + | |
| + | ==תעשיות הבשר לפי סוג בעלי החיים== |
| + | ===תעשיית הדייג=== |
| + | [[תעשיית הדייג העולמית]] כוללת דייגים, חברות דייג מסחריות, חברות לגידול דגים בחוות דגים ועוד. בעקבות תופעה של [[דיג יתר]] יש בים פחות ופחות דגים שניתן לנצל בצורה מסחרית וענף הדיג פונה יותר ויותר לגידול דגים בבריכות דגים. [[ארגון המזון העולמי]], ה-FAO, כולל תעשיית הדייג דיג מסחרי, דיג לשם קיום ודיג נופש, וכן את הסקטורים של דיג, עיבוד ושיווק. באופן ישיר ועקיף הפרנסה של מעל 500 מיליון בני אדם ב[[מדינות מתפתחות]] תלויה ב[[שדות דיג]] וב[[חקלאות ימית]], מתוכם 200 מיליון תלויים בדיג באופן ישיר [http://www.un.org/events/tenstories/06/story.asp?storyID=800]. על פי הערכות כ-10% מהצריכה הקלורית של [[בני אדם]] תלויה במזון ימי מהחי. תעשיית הדייג היא חלק מ[[תעשיית הבשר]] |
| + | |
| + | על פי ארגון המזון העולמי, בשנת 2005 צרכו בני האדם 93 מיליוני טונות של דגים ובעלי חיים מהים שמקורם מדיג מסחרי בים הפתוח, ועוד 48 מיליוני טונות שגודלו ב[[חוות דגים]]. בנוסף 1.3 מיליוני טונות של צמחים ימיים, כגון אצות, נקצרו מהים ועוד 14.8 מליוני טונות גודלו ב[[חקלאות ימית]].[http://www.fao.org/fishery/] מספר הדגים שנדוגו בטבע מוערך ב-0.97 עד 2.7 מיליארד דגים בשנה, לא כולל דגים מחוות דגים או יצורים ימיים חסרי חוליות.<ref>Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year, [http://www.fishcount.org.uk/published/std/fishcountstudy.pdf Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year], A Mood and P Brooke, July 2010 </ref> |
| + | |
| + | ===תעשיית התרנגלות=== |
| + | ===תעשיית החזירים=== |
| + | ===תעשיית הפרות=== |
| + | |
| + | ===צריכת בשר === |
| + | על פי דו"ח צריכת הבשר העולמית של ה-OECD, {{הערה|שם=OECD}}, [[ארצות הברית]] ממוקמת במקום הראשון בצריכת הבשר, שצורכת בממוצע 95.4 ק"ג לנפש בשנה, ו[[אוסטרליה]] במקום השני, עם צריכה ממוצעת של 92.5 ק"ג לנפש בשנה. בישראל צריכת הבשר עומדת על 81.3 ק"ג לנפש בשנה - מקום רביעי בעולם. [[אירופה|מדינות האיחוד האירופי]] ממוקמות במקום השמיני עם 68 ק"ג לנפש בשנה. |
| + | |
| + | צריכת הבשר הנמוכה ב[[אירופה]] מקושרת עם הרגלים תרבותיים. עם זאת ברוב המדינות יש קשר חזק בין מעמד כלכלי וחברתי לבין צריכת בשר - ככל שהמדינה עשירה יותר כך עולה בה צריכת הבשר לאורך זמן. [[מדינה מתפתחת|המדינות המתפתחות]] ממוקמות בתחתית הדירוג, שם מצבם הכלכלי של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה. בתחתית הדירוג ממוקמות [[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] כמו [[אתיופיה]], שצורכת בממוצע 4.4 ק"ג לנפש, [[בנגלדש]] שצורכת בממוצע 3.2 ק"ג לנפש ו[[הודו]], שצורכת 2.9 ק"ג לנפש בממוצע. גם בתוך מדינות מתפתחות רבות צריכה הבשר היא נמוכה יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר, ואוכלוסיות אלה אוכלות סוגי בשר זולים יותר, שלפעמים קרובות נחשבים פחות איכותיים על ידי האליטה או על ידי כלל האוכלוסיה. לעיתים קרובות בשר שימש וחלקו עדיין משמש כ[[סמל סטטוס]] וכן כסימנים תרבותיים אחרים - לדוגמה כגורם חיברות בעיקר בקרב גברים. בקרב חלק מהמדינות המערביות קיימת מגמה של [[צמחונות]] שהיא נפוצה יותר דווקא בקרב השכבות המשכילות והעשירות יותר. |
| + | |
| + | {| class="wikitable" |
| + | |+ממוצע צריכת הבשר לאדם בשנת 2015 (בק"ג) על פי [[הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי]]{{הערה|שם=OECD|{{קישור כללי|כתובת=https://data.oecd.org/agroutput/meat-consumption.htm|כותרת=Agricultural output - Meat consumption - OECD Data|אתר=theOECD|תאריך_וידוא=2017-01-15}}}} (10 המדינות המדורגות ראשונות) |
| + | |- |
| + | ! שם המדינה !! [[בשר בקר]] !! [[כבש הבית|בשר כבש]] !! [[בשר עוף]] !! [[בשר חזיר]] !! סה"כ |
| + | |- |
| + | | ארצות הברית || 24.7 || 0.4 || 47.6 || 22.7 ||95.4 |
| + | |- |
| + | | אוסטרליה || 22.8 || 7.4 || 42 || 20.3 ||92.5 |
| + | |- |
| + | | ארגנטינה ||40.4 || 1.2 || 36.5 || 8.2 ||86.3 |
| + | |- |
| + | | ישראל || 20.2 || 1.8 || 57.7 || 1.6 ||81.3 |
| + | |- |
| + | | אורוגוואי || 46.4 || 5.7 || 13.6 || 14.3 ||80 |
| + | |- |
| + | | ברזיל || 24.2 || 0.4 || 39.4 || 11.2 ||75.2 |
| + | |- |
| + | | ניו זילנד || 14.5 || 4.4 || 37.8 || 18.1 ||74.8 |
| + | |- |
| + | | האיחוד האירופי (28 מדינות) || 10.8 || 1.8 || 22.7 || 33 ||68.3 |
| + | |- |
| + | | קנדה || 17.4 || 0.8 || 34.2 || 15.7 ||68.1 |
| + | |- |
| + | | צ'ילה || 15 || 0.4 || 30.9 || 17.5 ||63.8 |
| + | |} |
| + | |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |