שינויים

קיימים מספר תרחישים שבהם אמוניה מהמיכל או מפעילות הקשורה בו יכולה לדלוף לסביבה ולגרום לנזק בריאותי אשר מתחלקים לתאונה, פיגוע טרור, אירוע לחימה ורעידת אדמה - התרחישים כוללים פגיעה במיכל על ידי טיל, פגיעה במיכל עקב פיצוץ עקב פעילות חבלנית או תאונה, פגיעה בצנרת מהמסוף הימי למיכל או מהמיכל למפעלים, פגיעה באוניה המובילה את האמוניה למיכל. בנוסף תיתכן פגיעה באחד המתקנים עקב [[רעידת אדמה בישראל]].   

קיימים מספר תרחישים שבהם אמוניה מהמיכל או מפעילות הקשורה בו יכולה לדלוף לסביבה ולגרום לנזק בריאותי אשר מתחלקים לתאונה, פיגוע טרור, אירוע לחימה ורעידת אדמה - התרחישים כוללים פגיעה במיכל על ידי טיל, פגיעה במיכל עקב פיצוץ עקב פעילות חבלנית או תאונה, פגיעה בצנרת מהמסוף הימי למיכל או מהמיכל למפעלים, פגיעה באוניה המובילה את האמוניה למיכל. בנוסף תיתכן פגיעה באחד המתקנים עקב [[רעידת אדמה בישראל]].   

דליפה של אמוניה לאוויר כתוצאה מפיצוץ, דליפה בצנרת או תרחיש אחר עלולה לגרור פגיעה רחבת היקף באלפי אנשים שחיים בקרבת המיכל והמתקנים הקשורים בו. האמוניה יוצרת תמיסה חזקה המאכלת את שטח הפנים של רקמות לחות כמו העיניים, קנה הנשימה והעור והיא יכולה לגרום למוות. רמת הרעילות של האמוניה קשורה בריכוז החומר באוויר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406]

דליפה של אמוניה לאוויר כתוצאה מפיצוץ, דליפה בצנרת או תרחיש אחר עלולה לגרור פגיעה רחבת היקף באלפי אנשים שחיים בקרבת המיכל והמתקנים הקשורים בו. האמוניה יוצרת תמיסה חזקה המאכלת את שטח הפנים של רקמות לחות כמו העיניים, קנה הנשימה והעור והיא יכולה לגרום למוות. רמת הרעילות של האמוניה קשורה בריכוז החומר באוויר. {{הערה|שם=rinat2013| צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406 מתקן האמוניה בחיפה מסכן אלפים, אך פינויו מתעכב], הארץ, 18.04.2013}}

בעבר נעשו הערכות סיכוני בטיחות הנובעים ממקרה של דליפת כמות גדולה של אמוניה מהמיכל בחיפה בתרחישים שונים של דליפה ופגיעה באוכלוסיה שחייה בטווח של בין שלושה לשישה קילומטרים מהמיכל או ממקור הדליפה. הערכות לא חמורות מדברות על כמות של מאות הרוגים במקרה של דליפת חומר. הערכות מחמירות יותר נוקבות באלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים. הערכות אלה עוסקות בדליפה בלבד ולא בפיצוץ, כמו כן הערכות אלה לא עוסקות בתרחישים ביטחוניים שכוללים גם תגובה ביטחונית של ישראל מול חיזבאללה או מול גורם בטחוני אחר.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406]

בעבר נעשו הערכות סיכוני בטיחות הנובעים ממקרה של דליפת כמות גדולה של אמוניה מהמיכל בחיפה בתרחישים שונים של דליפה ופגיעה באוכלוסיה שחיה בטווח של בין שלושה לשישה קילומטרים מהמיכל או ממקור הדליפה. הערכות לא חמורות מדברות על כמות של מאות הרוגים במקרה של דליפת חומר. הערכות מחמירות יותר נוקבות באלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים. הערכות אלה עוסקות בדליפה בלבד ולא בפיצוץ, כמו כן הערכות אלה לא עוסקות בתרחישים ביטחוניים שכוללים גם תגובה ביטחונית של ישראל מול חיזבאללה או מול גורם בטחוני אחר. {{הערה|שם=rinat2013}}

קיימות מחלוקות בין גורמים מקצועיים לגבי מידת הבטיחות של המיכל בחיפה. בחברת [[חיפה כימיקלים]], טוענים כי מדובר במתקן מוגן. גם פיקוד העורף אישר בעבר שהמיכל מוגן. גורמים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] טוענים שהסיכון העיקרי אינו נובע מהמיכל עצמו, אלא נמצא דווקא בנקודת ההטענה מהים, בה פועלת אנייה בלתי ממוגנת, המעבירה דרך צינור, בתוך זמן קצר, כמות גדולה של החומר הרעיל.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406]

קיימות מחלוקות בין גורמים מקצועיים לגבי מידת הבטיחות של המיכל בחיפה. בחברת [[חיפה כימיקלים]], טוענים כי מדובר במתקן מוגן. גם פיקוד העורף אישר בעבר שהמיכל מוגן. גורמים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] טוענים שהסיכון העיקרי אינו נובע מהמיכל עצמו, אלא נמצא דווקא בנקודת ההטענה מהים, בה פועלת אנייה בלתי ממוגנת, המעבירה דרך צינור, בתוך זמן קצר, כמות גדולה של החומר הרעיל.{{הערה|שם=rinat2013}}

בשנת 2017 פורסם דו"ח של מספר פרופסורים לכימיה מהטכניון, בהם חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן ביוזמת פרופסור אהוד קינן. הדו"ח טוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה. הדו''ח  שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו''ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}}

בשנת 2017 פורסם דו"ח של מספר פרופסורים לכימיה מהטכניון, בהם חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן ביוזמת פרופסור אהוד קינן. הדו"ח טוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה. הדו''ח  שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו''ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}}