שינויים

'''שוק''' (Market) הוא [[מוסד חברתי]] שבאמצעותו יכולים צדדים שונים לעסוק ב[[מסחר]]. המסחר, יכול להתבצע באמצעות [[סחר חליפין]] אך לעיתים קרובות יש מוכרים המציעים סחורות או שירותים (כולל [[עבודה]]) בתמורה ל[[כסף]] מהקונים. ניתן להגיד גם כי על ידי מוסד השוק נוצר [[תהליך]] שבו נקבע [[מחיר השוק]] של שירותים ומוצרים.  

'''שוק''' (באנגלית: '''Market''') הוא [[מוסד חברתי]] שבאמצעותו יכולים צדדים שונים לעסוק ב[[מסחר]]. המסחר, יכול להתבצע באמצעות [[סחר חליפין]] אך לעיתים קרובות יש מוכרים המציעים סחורות או שירותים (כולל [[עבודה]]) בתמורה ל[[כסף]] מהקונים. ניתן להגיד גם כי על ידי מוסד השוק נוצר [[תהליך]] שבו נקבע [[מחיר השוק]] של שירותים ומוצרים.  

 

==שוק ומושגים קשורים==

==שוק ומושגים קשורים==

===שוק חופשי, תחרותי ומשוכלל===

===שוק חופשי, תחרותי ומשוכלל===

כדי ששוק יהיה '''[[שוק תחרותי]]''', יש צורך שיהיו בו יותר ממוכר אחד ויותר מקונה אחד. שני אנשים יכולים לקנות זה מזה, אבל יש צורך בלפחות 3 אנשים כדי שיהיה שוק, כך שתהיה תחרות לפחות בצד אחד של השוק (הקונים או המוכרים). עם זאת, שוק תחרותי כמו שהוא מופיע בתאוריה הכלכלית של (לדוגמה ב[[כלכלה נאו קלאסית]]), מניח שיש מספר רב של קונים ושל מוכרים. שוק שבו יש מעט מוכרים נקרא '''[[אוליגופול]]''' והוא דוגמה ל'''תחרות בין מעטים'''. אם המוכרים מתאמים ביניהם את המחירים או את טיב השירות או המוצר או חלוקת הקונים בצורה מודעת נקרא [[קרטל]]. שוק עם מוכר יחיד ומספר קונים נקרא '''[[מונופול]]''' שוק שבו יש רק קונה יחיד ומספר מוכרים נקרא [[מונופסון]]. כל אלה הם דוגמאות ל'''[[כשל שוק]]''' - מצב שבו יש שוק, אבל המחיר אינו נקבע בדומה ל[[שוק תחרותי]] או שוק משוכלל, ודבר זה גורר סטיה מ[[יעילות פארטו]].  

כדי ששוק יהיה '''[[שוק תחרותי]]''', יש צורך שיהיו בו יותר ממוכר אחד ויותר מקונה אחד. שני אנשים יכולים לקנות זה מזה, אבל יש צורך בלפחות 3 אנשים כדי שיהיה שוק, כך שתהיה תחרות לפחות בצד אחד של השוק (הקונים או המוכרים). עם זאת, שוק תחרותי כמו שהוא מופיע בתאוריה הכלכלית של (לדוגמה ב[[כלכלה נאו-קלאסית]]), מניח שיש מספר רב של קונים ושל מוכרים. שוק שבו יש מעט מוכרים נקרא '''[[אוליגופול]]''' והוא דוגמה ל'''תחרות בין מעטים'''. אם המוכרים מתאמים ביניהם את המחירים או את טיב השירות או המוצר או חלוקת הקונים בצורה מודעת נקרא [[קרטל]]. שוק עם מוכר יחיד ומספר קונים נקרא '''[[מונופול]]''' שוק שבו יש רק קונה יחיד ומספר מוכרים נקרא [[מונופסון]]. כל אלה הם דוגמאות ל'''[[כשל שוק]]''' - מצב שבו יש שוק, אבל המחיר אינו נקבע בדומה ל[[שוק תחרותי]] או שוק משוכלל, ודבר זה גורר סטייה מ[[יעילות פארטו]].  

'''[[שוק משוכלל]]''' הוא מונח מתחום התאוריה הכלכלית (בעיקר ב[[כלכלה נאו קלאסית]]), שמתאר שורה של תנאים שמאפיינים שוק. לפי [[משפט הרווחה]] בתאוריה הנאו קלאסית, שוק משוכלל יכול לגרור שיפור ב[[יעילות פארטו]]. כדי ששוק יתפקד באופן ראוי, יש צורך בשורה ארוכה של תנאים מלבד קיום של הרבה מוכרים וקונים. לדוגמה יש צורך לדוגמה שלקונים יהיה קל לברר מה המחיר של המוצרים או השירותים ושיהיה להם קל להבין מה איכות המוצרים. המונח '''[[שוק חופשי]]''' הוא ביטוי [[אידאולוגיה|אידאולוגי]], שבא לציין אידאל של שוק תחרותי ומשכולל ללא התערבות [[ממשלה|ממשלתית]] מתוך הנחה כי ללא התערבות ממשלתית כזו לא יתקיימו כשלי שוק, או שאם יתקיימו כאלה, הרווחה החברתית שתיווצר מאי-התערבות הממשלה, תהיה גדולה מהסבל החברתי.  

'''[[שוק משוכלל]]''' הוא מונח מתחום התאוריה הכלכלית (בעיקר ב[[כלכלה נאו-קלאסית]]), שמתאר שורה של תנאים שמאפיינים שוק. לפי [[משפט הרווחה]] בתאוריה הנאו-קלאסית, שוק משוכלל יכול לגרור שיפור ב[[יעילות פארטו]]. כדי ששוק יתפקד באופן ראוי, יש צורך בשורה ארוכה של תנאים מלבד קיום של הרבה מוכרים וקונים. לדוגמה יש צורך לדוגמה שלקונים יהיה קל לברר מה המחיר של המוצרים או השירותים ושיהיה להם קל להבין מה איכות המוצרים. המונח '''[[שוק חופשי]]''' הוא ביטוי [[אידאולוגיה|אידאולוגי]], שבא לציין אידאל של שוק תחרותי ומשכולל ללא התערבות [[ממשלה|ממשלתית]] מתוך הנחה כי ללא התערבות ממשלתית כזו לא יתקיימו כשלי שוק, או שאם יתקיימו כאלה, הרווחה החברתית שתיווצר מאי-התערבות הממשלה, תהיה גדולה מהסבל החברתי.  

המושג ההיסטורי '''שוק''' (כמו "שוק הכרמל") מובחן לעיתים (ב[[כלכלה מוסדית]]) מהמונח המודרני הכלכלי של שוק. לדוגמה בשוק ההיסטורי מקובל להתמקח על המחיר בעוד שבשוק מודרני ההנחה היא כי ברוב המקרים המחיר הוא זהה לכל הקונים ואינו בר מיקוח.

המושג ההיסטורי '''שוק''' (כמו "שוק הכרמל") מובחן לעיתים (ב[[כלכלה מוסדית]]) מהמונח המודרני הכלכלי של שוק. לדוגמה בשוק ההיסטורי מקובל להתמקח על המחיר בעוד שבשוק מודרני ההנחה היא כי ברוב המקרים המחיר הוא זהה לכל הקונים ואינו בר מיקוח.

המסחר בסחורות ובמוצרים הוגבל גם בגלל הקושי לקיים אותו. סיבה אחת לכך היא [[עלויות עסקה]] - היה קשה ומסוכן להעביר סחורות ממקום אחד לשני. דבר זה נבע בגלל צירוף של שודדים, מזג אוויר, דרכים גרועות, מכס, מעילה של סוכנים מרוחקים, מערכות חוק ומטבע שונות ועוד.  

המסחר בסחורות ובמוצרים הוגבל גם בגלל הקושי לקיים אותו. סיבה אחת לכך היא [[עלויות עסקה]] - היה קשה ומסוכן להעביר סחורות ממקום אחד לשני. דבר זה נבע בגלל צירוף של שודדים, מזג אוויר, דרכים גרועות, מכס, מעילה של סוכנים מרוחקים, מערכות חוק ומטבע שונות ועוד.  

האוניות, שעד היום מובילות את רוב הסחורות במסחר בין יבשתי, היו קטנות יותר ובנויות מעץ ונאלצו לשוט ליד החופים כהגנה מפני סערות. גם כך אחוז גדול של אוניות טבעו. היה קשה ויקר לבנות אוניה, והקיבולת של כל האוניות היתה קטנה בהרבה יחסית לנפחי הסחורות שנסחרות כיום.  

האוניות, שעד היום מובילות את רוב הסחורות במסחר בין יבשתי, היו קטנות יותר ובנויות מעץ ונאלצו לשוט ליד החופים כהגנה מפני סערות. גם כך אחוז גדול של אוניות טבעו. היה קשה ויקר לבנות אוניה, והקיבולת של כל האוניות הייתה קטנה בהרבה יחסית לנפחי הסחורות שנסחרות כיום.  

'''מסחר במוצרים''' וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית [[חומרי גלם]] וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד) מספקים של חומרים אלה, במיוחד במקומות שבהם לא ניתן היה להשיג חומרים אלה באופן מקומי או שהיו חומרי גלם איכותיים יותר במקומות אחרים.  תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.  

'''מסחר במוצרים''' וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית [[חומרי גלם]] וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד) מספקים של חומרים אלה, במיוחד במקומות שבהם לא ניתן היה להשיג חומרים אלה באופן מקומי או שהיו חומרי גלם איכותיים יותר במקומות אחרים.  תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.  

'''המסחר בשירותים''' הוגבל בגלל קיום של [[עבדות|עבדים]] ו[[צמיתות|צמיתים]] והן בגלל שרוב האוכלוסייה היתה עניה יותר ולא יכלה לשלם תמורת שירותים, עם זאת ניתן להתייחס למסחר בעבדים עצמם כאל מסחר בשירותים (כאשר סוחר העבדים הוא המוכר). השירותים הנפוצים בתשלום היו מיילדות, מיינקות, אומנות, כובסות, משרתות ומשרתים, וכן היו זונות וחיילים. שירותים יקרים יותר לאוכלוסייה מצומצמת יותר היו רופאים, עורכי דין, כוהני דת, אדריכלים, מדענים, ונווטים. רוב השירותים האלה הוענקו לעשירים או שניתנו על בסיס [[כלכלת קהילה]], [[סחר חליפין]], וקשרים אישיים ולאו דווקא במסחר מסודר.  

'''המסחר בשירותים''' הוגבל בגלל קיום של [[עבדות|עבדים]] ו[[צמיתות|צמיתים]] והן בגלל שרוב האוכלוסייה הייתה עניה יותר ולא יכלה לשלם תמורת שירותים, עם זאת ניתן להתייחס למסחר בעבדים עצמם כאל מסחר בשירותים (כאשר סוחר העבדים הוא המוכר). השירותים הנפוצים בתשלום היו מיילדות, מיינקות, אומנות, כובסות, משרתות ומשרתים, וכן היו זונות וחיילים. שירותים יקרים יותר לאוכלוסייה מצומצמת יותר היו רופאים, עורכי דין, כוהני דת, אדריכלים, מדענים, ונווטים. רוב השירותים האלה הוענקו לעשירים או שניתנו על בסיס [[כלכלת קהילה]], [[סחר חליפין]], וקשרים אישיים ולאו דווקא במסחר מסודר.  

גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן ב[[ידע]] ו[[מידע]]. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם.  

גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן ב[[ידע]] ו[[מידע]]. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם.  

שוק העבודה התפתח בעיקר במאה ה-18 וה-19. לפני כן, רוב האנשים עבדו ב[[חקלאות]] כעובדים עצמאיים, [[עבדות|עבדים]] או [[ואסלים]]. רוב האוכלוסייה לא ידעה לקרוא, הכשרה של עובדים בוצעה במסגרת העבודה בחיקוי אחרים. רוב האומנים היו מאוגדים בגילדות שהבטיחו פרנסה לבני משפחה ולמוכשרים מועטים ומנעו העברת הידע והגדלת מספר האומנים כדי לשמור על שכר גבוה. היה קשה לחפש ולהשיג עובדים מיומנים. גם [[הון פיננסי|ההון הפיננסי]] היה מוגבל ויקר יותר ורתימה שלו לצרכים עסקיים התבססה בעיקר על יכולת הלוואה על בסיס הכרות אישית. זרימת ה[[מידע]] הייתה איטית וקשה יותר לפני עידן הטלגרף, העיתונות, הרדיו, הטלפון, והאינטרנט. גם הידע היה מצומצם יותר ולא עבר על בסיס מסחר אלה בעיקר בהכשרה אישית, בקשרי משפחה, [[גילדה|גילדות]], ומסדרים דתיים, כמות הספרים היתה מצומצמת יותר והגישה אליהם היתה קטנה יותר.

שוק העבודה התפתח בעיקר במאה ה-18 וה-19. לפני כן, רוב האנשים עבדו ב[[חקלאות]] כעובדים עצמאיים, [[עבדות|עבדים]] או [[ואסלים]]. רוב האוכלוסייה לא ידעה לקרוא, הכשרה של עובדים בוצעה במסגרת העבודה בחיקוי אחרים. רוב האומנים היו מאוגדים בגילדות שהבטיחו פרנסה לבני משפחה ולמוכשרים מועטים ומנעו העברת הידע והגדלת מספר האומנים כדי לשמור על שכר גבוה. היה קשה לחפש ולהשיג עובדים מיומנים. גם [[הון פיננסי|ההון הפיננסי]] היה מוגבל ויקר יותר ורתימה שלו לצרכים עסקיים התבססה בעיקר על יכולת הלוואה על בסיס הכרות אישית. זרימת ה[[מידע]] הייתה איטית וקשה יותר לפני עידן הטלגרף, העיתונות, הרדיו, הטלפון, והאינטרנט. גם הידע היה מצומצם יותר ולא עבר על בסיס מסחר אלה בעיקר בהכשרה אישית, בקשרי משפחה, [[גילדה|גילדות]], ומסדרים דתיים, כמות הספרים הייתה מצומצמת יותר והגישה אליהם הייתה קטנה יותר.

===שוק בתקופה הקפיטליזם===

===שוק בתקופה הקפיטליזם===

השווקים בנויים כך שהם חוסכים [[אנרגיה]], זמן ומאמץ הן למוכרים והן לקונים. עבור המוכר, השוק מרכז כמות גדולה של קונים ומאפשר לו להנות מ[[יתרון לגודל]]. סחורות רבות מתקלקלות (שוב, בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] ועליו למכור אותן במהירות, וכן יש לו הוצאות קבועות כמו תשלום לעובדים או עבור מקום איחסון המלאי וכו'. עבור הקונים, השוק מאפשר להן השוואה בין מוכרים שונים וסחורות שונות בזמן קצר יחסית, בהקשר של מחירי המוצרים, איכות המוצרים ואיכות השירות שהם מקבלים מהמוכרים. שווקים רבים מרכזים מספר סוגים שונים של מוצרים דומים (לדוגמה שווקי מזון), כך שהקונה יכול לרכז קניות של מוצרים אלה, ללא צורך לעבור מרחק גדול לשם הקנייה. עד להתפתחות התקשורת האלחוטית והאינטרנט כל השווקים היו שווקים פיזיים, שבהם המוכרים והקונים באו למקום אחד, לפעמים תוך תאום הזמן והמקום. מסיבה זו שווקים התרכזו ב[[עיר|ערים]] שיכלו לרכז כמות גבוהה של מוכרים, קונים וסחורות, לספק הגנה נגד שודדים והבטחה למסחר הוגן והגנה על הזכויות של הקונים והמוכרים. כיום תחומים הולכים וגדלים עוברים ל[[מסחר אלקטרוני]] ראשית עברו לשוק זה שוק המניות ושוק ההון בכלל, ובאופן מתגבר גם שוק הסחורות כולל מוצרי חשמל, ספרים,ביגוד ומזון וכן שוק הנדל"ן, ושוק העבודה.  

השווקים בנויים כך שהם חוסכים [[אנרגיה]], זמן ומאמץ הן למוכרים והן לקונים. עבור המוכר, השוק מרכז כמות גדולה של קונים ומאפשר לו להנות מ[[יתרון לגודל]]. סחורות רבות מתקלקלות (שוב, בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] ועליו למכור אותן במהירות, וכן יש לו הוצאות קבועות כמו תשלום לעובדים או עבור מקום איחסון המלאי וכו'. עבור הקונים, השוק מאפשר להן השוואה בין מוכרים שונים וסחורות שונות בזמן קצר יחסית, בהקשר של מחירי המוצרים, איכות המוצרים ואיכות השירות שהם מקבלים מהמוכרים. שווקים רבים מרכזים מספר סוגים שונים של מוצרים דומים (לדוגמה שווקי מזון), כך שהקונה יכול לרכז קניות של מוצרים אלה, ללא צורך לעבור מרחק גדול לשם הקנייה. עד להתפתחות התקשורת האלחוטית והאינטרנט כל השווקים היו שווקים פיזיים, שבהם המוכרים והקונים באו למקום אחד, לפעמים תוך תאום הזמן והמקום. מסיבה זו שווקים התרכזו ב[[עיר|ערים]] שיכלו לרכז כמות גבוהה של מוכרים, קונים וסחורות, לספק הגנה נגד שודדים והבטחה למסחר הוגן והגנה על הזכויות של הקונים והמוכרים. כיום תחומים הולכים וגדלים עוברים ל[[מסחר אלקטרוני]] ראשית עברו לשוק זה שוק המניות ושוק ההון בכלל, ובאופן מתגבר גם שוק הסחורות כולל מוצרי חשמל, ספרים,ביגוד ומזון וכן שוק הנדל"ן, ושוק העבודה.  

דוגמה לתשומות שהשוק צריך כדי להתקיים היא כמות האנשים שצריכים לעבוד כדי לקיים את המסחר בשוק. לדוגמה בשנת 2011  עבדו בישראל 401 אלף איש, בתחומי המסחר הסיטונאי והקמעוני ובתחום התיקונים, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוכם 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו-211 אלף עסקו במסחר קמעונאי, כלומר בתחזוקה ובקיום של שוק הסחורות. נוסף אליהם יש אנשים שעובדים כדי לתחזק שווקים אחרים. לדוגמה יש 10 אלפי עובדים בישראל בתחום בהשמת כוח אדם,ו-30 אלף עובדים מועסקים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות <ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

דוגמה לתשומות שהשוק צריך כדי להתקיים היא כמות האנשים שצריכים לעבוד כדי לקיים את המסחר בשוק. לדוגמה בשנת 2011  עבדו בישראל 401 אלף איש, בתחומי המסחר הסיטונאי והקמעוני ובתחום התיקונים, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוכם 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו-211 אלף עסקו במסחר קמעונאי, כלומר בתחזוקה ובקיום של שוק הסחורות. נוסף אליהם יש אנשים שעובדים כדי לתחזק שווקים אחרים. לדוגמה יש 10 אלפי עובדים בישראל בתחום בהשמת כוח אדם, ו-30 אלף עובדים מועסקים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות <ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי] 2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

הפיזיקאי הבריטי, דיוויד מקיי, חישב כי עבור תושבי בריטניה, העלויות של תובלת המוצרים מהווה 6% מסך צריכת האנרגיה השנתית הממוצעת.<ref>דיוויד מקיי, [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם ]], 2008</ref> היבט זה מהווה רק חלק מעלויות האנרגטיות של השוק היות והוא לא מתחשב בעלויות כמו חשמל (לשם קירור, חימום ותאורה) של מקומות מסחר, ולא את העלויות הכרוכות בייצור ובהפעלת מחשבים הדרושים לשם [[מסחר אלקטרוני]]. בשנת 2009 הוערך לדוגמה שאמזון מחזיקה כ-40 אלף שרתים, והערכה דומה לגבי ebay מדברת על כ-50,000 שרתים.<ref>[http://www.datacenterknowledge.com/archives/2009/05/14/whos-got-the-most-web-servers/ Who Has the Most Web Servers] Rich Miller, 2009</ref>

הפיזיקאי הבריטי, דיוויד מקיי, חישב כי עבור תושבי בריטניה, העלויות של תובלת המוצרים מהווה 6% מסך צריכת האנרגיה השנתית הממוצעת.<ref>דיוויד מקיי, [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם ]], 2008</ref> היבט זה מהווה רק חלק מעלויות האנרגטיות של השוק היות והוא לא מתחשב בעלויות כמו חשמל (לשם קירור, חימום ותאורה) של מקומות מסחר, ולא את העלויות הכרוכות בייצור ובהפעלת מחשבים הדרושים לשם [[מסחר אלקטרוני]]. בשנת 2009 הוערך לדוגמה שאמזון מחזיקה כ-40 אלף שרתים, והערכה דומה לגבי ebay מדברת על כ-50,000 שרתים.<ref>[http://www.datacenterknowledge.com/archives/2009/05/14/whos-got-the-most-web-servers/ Who Has the Most Web Servers] Rich Miller, 2009</ref>