שינויים

''''כל יום הוא טרבלינקה: יחסנו לבעלי חיים והשואה''' הוא ספר עיון משנת 2002, מאת ההיסטוריון וחוקר השואה צ'ארלס פטרסון, הטוען כי היחס לבעלי החיים בידי [[בני האדם]] שימש כהשראה, כמודל וכהצדקה למעשי אלימות או זוועה שבוצעו כנגד בני אדם: מלחמות, [[עבדות]], גזענות ומקרים של רצח עם בכלל, והשואה בפרט.

''''כל יום הוא טרבלינקה: יחסנו לבעלי חיים והשואה''' הוא ספר עיון משנת 2002, מאת ההיסטוריון וחוקר השואה צ'ארלס פטרסון, הטוען כי [[זכויות בעלי חיים|היחס לבעלי החיים]] בידי [[בני האדם]] שימש כהשראה, כמודל וכהצדקה למעשי אלימות או זוועה שבוצעו כנגד בני אדם: מלחמות, [[עבדות]], גזענות, מקרים של רצח עם בכלל, והשואה בפרט.

פטרסון אינו טוען לזהות בין השואה ובין היחס לבעלי החיים, אלא עורך השוואה בין נקודות הדמיון בטכנולוגיה ובגישה, ומוצא קשרים סיבתיים ביניהם. פטרסון גם אינו טוען שהרג בני אדם זהה מבחינה מוסרית להרג של חיות, או ששעבוד והרג של חיות חייב בסופו של דבר להוביל לאירועים כמו השואה. הספר הוא אחד הדוגמאות המקיפות לדמיון בין מקרים של [[הכחשת אלימות]] - הסתרה, הצדקה והנמקה של אלימות ממוסדת כדי לאפשר את קיומה.  

פטרסון אינו טוען לזהות בין השואה ובין היחס לבעלי החיים, אלא עורך השוואה בין נקודות הדמיון בטכנולוגיה ובגישה, ומוצא קשרים סיבתיים ביניהם. פטרסון גם אינו טוען שהרג בני אדם זהה מבחינה מוסרית להרג של חיות, או ששעבוד והרג של חיות חייב בסופו של דבר להוביל לאירועים כמו השואה. הספר הוא אחד הדוגמאות המקיפות לדמיון בין מקרים של [[הכחשת אלימות]] - הסתרה, הצדקה והנמקה של אלימות ממוסדת כדי לאפשר את קיומה.  

ד"ר אושי שהם - קראוס מסביר את אחת הטענת המרכזיות בספר - "ההתחלה היא בכך שאנחנו חושבים שבעלי חיים הם משהו חסר רגשות ומפסיקים לראות בהם שותפים לגורל ואולי חברים שלנו לחיים. אנחנו מדחיקים את [[האמפטיה]] (החמלה ויכולת ההזדהות) איתם, ופועלים באכזריות כלפיהם. ומכאן מתחילה הידרדרות: אנחנו מתייחסים ככה גם לבני אדם.  

ד"ר אושי שהם - קראוס מסביר את אחת הטענת המרכזיות בספר - "ההתחלה היא בכך שאנחנו חושבים שבעלי חיים הם משהו חסר רגשות ומפסיקים לראות בהם שותפים לגורל ואולי חברים שלנו לחיים. אנחנו מדחיקים את [[אמפתיה]] (החמלה ויכולת ההזדהות) איתם, ופועלים באכזריות כלפיהם. ומכאן מתחילה הידרדרות: אנחנו מתייחסים ככה גם לבני אדם."

הספר נתקבל בתגובות מעורבות. יש שראו בו קריאה נועזת לשינוי, והעלאה למרכז הדיון הציבורי של סוגיות הנדחקות בדרך כלל אל הצד כמו [[זכויות בעלי חיים]], ויש שראו בו פרובוקציה וזילות השואה.

הספר נתקבל בתגובות מעורבות. יש שראו בו קריאה נועזת לשינוי, והעלאה למרכז הדיון הציבורי של סוגיות הנדחקות בדרך כלל אל הצד כמו [[זכויות בעלי חיים]], ויש שראו בו פרובוקציה וזילות השואה.