שינויים

נוספו 32 בתים ,  23:30, 14 במרץ 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
{{מושג בסיסי}}
 
{{מושג בסיסי}}
   −
'''שיא תפוקת הנפט''' ('''Peak oil''') היא נקודה בזמן שבה יגיע הקצב העולמי של [[נפט|שאיבת נפט גולמי]] לשיא. לאחר מועד זה, קצב ההפקה של נפט ילך וירד עד להפסקת שאיבת הנפט. המושג מבוסס על סמך ניתוח של [[תהליך]] הפקה שנצפה בבארות נפט בודדות, ועל סמך קצב התפוקה של שדות נפט. קצב התפוקה המצטבר של שדה נפט על פני זמן, מתנהג בדומה לעקומת פעמון - הוא גדל באופן הדרגתי עד להגעה לשיא בתפוקה ואז הוא יורד עד שהשדה מתרוקן.  מושג זה נגזר מ[[תאוריית השיא של האברט]], ונתגלה כי ניתן ליישם אותו על סך קצב ההפקה של מדינות, כלל הפקת הנפט העולמית, וכן ביחס ל[[משאבים מתכלים]] אחרים.  על פי [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], שיא תפוקת עולמי של הנפט הקונבנציונלי התרחש בשנת 2006, עם הפקה של כ-70 מיליון חביות ליום. [http://green.blogs.nytimes.com/2010/11/14/is-peak-oil-behind-us/?partner=rss&emc=rss]
+
'''שיא תפוקת הנפט''' (באנגלית: '''Peak oil''') היא נקודה בזמן שבה יגיע הקצב העולמי של [[נפט|שאיבת נפט גולמי]] לשיא. לאחר מועד זה, קצב ההפקה של נפט ילך וירד עד להפסקת שאיבת הנפט. המושג מבוסס על סמך ניתוח של [[תהליך]] הפקה שנצפה בבארות נפט בודדות, ועל סמך קצב התפוקה של שדות נפט. קצב התפוקה המצטבר של שדה נפט על פני זמן, מתנהג בדומה לעקומת פעמון - הוא גדל באופן הדרגתי עד להגעה לשיא בתפוקה ואז הוא יורד עד שהשדה מתרוקן.  מושג זה נגזר מ[[תאוריית השיא של האברט]], ונתגלה כי ניתן ליישם אותו על סך קצב ההפקה של מדינות, כלל הפקת הנפט העולמית, וכן ביחס ל[[משאבים מתכלים]] אחרים.  על פי [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], שיא תפוקת עולמי של הנפט הקונבנציונלי התרחש בשנת 2006, עם הפקה של כ-70 מיליון חביות ליום. [http://green.blogs.nytimes.com/2010/11/14/is-peak-oil-behind-us/?partner=rss&emc=rss]
    
[[תמונה:Hubbert peak oil plot.png|left|thumb|350px|עקומת תפוקת נפט דמויית פעמון, בדומה להצעה המקורית של [[מ. קינג האברט]] מ-1956. עקומה זו מתאימה למצב של טכנולוגיה קבועה ורמת מחירי נפט קבועה. במציאות נתונים אלה משתנים ויוצרים עקומות מסובכות יותר]]
 
[[תמונה:Hubbert peak oil plot.png|left|thumb|350px|עקומת תפוקת נפט דמויית פעמון, בדומה להצעה המקורית של [[מ. קינג האברט]] מ-1956. עקומה זו מתאימה למצב של טכנולוגיה קבועה ורמת מחירי נפט קבועה. במציאות נתונים אלה משתנים ויוצרים עקומות מסובכות יותר]]
שורה 21: שורה 21:  
הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופיים כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים.  
 
הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופיים כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים.  
   −
תחזיות פסימיות יותר של תפוקת הנפט העתידית פועלת על סמך ההנחה כי שיא תפוקת הנפט כבר התרחש, או יתרחש בעתיד הקרוב. היות וצעדי מניעה רבים עלולים להיות כבר בלתי רלבנטיים בשלב זה, הם חוזים מיתון עולמי, שיכול להתחיל גם שורה של תגובות שרשרת של [[לולאת משוב|משובים מחזקים]] שונים בשווקים העולמיים שעלולים להגביר את הקריסה של הציביליזציה התעשייתית העולמית. במהלך שני הרבעונים הראשונים של שנת 2008 היו מספר סימנים כי מיתון אפשרי מוחמר על ידי מספר שיאים עוקבים של מחירי נפט.  
+
תחזיות פסימיות יותר של תפוקת הנפט העתידית פועלת על סמך ההנחה כי שיא תפוקת הנפט כבר התרחש, או יתרחש בעתיד הקרוב. היות וצעדי מניעה רבים עלולים להיות כבר בלתי רלוונטיים בשלב זה, הם חוזים מיתון עולמי, שיכול להתחיל גם שורה של תגובות שרשרת של [[לולאת משוב|משובים מחזקים]] שונים בשווקים העולמיים שעלולים להגביר את הקריסה של הציביליזציה התעשייתית העולמית. במהלך שני הרבעונים הראשונים של שנת 2008 היו מספר סימנים כי מיתון אפשרי מוחמר על ידי מספר שיאים עוקבים של מחירי נפט.  
    
על פי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הריאלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל [[חומרי גלם]] אחרים.<ref>[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011</ref> לאחר מכן לקראת סוף 2014 ירדו מחירי הנפט בעולם, בין היתר על רקע מיתון ופיתוח של [[פצלי גז]]. פצלי הגז הם בעלי השפעה כפולה - מצד אחד הם ממתנים את ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט ומצד שני הם יוצרים בקרב רבים תחושה לפיה אין כלל בעיה ותמיד יהיה פתרון או תחליף במקום משאבי הטבע שכבר הופקו.  
 
על פי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הריאלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל [[חומרי גלם]] אחרים.<ref>[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011</ref> לאחר מכן לקראת סוף 2014 ירדו מחירי הנפט בעולם, בין היתר על רקע מיתון ופיתוח של [[פצלי גז]]. פצלי הגז הם בעלי השפעה כפולה - מצד אחד הם ממתנים את ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט ומצד שני הם יוצרים בקרב רבים תחושה לפיה אין כלל בעיה ותמיד יהיה פתרון או תחליף במקום משאבי הטבע שכבר הופקו.  
שורה 29: שורה 29:     
הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. האברט טען כי כדי להעריך את גודלו של שדה נפט או שדה גז מסויים מספיק להסתכל על כמות ההפקה ממנו לאורך מספר שנים. מכאן ניתן להסיק מהי עקומת פעמון של אותו שדה ומכן להבין מה גודל העתודות של השדה.<ref name="tauler"> [http://www.energy.org.il/info/m-energy/global/global-056.htm שיא תפוקת הנפט העולמית עדיין רחוק], פרופ' בריאן טאולר, אוניברסיטת ויומינג, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה</ref>  
 
הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. האברט טען כי כדי להעריך את גודלו של שדה נפט או שדה גז מסויים מספיק להסתכל על כמות ההפקה ממנו לאורך מספר שנים. מכאן ניתן להסיק מהי עקומת פעמון של אותו שדה ומכן להבין מה גודל העתודות של השדה.<ref name="tauler"> [http://www.energy.org.il/info/m-energy/global/global-056.htm שיא תפוקת הנפט העולמית עדיין רחוק], פרופ' בריאן טאולר, אוניברסיטת ויומינג, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה</ref>  
הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארצות הברית הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום ודבר זה לא השתנה עד אמצע שנות ה-90. התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום של נפט קונבנציונלי</ref> הוברט צפה גם שתפוקת הגז של ארצות הברית תגיע לשיא ב-1973 ולאחר מכן תרד. תפוקת הגז אכן הגיעה בשנה זו לשיא 60 מיליארדי רגל מעוקבת (הוברט צפה שתפוקת השיא תהיה 38 מיליארד רגל מעוקבת). מאוחר יותר היתה עליה בהפקת הגז והנפט בארצות הברית עקב מספר שינויים שלא נלקחו בחשבון במודל - הפקת נפט באלסקה, פיתוחים טכנולוגיים ובעיקר הפקת [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]].<ref name="tauler"/>  
+
הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארצות הברית הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום ודבר זה לא השתנה עד אמצע שנות ה-90. התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום של נפט קונבנציונלי</ref> הוברט צפה גם שתפוקת הגז של ארצות הברית תגיע לשיא ב-1973 ולאחר מכן תרד. תפוקת הגז אכן הגיעה בשנה זו לשיא 60 מיליארדי רגל מעוקבת (הוברט צפה שתפוקת השיא תהיה 38 מיליארד רגל מעוקבת). מאוחר יותר הייתה עליה בהפקת הגז והנפט בארצות הברית עקב מספר שינויים שלא נלקחו בחשבון במודל - הפקת נפט באלסקה, פיתוחים טכנולוגיים ובעיקר הפקת [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]].<ref name="tauler"/>  
    
המודל של האברט, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]] אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז|גז טבעי]] ו[[שיא תפוקת הפחם|ופחם]].  
 
המודל של האברט, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]] אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז|גז טבעי]] ו[[שיא תפוקת הפחם|ופחם]].  
שורה 46: שורה 46:     
===מאגרי נפט===
 
===מאגרי נפט===
מאגרים קונבנציונלים של נפט גולמי כוללים את כל ה[[נפט]] הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולוגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי נפט]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל (מ[[גז טבעי]] ומ[[פצלי גז]]), או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>
+
מאגרים קונבנציונליים של נפט גולמי כוללים את כל ה[[נפט]] הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולוגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי נפט]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל (מ[[גז טבעי]] ומ[[פצלי גז]]), או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>
    
רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. '''רזרבות מוכחות''' (proven) הן בעלות סיכוי של 90%-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''רזרבות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''רזרבות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 3%-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref> רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות.  
 
רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. '''רזרבות מוכחות''' (proven) הן בעלות סיכוי של 90%-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''רזרבות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''רזרבות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 3%-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref> רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות.  
שורה 86: שורה 86:  
ההפקה בשדה נפט או בשדה גז מסויים יורדת בעיקר בגלל היבטים גאולוגיים של ירידת לחץ וירידה באיכות הנפט עם הזמן. הירידה בתפוקה של איזור שלם של גז-טבעי או נפט קשורה להיבט זה וכן להיבטים כלכליים. נניח איזור מסויים שיש בו כמות של נפט מסחרי. בשלב ראשון מבוצע באיזור סקר ססמי ומתגלים מספר מקומות עם נפט פוטנציאלי. גילוי של מאגר גז או נפט עם כמות שכדאי להפיק מבחינה מסחרית גורר הפקה של שדה זה, וכן חיפוש אחר שדות נפט חדשים באיזור. כך לדוגמה גילוי שדה הגז הטבעי נועה בים בישראל הגדיל את העניין וההשקעות בחיפושים אחר שדות גז טבעי חדשים באיזור, עד שלבסוף נתגלו שני שדות גז גדולים בהרבה - תמר ולוויתן, שפותחו לאחר נועה.  
 
ההפקה בשדה נפט או בשדה גז מסויים יורדת בעיקר בגלל היבטים גאולוגיים של ירידת לחץ וירידה באיכות הנפט עם הזמן. הירידה בתפוקה של איזור שלם של גז-טבעי או נפט קשורה להיבט זה וכן להיבטים כלכליים. נניח איזור מסויים שיש בו כמות של נפט מסחרי. בשלב ראשון מבוצע באיזור סקר ססמי ומתגלים מספר מקומות עם נפט פוטנציאלי. גילוי של מאגר גז או נפט עם כמות שכדאי להפיק מבחינה מסחרית גורר הפקה של שדה זה, וכן חיפוש אחר שדות נפט חדשים באיזור. כך לדוגמה גילוי שדה הגז הטבעי נועה בים בישראל הגדיל את העניין וההשקעות בחיפושים אחר שדות גז טבעי חדשים באיזור, עד שלבסוף נתגלו שני שדות גז גדולים בהרבה - תמר ולוויתן, שפותחו לאחר נועה.  
   −
לאחר גילוי של מספר שדות נפט באותו איזור, ברוב המקרים חברות נפט מעדיפות להפיק קודם כל את שדות הנפט הגדולים באיזור מסויים. הדבר נובע מכך ששדות אלה הם בעלי כדאיות כלכלית גבוה יותר. בהפקת הגז או הנפט יש עלויות קבועות בהקמת תשתיות כמו אסדת הפקת נפט (להבדיל מאסדת חיפוש) ופיתוח תשתיות כמו צנרת הולכת גז, צנרת הולכת נפט, צוברים, מיכלי נפט, מסופים להטענת מיכליות, בתי זיקוק ועוד. עלויות אלה יכולות לשמש לאחר מכן גם שדות נפט וגז קטנים. ההכנסות מהשדות הגדולים המוכרים יותר גז או נפט הן גבוהות יותר ולכן חברות ישלמו פחות [[ריבית]] ולכן שדות אלה הם בעלי כדאיות כלכלית גבוה יותר.  עם הזמן מפותחים עוד עוד שדות נפט והתפוקה באיזור כולו עולה.  
+
לאחר גילוי של מספר שדות נפט באותו איזור, ברוב המקרים חברות נפט מעדיפות להפיק קודם כל את שדות הנפט הגדולים באיזור מסויים. הדבר נובע מכך ששדות אלה הם בעלי כדאיות כלכלית גבוהה יותר. בהפקת הגז או הנפט יש עלויות קבועות בהקמת תשתיות כמו אסדת הפקת נפט (להבדיל מאסדת חיפוש) ופיתוח תשתיות כמו צנרת הולכת גז, צנרת הולכת נפט, צוברים, מיכלי נפט, מסופים להטענת מיכליות, בתי זיקוק ועוד. עלויות אלה יכולות לשמש לאחר מכן גם שדות נפט וגז קטנים. ההכנסות מהשדות הגדולים המוכרים יותר גז או נפט הן גבוהות יותר ולכן חברות ישלמו פחות [[ריבית]] ולכן שדות אלה הם בעלי כדאיות כלכלית גבוהה יותר.  עם הזמן מפותחים עוד עוד שדות נפט והתפוקה באיזור כולו עולה.  
    
עם הזמו כל שדה נפט בודד מגיע לשיא שלו ומתחיל לרדת. כאשר קצב ההפקה של שדות חדשים לא יכול לפצות על קצב ההפקה היורד של השדות הישנים יותר, האיזור כולו מגיע לשיא תפוקה, ומתחיל תהליך ירידה כללי ירידת ההפקה באיזור.  
 
עם הזמו כל שדה נפט בודד מגיע לשיא שלו ומתחיל לרדת. כאשר קצב ההפקה של שדות חדשים לא יכול לפצות על קצב ההפקה היורד של השדות הישנים יותר, האיזור כולו מגיע לשיא תפוקה, ומתחיל תהליך ירידה כללי ירידת ההפקה באיזור.  
שורה 101: שורה 101:  
כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך.
 
כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך.
   −
קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך ה-EROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים", יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פירושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשוואה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו' שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ואנרגטית.  
+
קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך ה-EROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים", יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פירושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשוואה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו' שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוהה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ואנרגטית.  
    
סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם ההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פירוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.
 
סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם ההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פירוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.
שורה 132: שורה 132:  
<ref name=eia2007ieo>[url=http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/oil.html International Energy Outlook: Petroleum and other liquid fuels] U.S. Energy Information Administration, May 2007</ref>   
 
<ref name=eia2007ieo>[url=http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/oil.html International Energy Outlook: Petroleum and other liquid fuels] U.S. Energy Information Administration, May 2007</ref>   
   −
ניתן לחלק את הביקוש לאנרגיה בין 4 סקטורים: תחבורה, מגורים, מסחר ותעשייה. בכל הנוגע לצריכת נפט, התחבורה היא הסקטור הגדול ביותר ושבו יש את הגידול המשמעותי ביותר בעשורים האחרונים. עליה זו בצריכה נובעת בעיקר מדרישה גדלה לשימוש ב[[מכונית|רכבים פרטיים]] בעלי מנוע בערה פנימית. לפי [[דו"ח הירש]] (Hirsch report) [[שוק המכוניות העולמי |שוק המכוניות]] הוא השוק בעל הצריכה הגבוה ביותר של נפט, ומהווים 68.9% מצריכת הנפט של ארצות הברית, ו-55% מצריכת הנפט העולמית. מסיבה זו, תחבורה ונושאים קשורים בה - כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[עירוניות מתחדשת]] הם נושאים מרכזיים במסגרת הנסיונות להקטין את השפעות שיא תפוקת הנפט.
+
ניתן לחלק את הביקוש לאנרגיה בין 4 סקטורים: תחבורה, מגורים, מסחר ותעשייה. בכל הנוגע לצריכת נפט, התחבורה היא הסקטור הגדול ביותר ושבו יש את הגידול המשמעותי ביותר בעשורים האחרונים. עליה זו בצריכה נובעת בעיקר מדרישה גדלה לשימוש ב[[מכונית|רכבים פרטיים]] בעלי מנוע בערה פנימית. לפי [[דו"ח הירש]] (Hirsch report) [[שוק המכוניות העולמי |שוק המכוניות]] הוא השוק בעל הצריכה הגבוהה ביותר של נפט, ומהווים 68.9% מצריכת הנפט של ארצות הברית, ו-55% מצריכת הנפט העולמית. מסיבה זו, תחבורה ונושאים קשורים בה - כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[עירוניות מתחדשת]] הם נושאים מרכזיים במסגרת הנסיונות להקטין את השפעות שיא תפוקת הנפט.
      שורה 317: שורה 317:     
שני גורמי יסוד אלה משפיעים על גורמים נוספים.
 
שני גורמי יסוד אלה משפיעים על גורמים נוספים.
* כמות השטחים הפתוחים ושטחי [[חקלאות|החקלאות]] יחסית לאוכלוסייה היא קטנה (ראו גם [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית]]). ויש לישראל תלות גבוה במזון מיבוא, בעיקר דגנים ומזון קלורי.  
+
* כמות השטחים הפתוחים ושטחי [[חקלאות|החקלאות]] יחסית לאוכלוסייה היא קטנה (ראו גם [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית]]). ויש לישראל תלות גבוהה במזון מיבוא, בעיקר דגנים ומזון קלורי.  
 
* לאוכלוסייה בישראל [[טביעת רגל אקולוגית]] גבוהה.  
 
* לאוכלוסייה בישראל [[טביעת רגל אקולוגית]] גבוהה.  
 
* [[משק המים בישראל]] נמצא במצב גרוע והוא תלוי יותר ויותר ב[[התפלה]] שתלויה מצידה באנרגיה זולה.  
 
* [[משק המים בישראל]] נמצא במצב גרוע והוא תלוי יותר ויותר ב[[התפלה]] שתלויה מצידה באנרגיה זולה.