שינויים

* בשלב הראשון מורידים צריכה של [[מזון מעובד|מזון מעובד ומשומר]].  

* בשלב הראשון מורידים צריכה של [[מזון מעובד|מזון מעובד ומשומר]].  

* השלב השני הוא ללמוד להתרגל לטעם של המזון כשהוא פחות מלוח. פחות מלח בסלט ובאורז, חביתה ללא מלח. יש אנשים שטוענים כשמתרגלים, זה אפילו טעים, שכן מרגישים בטעמים עדינים יותר שנבלעו מקודם על ידי המלח.   

* השלב השני הוא ללמוד להתרגל לטעם של המזון כשהוא פחות מלוח. פחות מלח בסלט ובאורז, חביתה ללא מלח. יש אנשים שטוענים כשמתרגלים, זה אפילו טעים, שכן מרגישים בטעמים עדינים יותר שנבלעו מקודם על ידי המלח.   

* אחרי שהרגלנו את החך לחבב את הטעם המתון הזה, אפשר לעבור הלאה, לשלב השלישי: לחפש מזונות עם ערכים נמוכים יותר של נתרן, להשוות את כמות המלח במוצרים דומים של יצרנים שונים ולבחור את ההוא עם תכולת הנתרן הנמוכה יותר. בהמשך זה יהיה פחות קשה, כי הטעמים העזים של המזונות הללו כבר פחות ימשכו אותנו.  

* אחרי שהרגלנו את החך לחבב את הטעם המתון הזה, אפשר לעבור הלאה, לשלב השלישי: לחפש מזונות עם ערכים נמוכים יותר של נתרן, להשוות את כמות המלח במוצרים דומים של יצרנים שונים ולבחור את ההוא עם תכולת הנתרן הנמוכה יותר. בהמשך זה יהיה פחות קשה, כי הטעמים העזים של המזונות הללו כבר פחות ימשכו אותנו.

 

משרד הבריאות בישראל החל בשנת 2016 בקמפיין להגברת המודעות של הציבור לנזקי המלח, ואף הכין סרטון[https://www.youtube.com/watch?v=TfFJXCexYK4 ] ששודר בשעת צפיית שיא, אולם לאחר פעמיים בלבד נגנז הסרטון. הדבר נקשר על ידי עיתונאים בלחץ של [[לובי בישראל|לוביסטים]] מטעם חבורת המזון הגדולות בישראל כמו [[אסם]] ו[[תנובה]] שהיו עלולות להפגע מהנושא עקב פגיעה במכירה של מוצרים כמו [[במבה]] ושל גבינות צהובות.[http://www.themarker.com/consumer/1.3906026] נושא זה הוא חלק מתמונה רחבה יותר הקרוי [[כלכלת השמנה]] שבו חברות של [[מזון מעובד]] מסתירות מהציבור את הנזקים של המזון על ידי שילוב של [[לובי פוליטי]], כתבות יח"ץ, [[פרסום סמוי]] ועוד.

==ראו גם==

==ראו גם==