שינויים

==השפעות כלכליות של שוק המזון בישראל==

==השפעות כלכליות של שוק המזון בישראל==

ההשפעות הכלכליות של שוק המזון בישראל נחלקות למספר היבטים, ההוצאה הגלויה על המזון היא הוצאות של צרכנים על מזונות שונים. אפיקים נסתרים של שוק המזון היא דרך הוצאות שנכפות על הצרכנים בגלל נזקים בריאותיים ממזון לא בריא ובגלל זיהום והשפעות סביבתיות של מזון. היבטים נוספים נוגעים לעוד השפעות חיצוניות של קיום שוק המזון כולל תרומה של משאיות להובת מזון ומכוניות של צרכנים לבעיות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]] ו[[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]].  

ההשפעות הכלכליות של שוק המזון בישראל נחלקות למספר היבטים, ההוצאה הגלויה על המזון היא הוצאות של צרכנים על מזונות שונים. אפיקים נסתרים של שוק המזון היא דרך הוצאות שנכפות על הצרכנים בגלל נזקים בריאותיים ממזון לא בריא ובגלל זיהום והשפעות סביבתיות של מזון. היבטים נוספים נוגעים לעוד השפעות חיצוניות של קיום שוק המזון כולל תרומה של משאיות להובלת מזון ומכוניות של צרכנים לבעיות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]] ו[[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]].  

כ-16% מסך ההוצאת של משק בית ממוצע בישראל מוקדשות לקניית מזון. 3% יוצאים לקניית פירות וירקות (כולל ירקות משומרים, פירות יבשים וכו'), 2.5% לבשר ועופות, 2.1% לחלב ומוצרי חלב, 2.2% למוצרי מאפה. דגים, סוכר ומוצרי מתיקה, ומשקאות קלים צורכים כל אחד 0.5%. ארוחות מחוץ לבית צורכות 2.7% מסך הההוצאות המשפחתיות הממוצעות. ההוצאה על סוגי המזונות השונים לא השתנתה באופן מהותי בשנים 2007-2016. הוצאה זו נמוכה מההוצאות על הדיור (24%), והיא גדולה מסך ההוצאות על תחבורה (12%), ההוצאות על מזון גבוהות פי 3 ביחס להוצאות על החינוך (5.6%).{{הערה|שם=lamas5.26|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_26&CYear=2016 הרכב הוצאות לתצרוכת של משקי בית, לפי קבוצות משניות], למ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 2016, לוח 5.26}}

כ-16% מסך ההוצאות של משק בית ממוצע בישראל מוקדשות לקניית מזון. 3% יוצאים לקניית פירות וירקות (כולל ירקות משומרים, פירות יבשים וכו'), 2.5% לבשר ועופות, 2.1% לחלב ומוצרי חלב, 2.2% למוצרי מאפה. דגים, סוכר ומוצרי מתיקה, ומשקאות קלים צורכים כל אחד 0.5%. ארוחות מחוץ לבית צורכות 2.7% מסך ההוצאות המשפחתיות הממוצעות. ההוצאה על סוגי המזונות השונים לא השתנתה באופן מהותי בשנים 2007-2016. הוצאה זו נמוכה מההוצאות על הדיור (24%), והיא גדולה מסך ההוצאות על תחבורה (12%), ההוצאות על מזון גבוהות פי 3 ביחס להוצאות על החינוך (5.6%).{{הערה|שם=lamas5.26|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_26&CYear=2016 הרכב הוצאות לתצרוכת של משקי בית, לפי קבוצות משניות], למ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 2016, לוח 5.26}}

שילוב של [[פשטות מרצון]] ומעבר ל[[מזון איטי]] ו[[מזון נע]] יחד עם [[צמחונות]] או [[טבעונות]] יכולים לחסוך חלק ניכר מהוצאות המזון של אדם בישראל (או אדם מערבי בכלל) - במקום הוצאה של 16% מסך התקציב המשפחתי, אם מסתכלים על תקציב של פירות וירקות (3.1%), מוצרי מאפה (2.2%), שמנים מהצומח (0.3%) מוצרי סוכר (0.5%), ומוצרים שונים אחרים (1.4%) ומוותרים על אלכוהול, משקאות ממותקים, ארוחות בחוץ, מוצרי חלב, בשר ודגים נותרים עם הוצאה תקציבית של 7.5% אחוז מסך התקציב המשפחתי. גם אם מניחים עלייה מסויימת במוצרים אחרים עקב ויתור על מוצרים אלה מדובר בחסכון כספי ניכר של כ-50% מסך ההוצאות על המזון.  

שילוב של [[פשטות מרצון]] ומעבר ל[[מזון איטי]] ו[[מזון נע]] יחד עם [[צמחונות]] או [[טבעונות]] יכולים לחסוך חלק ניכר מהוצאות המזון של אדם בישראל (או אדם מערבי בכלל) - במקום הוצאה של 16% מסך התקציב המשפחתי, אם מסתכלים על תקציב של פירות וירקות (3.1%), מוצרי מאפה (2.2%), שמנים מהצומח (0.3%) מוצרי סוכר (0.5%), ומוצרים שונים אחרים (1.4%) ומוותרים על אלכוהול, משקאות ממותקים, ארוחות בחוץ, מוצרי חלב, בשר ודגים נותרים עם הוצאה תקציבית של 7.5% אחוז מסך התקציב המשפחתי. גם אם מניחים עלייה מסויימת במוצרים אחרים עקב ויתור על מוצרים אלה מדובר בחסכון כספי ניכר של כ-50% מסך ההוצאות על המזון.  

[[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] נחשבת כגורם הסיכון המרובה המהותי ביותר שמשפיע על בריאות של תושבי המדינות המערביות ובכלל זה ישראל. 5.9% מסך ההוצאות של משקי הבית בישראל הוקדשו לבריאות, ובנוסף משמעותי משולם לבריאות מצד הממשלה. שני הסכומים האלה מושפעים בצורה ניכרת מהשפעות בריאותיות של מזון. לדוגמה רפואת שיניים עלתה 1.5% מסך התקציב המשפחתי הממוצע, בדומה לסך כל התקציב הממוצע לריהוט. חלק ניכר מבעיות השינייים נוצר עקב [[השפעות בריאותיות של סוכר]].  

[[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] נחשבת כגורם הסיכון המרובה המהותי ביותר שמשפיע על בריאות של תושבי המדינות המערביות ובכלל זה ישראל. 5.9% מסך ההוצאות של משקי הבית בישראל הוקדשו לבריאות, ובנוסף משמעותי משולם לבריאות מצד הממשלה. שני הסכומים האלה מושפעים בצורה ניכרת מהשפעות בריאותיות של מזון. לדוגמה רפואת שיניים עלתה 1.5% מסך התקציב המשפחתי הממוצע, בדומה לסך כל התקציב הממוצע לריהוט. חלק ניכר מבעיות השיניים נוצר עקב [[השפעות בריאותיות של סוכר]].

==השפעות בריאותיות של מזון בישראל==

==השפעות בריאותיות של מזון בישראל==