שינויים

נוספו 7 בתים ,  20:09, 22 באפריל 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:  
ההגדרה המקובלת כיום, לפי האקולוג ג'ורג' הצ'ינסון היא תחומי התנאים, המשאבים והזמנים בהם מין ביולוגי מסוים יכול להתקיים. ניתן לראות שהגדרה זו לא כוללת התייחסות ישירה לגורמים ביוטיים, דהיינו ליחסי הגומלין של המין עם אורגניזמים אחרים.  
 
ההגדרה המקובלת כיום, לפי האקולוג ג'ורג' הצ'ינסון היא תחומי התנאים, המשאבים והזמנים בהם מין ביולוגי מסוים יכול להתקיים. ניתן לראות שהגדרה זו לא כוללת התייחסות ישירה לגורמים ביוטיים, דהיינו ליחסי הגומלין של המין עם אורגניזמים אחרים.  
   −
הצ'ינסון מבחין בין גומחה בסיסית וגומחה ממומשת. '''הגומחה הבסיסית''' (או גומחה תאורטית) היא הגומחה שהייתה מוגדרת למין אם היה נתון במערכת אקולוגית היפותטית נטולת השפעות מצד מינים אחרים. במילים אחרות, זוהי הגומחה ללא גורמים ביוטיים – ללא יחסי גומלין. '''גומחה ממומשת''' (realized niche) לעומתה, היא הגומחה בפועל. במקרה זה הגומחה הבסיסית מצטמצמת (או מתרחבת) בעקבות השפעתם של אורגניזמים אחרים.  
+
הצ'ינסון מבחין בין גומחה בסיסית וגומחה ממומשת. '''הגומחה הבסיסית''' (או גומחה תאורטית) היא הגומחה שהייתה מוגדרת למין אם היה נתון במערכת אקולוגית היפותטית נטולת השפעות מצד מינים אחרים. במילים אחרות, זוהי הגומחה ללא גורמים ביוטיים – ללא יחסי גומלין. '''גומחה ממומשת''' (Realized niche) לעומתה, היא הגומחה בפועל. במקרה זה הגומחה הבסיסית מצטמצמת (או מתרחבת) בעקבות השפעתם של אורגניזמים אחרים.  
    
==הרחבת המושג==
 
==הרחבת המושג==
שורה 34: שורה 34:  
נישה בביולוגיה היא תנאים חיצוניים ופנימיים לגוף המאפשרים קיום של הומאוסטזה.  
 
נישה בביולוגיה היא תנאים חיצוניים ופנימיים לגוף המאפשרים קיום של הומאוסטזה.  
   −
'''הומאוסטזה''' או '''מצב איזון''' (נקרא גם הומאוסטזיס ובאנגלית: Homeostasis) הוא תהליך ביולוגי, שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית באמצעות "קיזוז" השפעות חיצוניות, ובאמצעות שינוי חומרים חיצוניים שמסתפחים אליו. מקור המילה ביוונית: הומו (פירושו "דומה"), סטאסיס (פירושו "מצב").
+
'''הומאוסטזה''' או '''מצב איזון''' (נקרא גם הומאוסטזיס ובאנגלית: Homeostasis) הוא תהליך ביולוגי, שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית באמצעות "קיזוז" השפעות חיצוניות, ובאמצעות שינוי חומרים חיצוניים שמסתפחים אליו. מקור המילה ביוונית: הומו (פירושו "דומה"), סטאזיס (פירושו "מצב").
    
מצב איזון כרוך במספר גורמים:
 
מצב איזון כרוך במספר גורמים:
   −
* נקודת ציון (set point), או ערך מטרה, למצב הפנימי האידאלי,
+
* נקודת ציון (Set point), או ערך מטרה, למצב הפנימי האידאלי,
 
* אות חושי האומד את המצב הפנימי הממשי,
 
* אות חושי האומד את המצב הפנימי הממשי,
 
* השוואה בין נקודת הציון והאות החושי,
 
* השוואה בין נקודת הציון והאות החושי,
שורה 55: שורה 55:     
===נישות בטכנולוגיה ===
 
===נישות בטכנולוגיה ===
[[קובץ:Phaistos disk - side A.JPG|ממוזער|300px|דיסקוס פייסטוס שנתגלה בכרתים. הדיסקוס מראה כי הדפוס הומצא בכרתים 3100 שנה לפני המצאת הדפוס באירופה. טכנולוגיות חדשות לא תמיד שורדות, המשך קיומן תלוי בנישה חברתית-טכנולוגית מתאימה]]
+
[[קובץ:Phaistos disk - side A.JPG|ממוזער|300px|דיסקוס פייסטוס שנתגלה בכרתים. הדיסקוס מראה כי הדפוס הומצא בכרתים 3,100 שנה לפני המצאת הדפוס באירופה. טכנולוגיות חדשות לא תמיד שורדות, המשך קיומן תלוי בנישה חברתית-טכנולוגית מתאימה]]
    
'''נישה טכנולוגית''' היא אוסף הטכנולוגיות והתנאים החברתיים והסביבתיים שמאפשרים לטכנולוגיה מסויימת להתקיים. כך לדוגמה מחשב נייח לא יכול להתקיים בסביבה ללא אוויר, בטווח טמפרטורה לא מתאים או ללא חשמל. מחשב נייד יכול להתקיים בנישה פיזיקלית רחבה יותר יחסית למחשב נייד, אבל גם הוא לדוגמה צריך חשמל כדי להמשיך ולעבוד.  
 
'''נישה טכנולוגית''' היא אוסף הטכנולוגיות והתנאים החברתיים והסביבתיים שמאפשרים לטכנולוגיה מסויימת להתקיים. כך לדוגמה מחשב נייח לא יכול להתקיים בסביבה ללא אוויר, בטווח טמפרטורה לא מתאים או ללא חשמל. מחשב נייד יכול להתקיים בנישה פיזיקלית רחבה יותר יחסית למחשב נייד, אבל גם הוא לדוגמה צריך חשמל כדי להמשיך ולעבוד.  
   −
יש גם תנאים חברתיים שמאפשרים את התפקוד של טכנולוגיה. התנאי הראשון הוא ידע על הפעלת ותחזוקה של הטכנולוגיה - לדוגמה טרקטורים שניתנו במתנה מברית המועצות לאפריקה התקלקלו מהר היות ולאיכרים האפריקאים לא היה הידע הדרוש במנועים כדי לתחזק אותם כיאות. מסיבות דומות ברית המועצות היתה צריכה לספק יועצים וטכנאים כדי להדריך באופן מתמשך צבאות ערביים במערכות נשק. באופן כללי הדרכה לגבי טכנולוגיה מנסה להעביר את הידע לגבי טכנולוגיה זו - הדבר לא מצריך רק את העברת הידע על תפעול הטכנולוגיה, אלא העברת ידע על תחזוקה ברמה מסויימת של הטכנולוגיה, או בניית מערך לוגיסטי שיבצע תחזוקה כזו משלב סיבוך מסויים (או הטמעת טכנולוגיות לבקרה, בקרת נזקים ולתיקון עצמי, עד רמה מסויימת, בתוך הטכנולוגיה עצמה). כמו כן הדבר מצריך בניית מערכת להעברת הידע לאנשים נוספים.  
+
יש גם תנאים חברתיים שמאפשרים את התפקוד של טכנולוגיה. התנאי הראשון הוא ידע על הפעלת ותחזוקה של הטכנולוגיה - לדוגמה טרקטורים שניתנו במתנה מברית המועצות לאפריקה התקלקלו מהר היות ולאיכרים האפריקאים לא היה הידע הדרוש במנועים כדי לתחזק אותם כיאות. מסיבות דומות ברית המועצות הייתה צריכה לספק יועצים וטכנאים כדי להדריך באופן מתמשך צבאות ערביים במערכות נשק. באופן כללי הדרכה לגבי טכנולוגיה מנסה להעביר את הידע לגבי טכנולוגיה זו - הדבר לא מצריך רק את העברת הידע על תפעול הטכנולוגיה, אלא העברת ידע על תחזוקה ברמה מסויימת של הטכנולוגיה, או בניית מערך לוגיסטי שיבצע תחזוקה כזו משלב סיבוך מסויים (או הטמעת טכנולוגיות לבקרה, בקרת נזקים ולתיקון עצמי, עד רמה מסויימת, בתוך הטכנולוגיה עצמה). כמו כן הדבר מצריך בניית מערכת להעברת הידע לאנשים נוספים.  
    
היבטים אחרים של הנישה לטכנולוגיה כוללים אי קיום של טאבו חברתי הדרוש לאימוץ הטכנולוגיה, וקיום של צורך חברתי בטכנולוגיה.
 
היבטים אחרים של הנישה לטכנולוגיה כוללים אי קיום של טאבו חברתי הדרוש לאימוץ הטכנולוגיה, וקיום של צורך חברתי בטכנולוגיה.
   −
טכנולוגיה יכולה "להדחק החוצה" בצורה דומה לדחיקה החוצה של מין אחד על ידי מין אחר שמצליח לתפוס בצורה טובה יותר את הנישה הטכנולוגית הקיימת, או לחלופין לשנות את התנאים שמאפשרים את קיומה. טכנולוגיה יכולה להידחק החוצה על ידי טכנולוגיה חדשה - כמו שמעבד התמלילים+מדפסת דחקו החוצה את הטכנולוגיה של מכונות הכתיבה. טכנולוגיה חדשה יכולה להתקשות להיקלט בגומחה טכנולוגית בגלל נוכחות של מוסד חברתי כמו טאבו דתי. בנוסף לטכנולוגיה הקיימת יש יתרון על פני טכנולוגיה חדשה - במידה והיא יכולה לשנות את הסביבה הקיימת כך שהיא נוחה יותר להישארות הטכנולוגיה הקיימת בתהליך של קו-אבולוציה.  
+
טכנולוגיה יכולה "להידחק החוצה" בצורה דומה לדחיקה החוצה של מין אחד על ידי מין אחר שמצליח לתפוס בצורה טובה יותר את הנישה הטכנולוגית הקיימת, או לחלופין לשנות את התנאים שמאפשרים את קיומה. טכנולוגיה יכולה להידחק החוצה על ידי טכנולוגיה חדשה - כמו שמעבד התמלילים+מדפסת דחקו החוצה את הטכנולוגיה של מכונות הכתיבה. טכנולוגיה חדשה יכולה להתקשות להיקלט בגומחה טכנולוגית בגלל נוכחות של מוסד חברתי כמו טאבו דתי. בנוסף לטכנולוגיה הקיימת יש יתרון על פני טכנולוגיה חדשה - במידה והיא יכולה לשנות את הסביבה הקיימת כך שהיא נוחה יותר להישארות הטכנולוגיה הקיימת בתהליך של קו-אבולוציה.  
    
הקושי של טכנולוגיה חדשה להיכנס, גם אם היא טובה יותר לדוגמה, מכונה [[נעילה טכנולוגית]]. במובן של נישה, אפשר להגיד שנעילה טכנולוגית היא דוגמה לכך שהחברה (או קבוצה בתוך החברה) יוצרת נישה חברתית-טכנולוגית-פיזית מסויימת כדי לתמוך בטכנולוגיה קיימת, ונישה זו יכולה להקשות על כניסת טכנולוגיה אחרת.  
 
הקושי של טכנולוגיה חדשה להיכנס, גם אם היא טובה יותר לדוגמה, מכונה [[נעילה טכנולוגית]]. במובן של נישה, אפשר להגיד שנעילה טכנולוגית היא דוגמה לכך שהחברה (או קבוצה בתוך החברה) יוצרת נישה חברתית-טכנולוגית-פיזית מסויימת כדי לתמוך בטכנולוגיה קיימת, ונישה זו יכולה להקשות על כניסת טכנולוגיה אחרת.  
שורה 73: שורה 73:  
מקרה דומה של נישות טכנולוגיות היא נישה של טכנולוגיה משלימה לדוגמה במערכות תוכנה וחומרה. תוכנה מסויימת מתפקדת בצורה טובה בסביבה אחרת של תוכנות שתומכות בה - טכנית או תפקודית. לדוגמה תוכנה המספקת שירות של עיבוד תמלילים מסתמכת על שירותים שמספקת לה מערכת הפעלה מסויימת, וכן היא מתממשקת לתוכנות אחרות כמו תוכנות לשליחת דואר אלקטרוני. מהצד השני, מערכת הפעלה שיש לה מעט תוכנות המספקות שירותים לא תהיה בשימוש, ולכן מהבחינה החברתית, תוכנות הקצה מהוות חלק חשוב מהנישה שבה יכולה להתקיים מערכת הפעלה.  
 
מקרה דומה של נישות טכנולוגיות היא נישה של טכנולוגיה משלימה לדוגמה במערכות תוכנה וחומרה. תוכנה מסויימת מתפקדת בצורה טובה בסביבה אחרת של תוכנות שתומכות בה - טכנית או תפקודית. לדוגמה תוכנה המספקת שירות של עיבוד תמלילים מסתמכת על שירותים שמספקת לה מערכת הפעלה מסויימת, וכן היא מתממשקת לתוכנות אחרות כמו תוכנות לשליחת דואר אלקטרוני. מהצד השני, מערכת הפעלה שיש לה מעט תוכנות המספקות שירותים לא תהיה בשימוש, ולכן מהבחינה החברתית, תוכנות הקצה מהוות חלק חשוב מהנישה שבה יכולה להתקיים מערכת הפעלה.  
   −
דוגמה נוספת לחשיבות של נישה טכנולוגית בקיום הטכנולוגיה היא טכנולוגיות שהיו לנו בעבר אבל אבדו בעקבות חידושים טכנולוגיים אחרים. מעט אנשים יודעים היום לצוד עם חץ-וקשת, להדליק אש עם אבנים, לתפעל מנוע קיטור, או לבנות פירמידות ללא שימוש בגלגלים ומנועים. ההקשר החברתי שאיפשר את קיום הטכנולוגיות האלה אבד עבור רוב תושבי העולם.  
+
דוגמה נוספת לחשיבות של נישה טכנולוגית בקיום הטכנולוגיה היא טכנולוגיות שהיו לנו בעבר אבל אבדו בעקבות חידושים טכנולוגיים אחרים. מעט אנשים יודעים היום לצוד עם חץ וקשת, להדליק אש עם אבנים, לתפעל מנוע קיטור, או לבנות פירמידות ללא שימוש בגלגלים ומנועים. ההקשר החברתי שאיפשר את קיום הטכנולוגיות האלה אבד עבור רוב תושבי העולם.  
    
ניתן לדבר גם על נישה שטכנולוגיות מסויימות יוצרות כאילוץ חברתי שמאפשר או מונע ממבנים חברתיים מסויימים מלהתקיים. לדוגמה השפעת המצאת הדפוס על הכנסייה הקתולית, השפעה רשת האינטרנט על הדמוקרטיה. השפעת רשת האינטרנט על דתות וכו'.
 
ניתן לדבר גם על נישה שטכנולוגיות מסויימות יוצרות כאילוץ חברתי שמאפשר או מונע ממבנים חברתיים מסויימים מלהתקיים. לדוגמה השפעת המצאת הדפוס על הכנסייה הקתולית, השפעה רשת האינטרנט על הדמוקרטיה. השפעת רשת האינטרנט על דתות וכו'.
שורה 85: שורה 85:  
[[מוסד חברתי]] הוא סוג של מבנה מסדר. למוסד החברתי יש חוקים משלו והוא משפיע על התנהגות בני האדם. מוסד כזה יכול להיות שוק, פירמה, דת, מדינה, קהילה, צבא, כת, בית ספר וכו'. ראו הרחבה ב[[כלכלה מוסדית]] ולגבי הגדרות שונות של מהו מוסד.  
 
[[מוסד חברתי]] הוא סוג של מבנה מסדר. למוסד החברתי יש חוקים משלו והוא משפיע על התנהגות בני האדם. מוסד כזה יכול להיות שוק, פירמה, דת, מדינה, קהילה, צבא, כת, בית ספר וכו'. ראו הרחבה ב[[כלכלה מוסדית]] ולגבי הגדרות שונות של מהו מוסד.  
   −
מוסדות חברתיים זקוקים לנישה חברתית-פיזיקלית אוסף של תנאים פיזיקליים, טכנולוגיים וחברתיים שיאפשרו למוסד החברתי להתקיים. [[כשל שוק|כשלי שוק]] הם דוגמאות למצבים שמופו על ידי הכלכלנים בהם השוק לא מצליח לתפקד כלל, או לתפקד בצורה לא "טובה" או ללא [[יעלות פארטו]]. דוגמה נוספת ופחות מוכרת היא אכיפת חוזים אחידה, קיומו של מוסר או אי שוויון - אם קיים אי שוויון קיצוני, או שדבר זה מלווה עם נורמות של שחיתות, התוצאה היא שהאכיפה של חוזים היא רק עבור עשירים ולא מול עניים. דבר זה יוצר אי תפקוד של השוק.  
+
מוסדות חברתיים זקוקים לנישה חברתית-פיזיקלית אוסף של תנאים פיזיקליים, טכנולוגיים וחברתיים שיאפשרו למוסד החברתי להתקיים. [[כשל שוק|כשלי שוק]] הם דוגמאות למצבים שמופו על ידי הכלכלנים בהם השוק לא מצליח לתפקד כלל, או לתפקד בצורה לא "טובה" או ללא [[יעילות פארטו]]. דוגמה נוספת ופחות מוכרת היא אכיפת חוזים אחידה, קיומו של מוסר או אי שוויון - אם קיים אי שוויון קיצוני, או שדבר זה מלווה עם נורמות של שחיתות, התוצאה היא שהאכיפה של חוזים היא רק עבור עשירים ולא מול עניים. דבר זה יוצר אי תפקוד של השוק.  
    
עבור פירמות, הטענה שהן מתפקדות בתוך נישה לפחות בחלק מהמקרים היא טענה מקובלת. להרחבת טענה זו לאופן כללי אפשר לראות במאמר [[תאוריית הפירמות בנישות אקולוגית]].  
 
עבור פירמות, הטענה שהן מתפקדות בתוך נישה לפחות בחלק מהמקרים היא טענה מקובלת. להרחבת טענה זו לאופן כללי אפשר לראות במאמר [[תאוריית הפירמות בנישות אקולוגית]].  
שורה 91: שורה 91:  
גם קהילות הן דבר שדורש תנאים חברתיים מסויימים. כך לדוגמה הגדלת הניידות של ההון, הגדלת התלות הכלכלית בשוק, והגדלת הניידות של עובדים בעולם, הם גורמים לכך שקהילות מקומיות נחלשות ומתפוררות. [[גלובליזציה]] כלכלית, [[תרבות הצריכה]] (שמקדמת תלות גדלה בשוק בין היתר, ומעודדת שיעבוד גדול יותר לגחמות של שוק העבודה), וכן החשיפה לנקודות השקפה שונות, ולתרבויות אחרות, הן גם דבר שגורם לקהילות להיחלש.  
 
גם קהילות הן דבר שדורש תנאים חברתיים מסויימים. כך לדוגמה הגדלת הניידות של ההון, הגדלת התלות הכלכלית בשוק, והגדלת הניידות של עובדים בעולם, הם גורמים לכך שקהילות מקומיות נחלשות ומתפוררות. [[גלובליזציה]] כלכלית, [[תרבות הצריכה]] (שמקדמת תלות גדלה בשוק בין היתר, ומעודדת שיעבוד גדול יותר לגחמות של שוק העבודה), וכן החשיפה לנקודות השקפה שונות, ולתרבויות אחרות, הן גם דבר שגורם לקהילות להיחלש.  
   −
ניתן לראות כיצד סביבה פיזית היא גורם פעיל בנישה חברתית על ידי התבוננות בשווייץ. המבנה ההררי ותנאי האקלים הקשים של שווייץ איפשר לתושבים שלה להתגונן בקלות יחסית מפני פלישה חיצונית. כמו כן הסביבה ההרית לא איפשרה את קיומם של ערים גדולות מידי, או בנייה של ממלכה ריכוזית. במשך תקופות ארוכות היו הכפרים השוויצרים מוקפים בשלג ומנותקים מהעולם החיצון. בנוסף העדר יכולת לקיים חקלאות משגשגת דחף את השווייצרים לעבר תעשיות "עתירות הון אנושי" כמו חיילים להשכיר (הכשרת חיילים מאומנים), בנקאות, שעונים וכו'. כל הדברים האלה איפשרו לשווייצרים להקים מדינה עצמאית ודמוקרטית המורכבת מקנטונים עצמאיים עוד במאה ה-13, בעוד ששאר אירופה נאנקה תחת צבאות פאודלים.  
+
ניתן לראות כיצד סביבה פיזית היא גורם פעיל בנישה חברתית על ידי התבוננות בשווייץ. המבנה ההררי ותנאי האקלים הקשים של שווייץ איפשר לתושבים שלה להתגונן בקלות יחסית מפני פלישה חיצונית. כמו כן הסביבה הררית לא איפשרה את קיומם של ערים גדולות מידי, או בנייה של ממלכה ריכוזית. במשך תקופות ארוכות היו הכפרים השוויצרים מוקפים בשלג ומנותקים מהעולם החיצון. בנוסף העדר יכולת לקיים חקלאות משגשגת דחף את השווייצרים לעבר תעשיות "עתירות הון אנושי" כמו חיילים להשכיר (הכשרת חיילים מאומנים), בנקאות, שעונים וכו'. כל הדברים האלה איפשרו לשווייצרים להקים מדינה עצמאית ודמוקרטית המורכבת מקנטונים עצמאיים עוד במאה ה-13, בעוד ששאר אירופה נאנקה תחת צבאות פאודלים.  
    
נישה חברתית אינה תנאי שמבטיח קיומו של מוסד חברתי מסויים, אלא רק אוסף של תנאים שהכרחיים לקיום המוסד החברתי, כשם שעשב חיוני לארנבים אבל אינו תנאי מספיק להישרדותם.  
 
נישה חברתית אינה תנאי שמבטיח קיומו של מוסד חברתי מסויים, אלא רק אוסף של תנאים שהכרחיים לקיום המוסד החברתי, כשם שעשב חיוני לארנבים אבל אינו תנאי מספיק להישרדותם.  
   −
המבנה הפאודלי עצמו הוא דבר שהיה קשור בצורה אינטימית עם טכנולוגיות הנשק. למשך תקופה מסויימת שריון וסוס היוו כלי נשק מכריע, כך שהבעלים שלהם, ומי שיכל לאמן לוחמים כאלה, זכו ליתרון משמעותי שאיפשר את עליית מעמד השודדים שהפכו לאבירים. הכניסה של הקשת הארוכה שאיפשרה הכשרת כמות גדולה של חיילים קטלניים עם נשק חודר שיריון, שינתה את הרכב הצבאות ואת החשיבות היחסית של האבירים. עם הכניסה של תותחים ולאחר מכן של רובים ומכונות ירייה, הלך וירד מעמד האצולה היות והיכולת שלהם להמשיך ולהתמודד מול הוואסלים הלך וירד (אם כי היו צבאות שהמשיכו ודגלו בחשיבות הרוכב החמוש גם לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית ומלחמת העולם הראשונה בהן כוחות אלה נטבחו על ידי מכונות ירייה). המהפכה האמריקאית ומלחמת רובי המוסקטים שלה, מראה שוב שכלי נשק עממים בייצור זול מאפשרים (אין הם מבטיחים) יכולת קיום של רפובליקה כנגד צבא כובש. אותם תנאים חברתיים בדיוק, בטכנולוגיות נשק ריכוזיות יותר, כמו צבא אבירים בתקופה לפני הקשת הארוכה, או ייכולת ייצור של טנקים לדוגמה, היו מסתיימים אחרת.  
+
המבנה הפאודלי עצמו הוא דבר שהיה קשור בצורה אינטימית עם טכנולוגיות הנשק. למשך תקופה מסויימת שריון וסוס היוו כלי נשק מכריע, כך שהבעלים שלהם, ומי שיכל לאמן לוחמים כאלה, זכו ליתרון משמעותי שאיפשר את עליית מעמד השודדים שהפכו לאבירים. הכניסה של הקשת הארוכה שאיפשרה הכשרת כמות גדולה של חיילים קטלניים עם נשק חודר שיריון, שינתה את הרכב הצבאות ואת החשיבות היחסית של האבירים. עם הכניסה של תותחים ולאחר מכן של רובים ומכונות ירייה, הלך וירד מעמד האצולה היות והיכולת שלהם להמשיך ולהתמודד מול הוואסלים הלך וירד (אם כי היו צבאות שהמשיכו ודגלו בחשיבות הרוכב החמוש גם לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית ומלחמת העולם הראשונה בהן כוחות אלה נטבחו על ידי מכונות ירייה). המהפכה האמריקאית ומלחמת רובי המוסקטים שלה, מראה שוב שכלי נשק עממים בייצור זול מאפשרים (אין הם מבטיחים) יכולת קיום של רפובליקה כנגד צבא כובש. אותם תנאים חברתיים בדיוק, בטכנולוגיות נשק ריכוזיות יותר, כמו צבא אבירים בתקופה לפני הקשת הארוכה, או יכולת ייצור של טנקים לדוגמה, היו מסתיימים אחרת.  
    
דתות ואידאולוגית הן דוגמה לעוד מוסד חברתי. אידאולוגיות הן דבר שמדגיש ערכים מסויימים, וכן את  ההסתכלות ולפעמים גם את ההתייחסות והתפקוד של תהליכים חברתיים או פיזיים מסויימים, בדרך כלל תוך הזנחה של התפקוד של תהליכים חברתיים אחרים. כך לדוגמה בקפיטליזם ניתן דגש לתפקוד של השוק, ומוזנח הטיפול בנושא של אי שוויון או במוסר, קהילות או סביבה ובקשר של כל אלה לתפקוד תקין של החברה בכלל ושל השוק בפרט. בסוציאליזם ניתן דגש רב לשוויון כלכלי, והמבנה המסדר הוא של המדינה, ולא ניתן דגש על תפקודו של השוק כמבנה שמאפשר העברת מידע לגבי מחירים, לגבי איכות של מוצרים ופירמות, לגבי איכות העבודה של פירמות ופועלים ולגבי כמויות רצויות של מוצרים ושירותים (הקצאה).  
 
דתות ואידאולוגית הן דוגמה לעוד מוסד חברתי. אידאולוגיות הן דבר שמדגיש ערכים מסויימים, וכן את  ההסתכלות ולפעמים גם את ההתייחסות והתפקוד של תהליכים חברתיים או פיזיים מסויימים, בדרך כלל תוך הזנחה של התפקוד של תהליכים חברתיים אחרים. כך לדוגמה בקפיטליזם ניתן דגש לתפקוד של השוק, ומוזנח הטיפול בנושא של אי שוויון או במוסר, קהילות או סביבה ובקשר של כל אלה לתפקוד תקין של החברה בכלל ושל השוק בפרט. בסוציאליזם ניתן דגש רב לשוויון כלכלי, והמבנה המסדר הוא של המדינה, ולא ניתן דגש על תפקודו של השוק כמבנה שמאפשר העברת מידע לגבי מחירים, לגבי איכות של מוצרים ופירמות, לגבי איכות העבודה של פירמות ופועלים ולגבי כמויות רצויות של מוצרים ושירותים (הקצאה).  
שורה 111: שורה 111:  
מערכות ומוסדות חברתיים רבים, ללא בקרות מתאימות שמשאירות אותם בתחום של נישה מוסדית נכונה, ילכו לתפקוד חולני (שבו יש פגיעה ללא צורך באנשים) או לתפקוד פתולוגי (שבו מתערער עצם הקיום של המוסד או שהוא גורם להפסקת הקיום של מוסד שבתוכו המוסד שוכן). הבקרות יכולות להיות חיצוניות (מוסדות אחרים) או פנימיות למוסד - אבל אי אפשר לצפות שהבקרות האלה יתפקדו בכל מקרה ובאופן תמידי. כאשר נמצאים במצב פנימי מסויים, או בתנאים סביבתיים מסויימים או בשילוב שלהם, הבקרות לא יצליחו להחזיר את המערכת לשיווי משקל או לייצב את הנישה ותתרחש קריסה.  
 
מערכות ומוסדות חברתיים רבים, ללא בקרות מתאימות שמשאירות אותם בתחום של נישה מוסדית נכונה, ילכו לתפקוד חולני (שבו יש פגיעה ללא צורך באנשים) או לתפקוד פתולוגי (שבו מתערער עצם הקיום של המוסד או שהוא גורם להפסקת הקיום של מוסד שבתוכו המוסד שוכן). הבקרות יכולות להיות חיצוניות (מוסדות אחרים) או פנימיות למוסד - אבל אי אפשר לצפות שהבקרות האלה יתפקדו בכל מקרה ובאופן תמידי. כאשר נמצאים במצב פנימי מסויים, או בתנאים סביבתיים מסויימים או בשילוב שלהם, הבקרות לא יצליחו להחזיר את המערכת לשיווי משקל או לייצב את הנישה ותתרחש קריסה.  
   −
אידאולוגיה או דת או מוסד חברתי כלשהו מצליח לשרוד זמן רב יותר אם הן גמיש יותר, מכיל מנגנונים פנימיים לשינוי ולהסתגלות לשינוי הנישה החברתית, תוך שמירה על מבנה מסודר פנימי כלשהו. כך לדוגמה היהדות הצליחה להסתגל למספר שינויים - החל במעבר מחברה נוודית לחברה חקלאית, תקופה של מיסוד הדת והלאום, תקופת גלות, ושינויים טכנולוגיים נוספים כמו התעוש. בשלבים שונים של היהדות ניתן דגש להיבטים שונים שלה ודבר זה כנראה איפשר ליהדות לשרוד בעוד תרבויות או דתות אחרות שהיו סביבה (כמו החברה האשורית, ההלניסטית, הפאודלית ועוד) הלכו לעולמן.
+
אידאולוגיה או דת או מוסד חברתי כלשהו מצליח לשרוד זמן רב יותר אם הן גמיש יותר, מכיל מנגנונים פנימיים לשינוי ולהסתגלות לשינוי הנישה החברתית, תוך שמירה על מבנה מסודר פנימי כלשהו. כך לדוגמה היהדות הצליחה להסתגל למספר שינויים - החל במעבר מחברה נוודית לחברה חקלאית, תקופה של מיסוד הדת והלאום, תקופת גלות, ושינויים טכנולוגיים נוספים כמו התיעוש. בשלבים שונים של היהדות ניתן דגש להיבטים שונים שלה ודבר זה כנראה איפשר ליהדות לשרוד בעוד תרבויות או דתות אחרות שהיו סביבה (כמו החברה האשורית, ההלניסטית, הפאודלית ועוד) הלכו לעולמן.