שינויים

נוספו 8 בתים ,  00:19, 15 במרץ 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
יצוא גז מישראל נוגע ל[[ייצוא]] [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי של ישראל]] למדינות אחרות. בשנת 2012 הוקמה [[ועדת צמח]] שהמליצה לייצא כ-50% מעתודות הגז של ישראל. דבר זה גרר מחאה חברתית נוקבת מצב ארגוני סביבה וחברה ומצד מומחי אנרגיה וכלכלה שטענו כי יש לשמור כמות גדולה יותר של גז לישראל ולבחון את שאלת הייצוא בצורה זהירה יותר. בעקבות המחאה או בעקבות ירידה בהערכות של כמות הגז במאגרים הממשלה החליטה להגדיל את כמות הגז שתשמר לישראל ולייצא את כל שאר הגז. ייצוא גז מישראל הוא דבר קשה ומסובך בשל המרחק הרב בינה לבין צרכני גז פוטנציאליים ובשל העלות הגבוה של הובלת הגז. למרות ניסיונות שונים של ייצוא, נכון לשנת 2016 מדובר על יצוא של כמות קטנה יחסית של גז לירדן.  
+
יצוא גז מישראל נוגע ל[[ייצוא]] [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי של ישראל]] למדינות אחרות. בשנת 2012 הוקמה [[ועדת צמח]] שהמליצה לייצא כ-50% מעתודות הגז של ישראל. דבר זה גרר מחאה חברתית נוקבת מצב ארגוני סביבה וחברה ומצד מומחי אנרגיה וכלכלה שטענו כי יש לשמור כמות גדולה יותר של גז לישראל ולבחון את שאלת הייצוא בצורה זהירה יותר. בעקבות המחאה או בעקבות ירידה בהערכות של כמות הגז במאגרים הממשלה החליטה להגדיל את כמות הגז שתשמר לישראל ולייצא את כל שאר הגז. ייצוא גז מישראל הוא דבר קשה ומסובך בשל המרחק הרב בינה לבין צרכני גז פוטנציאליים ובשל העלות הגבוהה של הובלת הגז. למרות ניסיונות שונים של ייצוא, נכון לשנת 2016 מדובר על יצוא של כמות קטנה יחסית של גז לירדן.  
   −
יצוא גז מישראל נשאר נושא במחלוקת. התומכים ביצוא הגז טוענים כי ייצוא כזה יכניס מיסים רבים לקופת הממשלה, יחזק את מעמדה המדיני, ויאפשר תחרות ופיתוח של משק הגז. המתנגדים ליצוא טוענים כי היצוא אינו כלכלי וכי שמירת הגז בארץ פרושה חסכון של יבוא דלקים יקרים בהרבה וכן חסכון ב[[זיהום אויר בישראל|זיהום אויר]] שתרומם למשק גבוה בהרבה ממיסוי הגז ליצוא. כמו כן הטענה היא כי יצוא גז לאו דווקא תורם ליחסים בין המדינות. מתנגדי היצוא טוענים כי יש בעיות של [[קשרי הון שלטון במשק הגז הטבעי בישראל|קשרי הון שלטון עיתון]] שמעוותים את הדיון הציבורי, ומונעים [[שקיפות]] [[נתונים פתוחים|וחשיפה של נתונים]] ומחקרים. יש חששות כי יצוא גז יגרור תופעות שליליות כמו [[מחלה הולנדית]] ו[[קללת משאבים]].  
+
יצוא גז מישראל נשאר נושא במחלוקת. התומכים ביצוא הגז טוענים כי ייצוא כזה יכניס מיסים רבים לקופת הממשלה, יחזק את מעמדה המדיני, ויאפשר תחרות ופיתוח של משק הגז. המתנגדים ליצוא טוענים כי היצוא אינו כלכלי וכי שמירת הגז בארץ פרושה חסכון של יבוא דלקים יקרים בהרבה וכן חסכון ב[[זיהום אויר בישראל|זיהום אויר]] שתרומתם למשק גבוהה בהרבה ממיסוי הגז ליצוא. כמו כן הטענה היא כי יצוא גז לאו דווקא תורם ליחסים בין המדינות. מתנגדי היצוא טוענים כי יש בעיות של [[קשרי הון שלטון במשק הגז הטבעי בישראל|קשרי הון שלטון עיתון]] שמעוותים את הדיון הציבורי, ומונעים [[שקיפות]] [[נתונים פתוחים|וחשיפה של נתונים]] ומחקרים. יש חששות כי יצוא גז יגרור תופעות שליליות כמו [[מחלה הולנדית]] ו[[קללת משאבים]].  
 
   
 
   
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
שורה 51: שורה 51:  
ישראל מהווה "אי אנרגטי" ביחס לגז - קשה לייבא אליה גז בגלל ריחוק שלה ממדינות שמפיקות [[גז טבעי]] (רוסיה, ארצות הברית, אוסטרליה) ובגלל יחסי עויינות עם מדינות קרובות המפיקות גז (איראן, סעודיה, עיראק) וקשה לייצא גז ממנה בשל ריחוקה מצרכניות גז גדולות (אירופה, סין, יפן ומדינות נוספות). דבר זה מייקר הן את הייצוא של הגז והן את הגז או כל דלק אחר שצריך לייבא במקום הגז שמייצאים.  
 
ישראל מהווה "אי אנרגטי" ביחס לגז - קשה לייבא אליה גז בגלל ריחוק שלה ממדינות שמפיקות [[גז טבעי]] (רוסיה, ארצות הברית, אוסטרליה) ובגלל יחסי עויינות עם מדינות קרובות המפיקות גז (איראן, סעודיה, עיראק) וקשה לייצא גז ממנה בשל ריחוקה מצרכניות גז גדולות (אירופה, סין, יפן ומדינות נוספות). דבר זה מייקר הן את הייצוא של הגז והן את הגז או כל דלק אחר שצריך לייבא במקום הגז שמייצאים.  
   −
מחירו של [[גז טבעי|הגז הטבעי]] מתייקר ככל שמתרחקים ממקור ההפקה. עד מרחק מסויים משתלם להוביל את הגז בצינורות אולם דבר זה מתייקר ככל שכמות הגז קטנה יותר, ככל שהמרחק גדל וכאשר מדובר בצינורות תת מימיים ולא יבשתיים. מעל מרחק מסויים יש צורך בהקמת מתקן הנזלת גז גדול. מתקן זה משתרע על פני מספר ק"מ רבועים ועלותו גבוה מאד (עשרות מיליארדי שקלים) לפיכך כדי להצדיק מתקן כזה יש צורך בייצוא גז בכמות גדולה. בנוסף גז נוזלי מחייב שימוש באוניות יקרות להובלה וכן מתקן לגיזוז הגז הטבעי במדינה שקולטת אותו - כל זה מסבך ומייקר את האפשרות הזו.  
+
מחירו של [[גז טבעי|הגז הטבעי]] מתייקר ככל שמתרחקים ממקור ההפקה. עד מרחק מסויים משתלם להוביל את הגז בצינורות אולם דבר זה מתייקר ככל שכמות הגז קטנה יותר, ככל שהמרחק גדל וכאשר מדובר בצינורות תת מימיים ולא יבשתיים. מעל מרחק מסויים יש צורך בהקמת מתקן הנזלת גז גדול. מתקן זה משתרע על פני מספר ק"מ רבועים ועלותו גבוהה מאד (עשרות מיליארדי שקלים) לפיכך כדי להצדיק מתקן כזה יש צורך בייצוא גז בכמות גדולה. בנוסף גז נוזלי מחייב שימוש באוניות יקרות להובלה וכן מתקן לגיזוז הגז הטבעי במדינה שקולטת אותו - כל זה מסבך ומייקר את האפשרות הזו.  
    
עד כה נבחנו מספר דרכים לייצא את הגז מישראל - הקמת מתקן הנזלת גז יבשתי או ימי בישראל, הקמת מתקן הנזלה בקפריסין, ניצול מתקן הנזלה קיים במצרים, ייצוא גז בצינור למצרים, יצוא גז בצינור לירדן, יצוא גז בצינור לטורקיה, יצוא גז בצינור לקפריסין ומשם לטורקיה או ליוון. עד שנת 2016 כל אפשרויות היצוא למעט יצוא כמות קטנה של גז לירדן בצינור לא התקדמו.  
 
עד כה נבחנו מספר דרכים לייצא את הגז מישראל - הקמת מתקן הנזלת גז יבשתי או ימי בישראל, הקמת מתקן הנזלה בקפריסין, ניצול מתקן הנזלה קיים במצרים, ייצוא גז בצינור למצרים, יצוא גז בצינור לירדן, יצוא גז בצינור לטורקיה, יצוא גז בצינור לקפריסין ומשם לטורקיה או ליוון. עד שנת 2016 כל אפשרויות היצוא למעט יצוא כמות קטנה של גז לירדן בצינור לא התקדמו.