47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
זהו סיכום הפרק החמישי של הספר "לטובת הכלל". הפרק עוסק ב"כלכלת אדמה" ובאופן רחב יותר - בדרך שבה התרבות האנושית הלכה והתרחקה מן הטבע. הפרק מתאר את התפיסה של הטבע ב[[כלכלה נאו קלאסית]] וב[[חקר הכלכלה]] בכלל. הוא גם מבקר את המידול של הטבע במערכת המושגים הכלכלית.
זהו סיכום הפרק החמישי של הספר "לטובת הכלל". הפרק עוסק ב"כלכלת אדמה" ובאופן רחב יותר - בדרך שבה התרבות האנושית הלכה והתרחקה מן הטבע. הפרק מתאר את התפיסה של הטבע ב[[כלכלה נאו קלאסית]] וב[[חקר הכלכלה]] בכלל. הוא גם מבקר את המידול של הטבע במערכת המושגים הכלכלית.
כלכלנים משתמשים ב"אדמה" או "קרקע" (Land), כמונח כולל לתאור [[סביבה הטבעית]] או [[הביוספרה]]. אין דיון נפרד לאוקיינוסים או לאטמוספירה או לאנרגיה מהשמש. ניתן היה לכנות את התחום "כלכלת טבע" וכיום הוא מוצג בצורה רחבה בתחום של [[כלכלה סביבתית]]. היחס אל הטבע כאל קרקע נבע מנסיבות היסטוריות. בזמן [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], היו דיונים כלכליים רבים שהחלו בניתוח של החקלאות וקרקע חקלאית היתה היבט חשוב של דיונים אלה. ההפשטות עבור התאוריה הכלכלית נוצרו כבר אז והתאוריה לא עודכנה כדי להתייחס להיבטים אחרים של הטבע (כמו [[מחזור ביוגאוכימי]] או [[שירותי המערכת האקולוגי]] לדוגמה).
==הטבע בראיה הכלכלית==
כלכלנים משתמשים ב"אדמה" או "קרקע" (Land), כמונח כולל לתאור [[סביבה הטבעית]] או [[הביוספרה]]. אין דיון נפרד לאוקיינוסים או לאטמוספירה או לאנרגיה מהשמש. ניתן היה לכנות את התחום "כלכלת טבע" וכיום הוא מוצג בצורה רחבה בתחום של [[כלכלה סביבתית]]. היחס אל הטבע כאל קרקע נבע מנסיבות היסטוריות. בזמן [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], היו דיונים כלכליים רבים שהחלו בניתוח של החקלאות וקרקע חקלאית היתה היבט חשוב של דיונים אלה. ההפשטות עבור התאוריה הכלכלית נוצרו כבר אז והתאוריה לא עודכנה כדי להתייחס להיבטים אחרים של הטבע {{הערה|(כמו [[מחזור ביוגאוכימי]] או [[שירותי המערכת האקולוגית]] לדוגמה)}}.
בתוך האסכולה הנאו-קלאסית קיימת תת דיסציפלינה שנקראת "[[כלכלת קרקע]]" שנוסדה על ידי ריצ'רד טי. אלי (Richard T. Ely) הנשיא הראשון של התאחדות הכלכלה האמריקנית. ב-1922 הוא פרסם גרסה מוקדמת בשם "קוים לדמות כלכלת קרקע". בפתיח הוא מביע את תמיהתו על ההזנחה של האדמה על ידי כלכלנים. "זה מוזר ולא ממש קל להסביר את העובדה שקרקע כקונספט כלכלי, כלומר כדרישה מוקדמת לייצור, החלק בהכנסת החברה -קיבלה באופן יחסי מעט תשומת לב." (עמ' 3). הוא מציין את הספרות הענפה על [[עבודה]] ו[[הון]], גורמי הייצור המסורתיים האחרים של הייצור, ולאחר מכן מעיר שעבודתו שלו היא כנראה הניתוח המקביל הראשון ביחס לאדמה.
כבר בניתוח של אילי מבוצעת הפשטה וצמצום ניכר של השפעת הטבע על הכלכלה. הוא טוען כי "קרקע, כפי שכלכלנים משתמשים במונח, משמעה כוחות הטבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית." הוא מצמצם את הטבע ל"קרקע" ואת הקרקע לרכוש. בכך הוא עובר מ"כוחות הטבע" ל"רכוש קרקעי". גם דבר זה הוא עדיין דבר פיזי, ולכן אלי מעביר אותו לתחום של יחסי אנוש בלבד - הנושאים שנועדו לדיון תחת הכותרת של "כלכלת קרקע" הם "דיור בכפר ובעיר, מחיר הקרקע, מס יחיד, בעלות ציבורית, בעלות קהילתית, המראה הפתוח, אחוזות גדולות, שימור, והצפיפות של אוכלוסיה עירונית".(עמ' 4).
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]
[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]