שינויים

'''מדיניות חוץ''' הנה שם כולל למקבץ יעדים [[פוליטיקה|פוליטיים]], המגדירים את האופן שבו תנהג [[מדינה]] כלשהי ביחס לשאר מדינות העולם.

'''מדיניות חוץ''' הינו שם כולל למקבץ יעדים [[פוליטיקה|פוליטיים]], המגדירים את האופן שבו תנהג [[מדינה]] כלשהי ביחס לשאר מדינות העולם.

מטרתה המוצהרת של מדיניות חוץ היא להגן על [[האינטרסים הלאומיים]] של המדינה, ביטחונה הלאומי, יעדיה [[אידאולוגיה|האידאולוגיים]] ועל [[צמיחה כלכלית|שגשוגה הכלכלי]]. עם זאת לעיתים קרובות, בכמו בתחומים אחרים ב[[פוליטיקה]], מדיניות החוץ מנוצלת כדי [[שחיתות|לשפר את מצבם של אליטות, מקורבים שונים]] ו[[תאגידים]] גדולים, על חשבון אינטרסים של שאר הציבור במדינה ועל חשבון [[קיימות|אינטרסים ארוכי טווח]]. לדוגמה שיפור אינטרסים של תאגידים או אנשים עשירים במדינה הזרה באופן שגורר ניצול או יוצר שחיתות ומעורר שנאה כלפי המדינה האחרת. כמו כן קל יחסית לספק טובות הנאה למקורבים לממשל בהקשר של יחסי חוץ שנמצאים לרוב רחוק מהעין ורחוק מהלב.  

מטרתה המוצהרת של מדיניות חוץ היא להגן על [[האינטרסים הלאומיים]] של המדינה, ביטחונה הלאומי, יעדיה [[אידאולוגיה|האידאולוגיים]] ועל [[צמיחה כלכלית|שגשוגה הכלכלי]]. עם זאת לעיתים קרובות, בכמו בתחומים אחרים ב[[פוליטיקה]], מדיניות החוץ מנוצלת כדי [[שחיתות|לשפר את מצבם של אליטות, מקורבים שונים]] ו[[תאגידים]] גדולים, על חשבון אינטרסים של שאר הציבור במדינה ועל חשבון [[קיימות|אינטרסים ארוכי טווח]]. לדוגמה שיפור אינטרסים של תאגידים או אנשים עשירים במדינה הזרה באופן שגורר ניצול או יוצר שחיתות ומעורר שנאה כלפי המדינה האחרת. כמו כן קל יחסית לספק טובות הנאה למקורבים לממשל בהקשר של יחסי חוץ שנמצאים לרוב רחוק מהעין ורחוק מהלב.  

תאגיד הרכב [[פורד]] החזיק בחברת בת גרמנית. לחברה זו היה מפעל בקלן שהעסיק עובדי כפייה בין 1941 ל-1945, המפעל ייצר רכבי מלחמה כמו ג'יפים, וכן מטוסים ואוניות למשטר הנאצי. בשנת 1998 הוגשו תביעות בארצות הברית נגד החברה. התביעות נדחו על ידי שופט כי "הנושאים, קשורים לאמנות בינלאומיות בין מדינות ולמדיניות חוץ ולכן היו בתחום האחריות של המנהלים בענף". [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_Ford_Motor_Company#Alleged_Nazi_collaboration]

תאגיד הרכב [[פורד]] החזיק בחברת בת גרמנית. לחברה זו היה מפעל בקלן שהעסיק עובדי כפייה בין 1941 ל-1945, המפעל ייצר רכבי מלחמה כמו ג'יפים, וכן מטוסים ואוניות למשטר הנאצי. בשנת 1998 הוגשו תביעות בארצות הברית נגד החברה. התביעות נדחו על ידי שופט כי "הנושאים, קשורים לאמנות בינלאומיות בין מדינות ולמדיניות חוץ ולכן היו בתחום האחריות של המנהלים בענף". [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_Ford_Motor_Company#Alleged_Nazi_collaboration]

תאגיד הרכב [[ג'נרל מוטורס]] סיפק כמויות גדולות של חימוש, רכבים ומטוסים למדינות בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. האינטרסים של בזמן המלחמה היו מפוצלים בין הגורמים השונים. אופל, שהיתה חברת בת של ג'נרל מוטורס, יצרה את המפציץ JU-88, משאיות, מוקשי יבשה, ונפצים לטורפדו עבור גרמניה במהלך המלחמה.

תאגיד הרכב [[ג'נרל מוטורס]] סיפק כמויות גדולות של חימוש, רכבים ומטוסים למדינות בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. האינטרסים של בזמן המלחמה היו מפוצלים בין הגורמים השונים. אופל, שהייתה חברת בת של ג'נרל מוטורס, יצרה את המפציץ JU-88, משאיות, מוקשי יבשה, ונפצים לטורפדו עבור גרמניה במהלך המלחמה.

באוגוסט 1938 העניק היטלר, ל-James D. Mooney, אחד המנהלים של תאגיד [[ג'נרל מוטורס]], את מדליית "מסדר הנשר" על שירותיו המצטיינים לרייך. אלברט שפר, מי שהיה לימים שר החימוש של גרמניה הנצאית סיפר לחוקרים מהקונגרס האמריקאי לאחר המלחמה שמתקפת הבזק (הבליץ-קריג) על פולין ב-1939 לא יכלה להתקיים ללא שיפורי הביצועים הטכנולוגים שסופקו על ידי Alfred P. Sloan וג'נרל מוטרס". אלפרד סולן היה מנהל אמריקאי בג'נרל מוטורס.

באוגוסט 1938 העניק היטלר, ל-James D. Mooney, אחד המנהלים של תאגיד [[ג'נרל מוטורס]], את מדליית "מסדר הנשר" על שירותיו המצטיינים לרייך. אלברט שפר, מי שהיה לימים שר החימוש של גרמניה הנצאית סיפר לחוקרים מהקונגרס האמריקאי לאחר המלחמה שמתקפת הבזק (הבליץ-קריג) על פולין ב-1939 לא יכלה להתקיים ללא שיפורי הביצועים הטכנולוגים שסופקו על ידי Alfred P. Sloan וג'נרל מוטורס". אלפרד סולן היה מנהל אמריקאי בג'נרל מוטורס.

לאחר 20 שנות מחקר של ג'נרל מוטורס הצהיר Bradford Snell: "ג'נרל מוטורס היתה הרבה יותר חשובה למכונת המלחמה הנאצית מאשר שווייץ. שווייץ היתה רק מאגר של כספים שנשדדו. אופל היתה חלק אינטגרלי של תעשיית המלחמה הגרמנית. הנאצים יכלו לפלוש לפולין ולרוסיה בלי שווייץ. הם לא יכלו לעשות זאת ללא ג'נרל מוטורס." [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_General_Motors#1930s_Germany]

לאחר 20 שנות מחקר של ג'נרל מוטורס הצהיר Bradford Snell: "ג'נרל מוטורס הייתה הרבה יותר חשובה למכונת המלחמה הנאצית מאשר שווייץ. שווייץ הייתה רק מאגר של כספים שנשדדו. אופל היתה חלק אינטגרלי של תעשיית המלחמה הגרמנית. הנאצים יכלו לפלוש לפולין ולרוסיה בלי שווייץ. הם לא יכלו לעשות זאת ללא ג'נרל מוטורס." [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_General_Motors#1930s_Germany]

לאחר המלחמה תבעו פורד ו-GM פיצויים ממשלת ארצות הברית על המפעלים הגרמנים שלהם שניזוקו על ידי הפצצות בעלות הברית. בשנת 1967 קיבלה GM פיצויים של 33 מיליון דולר ממשלת ארצות הברית על הפצצת המפעל שלה ב-Russelsheim בידי מפציצים אמריקאים.[http://www.ranknfile-ue.org/uen_nastybiz.html]

לאחר המלחמה תבעו פורד ו-GM פיצויים ממשלת ארצות הברית על המפעלים הגרמנים שלהם שניזוקו על ידי הפצצות בעלות הברית. בשנת 1967 קיבלה GM פיצויים של 33 מיליון דולר ממשלת ארצות הברית על הפצצת המפעל שלה ב-Russelsheim בידי מפציצים אמריקאים.[http://www.ranknfile-ue.org/uen_nastybiz.html]

===השפעות הממשל האמריקאי על ישראל===

===השפעות הממשל האמריקאי על ישראל===

{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}

[[תמלוגים]] הם כסף הניתן מטעם חברה שמפיקה משאב טבע כפיצוי לציבור על ניצול המשאב. גובה התמלוגים בישראל נקבע ב-1952 בחוק הנפט וחייב חברות המפיקות [[גז טבעי בישראל]] בתמלוגים של 12.5% למדינה, דבר שהוא נמוך מאד בהשוואה למדינות אחרות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4047126,00.html אחרי ששינסקי: ישראל מיישרת קו עם העולם?] תני גולדשטיין, ynet, 25.03.11</ref>   

[[תמלוגים]] הם כסף הניתן מטעם חברה שמפיקה משאב טבע כפיצוי לציבור על ניצול המשאב. גובה התמלוגים בישראל נקבע ב-1952 בחוק הנפט וחייב חברות המפיקות [[גז טבעי בישראל]] בתמלוגים של 12.5% למדינה, דבר שהוא נמוך מאד בהשוואה למדינות אחרות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4047126,00.html אחרי ששינסקי: ישראל מיישרת קו עם העולם?] תני גולדשטיין, ynet, 25.03.2011</ref>   

בשנת 2002 נידונה הצעת חוק של 5 חברי כנסת בוועדת הכלכלה שהציעה לעלות את התמלוגים ל-60%. תאגידי הגז יחד הפעילו [[לובי פוליטי]] ולחץ פוליטי כבד שהביא לביטול היוזמה.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/205/514.html] לטענת שר האוצר, יובל שטייניץ, גם הממשל האמריקאי התנגד להעלאת המיסוי, ודבר זה הוביל לביטול היוזמה. לדבריו של שטייניץ: "אי אפשר לקבל עיקרון שאם המדינה נהגה בשלומיאליות ורשלנות היא צריכה להמשיך בכך. חובה על המדינה לתקן טעויותיה."  

בשנת 2002 נידונה הצעת חוק של 5 חברי כנסת בוועדת הכלכלה שהציעה לעלות את התמלוגים ל-60%. תאגידי הגז יחד הפעילו [[לובי פוליטי]] ולחץ פוליטי כבד שהביא לביטול היוזמה.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/205/514.html] לטענת שר האוצר, יובל שטייניץ, גם הממשל האמריקאי התנגד להעלאת המיסוי, ודבר זה הוביל לביטול היוזמה. לדבריו של שטייניץ: "אי אפשר לקבל עיקרון שאם המדינה נהגה בשלומיאליות ורשלנות היא צריכה להמשיך בכך. חובה על המדינה לתקן טעויותיה."  

פעמים רבות מדיניות חוץ וייצוא נשק למדינות בקונפליקט משמשות אנשי צבא וסוחרי נשק דרכים להשיג כסף קל כמתווכחים בעסקאות אלה. דוגמה לדבר זה היה פרשת איראן קונטראס שבה העבירו אנשי צבא אמריקאים כסף וציוד צבאי למחתרת הקונטראס. סוחרי נשק מכרו ציוד צבאי של ברית המועצות לשעבר למדינות רבות באפריקה. לתעשיות שונות כמו  ה[[נפט]] וה[[נשק]] יש השפעה עיצוב המדיניות, ראו [[הקומפלקס הצבאי תעשייתי]].  

פעמים רבות מדיניות חוץ וייצוא נשק למדינות בקונפליקט משמשות אנשי צבא וסוחרי נשק דרכים להשיג כסף קל כמתווכחים בעסקאות אלה. דוגמה לדבר זה היה פרשת איראן קונטראס שבה העבירו אנשי צבא אמריקאים כסף וציוד צבאי למחתרת הקונטראס. סוחרי נשק מכרו ציוד צבאי של ברית המועצות לשעבר למדינות רבות באפריקה. לתעשיות שונות כמו  ה[[נפט]] וה[[נשק]] יש השפעה עיצוב המדיניות, ראו [[הקומפלקס הצבאי תעשייתי]].  

לפי טענת שמשון ביכלר ויהונתן ניצן בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] לדוגמה, יש סוגי עסקים שיש להם אינטרס להגביר את השלום והיציבות בעולם, לדוגמה עסקי [[מזון מהיר]], מחשבים אישיים, אשר נהנים מסוג המוצרים והשירותים שנמכרים בעקבות [[צמיחה כלכלית]] שמתלווה לשלום, ולעומתם יש עסקים כמו [[תאגידי נשק]] ולפעמים גם [[נפט]] שיש להם אינטרס במתיחות צבאית או בסכסוך עויין כדי להגביר את הביקוש למוצרים שלהם (נשק) או כדי להעלות את ערך המוצרים שלהם על ידי יצירת איום על הייצור (נפט).

לפי טענת שמשון ביכלר ויהונתן ניצן בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] לדוגמה, יש סוגי עסקים שיש להם אינטרס להגביר את השלום והיציבות בעולם, לדוגמה עסקי [[מזון מהיר]], מחשבים אישיים, אשר נהנים מסוג המוצרים והשירותים שנמכרים בעקבות [[צמיחה כלכלית]] שמתלווה לשלום, ולעומתם יש עסקים כמו [[תאגידי נשק]] ולפעמים גם [[נפט]] שיש להם אינטרס במתיחות צבאית או בסכסוך עוין כדי להגביר את הביקוש למוצרים שלהם (נשק) או כדי להעלות את ערך המוצרים שלהם על ידי יצירת איום על הייצור (נפט).

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_Ford_Motor_Company היסטוריה של תאגיד הרכב פורד] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_Ford_Motor_Company היסטוריה של תאגיד הרכב פורד] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_General_Motors היסטוריה של תאגיד הרכב ג'נרל מוטורס] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_General_Motors היסטוריה של תאגיד הרכב ג'נרל מוטורס] בוויקיפדיה האנגלית

* פרופ' מאיר זמיר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2430318 חשיפה: המודיעין הבריטי עודד את הפלישה של צבאות ערב לישראל ב–1948] מוסף הארץ, 12.09.2014

* פרופ' מאיר זמיר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2430318 חשיפה: המודיעין הבריטי עודד את הפלישה של צבאות ערב לישראל ב–1948], מוסף הארץ, 12.09.2014

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}