שינויים

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של מכוניות}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של מכוניות}}

===זיהום רקע בעופרת עקב שנים של זיהום אוויר===

===זיהום רקע בעופרת עקב שנים של זיהום אוויר===

עופרת מהווה 0.002% מקרום כדור הארץ. בטבע היא מופיעה בעיקר כתרכובת עופרת-סולפיד (תרכובת עם גופרית, בסימון כימי PbS או PbS₂) עופרת היתה נדירה מאד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם. {{הערה| National Research Council, 1972, במסמך של ארגון הבריאות העולמי, 2010}}. מרגש שעופרת נכנסת ל[[הסביבה הטבעית|לסביבה]] היא נשארת בה. עופרת היא יסוד ולכן אינה מתפרקת ואינה נעלמת. ניתן לראות הצטברות של עופרת בנתונים של קרחונים מגרינלנד ב-300 השנים האחרונות (בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]). הגידול העיקרי בתפוצה של עופרת בביוספרה התרחש במהלך המאה ה-20, עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. {{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}  

עופרת מהווה 0.002% מקרום כדור הארץ. בטבע היא מופיעה בעיקר כתרכובת עופרת-סולפיד (תרכובת עם גופרית, בסימון כימי PbS או PbS₂) עופרת הייתה נדירה מאד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם. {{הערה| National Research Council, 1972, במסמך של ארגון הבריאות העולמי, 2010}}. מרגש שעופרת נכנסת ל[[הסביבה הטבעית|לסביבה]] היא נשארת בה. עופרת היא יסוד ולכן אינה מתפרקת ואינה נעלמת. ניתן לראות הצטברות של עופרת בנתונים של קרחונים מגרינלנד ב-300 השנים האחרונות (בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]). הגידול העיקרי בתפוצה של עופרת בביוספרה התרחש במהלך המאה ה-20, עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם Tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. {{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}  

מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה שלפני המהפכה התעשייתית כמות העופרת בדם היתה 0.01 מילגירם לליטר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 מדידה זו הגיעה ל -8 מיליגרם לליטר, כמות גדולה פי 80, אפילו לאחר שעופרת הוצאה מהדלק באיזורים סמוכים רבים. {{הערה|(Kylander, Weiss & Kober, 2009), במסמך ארגון הבריאות העולמי, 2010}}

מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה שלפני המהפכה התעשייתית כמות העופרת בדם הייתה 0.01 מיליגרם לליטר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 מדידה זו הגיעה ל -8 מיליגרם לליטר, כמות גדולה פי 80, אפילו לאחר שעופרת הוצאה מהדלק באיזורים סמוכים רבים. {{הערה|(Kylander, Weiss & Kober, 2009), במסמך ארגון הבריאות העולמי, 2010}}

מחקרים על שלדים של בני אדם גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1000 לעומת אנשים לפני [[המהפכה התעשייתית|העידן התעשייתי]]. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית היתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78  ל-3.20  מיליגרם לדציליטר. {{הערה|Flegal & Smith, 1992, במסמך ארגון הבריאות העולמי, 2010}}

מחקרים על שלדים של בני אדם גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים לפני [[המהפכה התעשייתית|העידן התעשייתי]]. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית היתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78  ל-3.20  מיליגרם לדציליטר. {{הערה|Flegal & Smith, 1992, במסמך ארגון הבריאות העולמי, 2010}}

התרומה העיקרית להפצת עופרת בביוספרה היה השימוש בעופרת בדלקים לתחבורה. בין 1965 ל-1990 הצריכה של עופרת גדלה בהתמדה והגיע לשיא של 5.6 מיליון טונות בשנה.{{הערה|שם=WHO1}} חישוב גס מראה שכמות זו עומדת על פליטה של כקילוגרם עופרת לאדם. הצריכה של עופרת במדינות עשירות ובינונית לא עלתה בהרבה ואילו במדינות עניות הצריכה עלתה מ-315 אלף טונות ל-844 אלף טונות בשנה. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום. {{הערה|שם=WHO1}}

התרומה העיקרית להפצת עופרת בביוספרה היה השימוש בעופרת בדלקים לתחבורה. בין 1965 ל-1990 הצריכה של עופרת גדלה בהתמדה והגיע לשיא של 5.6 מיליון טונות בשנה.{{הערה|שם=WHO1}} חישוב גס מראה שכמות זו עומדת על פליטה של כקילוגרם עופרת לאדם. הצריכה של עופרת במדינות עשירות ובינונית לא עלתה בהרבה ואילו במדינות עניות הצריכה עלתה מ-315 אלף טונות ל-844 אלף טונות בשנה. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום. {{הערה|שם=WHO1}}

מקור נוסף העלול לגרום לפליטת עופרת הוא אביזרי צנרת אספקת מים וצינורות ביוב וניקוז העשויים סגסוגות המכילות עופרת.  [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx] גומי ממוחזר עלול להכיל עופרת, כך לדוגמה מסמך של סוכנות הסביבה של ארצות הברית הזהירה שאינה יכולה לערוב לבטיחות של משטחי גומי במתקני משחקים שכן חלקם מגיע מצמיגי מכוניות המכילים עופרת. [http://usatoday30.usatoday.com/news/health/2009-06-21-playground-rubber-dangers_N.htm]

מקור נוסף העלול לגרום לפליטת עופרת הוא אביזרי צנרת אספקת מים וצינורות ביוב וניקוז העשויים סגסוגות המכילות עופרת.  [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx] גומי ממוחזר עלול להכיל עופרת, כך לדוגמה מסמך של סוכנות הסביבה של ארצות הברית הזהירה שאינה יכולה לערוב לבטיחות של משטחי גומי במתקני משחקים שכן חלקם מגיע מצמיגי מכוניות המכילים עופרת. [http://usatoday30.usatoday.com/news/health/2009-06-21-playground-rubber-dangers_N.htm]

עובדים בתעשיות שמשתמשות בעופרת עלולים להביא לבית שלהם אבק עופרת, בבגדים, בנעליים ובכלי הרכב, ולגרום בזיהום בבתים. מספר מחקרים מצאו הרעלות עופרת בקרב בנות הזוג ובקרב ילדים של עובדים בתעשיות עופרת.{{הערה|(Baker et al., 1977; Chisolm, 1978) מוזכרים ב[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010}} המקצועות שמסכנים את העובדים ואת בני משפחתם כוללים ייצור של כלי קרמיקה, מחזור סוללות, ייצור של זכוכית צבעונית (ל-ויטראז'), תיקונים של רדיאטורים במכוניות, בנייה, מחזור של מתכות ומוצרי אלקטרוניקה. חשיפה לעופרת יכולה להתקיים גם בתעשיות [[כרייה]] והתכה, ודרך חשיפה ל[[דלק מחבצי]] או שמנים מינרליים (שמקורם ב[[כרייה]]).{{הערה|שם=WHO1}}  

עובדים בתעשיות שמשתמשות בעופרת עלולים להביא לבית שלהם אבק עופרת, בבגדים, בנעליים ובכלי הרכב, ולגרום בזיהום בבתים. מספר מחקרים מצאו הרעלות עופרת בקרב בנות הזוג ובקרב ילדים של עובדים בתעשיות עופרת.{{הערה|(Baker et al., 1977; Chisolm, 1978) מוזכרים ב[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010}} המקצועות שמסכנים את העובדים ואת בני משפחתם כוללים ייצור של כלי קרמיקה, מחזור סוללות, ייצור של זכוכית צבעונית (לוויטראז'), תיקונים של רדיאטורים במכוניות, בנייה, מחזור של מתכות ומוצרי אלקטרוניקה. חשיפה לעופרת יכולה להתקיים גם בתעשיות [[כרייה]] והתכה, ודרך חשיפה ל[[דלק מחצבי]] או שמנים מינרליים (שמקורם ב[[כרייה]]).{{הערה|שם=WHO1}}  

בישראל מקורות הפליטה העיקריים של עופרת כוללים תעשייתיות יציקת מתכת (לאוויר) ומכוני טיהור שפכים (לים וביוב) (ראו פירוט בהמשך).

בישראל מקורות הפליטה העיקריים של עופרת כוללים תעשייתיות יציקת מתכת (לאוויר) ומכוני טיהור שפכים (לים וביוב) (ראו פירוט בהמשך).

בשנת 2003 גרם אתר אחסון של חברת המצברים הישראלית "שנפ" ל[[זיהום קרקע]] בצומת וולקן בחיפה. האתר המיועד לאחסון מצברים, שזיהם את הקרקע בעופרת, כספית, גופרית וחומרים פחמימניים. המשרד להגנת הסביבה קבע כי הקרקע המזוהמת היא פסולת מסוכנת, ויש לטפל בה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשמה הערת אזהרה בטאבו שהקרקע במקום מזוהמת ודורשת טיפול. מטיוטת הבקשה להיתר רעלים למפעל בנתניה בשנת 2008 עולה כי במפעל יש 12 ארובות, שמונה מהן פולטות לאוויר עופרת. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/305/584.html חשש בנתניה: מפעל שנפ יקבל היתר לזהם] זיו גולדפישר , nrg, 13.11.2011 </ref>

בשנת 2003 גרם אתר אחסון של חברת המצברים הישראלית "שנפ" ל[[זיהום קרקע]] בצומת וולקן בחיפה. האתר המיועד לאחסון מצברים, שזיהם את הקרקע בעופרת, כספית, גופרית וחומרים פחמימניים. המשרד להגנת הסביבה קבע כי הקרקע המזוהמת היא פסולת מסוכנת, ויש לטפל בה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשמה הערת אזהרה בטאבו שהקרקע במקום מזוהמת ודורשת טיפול. מטיוטת הבקשה להיתר רעלים למפעל בנתניה בשנת 2008 עולה כי במפעל יש 12 ארובות, שמונה מהן פולטות לאוויר עופרת. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/305/584.html חשש בנתניה: מפעל שנפ יקבל היתר לזהם] זיו גולדפישר, nrg, 13.11.2011 </ref>

==השפעות בריאותיות של עופרת==

==השפעות בריאותיות של עופרת==

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את העופרת, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety, הגדירה את העופרת, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  

חשיפה לעופרת אפשרית דרך דרכי הנשימה (עקב [[זיהום אוויר]]), או בבליעה (עקב [[זיהום במזון]] או [[זיהום מים]]). חשיפה לריכוזי עופרת נמוכים עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, לאנמיה, לכאבי בטן ואף לשיתוק. חשיפה לריכוזים גבוהים של עופרת עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובמוח ואף למוות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]

חשיפה לעופרת אפשרית דרך דרכי הנשימה (עקב [[זיהום אוויר]]), או בבליעה (עקב [[זיהום במזון]] או [[זיהום מים]]). חשיפה לריכוזי עופרת נמוכים עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, לאנמיה, לכאבי בטן ואף לשיתוק. חשיפה לריכוזים גבוהים של עופרת עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובמוח ואף למוות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]

בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]].  עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].  

בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]].  עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].  

עופרת היא [[חומר טרטוגני]] - היא עוברת את מחסום השליה ומצטברת בעובר. היא יכולה לגרום להפלות ולפגות. הוצע קיומו של קשר תלוי-מנה למומים מולדים מינורים. לילדים עם רמות עופרת בדם טבורי מעל 10µg/dL היה תפקוד נמוך יותר במבחנים התפתחותיים. רמת החשיפה הבטוחה לאדם רגיל ולאשה בהריון בעופרת היא שונה <ref name="abiliko">אריה סעדה , [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1848&lang=HEB רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים], abiliko, 13.7.2012</ref>

עופרת היא [[חומר טרטוגני]] - היא עוברת את מחסום השליה ומצטברת בעובר. היא יכולה לגרום להפלות ולפגות. הוצע קיומו של קשר תלוי-מנה למומים מולדים מינוריים. לילדים עם רמות עופרת בדם טבורי מעל 10µg/dL היה תפקוד נמוך יותר במבחנים התפתחותיים. רמת החשיפה הבטוחה לאדם רגיל ולאשה בהריון בעופרת היא שונה <ref name="abiliko">אריה סעדה, [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1848&lang=HEB רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים], abiliko, 13.7.2012</ref>

חשיפה לעופרת עלולה לגרום נזק למערכת העצבים. עוברים, תינוקות וילדים קטנים רגישים במיוחד לחשיפה לעופרת,  מכיוון שמערכת העצבים המרכזית שלהם מתפתחת בקצב מהיר. חשיפה לריכוזים נמוכים מאוד של עופרת במי השתייה, קשורה לירידה במנת משכל, ירידה בביצועים לימודיים ועלייה בסיכון להתנהגות תוקפנית. {{הערה|שם=adi_dovrat}}  

חשיפה לעופרת עלולה לגרום נזק למערכת העצבים. עוברים, תינוקות וילדים קטנים רגישים במיוחד לחשיפה לעופרת,  מכיוון שמערכת העצבים המרכזית שלהם מתפתחת בקצב מהיר. חשיפה לריכוזים נמוכים מאוד של עופרת במי השתייה, קשורה לירידה במנת משכל, ירידה בביצועים לימודיים ועלייה בסיכון להתנהגות תוקפנית. {{הערה|שם=adi_dovrat}}  

בנוסף, נכתב במצגת כי "גם ועדה אירופית לסיכונים בריאותיים קבעה שייתכנו השפעות שליליות גם אם העופרת היא בריכוז של פחות מ–10 מקג"ל" וכי "יש הצדקה להגבלות נוספות על חשיפת האוכלוסייה לעופרת". משרד הבריאות מונה במצגת השפעות נוספות שליליות של חשיפה לעופרת, ובהן [[מחלות לב]] וכלי דם, פגיעה בתפקוד הכליות, עלייה ב[[לחץ דם]] ופגיעה בפוריות. {{הערה|שם=adi_dovrat}}

בנוסף, נכתב במצגת כי "גם ועדה אירופית לסיכונים בריאותיים קבעה שייתכנו השפעות שליליות גם אם העופרת היא בריכוז של פחות מ–10 מקג"ל" וכי "יש הצדקה להגבלות נוספות על חשיפת האוכלוסייה לעופרת". משרד הבריאות מונה במצגת השפעות נוספות שליליות של חשיפה לעופרת, ובהן [[מחלות לב]] וכלי דם, פגיעה בתפקוד הכליות, עלייה ב[[לחץ דם]] ופגיעה בפוריות. {{הערה|שם=adi_dovrat}}

==זיהומי עופרת בעולם==

==זיהומי עופרת בעולם==

זיהומי עופרת והרעלות עופרת הן דבר נפוץ למדי ב[[אי שוויון בינלאומי|מדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה]]. ידועים לפחות 11 מקרים של הרעלות עופרת נרחבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. רוב ההרעלות התגלו אחרי שנת 2000- ככל הנראה עקב מודעות גבוה יותר לנושא. במקרי הרעלה המוניים של עופרת יש כמות גדולה של אנשים שכמות העופרת שנמצאת בדם שלהם שווה או גדולה מ-10 מיקרו-גרם לדציליטר דם מלא(ug/dl). ברוב המקרים האלה מדובר על זיהום של מאות אנשים, ובחלק מהמקרים על מעל 1000 נפגעים. מקרי הרעלה המוניים קשורים בעיקר למפעלים להתכת עופרת, וכן לגורמים אחרים כולל [[כרייה]] של עופרת או של מתכות אחרות, מפעלים למחזור בטריות או מצברי רכב, כלי חימר מצופים עופרת, ומפעלי מתכת. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lead_poisoning_epidemics]

זיהומי עופרת והרעלות עופרת הן דבר נפוץ למדי ב[[אי שוויון בינלאומי|מדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה]]. ידועים לפחות 11 מקרים של הרעלות עופרת נרחבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. רוב ההרעלות התגלו אחרי שנת 2000- ככל הנראה עקב מודעות גבוה יותר לנושא. במקרי הרעלה המוניים של עופרת יש כמות גדולה של אנשים שכמות העופרת שנמצאת בדם שלהם שווה או גדולה מ-10 מיקרו-גרם לדציליטר דם מלא(ug/dl). ברוב המקרים האלה מדובר על זיהום של מאות אנשים, ובחלק מהמקרים על מעל 1,000 נפגעים. מקרי הרעלה המוניים קשורים בעיקר למפעלים להתכת עופרת, וכן לגורמים אחרים כולל [[כרייה]] של עופרת או של מתכות אחרות, מפעלים למחזור בטריות או מצברי רכב, כלי חימר מצופים עופרת, ומפעלי מתכת. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lead_poisoning_epidemics]

בשנת 2010 התגלה מקרה חמור של הרעלת עופרת במדינת Zamfara בניגריה, (Zamfara State lead poisoning epidemic) שהוביל למוות של לפחות 163 בני אדם מתוכם 111 ילדים. נתונים של משרד הבריאות הניגרי מצאו כי התגלו 355 מקרי הרעלה, שמתוכם 46% הם הרעלות קטלניות. הרעלה זו קשורה כנראה ל[[כרייה]] לא בטוחה של [[זהב]] באיזור. [https://en.wikipedia.org/wiki/Zamfara_State_lead_poisoning_epidemic]  

בשנת 2010 התגלה מקרה חמור של הרעלת עופרת במדינת Zamfara בניגריה, (Zamfara State lead poisoning epidemic) שהוביל למוות של לפחות 163 בני אדם מתוכם 111 ילדים. נתונים של משרד הבריאות הניגרי מצאו כי התגלו 355 מקרי הרעלה, שמתוכם 46% הם הרעלות קטלניות. הרעלה זו קשורה כנראה ל[[כרייה]] לא בטוחה של [[זהב]] באיזור. [https://en.wikipedia.org/wiki/Zamfara_State_lead_poisoning_epidemic]  

בנובמבר 2015 התגלתה פרשת הרעלת עופרת בעיר פלינט, מישיגן בארצות הברית, לאחר שתושבים הגישו תביעה נגד העיר והמדינה בטענה כי עופרת במי הברז שלהם מסכנת את בריאותם. פלינט היא עיר קטנה ששוכנת כ 100 ק"מ צפון מערבית לדטרויט, האיזור כולו היה בעבר חלק חשוב של [[תעשיית הרכב]] של ארצות הברית.  באפריל 2014, התנתקה פלינט ממערכת המים של דטרויט שמחוברת אל אגם האדסון והתחברה אל מערכת מים עצמאית שמקורה בנהר פלינט כדי לחסוך כסף. זמן קצר אחרי שהחליפו את מערכת המים בעיר, התחילו כמה תושבים להתלונן על בעיות נשימה ועל נגעים בעור. ואולם הגורמים הרשמיים בעיר טענו כי אין כל בעיה עם מי השתייה. חודש לפני שהוגשה התביעה החליט מושל מישיגן, ריק סניידר, לחבר את העיר בחזרה אל המערכת של דטרויט. דבר זה  שנתפס כהודאה בסיכון. ככל הנראה הזיהום לא נפסק – מכיוון שצינורות המים בעיר כבר זוהמו בכמויות גדולות של עופרת מנהר פלינט. יש חשש כי מעל 8000 ילדים מתחת לגיל 6 נחשפו לזיהום עופרת. בדו"ח שפירסמה מדינת מישיגן התברר כי אצל 43 בני אדם התגלו כמויות חריגות של עופרת בדם. המדינה טענה כי מדובר בכמות זעומה, אך לפי הדו"ח של המרכז למניעה וטיפול במחלות בארה"ב, מינון העופרת בדם פוחת אחרי 30 יום – ולכן המדידה לא מגלה בהכרח את כל התושבים שנחשפו לעופרת. {{הערה|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2823866 תושבי העיר פלינט במישיגן הורעלו בעופרת במי השתייה], דה מרקר, 17.01.2016}}

בנובמבר 2015 התגלתה פרשת הרעלת עופרת בעיר פלינט, מישיגן בארצות הברית, לאחר שתושבים הגישו תביעה נגד העיר והמדינה בטענה כי עופרת במי הברז שלהם מסכנת את בריאותם. פלינט היא עיר קטנה ששוכנת כ-100 ק"מ צפון מערבית לדטרויט, האיזור כולו היה בעבר חלק חשוב של [[תעשיית הרכב]] של ארצות הברית.  באפריל 2014, התנתקה פלינט ממערכת המים של דטרויט שמחוברת אל אגם האדסון והתחברה אל מערכת מים עצמאית שמקורה בנהר פלינט כדי לחסוך כסף. זמן קצר אחרי שהחליפו את מערכת המים בעיר, התחילו כמה תושבים להתלונן על בעיות נשימה ועל נגעים בעור. ואולם הגורמים הרשמיים בעיר טענו כי אין כל בעיה עם מי השתייה. חודש לפני שהוגשה התביעה החליט מושל מישיגן, ריק סניידר, לחבר את העיר בחזרה אל המערכת של דטרויט. דבר זה  שנתפס כהודאה בסיכון. ככל הנראה הזיהום לא נפסק – מכיוון שצינורות המים בעיר כבר זוהמו בכמויות גדולות של עופרת מנהר פלינט. יש חשש כי מעל 8000 ילדים מתחת לגיל 6 נחשפו לזיהום עופרת. בדו"ח שפירסמה מדינת מישיגן התברר כי אצל 43 בני אדם התגלו כמויות חריגות של עופרת בדם. המדינה טענה כי מדובר בכמות זעומה, אך לפי הדו"ח של המרכז למניעה וטיפול במחלות בארה"ב, מינון העופרת בדם פוחת אחרי 30 יום – ולכן המדידה לא מגלה בהכרח את כל התושבים שנחשפו לעופרת. {{הערה|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2823866 תושבי העיר פלינט במישיגן הורעלו בעופרת במי השתייה], דה מרקר, 17.01.2016}}

==זיהום עופרת בישראל==

==זיהום עופרת בישראל==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Lead עופרת]  בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Lead עופרת]  בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Lead_poisoning_epidemics מקרי הרעלת המונית בעופרת] , ויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Lead_poisoning_epidemics מקרי הרעלת המונית בעופרת], ויקיפדיה באנגלית

* [http://www.americanelements.com/pb.html עופרת] ב"היסודות האמריקאים"

* [http://www.americanelements.com/pb.html עופרת] ב"היסודות האמריקאים"

* [http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf Childhood Lead Poisoning - הרעלת עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי  

* [http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf Childhood Lead Poisoning - הרעלת עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי