4,291
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''פלסטיק''' הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מ[[נפט]]. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים חומרי גלם ״מסורתיים״ כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.
'''פלסטיק''' הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מ[[נפט]] וגז. כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז שמו לב שלא כל הנפט והגז הולך לשימוש: בתהליך הייצור מתפרקים החומרים האלה חלק מהתוצרים הוך לדלק אבל חלק גם נזרק. הם רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. '''פלסטיק כזה נקרא פלסטיק חד פעמי והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו'''. '''מנגד הפלסטיק הרב פעמי לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי'''. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים חומרי גלם ״מסורתיים״ כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.
נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו. רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.
==ייצור==
===השפעת הייצור על שינוי האקלים===
על פי הנתונים של [http://www.plasticpollutioncoalition.org/ הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק] כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים [[גזי חממה]] חזקים כמו [[מתאן]]. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. {{הערה|Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015}}.
==== צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק ====
ייצור של מוצרי פלסטיק מ[[נפט גולמי]] בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/2009/06/embodied-energy-of-digital-technology.html The monster footprint of digital technology], Low Tech magazine, 2009.}} צריכה זו גבוה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת [[ברזל]] מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת [[נייר]] מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/what-is-the-embodied-energy-of-materials.html How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?], Low Tech magazine, 2009.}}
== שינוע מהיצרן לצרכן ==
== שימוש ==
=== רעילות ===
[[פתלטים]] הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות ב[[תעשיית התרופות]], קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.
[[פתלטים]] הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות ב[[תעשיית התרופות]], קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.
פתלטים חשודים כ[[חומר טרטוגני]] - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד, בין היתר השפעה על מערכת הרבייה. חשד נוסף הוא שהם עלולים להיות [[גורם מסרטן|חומר מסרטן]].
פתלטים חשודים כ[[חומר טרטוגני]] - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד, בין היתר השפעה על מערכת הרבייה. חשד נוסף הוא שהם עלולים להיות [[גורם מסרטן|חומר מסרטן]].
== שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ==
== השפעות סביבתיות ==
== השפעות סביבתיות ==
{{הפניה לערך מורחב|השפעה סביבתית}}
{{הפניה לערך מורחב|השפעה סביבתית}}
==פסולת==
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום. [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום. [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.
ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.
=== תפיסת מקום במזבלות ===
===שריפת פלסטיק===
===שריפת פלסטיק===
===מיחזור פלסטיק===
===מיחזור פלסטיק===
=== נסיונות לפתור את הבעיה "ללא פגיעה ברווחים" והנזק מהם ===
== מאבק בזיהום הפלסטיק ==
במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל. כך לדוגמה במקומות רבים נאסרו או הוגבלו שקיות הפלסטיק החד פעמיות. אתם יכולים לראות [https://en.wikipedia.org/wiki/Phase-out_of_lightweight_plastic_bags כאן] את המפה העולמית של הצעדים האלה ואת צעדים של ישראל בערך המורחב:
{{הפניה לערך מורחב|חוק השקיות}}
==ראו גם==
==ראו גם==