47,332
עריכות
שינויים
←השפעות בריאותיות של מזון בישראל
בעקבות [[המחאה החברתית בקיץ 2011]] החלו מספר יוזמות לשינוי המצב. דוגמה אחת היא ארגון "ישראל יקרה לנו" שיזם את "חרם הקוטג'" במחאה על מחירי המזון הגבוהים מעט לפני המחאה ובמהלכה. ועוסק הרבה בנסיון להוזיל את מחירי המזון. דוגמה אחרת היא של [[קואופרטיב|קואופרטיבים]] שניסו לספק חלופה זולה והוגנת יותר לשיווק מזון. דוגמה בולטת לכך היא [[קואופרטיב שלנו]] וכן קואופרטיבים קטנים יותר, בעיקר [[קואופרטיב אורגני|קואופרטיבים למזון אורגני]].
בעקבות [[המחאה החברתית בקיץ 2011]] החלו מספר יוזמות לשינוי המצב. דוגמה אחת היא ארגון "ישראל יקרה לנו" שיזם את "חרם הקוטג'" במחאה על מחירי המזון הגבוהים מעט לפני המחאה ובמהלכה. ועוסק הרבה בנסיון להוזיל את מחירי המזון. דוגמה אחרת היא של [[קואופרטיב|קואופרטיבים]] שניסו לספק חלופה זולה והוגנת יותר לשיווק מזון. דוגמה בולטת לכך היא [[קואופרטיב שלנו]] וכן קואופרטיבים קטנים יותר, בעיקר [[קואופרטיב אורגני|קואופרטיבים למזון אורגני]].
==השפעות כלכליות של שוק המזון בישראל==
ההשפעות הכלכליות של שוק המזון בישראל נחלקות למספר היבטים, ההוצאה הגלויה על המזון היא הוצאות של צרכנים על מזונות שונים. אפיקים נסתרים של שוק המזון היא דרך הוצאות שנכפות על הצרכנים בגלל נזקים בריאותיים ממזון לא בריא ובגלל זיהום והשפעות סביבתיות של מזון. היבטים נוספים נוגעים לעוד השפעות חיצוניות של קיום שוק המזון כולל תרומה של משאיות להובת מזון ומכוניות של צרכנים לבעיות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]] ו[[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]].
כ-16% מסך ההוצאת של משק בית ממוצע בישראל מוקדשות לקניית מזון. 3% יוצאים לקניית פירות וירקות (כולל ירקות משומרים, פירות יבשים וכו'), 2.5% לבשר ועופות, 2.1% לחלב ומוצרי חלב, 2.2% למוצרי מאפה. דגים, סוכר ומוצרי מתיקה, ומשקאות קלים צורכים כל אחד 0.5%. ארוחות מחוץ לבית צורכות 2.7% מסך הההוצאות המשפחתיות הממוצעות. ההוצאה על סוגי המזונות השונים לא השתנתה באופן מהותי בשנים 2007-2016. הוצאה זו נמוכה מההוצאות על הדיור (24%), והיא גדולה מסך ההוצאות על תחבורה (12%), ההוצאות על מזון גבוהות פי 3 ביחס להוצאות על החינוך (5.6%).{{הערה|שם=lamas5.26|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_26&CYear=2016 הרכב הוצאות לתצרוכת של משקי בית, לפי קבוצות משניות], למ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 2016, לוח 5.26}}
שילוב של [[פשטות מרצון]] ומעבר ל[[מזון איטי]] ו[[מזון נע]] יחד עם [[צמחונות]] או [[טבעונות]] יכולים לחסוך חלק ניכר מהוצאות המזון של אדם בישראל (או אדם מערבי בכלל) - במקום הוצאה של 16% מסך התקציב המשפחתי, אם מסתכלים על תקציב של פירות וירקות (3.1%), מוצרי מאפה (2.2%), שמנים מהצומח (0.3%) מוצרי סוכר (0.5%), ומוצרים שונים אחרים (1.4%) ומוותרים על אלכוהול, משקאות ממותקים, ארוחות בחוץ, מוצרי חלב, בשר ודגים נותרים עם הוצאה תקציבית של 7.5% אחוז מסך התקציב המשפחתי. גם אם מניחים עלייה מסויימת במוצרים אחרים עקב ויתור על מוצרים אלה מדובר בחסכון כספי ניכר של כ-50% מסך ההוצאות על המזון.
[[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] נחשבת כגורם הסיכון המרובה המהותי ביותר שמשפיע על בריאות של תושבי המדינות המערביות ובכלל זה ישראל. 5.9% מסך ההוצאות של משקי הבית בישראל הוקדשו לבריאות, ובנוסף משמעותי משולם לבריאות מצד הממשלה. שני הסכומים האלה מושפעים בצורה ניכרת מהשפעות בריאותיות של מזון. לדוגמה רפואת שיניים עלתה 1.5% מסך התקציב המשפחתי הממוצע, בדומה לסך כל התקציב הממוצע לריהוט. חלק ניכר מבעיות השינייים נוצר עקב [[השפעות בריאותיות של סוכר]].
==השפעות בריאותיות של מזון בישראל==
==השפעות בריאותיות של מזון בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|תזונה בריאה}}
[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|התרומה של גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי כ-25% מהתמותה במדינות עשירות כמו ישראל נובעת מבעיות תזונה לקויה. יישום נתון זה לגבי ישראל פרושו ש-10,000 אנשים בישראל מתים מתזונה לקויה עקב צריכה גבוה מידי של סוכר, עודף מלח במזון, מזון שמן ומעובד , מחסור בפעילות גופנית, השמנה ומחסור בפירות וירקות. ]]
[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|התרומה של גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי כ-25% מהתמותה במדינות עשירות כמו ישראל נובעת מבעיות תזונה לקויה. יישום נתון זה לגבי ישראל פרושו ש-10,000 אנשים בישראל מתים מתזונה לקויה עקב צריכה גבוה מידי של סוכר, עודף מלח במזון, מזון שמן ומעובד , מחסור בפעילות גופנית, השמנה ומחסור בפירות וירקות. ]]
לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009 , ההשפעה הכוללת של תזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית על התמותה בטרם עת במדינות מערביות עומדת על 25% מכלל התמותה. יישום נתון זה על ישראל פרושו כי כ-10,000 אנשים בישראל מתים מ[[תזונה לקויה]] בכל שנה.
לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009 , ההשפעה הכוללת של תזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית על התמותה בטרם עת במדינות מערביות עומדת על 25% מכלל התמותה. יישום נתון זה על ישראל פרושו כי כ-10,000 אנשים בישראל מתים מ[[תזונה לקויה]] בכל שנה, בעיקר בגילאים מבוגרים יותר. הערכות אחרות הן אפילו גבוהות יותר. שלושת הגורמים המשפיעים ביותר בתחום התזונה הם צריכה של מזון מתוק ומשקאות מתוקים ([[סוכר]]), [[השפעות בריאותיות של מלח]], ו[[צריכה עודפת של שומנים]], שלושתם יחד באים לידי ביטוי בצריכה עודפת של [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] מסוגים שונים - כולל מזון מעובד בסביבה הביתית.
===השמנה===
===השמנה===
בדומה למדינות מערביות אחרות, בישראל יש עליה משמעותית בשיעור ה[[השמנה]]. על פ ההערכה כ-15-20% מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל. לא כל מבוגר שמן היה ילד שמן, אך למתבגר שמן סיכוי גבוה להפוך למבוגר שמן עם סיכוי לתחלואה ולתמותה בשכיחות גבוהה בגיל המבוגר. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Childhood_obesity]
בדומה למדינות מערביות אחרות, בישראל יש עליה משמעותית בשיעור ה[[השמנה]]. על פ ההערכה כ-15-20% מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל. לא כל מבוגר שמן היה ילד שמן, אך למתבגר שמן סיכוי גבוה להפוך למבוגר שמן עם סיכוי לתחלואה ולתמותה בשכיחות גבוהה בגיל המבוגר. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Childhood_obesity]
על פי נתונים שנאספו בידי משרד הבריאות, ופורסמו בידי המועצה הלאומית לשלום הילד בשנת 2009 כמעט 8% מתלמידי בית הספר היסודי והחטיבה בישראל היו בעלי עודף משקל. עודף המשקל שכיח יותר בכיתות הנמוכות. כך, בכיתה א' עומד שיעור הסובלים מעודף משקל על ,8.1% בכיתה ז' שיעורם ירד ל7.6%- ובכיתה ט' הוא מגיע ל6.8%-. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html]
על פי נתונים שנאספו בידי משרד הבריאות, ופורסמו בידי המועצה הלאומית לשלום הילד בשנת 2009 כמעט 8% מתלמידי בית הספר היסודי והחטיבה בישראל היו בעלי עודף משקל. עודף המשקל שכיח יותר בכיתות הנמוכות. כך, בכיתה א' עומד שיעור הסובלים מעודף משקל על ,8.1% בכיתה ז' שיעורם ירד ל7.6%- ובכיתה ט' הוא מגיע ל6.8%-. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html]