שינויים

המושג '''אקופמיניזם''' ( באנגלית: Ecofeminism ), הוא שילוב של [[אקולוגיה]] ו[[פמיניזם]] המתמקד בדמיון שיש ביחס של החברה והתרבות האנושית אל [[הסביבה הטבעית|הטבע]], נשים וילדים כאחד. תומכים ותומכות של אקו-פמינזים טוענים כי יש קשר בין [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] לבין חיזוק מעמד האישה והשקפה מכבדת ומכילה יותר של נשים בחברה במקום התסכלות על האישה כעל ניגוד (נחות) של הגבר.  הפמיניסטית הצרפתייה פרנסואז ד' אובון הייתה הראשונה שהשתמשה במושג זה בשנת 1974 וגרסה כי עקב מקומן המסוים של הנשים כאימהות, מזינות, מטפחות, מכילות ואחראיות על בריאות המשפחה ושלמותה, רגישותן לנושאים הסביבתיים גבוהה ולכן בהן טמון הפוטנציאל לגרימת מהפכה אקולוגית.

המושג '''אקופמיניזם''' (באנגלית: '''Ecofeminism''') הוא שילוב של [[אקולוגיה]] ו[[פמיניזם]] המתמקד בדמיון שיש ביחס של החברה והתרבות האנושית אל [[הסביבה הטבעית|הטבע]], נשים וילדים כאחד. תומכים ותומכות של אקו-פמיניזם טוענים כי יש קשר בין [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] לבין חיזוק מעמד האישה והשקפה מכבדת ומכילה יותר של נשים בחברה במקום התסכלות על האישה כעל ניגוד (נחות) של הגבר.  הפמיניסטית הצרפתייה פרנסואז ד' אובון הייתה הראשונה שהשתמשה במושג זה בשנת 1974 וגרסה כי עקב מקומן המסוים של הנשים כאימהות, מזינות, מטפחות, מכילות ואחראיות על בריאות המשפחה ושלמותה, רגישותן לנושאים הסביבתיים גבוהה ולכן בהן טמון הפוטנציאל לגרימת מהפכה אקולוגית.

== מהות החשיבה האקופמיניסטית ==

== מהות החשיבה האקופמיניסטית ==

השילוב של אקו- ביוונית , Oikos בית, [[סביבתנות|סביבה]] ופמיניזם מתייחס למודעות הולכת וגוברת לנושאים שבעבר נחשבו  [[סביבתנות|בעיות אקולוגיות]] טהורות והיום ברור שאי אפשר להפריד אותם מנושאים חברתיים ופוליטיים, וההפך. החשיבה האקופמיניסטית חושפת ומבקרת את '''החשיבה הדואלית''' שנמצאת בבסיס [[החשיבה המערבית]].  

השילוב של אקו- ביוונית, Oikos בית, [[סביבתנות|סביבה]] ופמיניזם מתייחס למודעות הולכת וגוברת לנושאים שבעבר נחשבו  [[סביבתנות|בעיות אקולוגיות]] טהורות והיום ברור שאי אפשר להפריד אותם מנושאים חברתיים ופוליטיים, וההפך. החשיבה האקופמיניסטית חושפת ומבקרת את '''החשיבה הדואלית''' שנמצאת בבסיס [[החשיבה המערבית]].  

לפי [[החשיבה הדואלית]],  בין כל שני גורמים נוצר תמיד פיצול. פיצול זה אינו ניטרלי אלה הירארכי, טוב מול רע, עליון ונחות.  כלומר במקום לראות את ההבדלים בין שני גורמים רק כאמצעי מזהה ומבדיל, מדרגים אותם ומתייחסים אליהם כבעלי ערך ומעמד שונה. באופן טבעי אנשים ממקמים את עצמם בעמדה של הקבוצה הטובה ואילו אחרים בקבוצה ה"לא טובה". הבעיה מתעצמת כאשר בגלל הפחד מהגורם שאינו "[[אני]]", כלומר מה"אחר" השונה מאתנו, אנו משליכים עליו תכונות שליליות. בנוסףהבדלים הללו נחשבים אט אט כ"טבעיים" ובלתי ניתנים לשינוי. חשיבה זו משותפת להסתכלות גזענית (הכושים הם טיפשים משום שכך הם נולדו ולא בגלל שיש הפליה בחינוך) ולהסתכלות שובנסיטית בכלל - כולל שובניזם נגד נשים (וגם שובניזם נגד גברים או נגד לאומים "נחותים").  

לפי [[החשיבה הדואלית]],  בין כל שני גורמים נוצר תמיד פיצול. פיצול זה אינו ניטרלי אלה היררכי, טוב מול רע, עליון ונחות.  כלומר במקום לראות את ההבדלים בין שני גורמים רק כאמצעי מזהה ומבדיל, מדרגים אותם ומתייחסים אליהם כבעלי ערך ומעמד שונה. באופן טבעי אנשים ממקמים את עצמם בעמדה של הקבוצה הטובה ואילו אחרים בקבוצה ה"לא טובה". הבעיה מתעצמת כאשר בגלל הפחד מהגורם שאינו "[[אני]]", כלומר מה"אחר" השונה מאתנו, אנו משליכים עליו תכונות שליליות. בנוסף הבדלים הללו נחשבים אט אט כ"טבעיים" ובלתי ניתנים לשינוי. חשיבה זו משותפת להסתכלות גזענית (הכושים הם טיפשים משום שכך הם נולדו ולא בגלל שיש הפליה בחינוך) ולהסתכלות שוביניסטית בכלל - כולל שוביניזם נגד נשים (וגם שוביניזם נגד גברים או נגד לאומים "נחותים").  

מעבר להגדרתו האחר כשלילי או נחות, הדבר גורם גם ליחידים ולקבוצות לזהות את "האחר" (האישה, הגוף, אנשים ממוצא אתני אחר, הטבע) כדבר שאינו מוגדר בזכות עצמו, אלא רק כניגודו של ה"אני" (או "אנחנו"). חשיבה זו מכונה גם "אנחנו נגד הם". בנוסף להגדרת האחר כשלילי דבר זה יוצר מניעת ביקורת פנימית כלפי העצמי או כלפי הקבוצה של "אנחנו" (דבר שמקשה על התבוננות פנימית או תיקון) וגם עלול לגרום לקבוצות או ליחידים להגדיר עצמם על דרך השלילה (אין הגדרה חשובה ועל דרך החיוב מה ברצוננו לעשות , העיקר שנעשה זאת אחרת מהקבוצה היריבה).  

מעבר להגדרתו האחר כשלילי או נחות, הדבר גורם גם ליחידים ולקבוצות לזהות את "האחר" (האישה, הגוף, אנשים ממוצא אתני אחר, הטבע) כדבר שאינו מוגדר בזכות עצמו, אלא רק כניגודו של ה"אני" (או "אנחנו"). חשיבה זו מכונה גם "אנחנו נגד הם". בנוסף להגדרת האחר כשלילי דבר זה יוצר מניעת ביקורת פנימית כלפי העצמי או כלפי הקבוצה של "אנחנו" (דבר שמקשה על התבוננות פנימית או תיקון) וגם עלול לגרום לקבוצות או ליחידים להגדיר עצמם על דרך השלילה (אין הגדרה חשובה ועל דרך החיוב מה ברצוננו לעשות, העיקר שנעשה זאת אחרת מהקבוצה היריבה).  

פיצול דואלי זה נעשה אף בתוך ה"אני" ותופס את הגוף כנפרד מהנפש ומהאינטלקט. הגוף נתפס כדבר נחות וחומרי, מקום התאווה והיצר החייתי הנחות – מין, אכילה והפרשה – הקושר את האדם לאדמה ומונע ממנו להמריא כלפי מעלה. הנפש והאינטלקט הם החלק האנושי שבנו ובאמצעותם אנו שולטים בגוף.  

פיצול דואלי זה נעשה אף בתוך ה"אני" ותופס את הגוף כנפרד מהנפש ומהאינטלקט. הגוף נתפס כדבר נחות וחומרי, מקום התאווה והיצר החייתי הנחות – מין, אכילה והפרשה – הקושר את האדם לאדמה ומונע ממנו להמריא כלפי מעלה. הנפש והאינטלקט הם החלק האנושי שבנו ובאמצעותם אנו שולטים בגוף.  

במקביל לפיצול בין גבר לאישה נעשה [[הפיצול בין התרבות לטבע]]. הגבר מייצג התרבות, האינטלקט השולט בגוף ובמקביל גם בטבע המזוהה עם האישה, הילד והעבד הנחותים. האישה מזוהה עם האדמה כמו בביטוי "אמא אדמה".  

במקביל לפיצול בין גבר לאישה נעשה [[הפיצול בין התרבות לטבע]]. הגבר מייצג התרבות, האינטלקט השולט בגוף ובמקביל גם בטבע המזוהה עם האישה, הילד והעבד הנחותים. האישה מזוהה עם האדמה כמו בביטוי "אמא אדמה".  

ואל פלמווד מתאר את האופן בו המערכת מצדיקה את מבנה השולט-נשלט, כ"שליטה טבעית" או "הלוגיקה של השליטה" (Warren, 2000). כמו שנכון שההיגיון והאינטלקט ישלטו בגוף, הגבר הרציונלי ישלוט באישה הרגשנית, בן תרבות ישלוט בגזעים נחותים ([[קולוניליזם]], [[אימפריזלים]]), אדון ב[[עבד]], כך נכון שבני אדם ישלטו בטבע ובבעלי החיים. כך נוצר מצב ששליטה זו היא מוסרית כי היא בעצם לטובתו של הנשלט.  

ואל פלמווד מתאר את האופן בו המערכת מצדיקה את מבנה השולט-נשלט, כ"שליטה טבעית" או "הלוגיקה של השליטה" (Warren, 2000). כמו שנכון שההיגיון והאינטלקט ישלטו בגוף, הגבר הרציונלי ישלוט באישה הרגשנית, בן תרבות ישלוט בגזעים נחותים ([[קולוניאליזם]], [[אימפריאליזם]]), אדון ב[[עבד]], כך נכון שבני אדם ישלטו בטבע ובבעלי החיים. כך נוצר מצב ששליטה זו היא מוסרית כי היא בעצם לטובתו של הנשלט.  

אריסטו קיבע את נחיתות העבדים והנשים כעקרון אוניברסלי וראה את ההבדלים ביניהם כטבעיים ובלתי ניתנים לשינוי. יש לשים לב כי דבר זה מהווה חלק מ[[הצדקת השיטה החברתית הקיימת על ידי משכילים]], דבר שקיים בתחומים שונים ומהווה התנגשות בין [[השיטה המדעית]] לבין מוסדות חזקים ואליטה כלכלית, פוליטית ותרבותית. (ראו [[קוסמוס]]).

אריסטו קיבע את נחיתות העבדים והנשים כעקרון אוניברסלי וראה את ההבדלים ביניהם כטבעיים ובלתי ניתנים לשינוי. יש לשים לב כי דבר זה מהווה חלק מ[[הצדקת השיטה החברתית הקיימת על ידי משכילים]], דבר שקיים בתחומים שונים ומהווה התנגשות בין [[השיטה המדעית]] לבין מוסדות חזקים ואליטה כלכלית, פוליטית ותרבותית. (ראו [[קוסמוס]]).

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecofeminism אקופמיניזם] בוויקיפדיה האנגלית.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecofeminism אקופמיניזם] בוויקיפדיה האנגלית.

* איריס יוטבת, [http://www.leida.co.il/page.asp?id=99235 אישה אדמה - על אודות אקו פמיניזם] באתר "אומנות הלידה"

* איריס יוטבת, [http://www.leida.co.il/page.asp?id=99235 אישה אדמה - על אודות אקו פמיניזם] באתר "אומנות הלידה"

* [https://nilsretired.wordpress.com/2014/09/16/%d7%a6%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa/ צמחונות בתנועה הסופרגיסטית] בבלוג, "נילס בגמלאות", 16/09/2014

* [https://nilsretired.wordpress.com/2014/09/16/%d7%a6%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa/ צמחונות בתנועה הסופרגיסטית] בבלוג, "נילס בגמלאות", 16.09.2014

* רוני מ האס, [http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=itonut_2008_dafyarok_080612_eco_feminizm על אקו-פמיניזם, שמעתם? הנשים החוקרות מזדהות עם אימא אדמה, ומציעות לחקלאים זוגיות אחרת], אתר הקיבוצים, 12.6.2008

* רוני מ האס, [http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=itonut_2008_dafyarok_080612_eco_feminizm על אקו-פמיניזם, שמעתם? הנשים החוקרות מזדהות עם אימא אדמה, ומציעות לחקלאים זוגיות אחרת], אתר הקיבוצים, 12.6.2008

* עדנה גורני, ''בין ניצול להצלה: תאוריה אקופמיניסטית של יחס טבע, תרבות וחברה בישראל'', פרדס הוצאה לאור בע"מ, תשע"א- 2011

* עדנה גורני, ''בין ניצול להצלה: תאוריה אקופמיניסטית של יחס טבע, תרבות וחברה בישראל'', פרדס הוצאה לאור בע"מ, תשע"א- 2011